×”×ª×ž×•× ×•×ª, מבעי הגוף, המוזיקה, ×”××•×‘×™×™×§×˜×™× ×•×ª×¨×›×•×‘×•×ª ×”×¢×¦×ž×™× ×©×ž×¨×›×™×‘×™× ×ת העיר ×”× ×ž×¢×¨×›×ª של ×¡×™×ž× ×™×. במובן ×–×”, העיר מהווה ×× ×œ× ×©×¤×”, ××–×™ לפחות מערכת של משמעות1. העיר ×”×ž×•×“×¨× ×™×ª מורכבת מ××–×•×¨×™× ×©×•× ×™× ×©×›×œ ×חד ×ž×”× × ×•×©× ×ž×©×ž×¢×•×ª מסוימת: ×זורי ×ž×’×•×¨×™× (residential), ×זורי מסחר (commercial), ו×זורי תעשייה (industrial). לכל ×חד מ×לה ×§×™×™×ž×™× ××¤×•× ×”×¡×ž×ž× ×™× ×”×™×™×—×•×“×™× ×œ×•, ויחד ×”× ×ž×”×•×•×™× ×ת העיר. ×¢× ×–×ת, מערכת המשמעות, המהווה ×ת העיר2, ×ž×©×ª× ×” בעקבות ×”×©×™× ×•×™×™× ×”×ª×ž×™×“×™×™× ×‘×ž×¢×¨×›×ª ×”×¡×™×ž× ×™× ×©×œ×”. מערכת המשמעות של העיר ×”×™× ××¤×•× ×–×ž× ×™×ª.
×˜×¢× ×” זו, לפיה × ×™×ª×Ÿ לתפוס ×ת העיר כמערכת של משמעות, מקופלת בתפיסה הכללית יותר – השפה מעצבת ×ת ×”×ופן בו ×× ×• ×ª×•×¤×¡×™× ×ת המצי×ות, ×—×•×•×™× ×ותה ×•×¤×•×¢×œ×™× ×‘×”. ×× ×›×Ÿ, תחילה ×× ×¡×” להבהיר מהי מערכת של משמעות ב×מצעות שתי דוגמ×ות המשתמשות בעיר כדימוי להשפעת השפה על ×ª×¤×™×¡×ª× ×•. לודוויג ×•×™×˜×’× ×©×˜×™×™×Ÿ, ביצירתו המרכזית חקירות פילוסופיות, מדמה ×ת השפה לעיר, בה החדש ×‘× ×•×™ על הישן ומשולב בו3. צורות השפה המורכבות "×‘× ×•×™×•×ª" על צורות שפה בסיסיות יותר. על בסיס דימוי ×–×”, ×•×™×˜×’× ×©×˜×™×™×Ÿ בוחן ×ת הזיקה בין השפה והמצי×ות: כיצד ×”× ×ž×¢×¦×‘×™× ×–×” ×ת ×–×” וכיצד ×¤×•×¢×œ×™× ×™×—×“×™×• ביצירת הסדר החברתי והקטגוריות התרבותיות. ×“×•×’×ž× × ×•×¡×¤×ª לשימוש בדימוי העיר ×”×•× ×¡×¤×¨×• של רול×ן ב×רת מיתולוגיות, ×שר בוחן ×ת מערכת ×”×¡×™×ž× ×™× ×©×œ התרבות הזעיר-×‘×•×¨×’× ×™×ª הצרפתית במחצית המ××” ×”-20: ×ת ×”×§×•×œ× ×•×¢, ×ת חומרי ×”× ×™×§×•×™, ×ת מוסד ×”× ×™×©×•××™×, ×ת הצעצועי×, ×ת ××¡×•× ×•×ª הטבע וג×, בין היתר, ×ת מוחו של ××™×™× ×©×˜×™×™×Ÿ4. לעומת חקירות פילוסופיות, ב×רת במיתולוגיות מתמקד בתפיסת המרחב ×”×¢×™×¨×•× ×™ כשפה, מערכת של משמעות. ×”×‘×—×™× ×” שלו, הסמיוטית, ×ž×ª×‘×•× × ×ª מחדש בתרבות (ובתוך כך בתרבות המרחבית), מערערת ×ת מה ×©× ×ª×¤×¡ כיסודותיה הטבעיי×, ומצביעה על ×”×©×™× ×•×™×™× ×”×ž×ª×¨×—×©×™× ×‘×”.
העיר הישר×לית ××™× × ×” ×©×•× ×” מהעיר של ×•×™×˜×’× ×©×˜×™×™×Ÿ ×ו של ב×רת. על כן, במ×מר ×–×” ×חקור ×ת משמעותה ×”× ×•×›×—×™×ª על ידי ×‘×—×™× ×” סמיוטית של המסמן 'עיר'. תחילה ×בסס ×ת ×”×˜×¢× ×” ×›×™ העיר ××™× ×” ממשות פיזיק×לית ×›×™ ×× ×‘×¨×ש ובר××©×•× ×” תוצר חברתי, וז×ת על בסיס תפיסת המרחב של ×× ×¨×™ לפבר5. ל×חר מכן ×ציע שתפיסת העיר ×כן ×ž×©×ª× ×” בעקבות התמורות הטקסטו×ליות החלות בשימוש במסמן 'עיר', קרי, שיצירת ×ž×•×‘× ×™× × ×•×¡×¤×™× ×œ×¢×™×¨, מתוך ×¦×™×¨×•×¤×™× ×›×ž×• 'עיר החט××™×', 'עיר הילדי×' ×ו 'עיר הבה"די×', ×ž×©× ×” ×ת ×™×—×¡× ×• ×ליה. ×¦×™×¨×•×¤×™× ×›×לה ×¢×©×•×™×™× ×œ×”×©×ª×œ×‘ בזהותה של העיר ולהפוך לחלק ××™×ž×™× × ×˜×™ ×ž×ž× ×”. בפרט, ×ציע ×‘×—×™× ×” סמיוטית של ×”×ופי הצב××™ של העיר הישר×לית ו×טען, שבהמצ×ת המושג 'עיר הבה"די×', ×ž×“×™× ×ª ישר×ל ×ž×©× ×” ×ת התפיסה הישר×לית הקיימת של העיר, ויחד ×¢× ×”×¦×‘×, ממצבת ×ת העיר כיעד צב××™ מובהק.
×”×˜×¢× ×” שהעיר ×”×™× ×™×•×ª×¨ מסך מ××¤×™×™× ×™×” הפיזיק××œ×™×™× ×™×“×•×¢×” ומוכרת. ×”×ž×’×•×¨×™× ×ž×”×¦×“ ×”× ×›×•×Ÿ של × ×ª×™×‘×™ ×יילון ××™× × × ×•×‘×¢×™× ×ž×ופי ×›×–×” ×ו ×חר של תוו××™ השטח, ××œ× ×ž×ž××¤×™×™× ×™×” ×”×¡×ž×œ×™×™× ×©×œ העיר תל-×ביב. ×’× ×§×“×•×©×ª×” של ×™×¨×•×©×œ×™× ××™× ×” פועל ×™×•×¦× ×©×œ "×ויר ×”×¨×™× ×¦×œ×•×œ כיין", ×›×™ ×× ×ª×•×œ×“×” של קשירת תולדות ×”×™×ž×™× ×©×œ שלושת הדתות המרכזיות ×‘×¢×•×œ× ×”×ž×¢×¨×‘×™. ב×ופן דומה, ×’× ×”×¤×¨×™×—×” התרבותית שהתחוללה בשדרות ×‘×©× ×•×ª ×”×ª×©×¢×™× (לדוגמ×: טיפקס ×•×›× ×¡×™×™×ª השכל) ×”×™× ×‘×•×•×“××™ ×œ× ×ª×•×¦×¨ ישיר של מיקומה ×”×’×™×וגרפי. תחת ×–×ת, יש ×œ×”× ×™×— שהמקור לפריחה התרבותית בשדרות טמון בהיותה עיר פריפרי×לית שזכתה להתעלמות במשך ×©× ×™×, בתערובת הייחודית של תושבי העיר, ובמפגש הייחודי של המוסיקה המזרחית ×¢× ×”×ª×¨×‘×•×ª המערבית. ×× ×›×Ÿ, מהי משמעותה של הקביעה לפיה העיר ×”×™× ×ª×•×¦×¨ חברתי בהקשר הישר×לי?
×œ× ×•×©× ×”×‘×™×˜×—×•× ×™ משקל רב בעיצוב החברה הישר×לית. בהת××, ×צפה ל×תר ×™×™×¦×•×’×™× ×©×œ סוגיה זו בעיר הישר×לית, ×©×”×™× ×›×מור תוצר חברתי. למשל, הבה × ×‘×—×Ÿ ×ת ירי רקטת הגר×ד ×ž×ž×¦×¨×™× ×¢×œ העיר ×ילת בחודש ×פריל ×”×חרון. דין פגיעתה ×”×פשרית של הרקטה ×‘×‘× ×™×™×Ÿ ×ž×’×•×¨×™× ××™× ×• כדין פגיעתה בבסיס חיל ×”×™× ×”×ž×ž×•×§× ×‘×¢×™×¨, ובווד××™ שההשלכות של פגיעות ×לו ××™× ×Ÿ דומות ל×לו ×©× × ×§×˜×• בפועל בעקבות × ×¤×™×œ×ª הרקטה ×‘×™× ×‘×—×•×“×© ×פריל. ×˜×¢× ×•×ª × ×’×“ "ירי הרקטות לעבר יישובי ישר×ל" ××™× ×Ÿ מת×ימות לפגיעות ×‘×ž×ª×§× ×™× ×¦×‘××™×™× ×ו ×œ× ×¤×™×œ×•×ª ×‘×©×˜×—×™× ×¤×ª×•×—×™×. מסתמן ××¤×•× ×©×‘×™×©×¨×ל של ×™×ž×™× ×• לגבולות ×”×ž×“×™× ×” ×ו לצורתה המוחשית של העיר ×ין דבר וחצי דבר ×¢× ×™×—×¡× ×• ×ל המרחב ×”×¢×™×¨×•× ×™, לפחות בכל ×”× ×•×’×¢ לתג המחיר של ירי על ישר×ל. ×× ×¡×” להבהיר × ×§×•×“×” זו ×’× ×ž×”×›×™×•×•×Ÿ ההפוך: צה"ל ×ž×›× ×” פעילות צב×ית ×¢×™×¨×•× ×™×ª ×‘×©× "לחימה בשטח ×‘× ×•×™" ×ו "עימות בעצימות × ×ž×•×›×”"; לעומת ×–×ת, ×ª× ×•×¢×ª ×˜× ×§×™× ×•××£ הפגזת ×‘×¡×™×¡×™× ××™× ×” × ×—×•×•×™×ª כלחימה בשטח ×‘× ×•×™ ××œ× ×›×ž×œ×—×ž×” ×§×•× ×‘× ×¦×™×•× ×לית ×ו עימות בעצימות גבוהה. ×”×פשרות שהיררכיית המרחבי×, לפחות בכל ×”× ×•×’×¢ לפעילות צב×ית, × ×§×‘×¢×ª על בסיס ×©×™×§×•×œ×™× ×—×‘×¨×ª×™×™× ×•×œ× ×¤×™×–×™×™× ×ž×“×’×™×ž×” ×ת החשיבות של הקביעה, בהקשר הישר×לי, ×›×™ העיר ×”×™× ×ª×•×¦×¨ חברתי. קביעה זו מהווה למעשה ×’× ×ת ×חת ההשלכות של היות המרחב מוצר חברתי – המרחב הפיזי מתרחק מהמרחב ×ותו ×× ×• ×ª×•×¤×¡×™× ×•×—×•×•×™× ×‘×ורח בלתי הפיך.
על-פי לפבר, ×חת ההשלכות להיותו של המרחב תוצר חברתי ×”×™× ×©×”×ž×¨×—×‘ הפיזי, מקורו של התהליך החברתי, הופך לתפ×ורה ×ו לחומר ×”×’×œ× ×©×‘×” כל ×ובייקט טבעי מקבל ערך מוסף בהופכו לסמל6. הכוחות ×”×™×¦×¨× ×™×™× ×©×œ החברות ×”×©×•× ×•×ª ×¤×•×¢×œ×™× ×¢×œ המרחב הפיזי כדי ליצור ×ת המרחב שלה×. מתוך המ×בק בין הכוחות ×”×™×¦×¨× ×™×™× ×©×œ כל חברה × ×’×–×¨×ª השלכה × ×•×¡×¤×ª של היות המרחב תוצר חברתי – לכל חברה יש ×ת המרחב שלה. לפי לפבר, לכל חברה דפוס ייצור הכולל יחסי ייצור מסוימי×, ×‘×©×™× ×•×™ גרסה משמעותיי×7. המרחב החברתי המיוצר מכיל הן ×ת ×”×™×—×¡×™× ×”×—×‘×¨×ª×™×™× (בין ×”×ž×™× ×™×, בין קבוצות גיל ×©×•× ×•×ª, במשפחה) והן ×ת יחסי הייצור (חלוקת העבודה ו××¨×’×•× ×”). שתי השתלשלויות ×לה, ×”×™×—×¡×™× ×”×—×‘×¨×ª×™×™× ×•×™×—×¡×™ הייצור, ××™× ×Ÿ × ×™×ª× ×•×ª להפרדה: מחד גיס×, חלוקת העבודה מעצבת ×ת המשפחה (מספר ממוצע של ×™×œ×“×™× ×‘×ž×©×¤×—×”), ומ×ידך גיס×, ×רגון המשפחה מתערב בחלוקת העבודה (חלוקה מגדרית של ×”×חריות בין הורי×).
מתוך הדיון על המרחב החברתי מצטיירת שלשה מושגית: העשייה המרחבית, ייצוגי המרחב ומרחבי הייצוג8. העשייה המרחבית של חברה מייצרת ×ת המרחב שלה. ×‘×ž×™×œ×™× ×חרות, הצירוף, במרחב ×”× ×ª×¤×¡, של המצי×ות היומיומית ושל המצי×ות המרחבית מציבה ×ת המרחב ×•×ž× ×™×—×” ×ת קיומו במסגרת של מערכת ×™×—×¡×™× ×“×•-×›×™×•×•× ×™×ª. לדוגמ×, ×ª× ×•×¢×ª× ×©×œ ×לפי ×—×™×™×œ×™× ×‘×¨×›×‘×ª מ×זורי ×”×ž×’×•×¨×™× ×œ××–×•×¨×™× ×”×¦×‘××™×™× ×”×™× ×¢×©×™×™×” מרחבית של החברה הישר×לית. ייצוגי המרחב ×§×©×•×¨×™× ×œ×™×—×¡×™ הייצור, ולכן על פי ההשלכה ×”×©× ×™×™×” של לפבר, ייצוגי המרחב ×ž×©×ª× ×™× ×ž×—×‘×¨×” לחברה. ×”× ×›×•×¤×™× ×ת מערכת המשמעות על הפרט, ומתוך כך, ×ת ידיעותיו, ×ת ×”×¡×™×ž× ×™× ×©×™×©×ž×©×• ×ותו, ו×ת ×”×¦×¤× ×™× ×œ×¤×¢× ×•×— ××•×ª× ×¡×™×ž× ×™×. ייצוגי המרחב ×”× ×œ×ž×¢×©×” המרחב ×ותו הוגי×. צוות "×ª×›× ×™×ª ×ב לתחבורה ירושלי×", ×©×ª×›× ×Ÿ ×ת הרכבת הקלה בירושלי×, הוגה ×ת המרחב, ושרטוטיו × ×”×’×™× ×›×™×™×¦×•×’×™× ×©×œ המרחב. מרחבי הייצוג, המושג השלישי, ×ž×”×•×•×™× ×ת המרחב ×”× ×—×•×•×” מבעד ×œ×“×™×ž×•×™×™× ×•×œ×¡×ž×œ×™× ×”×ž×œ×•×•×™× ×ות×, ×©×”×•× ×ž×¨×—×‘× ×©×œ התושבי×.
לפבר מסיק ×›×™ ×”× ×ª×¤×¡ (העשייה המרחבית), ×”× ×”×’×” (ייצוגי המרחב) ×•×”× ×—×•×•×” (מרחבי הייצוג) ×ž×ª×›× ×¡×™×, כך שהסובייקט יכול לעבור מזה לזה בלי ל×בד ×‘×™× ×™×”× ×ת עקבותיו9. כל ×חד מ××™×ª× ×• תופס וחווה ×ת המרחב, ×ך ×’× ×”×•×’×” ×ותו, וז×ת מבלי לתת ×ת הדעת על כך. ×× ×œ× ×¡×•×ª להמחיש ב×ופן ×”×—×™ ביותר ×˜×¢× ×” זו – יש לר×ות ×‘×¤×¨×¡×•× ×›×ª×‘ עת העוסק במסמן 'עיר', כמו ×–×”, × ×™×¡×™×•×Ÿ לתפוס ולחוות ×ת העיר ×©×’× ×ž×•×¡×™×£ ×œ×©× ×•×ª, לעצב ולהגות ×ותה; ×”'עיר' ×ž×©×ª× ×”.
×›×שר ×× ×™ מדבר על העיר, ×× ×™ מדבר על התרבות, על ×”×דריכלות, על ×”×¢×¡×§×™× – על מרחבי הייצוג. ×× ×™ מדמיין ×—×™×™ משפחה, בתי ספר, ×הבות ×™×©× ×•×ª, חברויות. ××™× × ×™ ממש חושב על ×—×™×™×œ×™× ×ו על דרג המטכ"ל ×שר מוצב ופועל בלב העיר: המטכ"ל בתל ×ביב, פיקוד ×“×¨×•× ×‘×‘×ר שבע, פיקוד צפון בצפת, פיקוד מרכז בירושלי×, ופיקוד העורף ×©× ×ž×¦× ×‘×™×Ÿ ×™×™×©×•×‘×™× ×‘×¤×¨×™×¤×¨×™×”. ×× ×™ בווד××™ ×©×œ× ×—×•×©×‘ על כך שרוב תושבי ×”×¢×¨×™× × ×ž×¦××™× ×‘×©×™×¨×•×ª סדיר ×ו מילו××™× ×‘×¦×‘×. העיר הישר×לית ××™× ×” × ×ª×¤×¡×ª ×ו × ×—×•×•×™×ª על-פי רוב כיעד צב××™.
בשלהי העשור הר×שון של ×”×ž×™×œ× ×™×•×, המרחב ×”×¢×™×¨×•× ×™ הישר×לי ×”×•× ×ž×¨×—×‘, ×©×œ×˜×¢× ×ª הממשל הישר×לי, ×ין ×–×” מוסרי לשגר עליו ×˜×™×œ×™× ×ו לבצע בו פעולות ×יבה, ×ך ×§×™×™× ×—×©×© ×©×ž× ×‘×ž×”×œ×š העשור הקרוב ×”×ª×ž×•× ×” הזו ×ª×©×ª× ×”. ×‘×©× ×ª 2002 החל ××’×£ ×”×ª×›× ×•×Ÿ של צה"ל לשקוד על ×ª×›× ×™×ª העברת בסיסי ההדרכה ×œ× ×’×‘. פרויקט ×–×” ×–×›×” ×œ×›×™× ×•×™ 'עיר הבה"די×', ×•×”×•× ×¢×ª×™×“ ×œ×”×¡×ª×™×™× ×‘×©× ×ª 2013. ×”×× ×™×¨×™ ×פשרי מעזה על עיר הבה"×“×™× ×”×•× ×ž×•×¡×¨×™ יותר מירי על תל ×ביב? ×× ×™ סבור שכן; זוהי הפצצה מותרת על פי ××ž× ×•×ª ×‘×™× ×œ×ומיות. ×× ×›×Ÿ, בישר×ל מוקמת עיר שמותרת להפצצה, עיר שתושביה ××™× × ×—×¤×™× ×ž×¤×©×¢, וזו עובדה מד××™×’×” מ×וד. בישר×ל ×”×•×’×™× ×‘×™×ž×™× ×לה ×ת העיר הישר×לית הצב×ית הר××©×•× ×”.
במסמך רקע לדיון ×‘× ×•×©× ×”×§×ž×ª 'עיר הבה"די×' בקרבת רמת-חובב ×שר הוגש לוועדת ×”×¤× ×™× ×•×יכות הסביבה של ×”×›× ×¡×ª, × ×“×•× ×• ×”×¡×›× ×•×ª ×”× ×•×‘×¢×•×ª מהקרבה של עיר הבה"×“×™× ×œ×¨×ž×ª חובב: מטרדי ריח ופליטות חריגות של ×—×•×ž×¨×™× ×›×™×ž×™×™× ×ž×ž×¤×¢×œ×™× ×•×ž×•×§×“×™ ×–×™×”×•× ×וויר10. ממסמך ×–×” עולה ×›×™ ×¤×§×™×“×™× ×ž×ž×©×œ×ª×™×™× ×‘×›×™×¨×™× ××™× × ×©×•×§×œ×™× ×ת ×”× ×–×§ הטמון בהצבת בסיס צב××™ בקרבת ×—×•×ž×¨×™× ×›×™×ž×™×™× ×ž×¡×•×›× ×™×, ×ו ×ת ×”× ×–×§ ×”×זורי ×”×”×¨×¡× ×™ מהתפוצצות ×חד ×”×ž×¤×¢×œ×™× ×‘×¨×ž×ª חובב בעקבות × ×¤×™×œ×ª ×˜×™×œ×™× ×©×™×›×•×•× ×• על עיר הבה"די×. מיקומו של בסיס צב××™ × ×‘×—×Ÿ ל×ור ×”×¡×›× ×•×ª שיישקפו ×œ×ž×©×¨×ª×™× ×‘×• ×•×œ× ×œ×לה ×”×’×¨×™× ×‘×¡×‘×™×‘×ª×•. בישר×ל, כך × ×¨××”, ×ין ×ž×¨×—×‘×™× ×©×סור ×œ×”×§×™× ×‘×”× ×‘×¡×™×¡ צב××™. ×™×©× × ×¨×§ ×ž×¨×—×‘×™× ×©×סור ×œ×”×¤×¦×™×¦× ×›×™ ×”× (×‘×™× ×ª×™×™×) ×œ× ×¦×‘××™×™×.
לסיכו×, ×”×‘×—×™× ×” הסמיוטית של המרחב, כמקרה פרטי של ×‘×—×™× ×ª ייצוגי המרחב ×”× ×”×’×™×, משמשת מכשיר ×œ× ×™×ª×•×— המרחבי×, ×•×œ× ×™×ª×•×— החברות ×שר יצרו ××•×ª× ×•×ª×•×¤×¡×•×ª ×ת עצמן דרכ×. בהקשר הישר×לי, ×× ×™ מזהה, ב×מצעות ×”×›×œ×™× ×”×¡×ž×™×•×˜×™×, תמורות מד×יגות ב×ופן שבו החברה תופסת, הוגה וחווה ×ת העיר. השימוש ×‘×ž×•×©×’×™× ×¢×™×¨×•× ×™×™× ×¢×‘×•×¨ ×ž×¨×—×‘×™× ×¦×‘××™×™× ×ž×©×§×£ מהלך מחשבתי שעלול ×œ×©× ×•×ª ×ת המרחב המוכר ולהיות בעל השלכות מרחיקות לכת. ×× ×›×Ÿ, כפי ×©× ×™×¡×™×ª×™ להר×ות, העיר מתרחקת מיסודותיה הטבעיי×. ×”×™× ×§×•×“× ×›×œ, ×™×מר לפבר, מה ש×× ×—× ×• הוגי×.
————–
1. תפיסה דומה לכך × ×™×ª×Ÿ ×œ×ž×¦×•× ×‘×¡×¤×¨×• היסודי של רול×ן ב×רת העוסק בסמיולוגיה. ר×ו: רול×ן, ב×רת, יסודות בסמיולוגיה, תל ×ביב: ×¨×¡×œ×™× ×’, 2006.
2. התחקות ×חר הזיקה שבין ×זורי העיר ×•×”×‘× ×ª ×”×”×ª× ×”×’×•×ª ×”×× ×•×©×™×ª × ×™×ª×Ÿ ×œ×ž×¦×•× ×‘×ž×מרו של רוברט פ×רק. ר×ו: רוברט, פ×רק, "העיר: הצעות לחקירת ×”×”×ª× ×”×’×•×ª ×”×× ×•×©×™×ª בסביבה ×”××•×¨×‘× ×™×ª", ××•×¨×‘× ×™×–×: הסוציולוגיה של העיר ×”×ž×•×“×¨× ×™×ª, תל ×ביב: ×¨×¡×œ×™× ×’, 2007, 91-41.
3. לודוויג, ×•×™×˜×’× ×©×˜×™×™×Ÿ, חקירות פילוסופיות, ירושלי×: מ××’× ×¡, 1994.
4. רול×ן, ב×רת, מיתולוגיות, תל ×ביב: בבל, 1998.
5. ×× ×¨×™, לפבר, "ייצור המרחב", רחל קלוש וטלי חתוקה (עורכות), תרבות ×דריכלית: מקו×, ייצוג, גוף, תל ×ביב: ×¨×¡×œ×™× ×’, 2005, 200-177.
6. לפבר 2005, 182.
7. ש×, ש×.
8. ש×, 183.
9. ש×, 189.
10. וועדת ×”×¤× ×™× ×•×יכות הסביבה (2004), "מסמך רקע לדיון ×‘× ×•×©×: הקמת "עיר הבה"די×" (עיר בסיסי ההדרכה) בקרבת רמת-חובב.