זהו הפרק ×”-23 בסידרה של 28 מ××ž×¨×™× ×¢×œ הזיקה בין ××ž× ×•×ª הגוף של ×הרון ×§×œ×™×™× ×¤×œ×“ (גיבור ספר הדקדוק ×”×¤× ×™×ž×™ של דוד גרוסמן) לדקדוק ×”×¤× ×™×ž×™ של ויטו ××§×•× ×¦'×™.
המ××ž×¨×™× ×ž×ª×¤×¨×¡×ž×™× ×חת לשבוע, כל ×™×•× ×©×œ×™×©×™ בשעה 20:00 בדיוק (בשביל הטקס).
בתחילת הסדרה סיפרתי ×יך גילה ××§×•× ×¦'×™ ×©×”×ž×™×œ×™× ×”×Ÿ ×‘×¢×¦× ×מצעי תחבורה, הן מסיעות ×ת הכותב ו×ת ×”×§×•×¨× ×‘×ž×¨×—×‘ של הדף.1 בעקבות הגילוי ×”×–×” ×”×•× ×”×—×œ×™×˜ לרדת מן הדף ×ל ×”×¢×•×œ× ×”×ª×œ×ª-ממדי המ×וכלס ×‘×™×¦×•×¨×™× ×—×™×™×. ×”×•× ×”×¤×š ל×מן ויד×ו וגוף, לפסל ול×רכיטקט, ×בל ×’× ×‘×’×œ×’×•×œ×• ×”× ×•×›×—×™ ×”×•× ×¢×“×™×™×Ÿ מתחיל כל פרוייקט ×‘×ž×™×œ×™× (×•×œ× ×‘×©×¨×˜×•×˜), הן עדיין ×ž× ×™×¢×•×ª ×ותו.
כדי להבין ×ת תפקידן המהותי של ×”×ž×™×œ×™× ×‘×™×¦×™×¨×ª×• של ××§×•× ×¦'×™, כד××™ לחזור ל-Seedbed (1972), ×חת מעבודות הגוף ×”× ×•×“×¢×•×ª שלו.
Seedbed היתה כזכור, מיצג שהתרחש מתחת לרצפה של גלריה. ××§×•× ×¦'×™ ×‘× ×” מעין רמפה ××œ×›×¡×•× ×™×ª שהתמזגה ×¢× ×¨×¦×¤×ª הגלריה, ×•×¤×¢×ž×™×™× ×‘×©×‘×•×¢, מעשר בבוקר עד שש בערב, ×”×•× ×–×—×œ מתחת לרצפה ו××•× ×Ÿ ×›×©×”×•× ×ž×¤× ×˜×– על ×”×ž×‘×§×¨×™× ×”×¦×•×¢×“×™× ×ž×¢×œ לר×שו.
Seedbed × ×•×œ×“×” מן הש×יפה ×œ×”×¦×˜×ž×¦× ×•×œ×”×™×‘×œ×¢ במרחב. ××§×•× ×¦'×™ החליט ליצור בחלל ×ž×™× ×™×ž×œ×™, ×¢× ×©×•× ×“×‘×¨ על הקירות ×ו על הרצפה, מלבד "התולעת שמתחת לרצפה" (כלומר הו×-עצמו). בשלב ×–×” של העבודה ×”×•× ×™×“×¢ רק ×ת מיקומו ביחס לצופי×. ×œ× ×”×™×” לו מושג מה ×”×•× ×מור לעשות.
כדי לשחרר ×ת התקיעוּת ×”×•× ×—×–×¨ להיות "טפיל" על שיטה קיימת; ×”×•× ×¤× ×” לתז×ורוס (מילון של ×ž×™×œ×™× × ×¨×“×¤×•×ª) ×›"סוג של מדריך שלוקח ×ותך ממילה ×חת ל×חרת ש×ולי ×œ× ×™×“×¢×ª ×פילו שחיפשת." ×”×•× ×¤×ª×— בערך "רצפה" ו×חרי כמה ×ž×™×œ×™× ×¦×¤×•×™×•×ª ×”×’×™×¢ ל-Seedbed שפירושה ערוגת זריעה, ×ž×™× ×‘×˜×”, ומילולית: מיטת זרע – ומיד התחוור לו תפקידו: לתַפעל מיטת זרע מתחת לרצפה.
×יך? על ידי מימוש המט×פורה, כלומר על ידי ××•× × ×•×ª בלתי פוסקת. ×”×× ×©×™× ×”×¤×•×¡×¢×™× ×ž×¢×œ לר×שו יהפכו ×œ×ž×•×©× ×”×¤× ×˜×–×™×•×ª שלו. ×”×•× ×™×–×—×œ מתחת לפסיעותיה×, ימלמל דיבורי זימה וי××•× ×Ÿ. העיסוק הפרטי בגופו יקבל מימד ציבורי. ×”×™×” חשוב לו ×©×”×ž×‘×§×¨×™× ×‘×’×œ×¨×™×” יהיו ×¢×¨×™× – ×œ× ×‘×”×›×¨×— למעשיו, ××œ× ×œ×§×™×•×ž×• מתחת לרצפה, שהזרע ייפלט מן ×”××™× ×˜×¨×קציה ×”×œ× ×™×©×™×¨×” (חוברות ×¤×•×¨× ×•×’×¨×¤×™×•×ª, כפי שגילה, היו בלתי שימושיות בחושך שמתחת לרצפה).
×”×•× ×œ× ×”×™×” מודע לכך ×‘×–×ž× ×•, ×בל בדיעבד × ×—×©×¤×• ב- Seedbed× ×™×¦× ×™ (זרעי) עבודתו ×”××¨×›×™×˜×§×˜×•× ×™×ª; ×‘×¨×‘×™× ×ž×Ÿ ×”×ž×‘× ×™× ×©×ª×•×›× × ×• בסטודיו שלו, הרצפה ×–×–×” ×ו מתקלפת. ההערות ×©×¨×©× ×‘×¦×“ העבודה עוסקות ×‘×ª× ×•×¢×” ובשפשוף; שפשוף כדי למחוק [מילי×?], ×ו כדי להש×יר משהו ולהמשיך הל××”.
מרחב לרוצח סדרתי
ב×פריל 2001 התר×יין ××§×•× ×¦'×™ על ×‘× ×™×™×” במרחב הציבורי; ×›×©×”×•× ×ž×ª×›× ×Ÿ פרוייקט, הסביר, ×”×•× ×—×•×©×‘ ×§×•×“× ×›×œ על ×”×× ×©×™× ×©×™×©×ª×ž×©×• בו: "×”×× ×× ×©×™× ×™×•×©×‘×™× ×¤× ×™× ×ל ×¤× ×™× ×‘×›×™×›×¨×•×ª? ומה ב×שר ל××“× ×”×¨×•×¦×” להיות רוצח סידרתי?" המר×יין ×œ× ×˜×¨×— ×ž×©×•× ×ž×”, להתעכב על ההערה המוזרה (×”××•×ž× × ×מור ×”×דריכל להתחשב בצרכיו של הרוצח?), ×בל ×ותי ×”×™× ×”×—×–×™×¨×” כמעט ×©×œ×•×©×™× ×©× ×” ל×חור, ×ל Seedbed; ×”×™× ×’×¨×ž×” לי לחשוב על העבודה כעל "מרחב לסוטה" ×ו ל"סטייה ×ž×™× ×™×ª" ש××§×•× ×¦'×™ ×ž×‘×™×™× ×•×ž×‘×¦×¢; ורי×ציה ייחודית על "מפת ×”×¦×¨×›×™× ×•×”×¨×’×©×•×ª" של ××§×•× ×¦'×™ (×”×¤× ×˜×–×™×” ×”×’×™×וגרפית על מקומות לתירגול רגשות). Seedbed ×”×™× ×‘×¢×¦× "מִתקן שעשועי×", שבו ×פשר לחוות קשר ×¢× ×¡×•×˜×” ב×ופן מוּדע ומוגן.
Seedbed כמשל
בסיפור על ×הבה וחושך מת×ר עמוס עוז ×יך ישב בילדותו ×¢× ×”×•×¨×™×• בבתי הקפה: "×”×™×” עלי ×œ× ×œ×”×¤×¨×™×¢. להיות ×œ× ×§×™×™×, שקוף … פיתחתי לי משחק חש××™ … הייתי ×ž×ž×¦×™× ×œ×”× ×œ×‘××™ בית הקפה, על פי ×¡×™×ž× ×™× ×—×™×¦×•× ×™×™× ×¡×¤×•×¨×™× ×•×œ× ×•×“××™×™×, סיפורי ×—×™×™× ×ž×¤×•×ª×œ×™× ×•××£ מסמרי שיער … כך ככל ×”× ×¨××”, החלו ×—×™×™ הכתיבה שלי" (ההדגשה שלי, ×©× 466-469).
ובהמשך לדבריו של עוז – Seedbed ××™× ×” רק מרחב לסוטה, ××œ× ×’× ×ž×©×œ ×©× ×•×Ÿ ומטריד על יצירה: על המל××›×” ×”×ž×¢× ×’×ª לכ×ורה והמפרכת למעשה – של ההמצ××”, על הלחץ לפוריות מתמדת, ועל בדידותו של ×”×מן (×ו הסופר – ××§×•× ×¦'×™ ×”×™×” ×•× ×•×ª×¨ ×מן המילה) ועל הזיקה המורכבת, הבעייתית לעתי×, של היצירה למצי×ות. כדרכו, מקצין ××§×•× ×¦'×™ ×ת הסיטו×ציה, מפשיט ומחצין ×ותה. ×”×•× ×œ× ×¡×ª× ×ž×“×ž×™×™×Ÿ בשקט כמו עוז, ×”×•× ×–×•×—×œ בחשיכה, מתחת לרגלי ×”×× ×©×™×, ×•×©× ×”×•× ×¦×¨×™×š לדמיין ××•×ª× ×‘×ž×•×—×©×™×•×ª מספקת כדי לפלוט זרע. ×”×•× ×ž×ž×© עובד בזה: מעשר בבוקר עד שש בערב, ×©×ž×•× ×” שעות ביו×. ותוך כדי כך ×”×•× ×’× ×—×•×ª×¨ בלי ×ž×©×™× ×ª×—×ª מעמדו של ×”×מן ×›"×יש-הרוח", ×•×’× ×ž×¦×™×¢ (×œ× ×‘×›×•×•× ×”?) ×¨×•×ž× ×˜×™×§×” הפוכה, ×פלה, של היוצר המקולל ×•×”× ×™×“×—.
ויטו ו×הרון
לכ×ורה מדובר ×‘×©× ×™ הפכי×: ×הרון ×§×œ×™×™× ×¤×œ×“ ×”×ž×ª× ×–×¨ משפשוף כדי לשמור על טהרתו, המצטמרר מדיבורי הזימה של ×”×¡×•×‘×‘×™× ×ותו, לעומת ויטו ××§×•× ×¦'×™ ש"עובד ב××•× × ×•×ª" וממלמל גסויות מתחת להמון המודע פחות ×ו יותר למעשיו. ×בל ×›×©×ž×ª×¨×—×§×™× ×ž×¢×˜ ×ž×¡×ª×ž× ×™× ×§×•×•×™ הדמיון: ×”×¢× ×™×©×” העצמית, הבידוד, הבדידות והחשיכה, הסט×טיות (××§×•× ×¦'×™ "מ××•Ö¹× Ö¶× ×™× ×’", ×‘×¤×¨×–× ×˜ ×§×•× ×˜×™× ×™×•×¡) הוויתור על ×™×—×¡×™× ×”×“×“×™×™× ×œ×˜×•×‘×ª ××™× ×˜×¨×קציה שכולה בשליטת×. מערכות ×”×™×—×¡×™× ×”×“×™×ž×™×•× ×™×•×ª ש××§×•× ×¦'×™ יוצר ×¢× ×”×¦×•×¤×™× ×ž×–×›×™×¨×•×ª ×ת יחסיו של ×הרון ×¢× ×›×¤×™×œ×™×”× ×”×¤× ×™×ž×™×™× ×©×œ חבריו. ובל × ×©×›×— ×ת העמימות המגדרית; ××ž× ×•×ª הגוף של ×©× ×•×ª ×”×©×‘×¢×™× ×”×ž×•×§×“×ž×•×ª × ×•×¦×¨×” בעיקר על ידי × ×©×™× ×‘×¢×§×‘×•×ª הגל ×”×¤×ž×™× ×™×¡×˜×™ ×”×©× ×™. (ו××§×•× ×¦'×™ המודע ××£ ר××” בעצמו מעין "×§×•×œ×•× ×™×•×œ×™×¡×˜ מגדרי"). ב- Seedbed×”×•× ×ž×œ×”×§ ×ת עצמו (×•×œ× ×‘×¤×¢× ×”×¨××©×•× ×” – ר×ו ר×ו Conversions ×ו Trappings ) לתפקיד × ×©×™: ×”×•× ×”×•×¤×š ×ת עצמו לשדה, ×”×•× × ×ž×¦× ×ž×ª×—×ª, ×œ× ×ž×¢×œ, בזמן ש×הרון בתפקיד היפהפיה ×”× ×¨×“×ž×ª מחכה לג×ולתו.
× ×§×•×“×•×ª מבט
×•×›×©×ž×ª×¨×—×§×™× ×¢×•×“ קצת – מסתמן ×’× ×”×“×ž×™×•×Ÿ בין השיטתיות שבה בודק ××§×•× ×¦'×™ × ×§×•×“×•×ª מבט ×©×•× ×•×ª (ר×ו פרק רביעי בסדרה – מן "×”×מן ×”×פיפיור" ×©×”×¦×•×¤×™× ×¢×•×œ×™× ×ליו לרגל ב- Pier 17 ועד ל"תולעת שמתחת לרצפה" של Seedbed), לבין ×”×¢× ×™×™×Ÿ ×”×¢×¦×•× ×©×œ ×הרון ×‘× ×§×•×“×•×ª מבט: עוד בילדות ×©×œ×¤× ×™ הספר ×”×•× × ×¤×¦×¢ ×›×©×”×•× ×ž× ×¡×” לבדוק "×יך עיוור מרגיש ×›×©×”×•× ×¨×•×›×‘ על ××•×¤× ×™×™×" (309). במשך ×”×©× ×™× ×”×•× ×ž×©×ª×›×œ×œ; ×”×•× ×¨×•×›×© גמישות תודעתית המ×פשרת לו ×œ×”×ª× ×™×™×“ בין × ×§×•×“×•×ª מבט ומשמשת ×›×מצעי ×”×’× ×” בשעת חירו×: כשדוד ×œ×•× ×™×• מעליב ×ותו בבר-מצווה שלו למשל, ×הרון ממהר להרחיק ×ת × ×§×•×“×ª המבט מ"×הרון שחוגג בר מצווה ×•× ×¢×œ×‘ מדוד ×œ×•× ×™×•", ל"×הרון שכולו משותק, שמתגורר, × × ×™×—, ×‘× ×™×•-יורק", ו×חר כך ל"×הרון שרק ×§×¨× ×¢×œ המקרה המצער ×”×–×” ב'ל×ישה'", ×•×›×©×’× ×–×” ×œ× ×¢×•×–×¨ ×”×•× × ×¡×•×’ עד "×הרון ×”×›×œ×•× ×œ×™×œ×” ×©×œ× ×‘×ž×—×¡×Ÿ-×”×ž×ª×™× ×‘×§×•×ž×™ ×•× ×–×›×¨ ×‘×’×¢×’×•×¢×™× ×‘×‘×¨-מצווה שערכו לו" (124).
×–×ת ועוד: המשיכה של ×הרון ×œ× ×§×•×“×•×ª מבט חורגת מן ×”×¡×§×¨× ×•×ª הילדותית ומן התועלת הרגשית ×©×”×•× ×ž×¤×™×§ מהן, ×ל הפן המופשט הדקדוקי. הביטוי הגלוי והתמציתי לכך מופיע בקטע שבו ×הרון × ×›× ×¡ לכיתה הריקה:
"על הלוח × ×©×רו כמה ×ž×©×¤×˜×™× ×‘×“×§×“×•×§ ×¢× ×™×•×¦××™× ×ž×”×›×œ×œ. ×”×•× ×ž× ×¡×” כל ×ž×™× ×™ כס×ות, כדי לר×ות ×יך כל ×ž×™× ×™ ×™×œ×“×™× ×¨×ו ×ת הכיתה. יושב פה, יושב ש×, בודק ×פשרויות: גדעון כמובן, ×בל ×’× ×ž×›×ל ×§×¨× ×™, וצחי, ו×לי בן זיקרי. ×פילו דודו ליפשיץ" (297).
×הרון (כמו ××§×•× ×¦'×™) ×ž×ª×¢× ×™×™×Ÿ ב×ופן שבו המצי×ות ×ž×©×ª× ×” על פי המיקו×. ×”×•× ×œ× ×¤×•×¡×— על ×©×•× ×פשרות: ×ž× ×§×•×“×ª המבט של גדעון ×”× ×¢×¨ ×”×ž×’×©×™× ×•×¢×“ × ×§×•×“×ª המבט של ×לי בן זיקרי הפושע ודודו ליפשיץ "המשוגע". (והשיטתיות הדקדוקית ×”×–×ת מבי××” ××•×ª× ×• ×ל ספו של הפרק הב×: "הדקדוק ×”×¤× ×™×ž×™")
×¤×•×¨×¡× ×œ×¨××©×•× ×” ×›×ן
1. בערך ב×ותה תקופה (1968) וב×ופן בלתי תלוי, ×”×’×™×¢ דוד ×בידן ×œ×ž×¡×§× ×•×ª דומות ב"×©×™×¨×™× ×‘×œ×ª×™ ×פשריי×".
