ביקורת ×ו סקירה?*
×“× ×” ×ולמרט (מיטל שרון) כותבת ×ידה ×¤×™× ×§ בסיפורה "בוקר ×ביבי": "השעון מעל ×œ×ž×–× ×•×Ÿ ×–×ž×–× ×•×ž×™×“ ×חר–כך צלצל ×ת השעה שתיזעשרה. בעיר כבר ×”×™×” שקט וריק. ×”×’×©× ×¤×¡×§ והשמש התקשתה לבקוע מבעד ×œ×¢× × ×™ ×”× ×•×¦×” ×”×œ×‘× ×™×. מהמטבח × ×©×ž×¢×• פצפוצי בשר מיטגן". מהו הקטע ×”×–×” – ×”×× ×–×• ביקורת ×ו סקירה? כדי ×œ×¢× ×•×ª על ש×לה זו, מן הר×וי להבדיל בין השתיי×. ×™×מרו ×× ×©×™ הספרות, ביקורת ×”×™× ××ž× ×•×ª השיפוט הספרותי. שיפוט ×›×–×” ×”×•× ×©×לה של ×¢×§×¨×•× ×•×ª ×•×§× ×™–מידה. הסקירה, לעומת ×–×ת, ××™× × ×” שיפוטית. הסקירה ×”×™× ×ª×™×ורית. ×ולי עכשיו × ×•×›×œ ×œ×¢× ×•×ª על הש×לה ×”×× ×”×§×˜×¢ של ×¤×™× ×§ ×ו ביקורתי ×ו תי×ורי? ספק רב. מצד ×חד, ×¤×™× ×§ × ×ž× ×¢×ª ×›×ן מכל טון ביקורתי. ×”×™× ××™× ×” קובעת ×מות מידה. ×”×™× ×ž×ª×רת בוקר שגרתי. ×”×× ×”×ª×©×•×‘×” לש×לה ×ª×©×ª× ×” ×× ×ומר ×›×™ הבוקר ×”×–×”, שגרתי ככל הבקרי×, ×”×•× ×”×‘×•×§×¨ הר×שון של המלחמה הגדולה? בווד××™. ×× × × ×™×— לרגע בצד ×ת הבעייתיות ×©×‘× ×™×¡×™×•×Ÿ לקבוע קו גבול ברור ודיכוטומי בין ביקורת לסקירה, × ×•×›×œ לש×ול מיהו המבקר ומיהו הסוקר. ×›×שר למדתי ×‘×œ×•× ×“×•×Ÿ, × ×¡×¢×ª×™ כמה ×¤×¢×ž×™× ×œ×‘×™×§×•×¨ ברחובות ×וקסופרד וקיימברידג'. בהתהלכי ש×, ×‘×™× ×•×ª ×ž×‘× ×™ ×”×בן המרשימי×, × ×”×’×ª×™ לדמיין ×ת וירג'×™× ×™×” וולף, כועסת על ×›×™ ×œ× × ×™×ª×Ÿ לה לבקר בספריית המוסד ×”×קדמי. וירג'×™× ×™×” כזו, ×”×× ×”×™×™×ª×” יכולה ×œ×¨×©×•× ×¨×©×™×ž×” ביקורתית? ×”×× ×ותה וירג'×™× ×™×” הייתה יכולה לקחת לידה ×ת רשימת ×מות המידה המקובלת לתקופתה, ולהיעזר בה כדי לכתוב ביקורת על ספר כלשהו? ל×. הרשימה, ביחד ×¢× ×”×¡×¤×¨×™×™×”, ×œ× × ×•×¢×“×” לווירג'×™× ×™×”. וירג'×™× ×™×” יכולה הייתה, לפחות בתחילת דרכה, להיעזר רק בסקירה. הש×לה "ביקורת ×ו סקירה" ××™× ×” תמימה כפי ×©×”×™× × ×¨×ית. ×”×™× ×ž×›×™×œ×” שיפוט ערכי שמעדיף ×ת הביקורת, ×ת השיפוט, ×ת הקביעה החד משמעית: ×œ×¤× ×™× ×• ספר ר×וי. חד משמעויות שכזו כוחה יפה ×œ×’×™×‘×•×¨×™× ×חרי×, ×œ×–×ž× ×™× ×©×‘×”× ×”×™×” בית קפה ×חד, ×©×ž×ž× ×• יצ×ו ×”×ž×œ×›×™× ×•×‘×• הושפלו מלכי העבר. ×× ×—× ×•, כך × ×“×ž×” לי, ×ž× ×¡×™× ×œ× ×•×•×˜ לעבר ×—×•×¤×™× ×חרי×, ×ž×¤×•×¨×¦×™× ×™×•×ª×¨ ×•×—×“×™× ×¤×—×•×ª.
עידן ×¦×‘×¢×•× ×™ (מיטל שרון)
×ת דבריי ×בקש לפתוח בטקסט ×ž×•× ×•×ž× ×˜×œ×™ של רול×ן ב×רת, ×©× ×§×¨× "מות המחבר". החיבור המופתי, ×©×™×¦× ×‘×”×•×¦×ת ×¨×¡×œ×™× ×’ ×‘×©× ×” שעברה, ועולה 45 ×©×§×œ×™× ×‘×œ×‘×“ ×œ×ž× ×•×™×™×, ×”×•× ×ביהן ×”×¨×•×—× ×™ של תי×וריות הפוסט החשובות, הרווחות ×‘×—×•×’×™× ×”×©×•× ×™× ×œ×ž×“×¢×™ הרוח ב×קדמיות המרכזיות. בטקסט ×”×–×” מסביר ב×רת ×›×™ ×”×§×•×¨× ×”×—×“×© של הטקסט הספרותי ×”×•× ×”×חר××™ על שחרור ×”×¤×•×˜× ×¦×™×ל ×”×—×ª×¨× ×™ של הספרות ×ל העול×; ×ליו מועברת החובה ×œ×”× ×›×™×— ×ת ×”×ופי ×”×¡×¨×‘× ×™ וה×× ×˜×™–×¡×ž×›×•×ª× ×™ שלה.
מי ×©×§×•×¨× ×ת המשפט ×”×–×” מבין, ×ž× ×™×” וביה, ×›×™ המבקר הפך לדמות כמעט מיותרת ×‘×¢×•×œ× ×”×¡×¤×¨×•×ª כפי ש×× ×—× ×• ×ž×‘×™× ×™× ×ותו היו×. שהרי, כפי שמלמד ××•×ª× ×• ב×רת, הסופר ××™× ×• ×”×יש הקובע כיצד ×™×™×§×¨× ×”×¡×¤×¨, ××œ× ×”×§×•×¨×, ×•×”×•× ×‘×œ×‘×“. ×§×•×¨× ×§×•×¨× ×•×§×¨×™×תו. ולמהדרין: קור×ת קור×ת וקרי×תה.
×ו כמו ש×ומר פוקו בחיבורו "מהו המחבר", ×©× ×ž×¦× ×‘×ותו ספר בהוצ×ת ×¨×¡×œ×™× ×’, תפקידו של "המחבר" ×”×•× ×œ×¡×ž×Ÿ ×ת "מעמדו" בתוך השיח, להטביע עליו סימן של דיבור מועדף ש××™× ×• מתכלה, לייחדו ×ž×“×™×‘×•×¨×™× ×חרי×, ×–× ×™×—×™× ×™×•×ª×¨. זהו ×¢×•×œ× ×©×‘×• הדיבור ××™× ×• ×œ×¢×•×œ× ×“×™×‘×•×¨×• של היחיד, ×ך לכל יחיד בתוכו יש חלל לדיבור.
כמעט מטבע הדברי×, ×× ×›×Ÿ, ×©×§×•×¨× ×¢×¦×ž××™ שכזה, ×ותו ×§×•×¨× ×©×¢×•×ž×“ ×œ× ×’×“ ×¢×™× ×™×• של כל בר דעת שכותב ×”×™×•× ×¡×¤×¨×•×ª, ××™× ×• זקוק למבקר. מה יועיל לו, ל×ותו קור×, סד × ×•×¡×£ של ביקורת, ×©× ×›×¤×” על הטקסט? מה ×˜×¢× ×™×© בכפיית זהויות × ×•×¡×¤×•×ª על קור×, ×©×’× ×›×š צריך להי×בק כדי לשמור על מקומו בין מסגרות הכוח ×©× ×כפות עליו?
×ין תימה, ×× ×›×Ÿ, שכפי ש×מרו עמיתיי ×”×ž×œ×•×ž×“×™× "×”×ž×‘×§×¨×™× ×”×ž×¨×•×©×¢×™× ×¤×¡×• מן העול×". ×”×ž×‘×§×¨×™× × ×¢×œ×ž×• ×ž×©×•× ×©×”×”×’×ž×•× ×™×” פועלת ×‘×“×¨×›×™× ×—×¨×™×©×™×•×ª הרבה יותר. ×‘×™×ž×™× ×•, ×ין ×¦× ×–×•×¨×” ביקורתית, ××œ× ×‘×™×§×•×¨×ª ×ž×¦×•× ×–×¨×ª.
*×המ, זו ס×טירה, ×× ×”×¢× ×™×™×Ÿ עדיין ×œ× ×‘×¨×•×¨.
