×”×ž× ×™×¤×¡×˜ לכתיבה משתהה ×”×•× × ×—×ž×“ ×‘×¢×™× ×™×™. ×”×•× ×”×™×” × ×—×ž×“ ×›×©×”×•× × ×›×ª×‘, ב-2008, כשה×ויב העיקרי של ההשתהות ×”×™×” הציווי של גוגל לכתוב עוד ולכתוב מהר, ×•×”×•× ×¢×•×“ יותר × ×—×ž×“ ב-2010, ×¢× ×˜×•×•×™×˜×¨ ופייסבוק ו×פילו טמבלר (×הוב × ×¤×©×™! ×× ×™ מתה על טמבלר!), ×¢× ×”×¤×™×“ ×”××™× ×¡×•×¤×™ ×”×–×”, ש×תה יכול לבהות בו שעות, וכל הזמן קורה בו משהו, מישהו ×ומר משהו, מישהו מגיב מישהו ×©× ×ª×ž×•× ×”, שולח ×œ×™× ×§ ×œ×ž×§×•× ×חר, ו×תה × ×¡×—×£ ×©× ×¤×¡×™×‘×™ על ×”× ×”×¨ הלכ×ורה סוער ×”×–×” (וזוש כתבה על ×–×” יפה מ×ד).
מצד ×©× ×™, ×œ×”×ª× ×’×“ לכך ×©×“×™× ×ž×™×§×ª הרשת ×ž×©×ª× ×” לכיון ×˜×§×¡×˜×™× ×§×¦×¨×™× ×™×•×ª×¨ מרגיש לי ×× ×›×¨×•× ×™×¡×˜×™. כן, ×פשר לצרוך ×˜×§×¡×˜×™× ×›×לו. ×פשר להתמכר לטוויטר. ×פשר לרפרש ×ת פייסבוק. ×בל הרשות לגמרי × ×ª×•× ×”. ×× ×©×™× ×¢×“×™×™×Ÿ ×›×•×ª×‘×™× ×‘×œ×•×’×™× ×¢× ×¤×•×¡×˜×™× ×רוכי×. ×•× ×›×•×Ÿ שפחות ופחות ב×רץ, ×בל ×‘×¢×•×œ× ×¢×“×™×™×Ÿ יש ×¢×™×ª×•× ×•×ª ×יכותית. עדיין יש ×¨×•×ž× ×™× ×ž×•×¤×œ××™× ×¢× ×ž×ות עמודי×. ×©×œ× ×œ×“×‘×¨ על סדרות טלוויזיה, הרומן החדש. ×•×œ×”×ª× ×’×“ להתחדשות ×–×” כמו למות.
ובכל ×–×ת, תרגמתי ×ותו לעברית. תרגמתי ×ותו ×›×™ הרגע ×”×–×” שבו מישהו צועק: עמודו, ×”×•× ×¨×’×¢ ×—×™×•× ×™, במיוחד ×›×™ ×”×•× ×¨×’×¢ ×ו מספר ×¨×’×¢×™× ×‘×•×“×“×™× ×©× ×ž×¦××™× ×ž×•×œ ×”×–×¨× ×”××™× ×¡×•×¤×™ שפוסע לכיוון ×חר. במיוחד ×›×©×”×•× ×ž×ª× ×’×“ לתרבות ×©× ×¢×” בקצב ב×מת משוגע.
וזה קצה ×חד של המחשבה שלי על השתהות. ×סור לשכוח ×ותה, ×ת ההשתהות.
כשהייתי בברלין, ×§× ×™×ª×™ ספר שיחות ×¢× ×ž×¨×™× ×” ×ברמוביץ, ××ž× ×™×ª המיצג ×©×”×™× ×ולי ×”××™×ž× ×©×œ כל ××ž× ×™×•×ª המיצג (×פשר ×œ×§×¨×•× ×¢×œ×™×” עוד בעיר ×”×ושר). בספר ×”×™× ×ž×“×‘×¨×ª שוב ושוב על כמיהתה לעבודות long duration. כלומר, ×œ× ×¢×‘×•×“×•×ª ×©× ×ž×©×›×•×ª חצי שעה ×ו שעה, כמקובל ×‘×ª×—×•× ×”× ×™×ž×•×¡ וקוצר הקשב, ×ו ×פילו כמה שעות, כמקובל בשוליה ×”××•×•× ×’×¨×“×™×™× ×©×œ ×”××ž× ×•×ª, ××œ× ×¢×‘×•×“×•×ª ×©× ×ž×©×›×•×ª ×™×ž×™× ×¢×œ גבי ×™×ž×™× ×ו שבועות על גבי שבועות. לשיטתה, העבודות ×”×לו מסייעות בידה להעביר לקהל ×ת הרעיון המרכזי שלה: ×”×›×™ חשוב ×–×” גוף, וגוף ×–×” משהו ×©×§×™×™× ×‘×›×ן ועכשיו. רק ×× ×ž×ª× ×ª×§×™× ×ž×”×¢×•×œ× ×ž×¡×¤×™×§ זמן ×פשר ×œ×”×ª× ×ª×§ מהש×ון הכללי ולחזור להקשיב לגוף.
העבודה ×”××—×¨×•× ×” של ×ברמוביץ ×”×™× ×¢×‘×•×“×” כזו, long duration, כמו ×©×”×™× ×—×œ×ž×” עליה. קור××™× ×œ×” the artist is present, ובמהלכה יושבת ×ž×¨×™× ×” במוזי×ון המומה ×‘× ×™×•-יורק. ×”×™× ×™×•×©×‘×ª ליד שולחן, מוקפת ב×לומת ×ור, ומולה יש ×›×™×¡× ×¨×™×§. כל מי שרוצה מוזמן לשבת מולה כמה זמן ×©×”×•× ×¨×•×¦×”, כל עוד ×”×•× × ×©×ר בשקט ומביט ×‘×¢×™× ×™×”. ×–×” ×ומר שבמשך כמה ×—×•×“×©×™× ×”×™× ×™×©×‘×” במוזי×ון מתחילת ×”×™×•× ×•×¢×“ סופו. ×•×”×™× ×’××” בזה מ×ד:
The piece I'm doing now in MoMA, during museum opening times, is going to be 586 hours. Every day. 10 hours on Friday and 7.5 hours on the rest of the days! Tuesdays are closed. I think I might even have to do Tuesdays, because sometimes it's opened for disabled people.
ו×× ×™ פשוט ×œ× ×ž×¦×œ×™×—×” להבין ×ת ×–×”. ×× ×™ ×œ× ×ž×¦×œ×™×—×” להבין ×ת ההתעקשות על ×יטיות. ×ת ההפיכה של ×”×יטיות למשהו ×©×”×•× ×¢×¨×š ×‘×¤× ×™ עצמו. למשהו ×©×”×•× ×ª× ××™ ×ž×§×“×™× ×œ×”×™×¤×ª×—×•×ª התודעה. ×ת הרגע ×”×–×” שבו ×ומרי×: רק ×× × ×¢×ž×•×“ ×•× ×ª× ×’×“ ×‘×›×•×•× ×” לקצב של העול×, × ×ª× ×’×“ ×œ×©× ×”×”×ª× ×’×“×•×ª, ×•× ×¢×‘×•×¨ ×ת הרגע ×”×–×” ביחד, רק ××– × ×•×›×œ להתחיל להגיע למקומות ×חרי×, שעד עכשיו ×œ× ×”×¦×œ×—× ×• להגיע ×ליה×.
וזה הקצה ×”×©× ×™ של המחשבה שלי על השתהות: ×סור להמליך ×ותה, ×ת ההשתהות.
×•×‘×™× ×™×”×, ×”×™× ×ž×¢×¡×™×§×” ×ת מחשבתי רבות: ×”×יטיות. ההשתהות. וכמה ×ž×ž× ×” צריך ×ו רצוי ×ו כד××™ ועד כמה ×”×™× ×—×©×•×‘×” כלשעצמה וכמה ×”×™× ×—×©×•×‘×” רק ×›×”×ª× ×’×“×•×ª וכמה ×”×™× ×ª×ž×™×“ רק × ×¦×™×’×” של ×”×ª× ×’×“×•×ª ×œ×©×™× ×•×™.
מצד ×©× ×™, ×œ×”×ª× ×’×“ לכך ×©×“×™× ×ž×™×§×ª הרשת ×ž×©×ª× ×” לכיון ×˜×§×¡×˜×™× ×§×¦×¨×™× ×™×•×ª×¨ מרגיש לי ×× ×›×¨×•× ×™×¡×˜×™. כן, ×פשר לצרוך ×˜×§×¡×˜×™× ×›×לו. ×פשר להתמכר לטוויטר. ×פשר לרפרש ×ת פייסבוק. ×בל הרשות לגמרי × ×ª×•× ×”. ×× ×©×™× ×¢×“×™×™×Ÿ ×›×•×ª×‘×™× ×‘×œ×•×’×™× ×¢× ×¤×•×¡×˜×™× ×רוכי×. ×•× ×›×•×Ÿ שפחות ופחות ב×רץ, ×בל ×‘×¢×•×œ× ×¢×“×™×™×Ÿ יש ×¢×™×ª×•× ×•×ª ×יכותית. עדיין יש ×¨×•×ž× ×™× ×ž×•×¤×œ××™× ×¢× ×ž×ות עמודי×. ×©×œ× ×œ×“×‘×¨ על סדרות טלוויזיה, הרומן החדש. ×•×œ×”×ª× ×’×“ להתחדשות ×–×” כמו למות.
ובכל ×–×ת, תרגמתי ×ותו לעברית. תרגמתי ×ותו ×›×™ הרגע ×”×–×” שבו מישהו צועק: עמודו, ×”×•× ×¨×’×¢ ×—×™×•× ×™, במיוחד ×›×™ ×”×•× ×¨×’×¢ ×ו מספר ×¨×’×¢×™× ×‘×•×“×“×™× ×©× ×ž×¦××™× ×ž×•×œ ×”×–×¨× ×”××™× ×¡×•×¤×™ שפוסע לכיוון ×חר. במיוחד ×›×©×”×•× ×ž×ª× ×’×“ לתרבות ×©× ×¢×” בקצב ב×מת משוגע.
וזה קצה ×חד של המחשבה שלי על השתהות. ×סור לשכוח ×ותה, ×ת ההשתהות.
כשהייתי בברלין, ×§× ×™×ª×™ ספר שיחות ×¢× ×ž×¨×™× ×” ×ברמוביץ, ××ž× ×™×ª המיצג ×©×”×™× ×ולי ×”××™×ž× ×©×œ כל ××ž× ×™×•×ª המיצג (×פשר ×œ×§×¨×•× ×¢×œ×™×” עוד בעיר ×”×ושר). בספר ×”×™× ×ž×“×‘×¨×ª שוב ושוב על כמיהתה לעבודות long duration. כלומר, ×œ× ×¢×‘×•×“×•×ª ×©× ×ž×©×›×•×ª חצי שעה ×ו שעה, כמקובל ×‘×ª×—×•× ×”× ×™×ž×•×¡ וקוצר הקשב, ×ו ×פילו כמה שעות, כמקובל בשוליה ×”××•×•× ×’×¨×“×™×™× ×©×œ ×”××ž× ×•×ª, ××œ× ×¢×‘×•×“×•×ª ×©× ×ž×©×›×•×ª ×™×ž×™× ×¢×œ גבי ×™×ž×™× ×ו שבועות על גבי שבועות. לשיטתה, העבודות ×”×לו מסייעות בידה להעביר לקהל ×ת הרעיון המרכזי שלה: ×”×›×™ חשוב ×–×” גוף, וגוף ×–×” משהו ×©×§×™×™× ×‘×›×ן ועכשיו. רק ×× ×ž×ª× ×ª×§×™× ×ž×”×¢×•×œ× ×ž×¡×¤×™×§ זמן ×פשר ×œ×”×ª× ×ª×§ מהש×ון הכללי ולחזור להקשיב לגוף.
העבודה ×”××—×¨×•× ×” של ×ברמוביץ ×”×™× ×¢×‘×•×“×” כזו, long duration, כמו ×©×”×™× ×—×œ×ž×” עליה. קור××™× ×œ×” the artist is present, ובמהלכה יושבת ×ž×¨×™× ×” במוזי×ון המומה ×‘× ×™×•-יורק. ×”×™× ×™×•×©×‘×ª ליד שולחן, מוקפת ב×לומת ×ור, ומולה יש ×›×™×¡× ×¨×™×§. כל מי שרוצה מוזמן לשבת מולה כמה זמן ×©×”×•× ×¨×•×¦×”, כל עוד ×”×•× × ×©×ר בשקט ומביט ×‘×¢×™× ×™×”. ×–×” ×ומר שבמשך כמה ×—×•×“×©×™× ×”×™× ×™×©×‘×” במוזי×ון מתחילת ×”×™×•× ×•×¢×“ סופו. ×•×”×™× ×’××” בזה מ×ד:
The piece I'm doing now in MoMA, during museum opening times, is going to be 586 hours. Every day. 10 hours on Friday and 7.5 hours on the rest of the days! Tuesdays are closed. I think I might even have to do Tuesdays, because sometimes it's opened for disabled people.
ו×× ×™ פשוט ×œ× ×ž×¦×œ×™×—×” להבין ×ת ×–×”. ×× ×™ ×œ× ×ž×¦×œ×™×—×” להבין ×ת ההתעקשות על ×יטיות. ×ת ההפיכה של ×”×יטיות למשהו ×©×”×•× ×¢×¨×š ×‘×¤× ×™ עצמו. למשהו ×©×”×•× ×ª× ××™ ×ž×§×“×™× ×œ×”×™×¤×ª×—×•×ª התודעה. ×ת הרגע ×”×–×” שבו ×ומרי×: רק ×× × ×¢×ž×•×“ ×•× ×ª× ×’×“ ×‘×›×•×•× ×” לקצב של העול×, × ×ª× ×’×“ ×œ×©× ×”×”×ª× ×’×“×•×ª, ×•× ×¢×‘×•×¨ ×ת הרגע ×”×–×” ביחד, רק ××– × ×•×›×œ להתחיל להגיע למקומות ×חרי×, שעד עכשיו ×œ× ×”×¦×œ×—× ×• להגיע ×ליה×.
וזה הקצה ×”×©× ×™ של המחשבה שלי על השתהות: ×סור להמליך ×ותה, ×ת ההשתהות.
×•×‘×™× ×™×”×, ×”×™× ×ž×¢×¡×™×§×” ×ת מחשבתי רבות: ×”×יטיות. ההשתהות. וכמה ×ž×ž× ×” צריך ×ו רצוי ×ו כד××™ ועד כמה ×”×™× ×—×©×•×‘×” כלשעצמה וכמה ×”×™× ×—×©×•×‘×” רק ×›×”×ª× ×’×“×•×ª וכמה ×”×™× ×ª×ž×™×“ רק × ×¦×™×’×” של ×”×ª× ×’×“×•×ª ×œ×©×™× ×•×™.