1. פרולוג
"×ת ×–×›×¨×•× ×•×ª×™×™ מלימודיי בבית הספר היסודי ×× ×™ יכול ×œ×¡×›× ×‘×©×œ×•×© מילי×: ×× ×˜×™×©×ž×™×•×ª, ×¦×™×•× ×•×ª, עצמ×ות. … דבר ×חד ברור לי היו×: ×©× × ×ž×—×§×• ב×כזריות עולמי, זהותי ותרבותי. … ×× ×™ יודע שהייתי × ×ª×•×Ÿ ל×לימות ×•×’×–×¢× ×•×ª יומיומית של ×”×ž×“×™× ×” כלפיי. למדתי מהר מ×וד לסלוד מהערבית של ×מי, סבתי, דודותיי ודודיי. ×©× ×תי ×ת ×”×¡×™×¤×•×¨×™× ×©×œ ×‘× ×™ משפחתי על ×”×™×ž×™× ×”×˜×•×‘×™× ×‘×ž×¨×•×§×•. כילד הייתי ×ž×©×•×›× ×¢ ×©×”× ×ž×©×§×¨×™× ×›×“×™ ×œ×’×•× ×Ÿ על ×¢×œ×™×‘×•×ª× ×ž×•×œ ×”××©×›× ×–×™× ××•×ª× ×”× ×œ× ×”×¤×¡×™×§×• לקלל. … כך הצליחה ×”×ž×“×™× ×” לסכסך ×ת זהותי ×•×œ× ×˜×•×¢ בי עמוק ×ת התחושה ×”× ×•×¨××” שב×תי ×ž×ž×§×•× ×—×œ×§ וריק, משהו כמו ×¤× ×™ הירח".
(סמי ×©×œ×•× ×©×˜×¨×™×ª, המהפכה ×”××©×›× ×–×™×ª מתה.)
2. מלחמה וזיכרון
מי ש××£ ×¤×¢× ×œ× ×”×ª×›×•×•×¥ ×›×›×” מ×יזו ×”×ª× ×”×’×•×ª של ×”×”×•×¨×™× ×©×œ×•, שיקו×. מי שהצליח לתת להתכווצות הזו ביטוי תמציתי ומדויק כל כך, ×™×‘×•× × × ×•×™×©×‘ על ×›×™×¡× ×”×›×‘×•×“ לצדו של ויל ××™×™×–× ×¨, יוצר קומיקס יהודי ×מריק××™ שמת ×œ×¤× ×™ ×©× ×™× ×¡×¤×•×¨×•×ª. "כשהתחלתי לעבוד על הספר ×”×–×” ×”×ª×›×•×•× ×ª×™ להעביר חוויה ×‘×“×™×•× ×™×ª צרה וממוקדת של ×”××§×œ×™× ×”×”×•× [×מריקה של ×©× ×•×ª השלושי×], ×בל בסופו של דבר ×”×•× ×”×¤×š ל×וטוביוגרפיה במסווה שקוף. בעבודה כזו ×”×מת והבדיה מתערבבות בזיכרון סלקטיבי, והתוצ××” ×”×™× ×ž×¦×™×ות מסוג מיוחד. בסופו של דבר הסתמכתי על ×”×מיתוּת של זכרון-הקרביי×". (Will Eisner, "To the Heart of the Storm")
×× ×¨×§ היו לקומיקס ריח וצליל, ×œ× ×”×™×” ×ž×“×™×•× ×ž×•×©×œ× ×ž×ž× ×• לייצוג ×–×›×¨×•× ×•×ª. השילוב בין התי×ור המילולי והייצוג החזותי מתקרב ×יכשהו למעמד המיוחד של חווית ההיזכרות, משהו ערטיל××™ שיושב ×יפשהו בין החוויה החושית המקורית ובין התיעוד המופשט של השפה. ×œ× ×™×•×“×¢×ª ×יך ×–×” ×צלכ×, ×בל ×”×–×›×¨×•× ×•×ª שלי ×œ× ×“×•×ž×™× ×œ×¨×©×•×ž×•×ª יומן ×•×’× ×œ× ×œ×¡×¨×˜×•× ×™×. יותר מכל ×”× ×ž×¨×’×™×©×™× ×›×ž×• שקופיות ×©×ž×•×§×¨× ×•×ª בזו ×חר זו, ×œ× ×‘×”×›×¨×— לפי סדר ×”×–×ž× ×™× ×”×ž×§×•×¨×™, ×œ×¢×ª×™× ×‘×œ×•×•×™×ª כותרות מילוליות ×ו תמליל ×ž×™× ×™×ž×œ×™. × ×•, קומיקס. לדוגמה, הפער המוזר בין הדמות של ××‘× ×‘×‘×™×ª והדמות שלו בחוץ. בבית ××‘× ×”×•× ×’×“×•×œ וחזק וקובע. בחוץ ×”×•× ×¤×ª××•× ×ž×ª× ×ž×š, × ×—×œ×©, × ×›×¤×£. ×פשר להעביר ×ת הפער ×”×–×” במילי×, בטח. ×בל ×פשר ×’× ×œ×”×¨×ות ×ותו בצורה בלתי ×מצעית.
בכלל, מה שכיף בקומיקס ×–×” ×©×œ× ×¦×¨×™×š לומר כל כך הרבה. ×ין צורך, למשל, לת×ר ×ת הדמיון המשפחתי – פשוט רו××™× ×ותו, ודרכו ×’× ×ת הפחד להיות כמו ההורי×. "×ל לב הסערה" ×”×•× ×”×¡×™×¤×•×¨ של ויל ××™×™×–× ×¨ ושל ×”×”×•×¨×™× ×©×œ×•. ××ž× ×©×œ×•, ×©× ×•×œ×“×” על ×”××•× ×™×” ×ž×¨×•×ž× ×™×” ל×מריקה, התייתמה בגיל עשר, הפכה לשפחה × ×¨×¦×¢×ª בבית ×חותה הגדולה ×•× ×—×œ×¦×” ×ž×©× ×¨×§ ב×מצעות ×—×ª×•× ×” ל××“× ×©×œ× ×”×™×ª×” לה ×©×•× ×©×¤×” משותפת ×תו. ××‘× ×©×œ×•, צייר שהיגר ×ž×•×™× ×” ל×מריקה כדי ×œ× ×œ×”×ª×’×™×™×¡ למלחמת ×”×¢×•×œ× ×”×¨××©×•× ×”, וכשהתחילו לגייס ×’× ×‘×מריקה התחתן ×¢× ×ž×™ שהיתה ×–×ž×™× ×” ב×ותו רגע כדי להשתמט מן הגיוס; ××‘× ×©×•×™×ª×¨ בסופו של דבר על חלומותיו ×”××ž× ×•×ª×™×™× ×›×“×™ ×œ×¤×¨× ×¡ ×שה ושלושה ילדי×. וויל עצמו, שגודל ×‘× ×™×• יורק תחת לחץ הדעות הקדומות ×”×× ×˜×™×©×ž×™×•×ª ומטען ×”×•×•×™×ª×•×¨×™× ×•×”×¤×©×¨×•×ª של ההורי×, על ידי ××ž× ×¢× ×ž× ×˜×œ×™×•×ª של שפחה ו××‘× ×¢× ×¤×™×œ×•×¡×•×¤×™×” של תחמון והתחמקות לצורך הישרדות.
כבר בתחילת הספר × ×•×“×¢×™× ×œ× ×• כמה ×“×‘×¨×™× ×¢×œ ויל ××™×™×–× ×¨. ×× ×—× ×• ×™×•×“×¢×™× ×©×”×•× ×מן. מן ההקדשה ×”×והבת ×× ×• ×œ×ž×“×™× ×©×”×•× × ×©×•×™ ב×ושר. ×•×”×¢×ž×•×“×™× ×”×¨××©×•× ×™× ×ž×¡×¤×¨×™× ×œ× ×• שכש×מריקה הצטרפה למלחמת ×”×¢×•×œ× ×”×©× ×™×”, ×”×•× ×”×ª×’×™×™×¡ כדי ×œ× ×¡×•×¢ ל×ירופה ×•×œ×”×™×œ×—× ×‘× ×צי×. רק בסוף הספר מתבררת ×œ× ×• המשמעות של ×”×¤×¨×˜×™× ×”×לה: יחד ×”× ×ž×¡×ª×›×ž×™× ×‘× ×™×¦×—×•×Ÿ שלו במ×בק ×œ× ×œ×”×™×•×ª כמו ××‘× ×•×מ×, ×œ× ×œ×”×ª×›×•×¤×£, להתחמק ולהתפשר כמוה×.
×בל ×œ× ×™×¦×—×•×Ÿ ×”×–×” יש מחיר. ×œ× ×חת עולה בספר ×”×ופציה הקלה: ×× ×©×™× ×©×ž×¡×ª×™×¨×™× ×ו לפחות ×ž×¦× ×™×¢×™× ×ת ×™×”×“×•×ª× ×›×“×™ לסלול ×œ×¢×¦×ž× ×ž×¡×œ×•×œ חלק יותר ב×מריקה. ברור מ×וד ש××‘× ×©×œ ויל ×œ× ×‘×—×¨ ב×ופציה הזו. ברור ×’× ×©×•×•×™×œ עצמו כן בחר בה, ×’× ×× ×œ× ×‘×¦×•×¨×” ×ž×•×—×¦× ×ª ומרתיעה כמו דמויות ×חרות שמבליחות פה ×•×©× ×‘×ž×”×œ×š העלילה. בסופו של דבר מתעוררת התחושה ש××™×™×–× ×¨ מקבל ×ת הדימוי הפת×טי של היהודי המהגר ומשתדל מ×וד ×œ×”×ª× ×¢×¨ ×ž×ž× ×•, להציב ×—×™×¥ ברור ×‘×™× ×• ובין השטעטעל של ×”×©×™×›×•× ×™× ×‘× ×™×• יורק ש××•×ª× ×”×•× ×ž×ª×ר. יש לו ×¦×™×“×•×§×™× ×ž×¦×•×™× ×™×, כמובן. למשל, ×”×•× ×œ× ×¡×ª× ×ž×ª×’×™×™×¡ כמו ××ž×¨×™×§× ×™ טוב, ×”×•× ×”×•×œ×š ×œ×”×™×œ×—× ×‘× ×צי×, כלומר להגן על היהודי×. ×בל ברור למדי שההתגייסות הזו ×”×™× ×”×ª×¨×¡×” ×›× ×’×“ מרכיב ×©×”×•× ×ž×–×”×” ×¢× ×”×–×”×•×ª היהודית שלו. על ×”×”×ª× ×¢×¨×•×ª שלו מזהותו היהודית ×”×•× ×ž×¤×¦×” בכך ×©×”×•× ×ž×מץ עמדה ×¤×˜×¨×•× ×™×ª כלפי ×”×™×”×•×“×™× ×©×œ× ×”×ª×§×“×ž×• כמוהו ×‘×¡×•×œ× ×”×בולוציה. למעשה ×פשר לומר שכל מפעל הקומיקס היידישקייטי של ××™×™×–× ×¨ ×”×•× ×¦×¢×“ ×¤×˜×¨×•× ×™ ×›×–×”, מחווה ×¡× ×˜×™×ž× ×˜×œ×™×ª כלפי הקהילה היהודית שהש×יר מ×חוריו, מחווה שלמעשה כול×ת ×ותה בתוך דימוי × ×•×¡×˜×œ×’×™ של שטעטעל ×§×¡×•× ×בל דביק ומפגר במקצת.
ובכל ×–×ת, מה שיפה ב"×ל לב הסערה" ×”×•× ×©× ×¨××” ש××™×™×–× ×¨ כמעט ××™× × ×• מטייח ×ת ×”×§×•× ×¤×œ×™×§×˜ ×”×–×”. הספר כולו ×”×•× ×”×ª×›×•×•×¦×•×ª ×חת גדולה של ילד, ×’× ×× ×–×” כבר ילד בן שבעי×, ×ל מול הפשרות המביכות של ××‘× ×©×œ×• – הפשרות שעליהן, בסופו של דבר, ×”×•× ×˜×™×¤×¡ בדרך ×ל ההצלחה. ובמידה מסוימת זוהי הוד××” בכך שהבחירות שלו עצמו היו ×’× ×”×Ÿ פשרות. ×‘×ž×§×•× ×©×‘×• ×ביו וויתר על הכבוד וההגשמה ×”×ישית ויל ××™×™×–× ×¨ וויתר, למעשה, על זהותו היהודית והגיע ×ל "×ž×§×•× ×—×œ×§ וריק, משהו כמו ×¤× ×™ הירח".
3. ×פילוג
"וי×מר מרדכי להשיב ×ל ×סתר ×ל תדמי ×‘× ×¤×©×š להימלט בית המלך מכל היהודי×. ×›×™ ×× ×”×—×¨×© תחרישי בעת ×”×–×ת רווח והצלה יעמוד ×œ×™×”×•×“×™× ×ž×ž×§×•× ×חר ו×ת ובית ×ביך ת×בדו ומי יודע ×× ×œ×¢×ª ×›×–×ת הגעת למלכות." (×סתר ד: ×™"×’-×™"ד).
ויל ××™×™×–× ×¨ לפחות ×œ× ×ž×—×¨×™×©. ×’× ×–×” משהו.