חצוצרה, ספרה של ×’'קי קיי, הוצ×ת ×¢× ×¢×•×‘×“
קשה לדעת מהו ספויילר בספר ×”×–×”, ולכן ×צטט תחילה מגב הספר:
"× ×’×Ÿ החצוצרה המהולל ×’'וס מודי × ×¤×˜×¨, ×•×¢×•×œ× ×”×’'×– שרוי ב×בל. ×ך במותו ×ין ×’'וס יכול לשמור עוד על הסוד הגדול של חייו, ×©×œ× ×”×™×” ידוע ××œ× ×œ×שתו לבדה. קולמן, ×‘× ×• (המ×ומץ) ×”×והב והמעריץ, × ×לץ להתעמת ×¢× ×”×מת המדהימה, המטלטלת: ×”×יש שה×מין ×©×”×•× ×ביו ×”×™×” ל×מיתו של דבר ×שה.
××œ×ž× ×ª×• של ×’'וס, מילי, × ×ž×œ×˜×ª ×ž×¤× ×™ ×”×¢×™×ª×•× ××™× ×¦×ž××™ ×”×¡× ×¡×¦×™×” ×”×¦×¨×™× ×¢×œ×™×”, ומוצ×ת לה מקלט בטור, כפר ×“×™×™×’×™× ×¡×§×•×˜×™… קולמן × ×©×ר ×‘×œ×•× ×“×•×Ÿ ×•×ž× ×¡×” ל×סוף ×ת שברי חייו.
הרומן המרתק ×”×–×” מסופר בקולות ×©×•× ×™×… ×ך הכל סובב בסופו של דבר סביב ×הבה ×חת מופל××” ויחידה ×‘×ž×™× ×”, ×הבתה של מילי – ×שה הטרוסקסו×לית לכל דבר – לבעלה ×’'וס, שחי ×ת חייו כגבר והלך לעולמו ×›×שה…"
לכ×ורה, ×ין כמו × ×•×©× ×›×–×” כדי לעשות ספר שכל כולו התפעלות ×ידיוטית מה×ופציות ×”×©×•× ×•×ª שמציעה ההפרדה בין מין למגדר; ×ו ספר שכל כולו ×§×™× ×” על ילדה חריגה, שחיה כל ×—×™×™×” בגוף ×”×œ× × ×›×•×Ÿ, ×©× ×לצה לקטוע ×ת הקשר שלה ×¢× ×”×ž×©×¤×—×” כדי להצליח להרגיש "בבית". ×בל ×œ× ×’'קי קיי. ×ין ×›×ן ×©×•× ×—×¨× ×ž×”×¡×•×’ ×”×–×”, בעיקר בגלל החלטה ×¢×§×¨×•× ×™×ª ×חת: ×’'ס מוד ×œ× ×ž×ª×œ×‘×˜.
×’'ס מוד ×—×™ ×¢× ×שתו ×©×œ×•×©×™× ×©× ×”, ×•×”×™× ×”×™×—×™×“×” שיודעת ×ת הסוד שלו. לכ×ורה, ×–×” × ×¨××” קשה עד בלתי ×פשרי. ×©×œ×•×©×™× ×©× ×” של ×œ×§×•× ×‘×‘×•×§×¨ ולגלגל תחבושת ×לסטית מסביב לחזה, סיבוב ועוד סיבוב. ועוד תחבושת. וחולצת טריקו. ו×חריה עוד חולצת טריקו. סיכת ביטחון סוגרת הכל ×œ×¤× ×™ שהחליפה × ×œ×‘×©×ª. ×©×œ×•×©×™× ×©× ×” של להסתובב ×¢× ×”×’×‘ ל×שתך בבוקר כדי ×œ×©×™× ×’×¨×‘ ×‘×ª×—×ª×•× ×™×. ×©×œ×•×©×™× ×©× ×” ×‘×ž×•×¢×“×•× ×™ ×’'×– בלי להשתין ליד ×”×—×‘×¨×™× ×©×œ×š. ×©×œ×•×©×™× ×©× ×” של ללכת ×œ×™× ×‘×‘×’×“×™× ×ž×œ××™×. וכל הזמן ×”×–×” ×תה סומך על ×שתך עד כדי כך? וכל הזמן ×”×–×” ×ין לך × ×¤×™×œ×•×ª, ×תה ×œ× ×—×© צורך לשתף, להתייעץ, להתלבט?
ל×, ×–×” × ×©×ž×¢ מופרך. יותר סביר שג'ס מוד פשוט לקח לעצמו זהות חדשה. ×”×•× ×”×—×œ×™×£ ×ותן. ×œ× ×–×¨×§ ×ת הזהות ×”×™×©× ×”, ××œ× ×©× ×ותה בצד לרגע. פשוט כמו ללכת למכבסה ×וטומטית ברחוב בן יהודה ולר×ות ×ת עצמך הופך לתייר. פשוט כמו ×œ× ×¡×•×¢ ל×פריקה לטפל ×‘×ž×¦×•×¨×¢×™× ×•×œ×¨×ות ×ת עצמך הופך ל×קטיביסט. זהות חדשה.
וזה, רבותיי, רעיון גדול. ×תה ×§×•×¨× ×ת הספר, וככל ש×תה מתקד×, ×תה מבין שהזהות ×”×™× ×œ×—×œ×•×˜×™×Ÿ בת-החלפה. ×”×™×™, ×תה יכול להיות × ×’×Ÿ ×’'×–. ×תה מתחיל להריץ בר×ש שלך כל ×ž×™× ×™ דמויות שהיית רוצה להיות. ×תה מרגיש שכל ×”×¢×•×œ× × ×¤×¨×© ×œ×¤× ×™×š מחדש, מחכה להיכבש.
(×× ×™, ×©×”×¢×¦×œ× ×•×ª ××™× × ×” בלתי מ××¤×™×™× ×ª ×ותי, החלטתי בסוף שהזהות ×”×™×©× ×” שלי ×”×™× ×ž×¡×¤×™×§ מ×מץ, ולכן ×דבוק בה. ×בל לכמה שעות, ×”×™× ×”×™×™×ª×” תחפושת. לכמה שעות יכולתי להקשיב למיילס דיוויס, ולהעמיד ×¤× ×™× ×©×”×•× ×—×œ×§ מספריית ×”×’'×– המפותחת שלי. לכמה שעות יכולתי ללכת ברחוב, כש×× ×™ ×ž×“×ž×™×™× ×ª ×ת עצמי ×¢×•× ×“×ª ×ת ×”×–'קט של החליפה שלי מעבר לכתף. ×ª×¢× ×•×’)
מה ×©×œ× ×”×™×” כל-כך ×ª×¢× ×•×’, ×גב, ×”×™×” התרגו×.
הסיפור ×”×מיתי והמזעזע של ×’'ס