×ž× ×—× ×‘×Ÿ כתב ×‘× ×¨×’'×™ ×ת הקטע הב×:
"×¢×§×¨×•× ×™×ª (×× ×™×© בית דפוס שמוכן לזה) ×פשר ×’× ×œ×”×¤×™×§ ספר ×חד במשהו כמו 30 שקל, ×ו 50 ×ו מ××” שקל × × ×™×—. ×›×™ ×”×™×•× × ×™×ª×Ÿ להפיק ×¡×¤×¨×™× ×‘×œ×™ לוחות ××œ× ×‘×מצעות מדפסת בלבד, ישר מן המחשב. פשוט, צרור ×“×¤×™× ×©×™×¦×ו מהמדפסת, ×›×ª×•×‘×™× ×ž×©× ×™ ×”×¦×“×“×™× (יש ×”×™×•× ×ž×“×¤×¡×•×ª ×›×לה, כידוע) פלוס כריכה (×©×’× ×”×™× ××™× ×” ××œ× ×©× ×™ ×“×¤×™× ×¦×‘×¢×•× ×™×™×, מופקי מדפסת שהודבקו על כריכות קרטון ×ž×•×›× ×•×ª), וכורך ×©×™×¡×›×™× ×œ×”×“×‘×™×§ ספר ×חד. וזהו ×–×”. יש ספר. ב-50 שקל העותק! כן, כן."
(×× ×™ רוצה לתת ×œ×›× ×œ×™× ×§, ב×מת ש×× ×™ רוצה. ×בל ×× ×™ חייבת להזהיר ××ª×›× ×§×•×“×: ×”×œ×™× ×§ מוביל ל×חת הביקורות המרושעות ביותר ×©× ×›×ª×‘×• על ספר מזה זמן רב).
הקטע ×”×–×” הבהיר לי ש×× ×™ ×œ× ×ž×¦×œ×™×—×” להכריע מהי דעתי ×‘×¢× ×™×™×Ÿ הוצ××” עצמית של ספרי×.
מצד ×חד, ברור ×©×§×‘×¨× ×™×˜×™ התרבות ב×רץ, ×לו ×©×ž×›×¨×™×¢×™× ××™×–×” ספר ×™×™×¦× ×•××™×–×” ל×, ×œ× ×‘×“×™×•×§ ×ž×¢×•×¨×¨×™× ×‘×™ שמחה וצהלה, ו×× ×™ ×œ× ×¡×•×ž×›×ª על ×”×˜×¢× ×©×œ×”× ×›×œ×œ וכלל (למעשה, כמה מן ×”×ž× ×—×ž×™× ×”×לו היו הסיבה לפתוח ×ת ×”×ž×§×•× ×”×–×”).
מצד ×©× ×™, ×œ×”×•×¦×™× ×¡×¤×¨ בעצמך, ×–×” ×”×›×™ "הילד השמן בכיתה שמחפש חברי×".
מצד שלישי, לחשוב שזה "×”×›×™ הילד השמן בכיתה שמחפש חברי×" ×–×” ×”×›×™ "ב×תי ×ž×¤×•×œ× ×™×”, ו×× ×™ מחפשת דיפלומה".
××– תגידו קצת ×ž×™×œ×™× ×‘× ×•×©×, בבקשה.