ארכיון תגיות: בושה

הסיפור האמיתי והמזעזע של הפורנו

פורנוגרפיה היא הטאבו האחרון שמאפשר להגן על הפרטיות. תחשבו על זה, הפורנוגרפיה היא המאחז האחרון בו אנשים עוד מתביישים. אנשים כבר לא מתביישים להודות שהם אוהבים מין, שהם מהמרים, שהם צופים בדודו טופז ואפילו שהם קוראים דן בראון למען השם. הפורנוגרפיה היא המפלט הפרטי האחרון שיש לאדם. בלא הפורנוגרפיה היו נעלמות הסיבות (והתירוצים) לפרטיות אמיתית. הרי מה יש לאנשים כבר להסתיר במחשבים מלבד אוסף הפורנו.

פורנו הוא מצרך, כמו כל דבר אחר בשוק, והוא נצרך עקב הביקוש. עד כאן כלכלה. פורנו נצרך על ידי גברים ונשים כאחד, בלי הבדלה. רוב הבנות שאני מכיר ברמה קרובה מאוד צורכות פורנו, עם שאר הבנות לא הגעתי לרמת שיחה כה מעמיקה. האהבה שלהן לפורנו היא אותה אהבה גברית, הן אוהבות לראות בנות "נטחנות" ובנים "מזיינים". בעצם, אם נהיה פמיניסטים לרגע, הדיכוי הגברי השתלט עליהן כל כך שהן מוכנות להתגרות מאותם דברים שנועדו לגרות גברים.

אבל בפורנו, או בעיסוק בו, יש משהו קוסם. אם יש מקצועות שאותם אתה מעריך על עבודתם אך בחיים לא היית מוכן לעשות אותם, כמו נניח עבודה בנקיון (והכבוד שמור לאלו שכן עובדים שם, לדעתי לפחות) או שליח, ויש מקצועות שאתה מעריך על עבודתם ומקנא באורח החיים המעניין שלהם (נניח עורך דין, רופא, סופר או עיתונאי אפילו), יש מקצוע שאותו אתה מעריך, מקנא ולא מוכן שילדייך יעבדו בו לעולם.

הפורנוגרפיה היא מיוחדת כי קשר השתיקה מסביב לתעשיה הוא הסוד הגדול ביותר שלה, והפיתוי האולטימטיבי. כולם רוצים את החברה כוכבת פורנו במיטה, אבל לא מוכנים לדעת מאיפה היא יודעת למצוץ כל כך טוב. כולם רוצים חברה שתהיה מלוכלכת ותביא חברה, אבל לא היו מוכנים לחלוק את החברה שלהם עם אף אחד אחר.

הפורנו הוא הקסם כאן. שמעתי שיש זוגות שאפילו צופים בפורנו יחדיו כדי להתגרות. אולם, הפורנו נותר התחום האחרון בו אדם יכול לקיים את הפנטזיות המיניות שלו מבלי לפחד (כמעט) מלהחשף בהן. מי שאוהב אותם גדולות יכול לעשות זאת בביתו מבלי שאף אחד ידע, ללא ההשלכות החברתיות של הנושא; מי שבסתר אוהב גברים יכול להגשים את הפנטזיה ללא הסטיגמה.

לכן, מגני הפרטיות כל כך קנאים כשהדבר נוגע לאתרי פורנוגרפיה. אלו מכילים את המידע הסודי ביותר על אדם, מידע שבמקרה הטוב היחידי שיודע פרט אליו הוא בן זוגו למיטה. הצרכן קנאי מכך שאתר הפורנו שלו, או המחשב האישי, יתחיל לדבר כמו חברה לשעבר שגילתה שבגדו בה, ישפוך הכל על מה ההעדפות, מה התכיפות וחס וחלילה אילו תמונות הגולש העלה.

הטאבו שנוגע לפורנוגרפיה (ואולי גם לאוננות) הוא של מין עצמי, לכן לא מדברים עליו. בעוד ש"לזיין" מכיל אפקט כוחני, של יכולת, לצפות בסרט שמישהו אחר "מזיין" בו אינו כיבוש גדול, ולכן אין שיח בנושא. העדר השיח מבטא את המפלט עצמו, 'אני לא צריך אף אחד לספק אותי מינית, ולכן אני גם לא צריך אף אחד לדבר על זה איתו', חושב הצרכן.