כבר היו ×›×ן כמה רשומות שעסקו בג'ורג' ×ורוול בדרך כזו ×ו ×חרת. ×× ×™ רציתי לכתוב ×’× ×ž×©×”×• ×‘× ×•×©×, ×בל, בהבזק של טמטו×, החזרתי ×ת "מתחת ל××£ שלך" ל×ס×. ×›×מור, מדובר בספר מרשי×, מכמה וכמה ×‘×—×™× ×•×ª, ×בל ×ž×‘×—×™× ×” ×חת, לטעמי, ×”×•× ×ž×¨×©×™× ×‘×ž×™×•×—×“. ×ורוול כן. ×”×•× ×”×¦×œ×™×— לשכלל צורת כתיבה ×©×”×™× ×’× ×¡×•×—×¤×ª ×•×’× – ×יך לומר? – ×חר×ית. קרי××” בו ×”×™× ×—×•×•×™×” חזקה כל כך ×œ× ×¨×§ בגלל ×”"×›× ×•×ª" שבה (בהעדר ×ž×•× ×— טוב יותר), ××œ× ×’× ×‘×’×œ×œ ×©×”×™× ×ž×‘×œ×™×˜×” עד כמה חסרת ×›× ×•×ª, חסרת ×חריות, ×”×™× ×›×ª×™×‘×ª× ×©×œ ×חרי×. וב"×חרי×" ×× ×™ ×ž×•× ×” ×’× ×ת עצמי.
סיבה עיקרית לכך, מן הסת×, ×”×™× ×˜×™×‘ ×”×¨×¢×™×•× ×•×ª ש×ורוול מציג, וה×ומץ ×©×‘×¢×¦× ×”×¦×’×ª×, ויוסי כבר כתב על כך. ×בל ×× ×™ חושב שיש לכך ×˜×¢× × ×•×¡×£, ×•×”×•× ×§×©×•×¨ פחות ×œ×¨×¢×™×•× ×•×ª ויותר ל×ופן שבו ×”× ×ž×•×¦×’×™×. הכתיבה של ×ורוול ×›× ×”, ×•×œ× ×¨×§ ×¨×¢×™×•× ×•×ª×™×•.
×בל ×ין לי ×ת הספר ×›×ן, כך ש×ור גדול ×œ× ×™×¦× ×ž×”×¨×©×•×ž×” הזו. ×¢× ×–×ת, ×ž×§×•× ×˜×•×‘ להתחיל לדבר על סוג הכתיבה ×”×–×” ×”×•× ×”×ž×מר "Politics and the English Language". בקצרה, ×ורוול דן ×‘×“×¨×›×™× ×©×•× ×•×ª שבהן השפה משמשת ×œ×¢×ž×¢×•× ×©×œ ×¨×¢×™×•× ×•×ª, ולהסתרת המסר:
It (השפה ×”×× ×’×œ×™×ª) becomes ugly and inaccurate because our thoughts are foolish, but the slovenliness of our language makes it easier for us to have foolish thoughts.
כל סוגי הכתיבה הגרועה ×©×”×•× ×ž×•× ×”, משימוש במט×פורות שחוקות ועד לשימוש ×‘×ž×™×œ×™× ×™×•×ž×¨× ×™×•×ª, × ×•×ª×¨×• על ×›× × ×¢×“ היו×, ו×ין ×˜×¢× ×œ×”×¨×—×™×‘ בכך. ×בל העברית, תודה ל×ל, ובמיוחד חלק מסוגי השיח ×©× ×¤×•×¦×™× ×›×™×•×, מספקת ×œ× ×ž×¢×˜ ×¡×•×’×™× × ×•×¡×¤×™× ×©×œ כתיבה מרושלת, פרועה ×ו דמגוגית סת×. להלן מבחר דוגמ×ות מייצגות, ו××ª× ×™×•×ª×¨ ×ž×ž×•×–×ž× ×™× ×œ×”×•×¡×™×£ עוד בתגובות ×ו בפוסט × ×¤×¨×“ (עדיף בפוסט × ×¤×¨×“, כמובן. ××– × ×•×›×œ ×œ×¡×›× ×ת כל הפוסטי×, ×•×œ×§×¨×•× ×œ×–×” "פרויקט") .
×מת:
קשה לדבר על המילה הזו מבלי ×œ×”×™×›× ×¡ לשדה ×”×ž×•×§×©×™× ×”×¤×™×œ×•×¡×•×¤×™-למחצה שסובב ×ותה. קשה, ×בל כד××™. ×œ×¤× ×™ שמשמעות המילה הורחבה עד ×ין קץ, ×”×™× ×©×™×ž×©×” ב×ופן פשוט ×•×”×’×™×•× ×™ למדי כהצבעה על ההת×מה בין ×˜×¢× ×” לבין העול×. כך, משפט כמו "×× ×™ כותב ×ž×™×œ×™× ×לה קצת ל×חר חצות" ×™×”×™×” ×מיתי ×ž×©×•× ×©×× ×™ ×כן כותב ×ž×™×œ×™× ×לה בסביבות שעה זו. מכ×ן ×©×”×ž×™×œ×™× "×מת" ו"שקר" ××™× ×Ÿ מתייחסות כלל לעול×, ××œ× ×œ×™×—×¡ ×©×‘×™× ×• לבין ייצוגו.
××œ× ×©"×מת" זכתה לכל ×ž×™× ×™ הרחבות ×ž×˜×•× ×™×ž×™×•×ª, ×©×œ× ×¢×©×• עימה חסד (×‘× ×™×’×•×“, ×גב, ל"שקר", ×©× ×•×ª×¨ כמעט ×œ× × ×’×•×¢, למיטב ידיעתי). צד ×חד משתמש במילה כתחליף למילה "מצי×ות", ב×מצעות ×ž×©×¤×˜×™× ×›"×ין ×מת" ×ו "יש ×מת". צד ×©× ×™ משתמש במילה כדי לציין ××ž×•× ×” סובייקטיבית – "×”×מת שלי", "×”×מת שלו", "×”×מת ×©×œ× ×•". מ×חר שכל ×חת מן הגישות הללו יכולה ×œ×ž×¦×•× ×ª×—×œ×™×£ ר×וי בעליל למילה "×מת", המילה משמשת בעיקר ×œ× ×™×”×•×œ ×¨×•×©× – שכן, ×œ×œ× ×¡×¤×§, זו מילה "גדולה" – ×ו בגלל בלבול פשוט. כך ×ו כך, מילה זו התרחבה עד כדי כך שהשימוש בה × ×•×˜×” להפוך כל דיון ליעיל פחות ×•×¦×¢×§× ×™ יותר.
×¤×¢×œ×™× ×¤×§×˜×™×‘×™×:
×¤×¢×œ×™× ×¤×§×˜×™×‘×™× ×”× ×¤×¢×œ×™×, שהדובר מ×מין ×›×™ ×”×ž×•×©× ×©×œ×”× × ×•×©× ×¢×¨×š ×מת. "×”×‘× ×ª×™", "ידעתי" ×•×¤×¢×œ×™× ×ž×¡×•×’ ×–×” ×ž×©×ž×©×™× ×›×“×™ להצהיר על ××ž×•× ×ª הדובר ב×מיתות ×”×˜×¢× ×” שבמוש×. כך, המשפט "×”×‘× ×ª×™ ש×שתי בוגדת בי" ××™× ×• ×ומר בהכרח ש×שתו של הדובר בוגדת בו, ×בל ×”×•× ×›×Ÿ מצהיר שהדובר מ×מין בכך.
בכמה וכמה סוגי שיח, ×ž×©×ž×©×™× ×”×¤×¢×œ×™× ×”×œ×œ×• ×‘×ª×‘× ×™×ª הב××”: פועל פקטיבי [×”×›× ×¡ משפט מופרך ×›×ן]. המטרה ×”×™× ×œ×”×›× ×™×¡ לדיון ×˜×¢× ×” חדשה, לרוב מפוקפקת, ולהשתמש בה ×›×קסיומה, ש××™× ×” × ×™×ª× ×ª לוויכוח. חמקמק במיוחד ×”×•× ×”×©×•×¨×© ל.מ.ד., ש××™× ×• בהכרח פקטיבי, ×בל יש לו השתמעויות ×›×לו. כך, משפט × ×•×¡×— "דרידה לימד ××•×ª× ×• שהכתיבה קדמה לדיבור" מופיע במערכה הר××©×•× ×”, רק כדי ל×פשר לכותב לטעון ש"יש להבין ×©×›×•×œ× ×• לסביות" במערכה ×”××—×¨×•× ×”.
פרדוקס:
בכלליות (וב×ופן ×¤×©×˜× ×™ משהו) × ×™×ª×Ÿ לומר ×›×™ "פרדוקס" ×”×•× ×ž×©×¤×˜ בעל סתירה ×¤× ×™×ž×™×ª, למרות ×©×”×•× ×ž×‘×•×¡×¡ על ×”× ×—×•×ª × ×›×•× ×•×ª לכ×ורה. ×”"לכ×ורה" ×©× ×›×™ במצי×ות ×ין פרדוקסי×, רק ×‘×ª×¤×™×¡×ª× ×• ×ת המצי×ות. כך, לפחות, יש לקוות. כיו×, בכל ×ופן, הלכ×ורה התרחב עד בלי די, ויחד עמו המושג "פרדוקס". למילה יש ××ž× × ×¦×œ×™×œ יפה, ××•×œ× ×ž×©×ž×¢×•×ª×” ×”× ×•×§×©×” והמצומצמת, לטעמי, יפה יותר.
×”× ×§×•×“×” הזו ×”×™× ×—×œ×§ ×ž× ×•×©× ×‘×¡×™×¡×™ וכ×וב יותר. ×‘× ×™ ××“× ××•×”×‘×™× ×¤×¨×“×•×§×¡×™×, ו××•×”×‘×™× ×ž×”×œ×›×™× ×“×™×לקטי×. הצורה הבסיסית של תזה ו×× ×˜×™×ª×–×”, ×©× ×¢×©×•×ª ×œ×¡×™× ×ª×–×” ×חת, ×ž×©×•× ×ž×” קוסמת ×œ× ×•. יש בה משהו ×סתטי. וכ×שר ×˜×¢× ×” מוצבת ×‘×¤× ×™× ×• ב×ורח ×סתטי במיוחד, ×”×™× × ×•×˜×” להיר×ות מעט יותר ×ž×¢× ×™×™× ×ª ×ו מדויקת מכפי ×©×”×™× ×‘×מת.
×‘×¢×•×œ× ×˜×•×‘ מעט יותר ×”×™×” השימוש במילה "פרדוקס" מסמן לקור×, שהכותב לש ×ת ×˜×¢× ×ª×• לתוך ×ª×‘× ×™×ª די×לקטית. בחלק ×ž×”×ž×§×¨×™× ×–×” ×כן המצב, ×ך ×œ× ×‘×¨×•×‘×. בדרך כלל, ×›×•×ª×‘×™× × ×•×˜×™× ×œ×”×›×¨×™×– "פרדוקס" בחופשיות מספקת כדי ל×פשר ×œ×”× ×œ×”×§× ×•×ª ×œ×˜×¢× ×•×ª מר×ית עין של טיעון די×לקטי, מבלי לטרוח ולעצבן בצורה זו.
קפק××™:
×”×מת שקצת קשה לי להסביר למה ×× ×™ מתעב ×ת המילה הזו, ××– ×”× ×” סיפור קצר, שקרה ב×מת, ש×ולי יבהיר מעצמו:
המשמרות בחדשות של × ×¢× ×¢ ×ž×ª× ×”×œ×•×ª, למרבה הזוועה, ×¢× ×¨×“×™×• פתוח. מי שעובד מספיק זמן מתחיל לשמוע ×ת הרדיו רק ×›×שר ××•×ž×¨×™× "פיגוע". זו ×’× ×”×¡×™×‘×” שבשלה התחלתי להקשיב ב×מת רק כששמעתי במקרה שמרו××™×™× ×ª ×מרה "קפק××™". "×–×” ממש קפק××™", ×”×™× ×מרה. ×× ×™ × ×× ×—×ª×™. "×× ×™ מרגישה כמו גרגור סמס×". גרגור ×•×œ× ×™×•×–×£! שרץ ×•×œ× ×¤×§×™×“ ×‘× ×§! הגברתי ×ת הרדיו, בדיוק בזמן כדי לשמוע ×ת המר×יין, מדושן ×¢×•× ×’, ×ומר לה "×ו כמו יוזף ק, מהמשפט".
ו×ולי ×–×” מה שמפריע לי, שהמילה הזו סגורה כל כך. מכל מה ×©× ×™×ª×Ÿ ×œ×”×•×¦×™× ×ž×§×¤×§×, הוצ×× ×• ×ת הבירוקרטיה המשתוללת, ו×× ×—× ×• ×ž×ª×¢×§×©×™× ×œ×”×ž×©×™×š ולדשדש ×‘×ž×§×•× ×”×–×”, במין חדוות "קר×תי קפק×!" של בן עשרה.
הזוי:
מילה ריקה למחצה, שמשמעויותיה העיקריות הן: [×œ× ×”×¦×œ×—×ª×™ ליצור משמעות בסיפור] ×ו [הסיפור ××™× ×• מסתדר בקו עלילה סביר] ו×× ×™ חושב שזה טוב.
×—×ª×¨× ×™:
מ×יזושהי סיבה, יש לסוג ×ž×¡×•×™× ×©×œ ×× ×©×™×, בעיקר ×ž×¨×¦×™× ×‘×ž×“×¢×™ הרוח, חיבה יתרה למילה הזו. יותר מכך, המילה הרחיבה ×ת משמעותה ב×ופן מקסי×, כך שכעת ×”×™× ×ž×©×ž×©×ª ×›×©× ×ª×•×ר חיובי בלבד. מ×חר שכמעט כל דבר יכול להיות ×—×ª×¨× ×™, המילה ×ž×¦×™×™× ×ª בעיקר ×ž×’× ×™×‘×•×ª.
וכ×ן ×’× ×©×•×¨×© הבעיה. ×”×”× ×—×” שכל דבר ×—×ª×¨× ×™ ×”×•× ×—×™×•×‘×™, מלווה ×‘×”× ×—×” שכל היררכיות הכוח הקיימות הן רעה חולה. ×× ×™ ×œ× ×™×•×“×¢ ×יך להתווכח ×¢× ×ž×™ שחושב שזכות הצבעה ×œ× ×©×™× ×”×™× ×קט ×”×’×ž×•× ×™ ודכ×× ×™, כך ×©× ×™×ª×Ÿ, ×œ×©× ×”×“×™×•×Ÿ, לקבל ×”× ×—×” זו ×›×מת. הבעיה ×”×™× ×œ× ×›×ן, ××œ× ×‘×ž×¡×§× ×” ששו××‘×™× ×ž×”× ×—×” זו, לפיה כל פעולה שחותרת תחת היררכיות הכוח הקיימות ×”×™× ×—×™×•×‘×™×ª. ×’× ×¡×“×× ×”×™×” ×—×ª×¨× ×™, פע×. למעשה, ×›×©×—×•×©×‘×™× ×¢×œ ×–×”, סד×× ×—×ª×¨× ×™ ×’× ×”×™×•×.
"העלילה כתבה ×ת עצמה"/ "הדמויות עשו מה שהן רצו"
סופרי×, תסריט××™× ×•×ž×—×–××™× ×©×ž×©×ª×ž×©×™× ×‘×ž×©×¤×˜×™× ×”×לו בדרך כלל ×¨×•×¦×™× ×œ×¦×™×™×Ÿ עד כמה "עגולות" היו הדמויות שלהן, עד כמה רי×ליסטית היתה העלילה, ועד כמה "מל×" ×”×™×” ×”×¢×•×œ× ×©×”× ×™×¦×¨×•. ×›×“×¨×›× ×©×œ סופרי×, ×”× ×ž×¢×“×™×¤×™× ×©×œ× ×œ×•×ž×¨ ×–×ת ישירות, ×©×œ× ×œ×”×™×ª×¤×¡ ×ž×”×‘×¨×¡×™× ×”×™×‘×¨×™×¡ על ×—×. × ×• די.
וחוץ מזה, רק ×œ×©× ×”×¤×¨×•×˜×•×§×•×œ, ספר יכול להיות × ×”×“×¨ ×¢× ×“×ž×•×™×•×ª "שטוחות", עלילה ×œ× ×¨×™×ליסטית ×•×¢×•×œ× "ריק" לגמרי. הספרות ×œ× ×ž×ª×” במ××” ×”-19.
"רציתי לחקור ×ת"/ "רציתי לדון ב":
×ž×©×¤×˜×™× ×לו ×©×™×™×›×™× ×œ×¡×•×’ קליש×ות ×”×¡×•×¤×¨×™× (וכו') ×”×©× ×™. ×›×ן, המחבר כבר ×œ× ×ž×¡×ª×¤×§ בתפקיד ×”×¢× ×™×• של ×”×מן. ×œ× ×”×•×. ×”×•× ×“×Ÿ. הקליש×ות הללו × ×•×‘×¢×•×ª מן התפיסה הבעייתית, לכל הפחות, ש××ž× ×™× ×–×›×• להביט עמוק יותר מש×ר ×”×ד×, ולכן יש ×œ×“×¢×ª× ×¡×ž×›×•×ª גדולה יותר. יש בכך היגיון מסוי×, כמובן, ×בל ×ž×¡×•×™× ×‘×œ×‘×“. ×¢×–×¨× ×¤××•× ×“, לו××™ ×¤×¨×“×™× ×Ÿ סלין, ×.ב. יהושע, למען הש×.
× ×¨×˜×•×œ×•×’×™×”:
you use that word a lot, I don’t think it means what you think it means
תורכ×.
