×”×™×” ×’× ×ורוול. טעיתי לגבי ×ורוול, הייתי צריך לחשוב על מיתוג מחודש ל"חוות החיות", להפוך ×ותו לס×טירה ×× ×˜×™-×§×•×ž×•× ×™×¡×˜×™×ª. טעיתי. ×בל ××™ ×פשר ×”×™×” לצפות מקהל הקור××™× ×”××ž×¨×™×§× ×™ ×œ×§× ×•×ª משלי חיות. ××ž× ×, טעמו של הקהל התחספס מ××–, ×ך זהו ×ותו קהל ×©×§×•× ×” ×›×™×•× ×ת "×”×רי פוטר". ×’× ×ותו דחיתי, ×גב. ילד משעמ×.
ב"ת×ווה לחיי×" הייתי בטוח ש×× ×™ כבר על קרקע בטוחה. הייתי הלקטור ×”-16 שדחה ×ת הטיפוס ההו×, ××™×¨×•×•×™× ×’ משהו, וכשכתבתי לו שמדובר ב"רומן ×רוך, משעמ×, ×ודות ×מן" דגדג העט בהתרגשות. כמה מעט מכתבי דחייה ×˜×•×‘×™× ×‘×מת ×™×©× × ×¢×•×“? זו ××ž× ×•×ª גוועת, ×× ×™ ×ומר. צ×ו ור×ו ×ת מכתבי הדחייה ×”×ž×ª×¨×¤×¡×™× ×©× ×©×œ×—×™× ×”×™×•×, ×ž×¤×¨×˜×™× ×œ×¡×•×¤×¨ ×ת מעלותיו, ו××– לוחשי×, במשפט מורכב, בפסוקית × ×¡×ª×¨×ª, ש×ולי ×”×™×” כד××™, ×בל בעצ×.
"רומן ×רוך, משעמ×, ×ודות ×מן". ר×ו ×יך ×©× ×”×ª×•×ר ×”×ובייקטיבי "×רוך" ×ž×•×œ×—× ×¢× ×”"משעמ×" הסובייקטיבי של×חריו, מכפיל ×ת ×”×פקט. ר×ו ×ת לעגו הקר של המוש×, "×ודות ×מן". ×›×ילו ××™×¨×•×•×™× ×’ ×–×” ×œ× ×™×“×¢ ×ודות מי ומה כתב. ×ž×™× ×™×ž×œ×™×–×, במשורה, יכול להפוך מכתב דחייה ליצירה בת × ×¦×—.
×חרי ×©×”×•× ×ž×›×¨ 25 מיליון עותקי×, פוטרתי מ"סמית ×× ×“ ×¡×ž×™×ª×¡×•× ×™×ן". ×”× ××£ ×œ× ×˜×¨×—×• בכתיבת מכתב. שיחת טלפון קיבלתי. ×ציין ×’× ×©×œ× ×ž×¨×ª×” לה-פורש ×•×œ× ×“×™×•×•×™×“ ברק זכו לכבוד ×”×–×”, ודיוויד דחה ×ת סטון פעמיי×.
יתכן שהיה ×–×” המכתב. ×”×•× × ×¤× ×£ בו ×חר כך, ×ותו סטון. ×”×•× ×”×œ×š והתר×יין – ×”× ×ª×ž×™×“ מתר××™×™× ×™× – ×•× ×¤× ×£ בו. ב"סמית ×× ×“ ×¡×ž×™×ª×¡×•× ×™×ן" הזכירו ×ת ×× ×” ×¤×¨× ×§, ×בל ×œ× ×˜×¨×—×• לשמוע למה ×”×™× ×”×™×ª×” קוריוז. ×‘× ×™×’×•×“ לכל ×”×¦×“×§× ×™× ×©×§× ×• ×ותו, עלי הוטל ×œ×§×¨×•× ×ת כולו, ישמור הש×. מההתחלה. ילדה משעממת.
ו×× ×™ ×ומר: הפחד יהרוג ××•×ª× ×•. ×יש ×œ× ×ž×¢×– עוד לשלוח ידו במכתב דחייה ×מיתי, ×יש ×œ× ×©×•××£ עוד לקל×סיקה. ×¤×¢× ×”×™×™× ×• ×ž×—×œ×™×¤×™× ×ž×›×ª×‘×™×! ×”×™×™× ×• ×©×•×§×“×™× ×¢×œ × ×™×¡×•×—! בת' ×’×¨×“× ×¨ מציעה לת×ר ×ת העלילה ×›"×יטית", ×’'וזף כהן מעדיף "מוּכּרת"; ש. שן מחבבת לדבר על "רזון", ×¡× ×‘×¨×•×ž×¨ × ×•×˜×” ל"עייפות". ×”×™×™× ×• ×ž×ª×•×•×›×—×™× ×¤×¢×. ×”×™×™× ×• קור××™× ×–×” ×ת ×–×”. מה יש היו×? קבוצת ×× ×©×™× ×ž×•×‘×¡×™×, ×—×•×ª×ž×™× ×¢×œ מכתב פורמלי ×חר מכתב פורמלי, ×•×›×©×”× ×©×•×œ×—×™× ×™×“× ×‘×›×ª×™×‘×” ×מיתית ×”× ×ž×¡×•×’×œ×™× ×œ×™×™×¦×¨ רק ×ת ×ותן תפלצות × ×¦×—×™×•×ª של הלשון: ×פולוגטיקות ×רוכות ×›× ×£.
×יך ×”× ×¦×—×§×•! ×”× ×›×•×œ× ×¦×—×§×• כשכתבתי "×”×× ×ת ×ž×‘×™× ×”, גברת צעירה, ש×ת ×”×ישה ×”××ž×¨×™×§× ×™×ª הר××©×•× ×” שעושה צחוק ממין". ×”× ×›×•×œ× ×¦×—×§×•, ×’× ×•×•×™×œ×™×× ×שלון מ"ברברה ×ת ברוס". צחק, ורץ ×œ×¤×¨×¡× ×ת "×’×‘×¨×™× ×ž×¢×“×™×¤×™× ×‘×œ×•× ×“×™× ×™×•×ª". ו×× ×™×˜×” לוס התר××™×™× ×”, כמובן. וד××™ שהתר××™×™× ×”. התר××™×™× ×”, והלכה ×œ× ×¤× ×£. מכתב דחייה ×”×•× ××ž× ×•×ª ××™× ×˜×™×ž×™×ª, רגע שבין לקטור לכותב. הלקטור שולח יד ×רוכה, × ×•×’×¢ ב×צבע ×”×מן, ×•× ×•×¦×¨ × ×™×¦×•×¥. רגע של ×מת בין ×©× ×™ ×× ×©×™×. ×כזבה טובה ×ž×›×™× ×™× ×‘×§×¤×™×“×”. יפי הפתיחה הרשמית ("פתיחת פ×ולביץ'"); ציפיית הפסק×ות הר××©×•× ×•×ª, המתעתעות ("הצרחת ×‘×¨×•× ×©×˜×™×™×Ÿ"); משפט העלבון ההפוך, ×©× ×¤×ª×— בפועל ×•×ž×¡×ª×™×™× ×‘×™×‘×‘×” ("מסע ×¡× ×“×œ×¨"). ×”××™× ×˜×™×ž×™×•×ª ההדרגתית, ×”×—×•×©× ×™×ª כמעט, שבין כותב לכותב, × ×¤×—×” ×ת × ×©×ž×ª×”. ועמה ×”××ž× ×•×ª כולה.
× ×›×ª×‘ בהשר×ת ×–×”.