תקציר ×”×¤×¨×§×™× ×”×§×•×“×ž×™×: ×חת, ×בישג חייק, כתבה טור ×‘× ×¨×’'. ×חד, ×יתמר ש., קר×, התפלץ, וביקש מגולשי הסיפור להתמודד ×יתו. גולשי הסיפור ×˜×¢× ×• שזו פרודיה. ×יתמר ש. טען של×. ×œ× ×™×¦× ×ž×–×” משהו ×ž×¢× ×™×™×Ÿ. ×יתמר ש. ×ž× ×¡×” שוב.
1.
הטקסט של חייק ריתק ×ותי ×›×™ קר×תי ×ותו כמעט מיד כטקסט סימפטומטי, שפחות ×ž×¢× ×™×™×Ÿ לדוש ×‘×›×•×•× ×” שמ×חוריו כמו ×‘×¢×•×œ× ×©×”× ×‘×™×¢ ×ותו, שבתוכו ×”×•× ×פשרי. עכשיו, כל טקסט ×”×•× ×¡×™×ž×¤×˜×•×ž×˜×™, כמובן. כל טקסט מעיד על ×”×¢×•×œ× ×©×‘×ª×•×›×• ×”×•× × ×•×¦×¨, ×בל ×ין הרבה ×˜×§×¡×˜×™× ×›×ž×• ×–×” של חייק. ×× ×™ × ×•×˜×” להיזהר בקרי×ות סימפטומטיות של טקסטי×. ××œ×ž× ×˜×™× ×‘×˜×§×¡×˜ ×™×›×•×œ×™× ×œ×©×¨×ª מטרות רבות – עלילתיות, סמיוטיות, ××™× ×¤×•×¨×ž×¦×™×•× ×™×•×ª – וקשה לי להכריע ×× × ×™×ª×Ÿ ×œ× ×ª×§ ×ת ×”××œ×ž× ×˜ ×”×ž×¡×•×™× ×ž×ª×•×š רשת המטרות שבה ×”×•× ×©×‘×•×™, ולהתייחס ×ליו כדבר מה שמעיד על ×”×¢×•×œ× ×ו המחבר. לכן ×’× ×§×©×” לי מ×וד ×¢× ×§×¨×™×ות פסיכו×× ×œ×™×˜×™×•×ª, למשל, ×•×¢× ×”×§×œ×™×œ×•×ª שבה רבות מהן ×ž× ×ª×§×•×ª ×ת חלקי הטקסט מהקשר×.
×בל הטקסט ×”×–×”, ספציפית, תובע בדיוק קרי××” מהסוג ×”×–×”. מצד ×חד, המטרות הרטוריות שלו שקופות לגמרי, ולכן פחות ×ž×¢× ×™×™×Ÿ לדבר עליהן ויותר ×ž×¢× ×™×™×Ÿ לדבר על מה שהן מייצגות. מצד ×©× ×™, ×פשר לומר ×ת ×ותו הדבר בדיוק על כל טור דעה, ×•×œ× ×›×œ טור דעה זוכה ×œ×©× ×™ ×¤×•×¡×˜×™× ×‘×¨×¦×£ בסיפור.
תשובה ×חת: "×™×•×ž× ×™ ×”×¦× ×˜×¨×™×¤×•×’×” ×”×—×•×©× ×™×ª" ×”×•× ×œ× ×‘×“×™×•×§ טור דעה. ×”×•× ×¡×™×¤×•×¨ בדוי שרק בסופו, בתפירה גסה, הופך לטור דעה. כלומר, ×”×•× ×¡×™×¤×•×¨ שמטרותיו הרטוריות שקופות לחלוטין, ו×ין לו ×ת ההידוק הרטורי שיש ×œ×¡×™×¤×•×¨×™× ×חרי×. ×”×•× ×¡×™×¤×•×¨ דידקטי, ול×לו יש × ×˜×™×™×” לומר ×œ× ×• משהו על ×”×¢×•×œ× ×©×‘×• ×”× × ×•×¦×¨×•.
תשובה × ×•×¡×¤×ª: "×™×•×ž× ×™ ×”×¦× ×˜×¨×™×¤×•×’×” ×”×—×•×©× ×™×ª" ××™× ×• ב×מת סימפטומטי. בפוסט הקוד×, ×”×™×” רוב ×œ× ×§×˜×Ÿ ×œ×˜×¢× ×” שזו פרודיה, ×•×œ× ×œ×—×™× ×. ×× ×™ ×§×•×¨× (עדיין) ×ת "×™×”× ×©×ž×™ ×’× ×˜× ×‘×™×™×Ÿ" של מקס פריש, ולמרות שהספר × ×”×“×¨, ××™ ×פשר ×œ×”×ª×¢×œ× ×ž×”×©×•×‘×™× ×™×–× ×©×œ×•. ×בל הספר × ×›×ª×‘ ××™ ××– ב×מצע המ××” העשרי×, בשוויץ, ×•×”×˜×¢× ×” שהספר סימפטומטי לחברה ×©×ž×ž× ×” פריש ×‘× ×©×§×•×œ×”, פחות ×ו יותר, ×œ×˜×¢× ×” שפריש ×•×‘× ×™ תקופתו ×œ× ×¨×ו ×ת ×”×©×•×‘×™× ×™×–× ×©×× ×™ רו××”. ×›×שר ×× ×™ טוען ×©× ×™×ª×Ÿ ×œ×§×¨×•× ×™×¦×™×¨×” ×›×¡×™×ž×¤×˜×•× ×œ×—×‘×¨×”, ×× ×™ טוען ×©×™×©× ×• מרחק קטן בלבד בין ×”× ×•×¨×ž×•×ª שעולות ×ž×ž× ×” לבין ×”× ×•×¨×ž×•×ª של הקור××™× ×•×”×™×•×¦×¨×™× ×‘×ותה חברה. הטור של חייק ××™× ×• ×›×–×”. ×”×•× ×‘×•×˜×” מדי. כל הקישקע בחוץ. ולכן ×’× ×”×•× × ×ª×¤×¡ כפרודיה, במידת מה.
×× ×›×‘×¨, קל יותר להתייחס לטקסט ×”×–×” כסימפטומטי לכותבת עצמה. כמו שטור דעה ×מור לעשות, ×’× ×”×˜×•×¨ ×”×–×” ×ž×‘×˜× ×ת מה שחייק חושבת. הפרודיה, ×× ×™×©× ×”, × ×ž×¦×ת בחייק עצמה, ב×ופן שבו ×”×™× ×ž×ž×“×œ×ª ×ת העול×. יותר מכל דבר ×חר, × ×¨××” שחייק הטמיעה חלק ×ž×”× ×—×•×ª היסוד של השיח הישר×לי ×•×”×§×¦×™× ×” ×ותן. כך, ×× ××—×ž×“×™× ×’'×ד × ×ª×¤×¡ ×›×ן ×›×©×•× × ×™×©×¨×ל, מובן מ×ליו ×©×”×•× ×’× ×× ×˜×™×©×ž×™. ×× ××—×ž×“×™× ×’'×ד ×× ×˜×™×©×ž×™, מובן מ×ליו ×©×”×•× ×ž×¦×“×™×¢ במועל יד, מובן מ×ליו ×©×”×•× ×ž×ª×’×¨×” מהערות ×× ×˜×™×©×ž×™×•×ª.
2.
וכ×מור, ממש ×œ× ×‘× ×œ×™ לקשקש ×× ×œ×™×–×” פסיכולוגית, ×בל הטקסט ×ž×ª×—× ×Ÿ לזה, ב×מת ×ž×ª×—× ×Ÿ. בין הכותבת לדמות ×§×™×™× ×™×—×¡ ברור של דמיון, שמקבל ×’× ×‘×™×˜×•×™ ×œ×©×•× ×™. בהתחלה ×–×” × ×¨××” כמו טעות. "×”×™× ×¨×ž×–×” לו ×‘×”× ×™×—×” ×צבעה על פיו, ×©× ×¤×¡×™×§ לרגע ×ת הלהג ×”×¨×™×§× ×™". הטקסט עובר ב×ותו משפט לגוף ר×שון, ×בל ×פשר לקוות שזו עילגות ×¡×ª× (השימוש ב"ש" כקיצור ל"בכדי ש", למשל). ×חר כך, ×–×” כבר × ×¨××” מכוון לגמרי: "לפתע ×”×™× ×ž×‘×—×™× ×” בגוש מתכתי זוהר על ×©×•×œ×—× ×”. ×”× ×™×™×“ שלה מצלצל ×ת צלצולו ×”×¦×•×ž×¨× ×™ כבר ×¤×¢× ×¢×©×™×¨×™×ª. התעוררתי".
××– × ×›×•×Ÿ, חייק מת×רת חלו×, ולכן החפיפה הזו × ×¨×ית טבעית. ×בל קשה מ×וד להתכחש ל×ופי ×”×ž×™× ×™ של כל הסיטו×ציה. המרגלת שבסיפור שוכבת עירומה ×¢× ××—×ž×“×™× ×’'×ד ב×מבטיה, לעז×זל. ו××™ ×פשר להתכחש שלצד כל ×”×ž×™× ×™×•×ª הזו יש הרבה מדי גועל, מעבר להגיון. ו××™ ×פשר להתכחש למהירות שבה מה ש×מור ×”×™×” להפוך ל×קט ×ž×™× ×™ מותמר למין ל×ומי – חדירת מטוסי חיל ×”×וויר ×œ×ª×—×•× ×”×›×•×¨ ×”×טומי והפצצתו.
3.
ומצד ×©× ×™, ××™ ×פשר לדעת ×ילו מה××œ×ž× ×˜×™× ×‘×˜×§×¡×˜ ×ž×›×•×•× ×™×. ×›×™, בכל ×–×ת, חייק מת×רת חלו×. ×”×× "לועו ×”×ž×˜×•× ×£ פלט ריר ×רסי" ×”×•× ×¤×©×•×˜ חלק ×ž×¢×•×œ× ×”×—×œ×•×, ו×מור לרמוז לו? ו×ולי כך רו××” חייק ב×מת ×ת ××—×ž×“×™× ×’'×ד? ×ו ×’×‘×¨×™× ×”×œ×”×•×˜×™× ×œ×ž×™×Ÿ? ו×ולי ×’× ×•×’× ×•×’×?
×•×“×•×•×§× ×ž×›×™×•×•×Ÿ שמדובר בטקסט, ובכן, ×œ× ×˜×•×‘, קשה עוד יותר לדעת. כמה קרדיט ×פשר לתת לחייק? ככל ×©× ×•×ª× ×™× ×™×•×ª×¨, כך × ×™×ª×Ÿ יותר ×œ×”× ×™×— שה××œ×ž× ×˜×™× ×‘×˜×§×¡×˜ × ×•×¢×“×• לשמש מטרות כלשהן. ×בל ×¢× ×”×˜×§×¡×˜ ×”×–×”, ××™ ×פשר לדעת. ×›×™, מצד ×חד, ×× ×™ ×œ× ×ž×¡×•×’×œ לחשוב על ×©×•× ×ž×˜×¨×” שהתפרצות סמיוטית כמו "לי××•× ×¨×“×• דה-×•×™× (×)צי" יכולה לשרת. ומצד ×©× ×™, ×× ×™ ×œ× ×—×•×©×‘ שחייק פשוט השפריצה ×ת הטקסט ×”×–×”. ××– ל×, לפחות בחלק מהמקרי×, פשוט ××™ ×פשר לדעת.
4.
הערת שוליי×: כד××™ ×œ×©×™× ×œ×‘ לשימוש החופשי במילה "×¦× ×˜×¨×™×¤×•×’×•×ª". ×œ× × ×¨××” שלכותבת יש מושג מה הן, ×”×¦× ×˜×¨×™×¤×•×’×•×ª ×”× "ל, ×בל הן × ×§×©×¨×•×ª ×צלה ×œ×›×•×¨×™× ×’×¨×¢×™× ×™×™×. ×× ×™ ×ž× ×™×— שזה × ×›×•×Ÿ לגבי רוב הישר×לי×. ×¦× ×˜×¨×™×¤×•×’×•×ª × ×›× ×¡×•×ª לשדה ×”×¡×ž× ×˜×™ של "גרעין" ×× ×תה ×§×•×¨× ×ž×¡×¤×™×§ כותרות. ×בל רק במעט מ×וד ×˜×§×¡×˜×™× ×”×©×™×ž×•×© ×‘×¦× ×˜×¨×™×¤×•×’×•×ª ×”×•× ×›×œ כך חופשי כמו ×צל חייק. בטור ×”× "ל, ל×חר שהמרגלת ממוססת ×ת ××—×ž×“×™× ×’'×ד בחומצה, × ×›×ª×‘ כך: "שלל ×¦× ×˜×¨×™×¤×•×’×•×ª ירקרקות החלו להציף ×ת ×”×ž×™× ×‘×מבט". בטור ×חר, ×˜×•×¢× ×ª חייק שהשמ×ל הרדיקלי מ×מין ש×× × ×™×¡×•×’ ×ž×”×”×ª× ×—×œ×•×™×•×ª, "××—×ž×“×™× ×™×’'×ד יזמין ××•×ª× ×• לערב ×’×‘×™× ×•×ª ברוטב ×¦× ×˜×¨×™×¤×•×’×” ויין ×‘× ×™×—×•×— ×’×¨×¢×™× ×™, ב××•×œ× ×”×›× ×¡×™× ×”×ž×¤×•×ר בכור בבושהר".
× ×™×ª×Ÿ להסביר בדוחק ×ת ×”×¦× ×˜×¨×™×¤×•×’×•×ª הללו כמשחקי מלי×, ×בל החזרה עליהן, שוב ושוב, ×”×™× ×›×ž×• ×¡×™×›×•× ×¨×“×™×§×œ×™ של כל הידיעות שהתפרסמו ×”×©× ×” על הגרעין ×”×יר×× ×™. ×× ×™×© גרעין, יש ×’× ×¦× ×˜×¨×™×¤×•×’×”, ×ª×”× ×–×• ×שר תה×.
5.
לצד תי×ורי ××—×ž×“×™× ×’'×ד, יש משהו מ×וד מוכר בתי×ור הצד הישר×לי בסיפור. מוכר, בין היתר, ×ž×©×•× ×©×–×• ×¤× ×˜×–×™×™×ª הריגול הקל×סית. ×בל מוכר ×’× ×›×™ זו ישר×ל של סיפורי הילדי×, שרק מחכה בצד מ××– מבצע ×× ×˜×‘×” והפצצת הכור העיר×קי, כדי לחזור לזירה.
בעצ×, ×× ×™ חושד שזה מה שב×מת הטריד ×ותי בטקסט ×”×–×”, הקרבה ×”×ž×©×•× ×” בין ×”×¢×•×œ× ×©×œ ספרי הריגול לבין ×¢×•×œ× ×”×¦×œ×œ×™× ×©×œ המוסד. הקרבה הזו מסומלת ×’× ×¡×’× ×•× ×™×ª: ריבוי הת×רי×, למשל, המין הזול (מלכודת דבש, בספרי ריגול), כל ×”"ליבה החל ×œ×¤×¢×•× ×‘×—×•×–×§×”" וש×ר הטרר×.
רומן הריגול, ×× ×™ חושב, ×”×•× ×–'×× ×¨ יחסית חדש, ×©× ×ª×¤×¨ למידות המלחמה הקרה. ×‘×¢×•×œ× ×©×‘×• כבר פסעו ב×× ×˜×¨×˜×™×§×” וב×פריקה, הריגול הצליח להחזיר ×§×¡× ×•×ž×ª×—. חוקי ×”×–'×× ×¨ תמיד היו × ×–×™×œ×™× ×™×—×¡×™×ª, ×בל כמו כל ×–'×× ×¨, ×’× ×”×•× ×œ×§×— ×ž×”×¢×•×œ× ×¨×§ ×ת מה שעובד עבורו. עלילות זקוקות למתח ולהפתעה, והמצי×ות ×œ× ×ª×ž×™×“ מספקת ××•×ª× ×‘×ž×™× ×•×Ÿ ×”× ×›×•×Ÿ. ××– × ×•×¦×¨ מעין ×¢×•×œ× ×ž×ž×•×“×œ, ×©×‘× ×•×™ על ×”×¢×•×œ× ×©×œ× ×•, ×בל מוגבר: ×”×ž×¨×’×œ×™× × ×•×©××™× ×קדח, ×”×ž×¤×¢×™×œ×™× ×©×œ×”× ×¦×¨×™×›×™× ×œ×”×•×¦×™× ××•×ª× ×‘×ž×”×™×¨×•×ª ממזרח ×’×¨×ž× ×™×”, ×•×›×•×œ× ×ž×ª× ×§×©×™× ×‘×›×•×œ×. ×–×” ×œ× × ×›×•×Ÿ לגבי כל רומן ריגול, ×בל ×–×” בהחלט × ×›×•×Ÿ לגבי ×”×–×•×œ×™× ×©×‘×”×. ספרי הריגול, ×©× ×‘× ×• בהתבסס על מצי×ות המלחמה הקרה, הפכו להיות חלק ×ž×ž× ×”. ×”× ×ª×™×רו ×ת ×¤× ×˜×–×™×•×ª ×”× ×™×¦×—×•×Ÿ ×”×פשריות היחידות ×‘×¢×•×œ× ×©×‘×• יש גרעין, והתי×ור, ×ž×•×’×–× ×•×ž×¢×•×‘×“ ככל שיהיה, חלחל.
×’× ×˜×•×¨×™ דעה ×ž×ž×“×œ×™× ×¢×•×œ× ×›×œ×©×”×•, ×בל ×”×¢×•×œ× ×”×–×” צריך להיתפס לפחות בקרב חלק מה×וכלוסיה ×›××§×•×•×™×•×•×œ× ×˜×™ ×œ×¢×•×œ× ×”×מיתי. ×בישג חייק טורפת ×ת ×©× ×™ העולמות הללו ליצירה ×חת, במסווה דק של חלו×. ×¢×•×œ× ×¡×¤×¨×™ הריגול ×”×–×•×œ×™× ×”×•×¤×š להצעה ×ופרטיבית. ×•×”×•× ×™×›×•×œ להפוך לכזה רק ×ž×©×•× ×©×”×•× ×“×•×ž×” ב×ופן מחשיד לדרך שבה ישר×ל ×והבת להסתכל על עצמה. ×”×¤× ×˜×–×™×” של חייק, ×ž×’×œ×•×ž× ×™×ª ככל שתה×, ×”×™× ×¤× ×˜×–×™×” ×§×˜× ×” מ×וד. ×”×™× ×ž×§×‘×™×œ×” ×œ×¤× ×˜×–×™×•×ª ×”×™×©× ×•×ª ×©×œ× ×•, על ישר×ל זעירה וחכמה, ×¤× ×˜×–×™×•×ª שהצמיחו ×œ× ×• ×¨×¢×™×•× ×•×ª ×ž×‘×¨×™×§×™× ×›×ž×• חיזוק החמ×ס. הגרעין ×”×יר×× ×™ מחזיר ××•×ª× ×• לש×. ×›×™ ×× ×™×© ל×יר×× ×™× ×’×¨×¢×™×Ÿ, ××™ ×פשר עוד לשלוח ×ת השריון. מוטב כבר, ×× ×›×Ÿ, ×©× ×œ×š ×‘×§×˜× ×•×ª.
ועכשיו תורכ×. ×× ×™ הולך להתקלח.