יעל ישר×ל כתבה בבלוגה קטע יפה על ×”×¤×œ×¨×˜×˜× ×•×ª ×”× ×¢×™×ž×” שב×מצעותה ×ž×ª× ×”×œ×™× ×¤×¢×ž×™× ×¨×‘×•×ª ×™×—×¡×™× ×‘×™×Ÿ ×× ×©×™× ×œ×’×‘×¨×™×, ועל מידת ×”×חריות ש×× ×—× ×• ×¦×¨×™×›×™× ×œ×§×—×ª על ×ž×¢×©×™× ×•. כל ×–×” בהקשר של פרשת רמון ×•×”× ×©×™×§×” (ולכן, ובהתחשב ב×ווירה ×”×¤×ž×™× ×™×¡×˜×™×ª-×ž×™×œ×™×˜× ×˜×™×ª ש×ופפת ××•×ª× ×• בזמן ×”×–×”, ×× ×™ חושב ×©×¤×¨×¡×•× ×”×§×˜×¢ ×”×•× ×ž×¢×©×” ×מיץ). ×”× ×”:
http://www.notes.co.il/yael/27765.asp?p=0
×”×™× ×›×•×ª×‘×ª על שיגרה של ×¤×œ×™×¨×˜×•×˜×™× ×‘×ž×©×¨×“ (×ו בכלל), כלומר ×ווירה בה ×”×™×—×¡×™× ×‘×™×Ÿ ×× ×©×™× ×©××™× × ×ž×ž×© ×ž×›×™×¨×™× ×–×” ×ת ×–×” ×ž×‘×•×¡×¡×™× ×¤×—×•×ª ×ו יותר על פלירטוט הדדי, ל×ו ×“×•×•×§× ×¢× ×›×•×•× ×” ×¨×¦×™× ×™×ª להגיע למשהו מעבר לכך. ×”× ×”:
"בגיל 35 מצ×תי ×ת עצמי מפלרטטת ×¢× ×™×œ×“×•×Ÿ בן 17 שחיזר ×חריי. ××•×ž× × ×”×¨×’×©×ª×™ כמו שודדת עריסות, ×בל פלירטטתי בחזרה, בלי להתכוון ×œ×©×•× ×“×‘×¨ מעבר לזה. ולהפך. בהיותי בדיוק בגיל של החיילת התובעת ×ת רמון, פלירטטתי ×¢× ×’×‘×¨×™× ×ž×‘×•×’×¨×™× ×‘×’×™×œ×• של רמון שפלירטטו ×יתי. ×¡×ª× ×¤×œ×™×¨×˜×˜×ª×™ – ×›×™ ×”× ×¤×œ×™×¨×˜×˜×• ×יתי, ×›×™ ×”×™×” ×ž×©×¢×ž× ×ž×וד במשרד העבודה בו שירתי בצב×, ×•×’× ×›×™ ×’×‘×¨×™× ×•× ×©×™×, ×•×œ× ×ž×©× ×” ב××™×–×” גיל, × ×•×”×’×™× ×œ×¤×œ×¨×˜×˜. ×× ×—× ×• פשוט ×‘× ×•×™×™× ×›×›×”."
×בל ××– ×”×™× ×©×•×לת על מידת ×”×חריות ש×מורה ×œ×‘×•× ×¢× ×”×¤×œ×™×¨×˜×•×˜, ×ו ×‘×¢×¦× ×œ×ž× ×•×¢ ×ותו ×‘×ž×§×¨×™× ×ž×¡×•×™×™×ž×™×. ×חריות ×©×¨×‘×™× ×ž××™×ª× ×• שוכחי×, ×ו ×ž×©×›×™×—×™× ×ž×¢×¦×ž× ×•: "×œ× ×ž×Ÿ ×”× ×ž× ×¢ שבחורות צעירות ×›×לה, ×©×’×‘×¨×™× ×ž×‘×•×’×¨×™× ××•×”×‘×™× ×œ×§×¨×•× ×œ×”×Ÿ "מיידעלעך", × ×¡×—×¤×•×ª לפלירטוט ×ª×ž×™× ×¢× ×’×‘×¨ מבוגר, ×›×™ ×”×•× ×—×‘×™×‘ ×•× ×¢×™× ×”×œ×™×›×•×ª, ×•×œ× ×œ×•×§×—×•×ª ×חריות על הצד שלהן. ×‘× ×”×’×‘×¨, ובהיותו מודרך ×’× ×˜×™×ª, ×”×•×¨×ž×•× ×œ×™×ª ×ו ×”×ª× ×”×’×•×ª×™×ª לקחת ×ת החיזור הל××”, ×•×ž× ×©×§. ו××– ×ת מזעזעת. הרי ×œ× ×”×ª×›×•×•× ×ª לדבר. הרי ×ת תמימה וברה כחמה במילו××”. מה עשיתי שזה מגיע לי? ×ת שו×לת."
וכו'. כלומר ×”×™× ×§×•×¨×ת ל×חריות גדולה יותר, וחשיבה רבה יותר, מצד ×”× ×©×™×.
×× ×™ חייב לומר ש×× ×™ די ×ž×¡×›×™× ×יתה (×œ× ×©×–×” מצדיק ×פילו התרדה ×ž×™× ×™×ª ×חת, חלילה וחס!!!), וכתבתי לה תגובה כזו, שהייתי רוצה ×œ×”×‘×™× ×›×ן:
"×× ×™ רוצה ×œ×”×¤× ×•×ª ×ת תשומת לב הקור××™× ×œ×¢×•×“ דבר: לדעתי ×× × ×¡×¨×˜×˜ גרף שבו על ציר הזמן עמודה ×× ×›×™×ª ×חת תיצג ×ת כמות העור החשוף שמרשות לעצמן × ×©×™× ×œ×”×¦×™×’ ×‘×ž×§×•× ×”×¢×‘×•×“×”, ועמודה ×©× ×™×™×” ×ת כמות ×”×—×•×§×™× ×•×”× ×•×¨×ž×•×ª ×”× ×•×’×¢×•×ª ×œ×“×™× ×™ × ×™×¦×•×œ והטרדה ×ž×™× ×™×™×, תיווצר חפיפה יפה בין ×©× ×™ קוי התוצ×ות שיתקבלו.
כלומר ככל שהחברה ×©×œ× ×• הרשתה לעצמה להפוך ×ת ×ž×§×•× ×”×¢×‘×•×“×” ל×תר שבו מותר ולגיטימי לשדר ×ž×™× ×™×•×ª (ו×× ×™ ×œ× ×ומר כרגע ש×סור ×•×œ× ×œ×’×™×˜×™×ž×™, הירגעו) ×”×™× ×”×™×ª×” חייבת "לפצות" על ×–×” ×‘×ž× ×’× ×•×Ÿ ×דיר של ××™×–×•× ×™× ×•×‘×œ×ž×™× ×—×•×§×™×™× ×•×ž×•×¡×¨×™×™× (×©×œ× ×œ×•×ž×¨ ×ž×•×¡×¨× ×™×™×).
×”×“×‘×¨×™× ×”×לה ב××™× ×‘×“ בבד: החופש ×©× ×™×ª×Ÿ ל×ישה להגיע ×¢× ×ž×™× ×™ פצפון לעבודה מחייב ×ת הגבלת החופש של הבוס שלה ×œ×”×—×ž×™× ×œ×” על הרגליי×. החופש ×©× ×™×ª×Ÿ לה להגיע ×¢× ×ž×—×©×•×£ בגודל הגר×× ×“ ×§× ×™×•×Ÿ מחייב ×ת הגבלת החופש של עמיתה למשרד ×פילו להביט ל×זור הכללי של ×”×—×–×” שלה.
××™×¨×•× ×™, מעצבן, ×בל ×›×›×” ×–×”."
כלומר למעשה יש ×›×ן די×לקטיקה ×ž×¢× ×™×™× ×ª שבה ככל שגובר החופש (לכ×ורה, ×× ×כן זהו "חופש") של צד ×חד, קטן החופש של ×”×©× ×™. ×שה יכולה ×”×™×•× ×œ×œ×‘×•×© ×‘×’×“×™× ×©×œ× ×”×™×ª×” יכולה פע×, ×•×“×‘×¨×™× ×©×¤×¢× ×”×™×” ×פשר לומר ל×ישה, ×”×™×•× ××™ ×פשר מפחד תביעה, וכו'. הפתיחות של ×”×חת גוררת היסגרות (מתוקף חוק ×•× ×•×¨×ž×”) של ×”×©× ×™. ×”×× ×–×” ×œ× ×ž×–×›×™×¨ מצב הפוך, בו הסגירות של ×”×חת (ב×ירן) ב××” יחד ×¢× ×¤×ª×™×—×•×ª (×”×©×•×‘× ×™×¡×˜×™×ª, ×”×ž×¢×¦×‘× ×ª, וד××™) של ×”×©× ×™?
[×ת הפוסט העלתי ×•×ª×™×§× ×ª×™ קצת ×חרי שעה – ת.פ.]
והצופה? ×”×•× × ×“×¨×© להתמודד ×¢× ×—×™×œ×•×¤×™ המספרי×. בכך עובר הצופה מעין דיכוי כפול. כמו בכל סרט, ×”×•× × ×“×¨×© להעמיד ×ת עולמו המוסרי ×ל מחוץ ל××•×œ× ×”×§×•×œ× ×•×¢, ולהפקיר ×ת עצמו ×œ× ×¨×˜×™×‘ המיוצג. ×בל ×©×œ× ×‘×›×ž×• כל סרט ×חר, סין סיטי מהתל בו שוב ושוב. המהתלה הזו, שיכולה לקרות, ×›× ×¨××”, רק ×‘×¢×•×œ× ×”×§×•×ž×™×§×¡ שבו המוות ××™× × ×• חד משמעי, מותירה ×ת הצופה בעמדה פסיבית במיוחד. כל החלפת מספר כזו × ×•×ª× ×ª לו עוד ×–×‘× ×’ על הר×ש. ×תה, ×ומר לו הסרט, הצופה וככזה ×ין לך זכות דיבור, רק זכות הקשבה ו×תה תקשיב למי ×©× ×ž×¦× ×ž×•×œ×š, ×’× ×× ×”×•× ×ž×ª×—×œ×£ כל הזמן. כמו בצב×, ×תה × ×“×¨×© להצדיע לכל בעל דרגה גבוהה ממך, ויהיה ×–×” הסמל התורן ×ו הרמטכ"ל. ×ולי לכן ×“×•×•×§× ×”×¤×•×¡×˜ על הסרט ×”×–×” עורר שרשרת תגובות ×©×“× ×• במעמדו המוסרי של הסרט. כשהצופה × ×ž×¦× ×‘×¢×ž×“×” כזו פסיבית, ×”×•× ×ž×¨×’×™×© ×©×”×¢×•×œ× ×”×ž×•×¡×¨×™ שלו × ×ž×¦× ×‘×¡×›× ×” גדולה יותר, ×•×”×˜×›× ×™×§×•×ª שבהן ×”×•× ×¨×’×™×œ להשתמש כדי לשמור על עצמו ×ž×¤× ×™ חדירת ×”×¢×•×œ× ×”×ž×™×•×¦×’ הן ×פקטיביות פחות. ×ין תמה ××™×¤×•× ×©×‘×ª×•× ×”×¡×¨×˜ ×”×•× ×ž×¨×’×™×© ש×לימות גדולה התחוללה מול ×¢×™× ×™×• ויש לו חשק לקחת ×ת מילר ורודריגז מן העיר ולגולל ××•×ª× ×‘×–×¤×ª ×•×‘× ×•×¦×•×ª.