מן הר×וי לצטט: "×•×‘×™×•× ×‘×”×™×¨ ×חד חדל ×ולריך לרצות להיות חוקר מבטיח. ב×ותו פרק כבר החלו ×ž×“×‘×¨×™× ×¢×œ ×’××•× ×™ מגרש הכדורגל ×ו זירת ×”×גרוף, ××£ ×›×™ ×”×ž×§×•× ×©×ª×¤×¡×• ×‘×¢×™×ª×•× ×•×ª ×‘×œ× ×’××•× ×™ ×ו ×˜× ×™×¡××™ דגול, עדיין ×œ× ×”×™×” ××œ× ×חד לעשרה, לעומת מְגַלֵי ×רצות, ×˜× ×•×¨×™× ×ו סופרי×. הרוח החדשה עדיין ×œ× ×—×©×” עצמה בטוחה די צורכה. ×ך ×“×•×•×§× ××– ×”×’×™×¢ ×œ×¢×™× ×™×• של ×ולריך – כמעין משב ×ביבי המבשר ×ת הקיץ הבשל – הביטוי "סוס מירוץ ×’××•× ×™". הביטוי בכלל × ×›×ª×‘ ×ודות הצלחה מסחררת על מסלול מירוץ-הסוסי×, והכתב ×ולי ×œ× ×”×™×” מודע לגודל חשיבותה של המצ×תו, ורוח הזמן ×”×™× ×©×›× ×¨××” הכתיבה לו ×ותה. ×בל ×ולריך תפס כהרף-עין עד כמה מסלול המחקר שלו קשור קשר ×‘×œ×™×™× ×ª×§ ב×ותו ×’×ון שבין סוסי-המירוץ. שכן מ××– ומתמיד ×”×™×” הסוס ×”×—×™×” הקדושה של חיל-הפרשי×, ובתקופת שירות החובה שלו ×œ× ×©×ž×¢ שיחה ×©×œ× × ×¡×‘×” על ×¡×•×¡×™× ×•× ×©×™×. ×”×•× × ×ž×œ×˜ מכל ×לה כדי להיעשות ×יש גדול – ×•×”× ×” ×›×שר, ל×חר מ××ž×¦×™× ×ž×¨×•×‘×™×, חש קרבת-מה ×ל מטרת ש×יפותיו, קיבל ×ת ×¤× ×™×• הסוס, ×שר הקדימו והמתין לו ש×." ("×”×יש ×‘×œ× ×ª×›×•× ×•×ª", רוברט מוסיל. ×ž×’×¨×ž× ×™×ª: ××‘×¨×”× ×›×¨×ž×œ) בר×שית ×”×™×” ×”×ž×‘× ×”, ול×חריו הטרגדיה, ועמה הקומדיה. בשתיהן ×”×ž×‘× ×” מוקרב לטובת ×”×פקט. בטרגדיה ×”× ×›×•×Ÿ קורס למען הפחד והחמלה, למען ×”× ×›×•×Ÿ, שקרס. בקומדיה קורס ×”×ž×‘× ×” למען ×©×¨×™×¨×™× × ×©×œ×˜×™× ×œ×ž×—×¦×”, למען קול צרצור מתמשך, וכ×ב × ×ž×•×’ בשיפולי הקיבה. הקומדיה קיימת ×‘×“×™×¡×•× × ×¡ שבין ×”×ž×‘× ×” לשבירתו, בין צפוי למופרך. ×ž×”× ×™×ª×•×¥ לצרצור. שְבוֹר. ×§×•×“× ×›×œ, ר×שית כל, שְבוֹר. בקומדיות ×ž×¦×‘×™× ×ž×ª×¨×¤×§×•×ª שרשרות סיבה ומסובב סביב עצמן, ×•× ×§×©×¨×•×ª ×ל המופרך והמביש. רו×ן ××˜×§×™× ×¡×•×Ÿ ×ž× ×¡×” לייבש ×ת ×ž×›× ×¡×™×• בשירותי×, ×›×©×”×•× ×¢×•×ž×“ מול ×ž×›×•× ×ª ×”×וויר ×”×—×, ומקרב ומרחיק ×ž×ž× ×” ×ת גופו ×‘×ª× ×•×¢×•×ª ×ž×’×•× ×•×ª. ×יש × ×›× ×¡ ×œ×©×™×¨×•×ª×™× (×”×¦×™×‘×•×¨×™×™× ×ª×ž×™×“), רו××”, ×•×¤×•× ×”. בקומדיות ×חרות ×ין סיבה ויש מסובב, ×•×œ×¢×ª×™× ×”×¡×™×‘×” ×”×™× ×˜×§×¡×˜ קוד×, ידוע לכל. לצחוק במת לצעוק. ×צל מוסיל, יש סיבה ויש מסובב, ו×ין מופרך, מלבד ×‘×ž×‘× ×” עצמו, בסדר הכללי. ×”×“×™×¡×•× × ×¡ קיי×, ××•×œ× ×‘×ž×¦×™×ות עצמה. ×œ× ×“×™×¡×•× × ×¡ יש ×›×ן, ××œ× ×“×™×¡×•× × ×¡ כפול. בר×שית ×”×™×” סוס מירוץ ×’××•× ×™, ול×חריו ההכרה שר××™× ×• כבר ×ת סוס המירוץ ×”×–×”, ×•×œ× ×‘×¡×¤×¨. כמו ש×מר הומר סימפסון, It’s funny because it’s true.
תרצה
×”×ž×œ×™× ×œ×¢×•×œ× ××™× ×Ÿ טועות.
כן, ××™× ×Ÿ טועות, ××™× ×Ÿ טועות. ×בל משתרמטות חופשי, מתעגבבות. ×ž×–×“×™×™× ×•×ª. משכירות עצמן ל××—×¨×™× ×œ×œ× ×ª×©×œ×•×. הושט היד וגע בן. רק ×‘× ×”××“×•× ×”×ž×–×•×§×Ÿ ×¢× ×”×–×§×Ÿ הלבן, ממלמל הו, הו, הו, רוצה להחזיר, רוצה לקחת, רוצה להפוך, מייד הן × ×›× ×¢×•×ª, מספקות לו ×—×¨×•×–×™× ×©×§×•×œ×™× ×œ×ž×™×˜×™×‘×™ לכת, על ×¢×¥ קטן שעמד בשלכת.
הן ×ומרות בעצמן: "טעות סליחה".
כן, ×œ×”×ª× ×¦×œ הן יודעות, להתחרט, להבטיח ×œ×¢×•×œ× ×œ× ×¢×•×“, למלמל ×‘×™×˜×•×™×™× × ×©×’×‘×™× ×¢×œ מצדה ×©×©× ×™×ª. ×בל רק ×‘× ×”×יש ×ž×˜×¢× ×•×ומר להן ל×, ×œ× ×›×›×” תהיו. כך הייתן עד עכשיו. ×בל עכשיו ×× ×™ ב×תי, ודגל המהפכה בידי. וכעת, היו רדיקליות. × ×¤× ×¤×• ×œ×©×œ×•× ×œ×¢×•×¨×›×™× ×”×œ×©×•× ×™×™×, חזרו ×ל מקורותיכן, ×ל עמעמי הסביבה. רקדו ×ת הריקוד הקטן שלכן, הוכיחו ×œ×›×•×œ× ×›×™ ×תן ×לף לילה ולילה, מגדה ×”×§×˜× ×” ×¢× ××œ×¤×™×™× ×”×¦×¢×™×¤×™×. הופ הופ, ×ו הו הו, ומייד הן ש×, עומדות הכן וכפות ×ª×ž×¨×™× ×§×˜× ×•×ª בידיהן, משיבות רוח על ×”×‘× ×œ×”×™× ×¤×© בצל ×”×פשרויות הבלתי מוגבלות.
רק בהן צועקי×: "×× ×™ ×ילמת".
כן, לצעוק הן יודעות. לשפוך על ר×שך קיתון של ×¦×•× × ×™×Ÿ. כיוון שב×ת, מייד × ×ª×’×‘×” ליבן והן עושות בך כבשלהן. משפריצות עליך מט×פורות. ומתהלכות כמליצות הלוך וטפוף. רק שקט ב×ת לבקש, מעט שלווה, בית ×—× ×•×הוב. ×בל הן, מייד מזדרות, מחפשות מקלט ×צל ×חיותיהן הלועזיות. רצית וידוי קטן על ×הבה של ×ישה, וקיבלת × ××•× ×רוך עליהן ועל גופן, על הקרסת הדיכוטומיה, על הרה ×¡×™×’× ×™×¤×™×§×¦×™×” של ×”×¡× ×¡ ועל ההיברידיות של הסלף.
רק בהן מתייפחי×: "×× ×™ ×œ× ×‘×•×›×”!