דבר ×חד ×œ× × ×¤×ª×¨: הסיפור ×¢× ×”×ž×ויי×. כל הש×ר הסתדר ×יכשהו, ×•×¢× ×”×ž××•×™×™× × ×ª×§×¢× ×•. כל ×¤×¢× ×©×©×ž×• עלה בשיעור ×›×–×” ×ו ×חר, ×”× ×•×”×’ המקובל ×”×™×” שה×יש ×ו ×”×ישה על ×”×¤×•×“×™×•× ×ž×–×›×™×¨×™× ×‘×˜×•×Ÿ ×ž×ª× ×¦×œ שזה ×ª×¨×’×•× ×’×¨×•×¢, ו×× ×›×‘×¨ בעברית ××– מת××™× ×™×•×ª×¨ "המ××™×™×". המהדרין היו ×ž×•×•×ª×¨×™× ×¢×œ ×”× ×™×¡×™×•×Ÿ לחדש ×ת השפה העברית ×•×©×‘×™× ×ל המקור, ××•Ö¼× Ö°×”Ö¸×™×™×žÖ°×œ×™×š היו ×ומרי×. כמובן, ×’× ×©×, כמו במחשכי החצרות החרדיות, תמיד היו המהדרין מן המהדרין. ×לה היו ×ž×¢×•×•×™× ×ת ×¤× ×™×”× × ×•×›×— ×”×”×’×™×™×” החיכּית ×”×¤×¨×•×‘×™× ×¦×™×לית, ×•×ž×¨×¤×¨×¤×™× ×ת המילה ×”×רוכה בשריקה ×’×¨×ž× ×™×ª, ××•× ×”×™×™×ž×œ×™×©, ××•× ×”×™×™×ž×œ×™×©×©×©×©…
ידוע ×©×”×ž×™×œ×™× ×ž×—×–×™×§×•×ª ×ת ×”×‘× ×™×™×Ÿ. × ×™×—×•×—×•×ª ההדר של ×”×ž×™×œ×™× ×”×רוכות משכו ×ותי ×ליו, ×¡×¤×¨×™× ×‘×›×¨×™×›×•×ª עבות ×•×ª×¨×’×•×ž×™× ×¡×‘×•×›×™× ×ž×¦×¨×¤×ª×™×ª היו ההבטחה ×©× ×™×©××” בפי כל. ×œ× ×‘×’×“×™ משי ×œ×‘× ×™× ×¢×˜×•×¨×™ זהב של ×רץ קודש, חלילה. יותר כמו ×›× ×™×¡×” בסודו של דבר. כמו ספר ×—×ª×•× ×‘×’×•×’×œ בוקס, הכותרות היו × ×’×™×©×•×ª ×’× ×§×•×“×, ×בל התוכן × ×¢×œ× ×ž×¢×™× ×™ ההדיוטות. למרות הכל, ×ž×©× ×›× ×¡×ª×™ ×œ×¢× ×™×™× ×™× ×ª×ž×™×“ ×”×™×” משהו מוכר בכל דבר. ×ž×¡×“×¨×•× ×•×ª החוכמה של סור×סקי, הייתי ממלמל לעצמי תוך ש×× ×™ משוטט בספריה בין 933.1 ל-872.23 (בקירוב).
בסך הכל, ××™ ×פשר ×œ×”×ª×œ×•× ×Ÿ, כן? ×הבתי ×ת ×”×‘× ×™×™×Ÿ המזדקן, הרגשתי בו בבית. ×”×ž×™×œ×™× ×”×רוכות המוש×לות משפות ×חרות היו לי ככורס×ות עור × ×•×—×•×ª בטרקלין הקפיטריה. ×‘× ×™×™×Ÿ כבד ועגמומי למר××”, ×œ×‘×™×¨×™× ×ª בטון ש×ת יסודותיו × ×˜×¢×• ××™ ×©× ×‘×©× ×•×ª ×”×©×™×©×™× ×‘×”×‘×“×œ בין ×ž×¡×ž× ×™× ×•×ž×¡×•×ž× ×™×. שריד ברוטליסטי, ×פשר ×œ×”× ×”×Ÿ ×‘×”× ××” מעושה × ×•×›×— ריבועי הבטון, תוך ×”×ž×ª× ×” דרוכה לחתול שיציץ מ×חד מה×. שריקת השין קור×ת ×ל המרחב, מבעד ×œ×—×œ×•× ×•×ª ולשוברי השמש ×”×פורי×: ××•× ×”×™×™×ž×œ×™×©! ביתי וזר, ×—×™ ומת. ××•× ×”×™×™×ž×œ×™×©×©×©.
×–×” השבוע ×”×חרון של התו×ר ×”×–×”. ההוד וההדר של ×ª×›× ×™×ª ×ž×¦×˜×™×™× ×™× ×”×ª×¢×ž×¢×ž×•, ×•×’× ×œ×©×‘×ª ×¢× ×ž×¨×§×¨ מעל ספר של ×¨×¡×œ×™× ×’ ×–×” כבר ×œ× ×ž×” שהיה פע×. יותר ×—×©×•×‘×™× ×ž×›×œ ×–×” היו ×”×’×™×œ×•×™×™× ×©×”×ª×™×וריה של ×חד ×”×™× ×ž×“×¨×š ×”×¨×’×œ×™×™× ×©×œ ×חר, שהק×× ×•×Ÿ ×™×™×§×¨× ×©×•×‘ ושוב ×•×œ×¢×•×œ× ×œ× ×™×”×™×” ממש ×צלי בידיי×, ושתמיד ×™×”×™×” ×ת ההוגה ×”×”×•× ×©×œ× ×צליח לקרו×, ×œ× ×ž×©× ×” כמה ×× ×¡×”. חשבתי שככל ש×צלול עמוק יותר לתוך ×”×ריג-הטקסט, כך ×× ×¡×•×§ גבוה יותר. ×בל מה לעשות ×©×œ× ×¡×•×§ ×פשר רק עד קומה ×רבע, ×•×’× ×”×™× ×›×‘×¨ ×œ× ×ž×יימת כפי שהייתה. ××™ ×©× ×”×ª×—×‘××” הבטחה, ×מרתי לעצמי. המהפכה הרי הייתה ×מורה להתחיל ×¢× ×”×–×œ×™×’×” של התרבות לטבע, ×‘×‘× ×™×™×Ÿ שבליבו התרבותי שוכן הטבע הפר××™, ×’×™× ×•×ª כלו×ות ×©×—×ª×•×œ×™× ×ž×•×©×œ×™× ×‘×”×Ÿ.
רק ×©×¢×ª×™×™× ×œ×ª×•×š כתיבת הפוסט ×”×–×” (×©× ×›×ª×‘ ב×ופן ×¤×¨×’×ž× ×˜×¨×™ כמובן, כדי לשמור × ××ž× ×•×ª ×œ×™×—×¡×™× ×”×ž×¡×•×›×¡×›×™× ×‘×™×Ÿ פ×בולה לסוז'ט) טרחתי לשוב לצמד ×”×¤×•×¡×˜×™× ×©×ž×”× ×”×•× × ×•×œ×“. זכרתי ×ת ×§×™×•×ž× ×‘×ž×¢×•×ž×¢×, בעיקר ×ת הטון הכללי ו×ת המסר שבסופ×. ×”×ž×™×œ×™× ×©× × ×ª×¢×¨×‘×‘×• בר×שי ×•× ×˜×ž×¢×• ××™ ×©× ×¢×œ המדף ×”×ž× ×˜×œ×™, בין בורדייה ×œ×‘×™× ×™×ž×™×Ÿ, שומרות על הילה קודרת. פרט ×ž×¡×•×™×™× ×‘×“×£ מטלטל ×ותי פת×ו×. הת×ריך, מפתיע כמו ×©×”×•× ×ž×–×¢×–×¢, 28 ב×וקטובר 2008. שלוש ×©× ×™× ×¤×—×•×ª תקופת ×ž×‘×—× ×™× ×חת, בחישוב מהיר: השבוע הר×שון של הסמסטר הר×שון שלי ×‘×‘× ×™×™×Ÿ ×”×–×”.
מוכר וזר, ×§×¤×•× ×•× ×¢. ×¡×¤×¨×™× ×™×©× ×™× ×©×§×¨×× ×• בגיל צעיר ×ž×©× ×™× ×ת ×ž×©×ž×¢×•×ª× ×œ×—×œ×•×˜×™×Ÿ בקרי××” חוזרת. ×”× ×”, חזרתו של המודחק. ×ת תלמי החוכמה של ספריית סור×סקי מישהו חרש ×œ×¤× ×™: ×ולי ×× ×™? כל ×–×” קרה כבר פע×, ושכחתי ×חרי כמה צעידות מעגליות ×‘×ž×¡×“×¨×•× ×•×ª ×”×חוריי×? ×œ× ×©×•× ×¢×ž×•×§. ×–×” ×œ× ×מור ×”×™×” להיות טקסט × ×•×’×”. רוב הזמן ×”×™×” טוב, ×•×›×©×œ× ×”×™×” טוב ×”×™×” ×“×©× (וכך ×™×¦× ×©×”×“×©× ×‘×©×‘×™×œ×™ ×”×•× ×’×‘×¢×” ×ž×œ× ×›×•×œ×™×ª שמש×ירה ×›×ª×ž×™× ×™×¨×§×¨×§×™× ×¢×œ ×”×ž×›× ×¡×™×™×). על כל ×¤× ×™× ×”×™×” ברור שכל ×¡×™×›×•× ×©×™×™×›×ª×‘, ×× ×‘×›×œ×œ × ×—×•×¥ ×¡×™×›×•× ×›×–×”, יופיע מעל הבמה הזו.
×× ×™ × ×¤×¨×“ ממדעי הרוח לעת עתה. × ×•×ª×¨×• עוד כמה עשרות ×לפי ×ž×™×œ×™× ×œ×›×ª×•×‘ ×‘×—×•×“×©×™× ×”×§×¨×•×‘×™×, ו××– זהו. הולך לתעות ×‘×ž×¡×“×¨×•× ×•×ª ×חרי×, לחפש הבטחות ×חרות ×‘×‘× ×™×™× ×™ בטון ×חרי×. ×ל ד××’×”, ×’× ×”×Ÿ כבר × ×’×•×¢×•×ª בזרע ספק – ×”×•× ×ª×ž×™×“ ש×, ×ין לי ×˜×¢× ×•×ª ל×יש. כמו פרויד ×”× ×‘×”×œ × ×•×›×— בבו×תו ×”×–×§× ×”, ×’× ×œ×™ ×ž×ž×ª×™× ×” כבר בבו×תי ×”×–×§× ×” בכמה ×©× ×™×, זורעת ×‘×¢×“×™× ×•×ª כל הבטחה ב×לפי כוכביות ×§×˜× ×•×ª, בור×ת עוד טקסט מכוכב. רק דבר ×חד × ×©×ר פתוח כמו פצע מדמ×: המ×ויי×.
××™ ×פשר לעשות משהו ×‘× ×™×“×•×Ÿ? הרי בטוח ×פשר להגיע בתפוצת ×ž×™×™×œ×™× ×חת ×ו ×©×ª×™×™× ×œ×›×œ דוברי העברית ×©×ž×›×™×¨×™× ×ת המילה הזו. "גברות ו××“×•× ×™×!" ×™×”×™×” כתוב במייל, "×”×’×™×¢ הזמן להיפרד ×œ×©×œ×•× ×ž×”×ž×ויי×. הש×ירו ×ת ×”×ª×¨×’×•×ž×™× ×”×™×©× ×™× ×‘×‘×™×ª, מיחקו ×ת הסריקות משרתי ×”××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×ות, המשיכו הל××” למען הש×! כמו שהש××¨×ª× ×ž×חור ×ת הפורמליזמוס ×•×”×¦×™×•× ×™×–×ž×•×¡, ×ª× ×• דרור למ×וי×." ו××– ×™×‘×•× ×ž×™ ×©×™×‘×•× ×•×™×¦×™×¢ מילה חדשה, כל כך הולמת ש×יש מ××™×ª× ×• ×œ× ×ž×¡×•×’×œ ×פילו להגות ×ותה ×‘×“×™×ž×™×•× ×•. זר ומוכר יביטו ×–×” בזה לפתע, × ×™× ×•×—×™× ×‘×©×¤×” העברית ×›×ילו ×©×›× ×• ב×ותה מילה מ××– ומתמיד.
ל×, ×–×” ×œ× ×™×§×¨×”. הרי ×× ×™ הולך מכ×ן, ודי בעובדה זו כדי להבטיח ×©×œ× ×¦×— תישמע השריקה מבין שוברי השמש: ××•× ×”×™×™×ž×œ×™×©! ××•× ×”×™×™×ž×œ×™×©×©×©…
להתר×ות, גילמן. ×× ×™ כבר מתגעגע.