אחותי הכירה × ×”×’ מרוצים שזכה פעם במקום השני באליפות קנדה, אבל נפצע בתאונה כשנדרס בידי אופנוע, וכשעלה לארץ התקבל לעבודה ב"דן", ונהג בקו 24 שנים על גבי שנים, בשום אופן לא הסכים לעבור לקו אחר, עד הפעם הראשונה בה בגלל תקלה באוטובוס שלו לקח את קו 14, שמסלולו חופף חלקית את ×–×” של קו 24, ונוסע, שחשב – היות שזיהה את ×”× ×”×’ הקבוע שלו – ×›×™ ×”×™×” ×–×” קו 24, צלצל וצלצל בפעמון, אבל ×”× ×”×’ האיץ פתאום והמשיך לנסוע ולא עצר בתחנה של הקו שהכיר טוב כל כך, עד שהנוסע, שהיה זמר אופרה נודע שעלה לארץ ממוסקבה אחרי שנפצע בתאונת דרכים בזמן חופשה בבולגריה, הִטה גרונו ולראשונה אחרי עשרים שנות שתיקה – העלבון על הפיטורין מבית האופרה המוסקבאי ×”×™×” מר, כל יום תסס ופעפע – ופרץ ב"עצוווורררר" אופראי מסתלסל, טנורי, שהִכה את יושבי האוטובוס בתדהמה והעלה דמעות בעיני אחותי, שהייתה על האוטובוס ×”×–×” והבינה פתאום עד כמה קרובה היא למוות, אבל ×”× ×”×’ לא עצר.

(הסיפור פורסם לראשונה כאן)

 

יו נואו דה דריל: אתם כותבים (כלומר, אתם מתלהבים מהנושא, לוקחים יום יומיים לחשוב על איזה רעיון לפוסט, דוחים את זה עוד איזה שבוע, אחר כך אומרים מחר מחר איזה יומיים, ואז, אתם כותבים), שולחים לנו ל-itamarshaaltiel או ל-meitalsha או ל-hemeitster בג'ימייל, ואנחנו מעלים (אלא אם כן יש לכם כבר יוזר, כמובן).