×›-60 "×× ×©×™ ספרות צעירי×", ×‘× ×™×¡×•×— הקולע של "×”×רץ", חתמו על עצומה × ×’×“ המלחמה, ש×רגן ×יש ספרות צעיר ×‘×©× × ×™×¨ ברע×. ×”× ×™×¡×•×— של "×”×רץ" קלע ×’× ×œ×“×¢×ª×• של ברע×, שסירב בתוקף ×œ×”×›× ×™×¡ לעצומה ×× ×©×™ ספרות ×•×ª×™×§×™× ×™×•×ª×¨, כולל ×˜×™×¤×•×¡×™× ×œ× ×§×©×™×©×™× ×ž×“×™ כמו ×¨×•× ×™×ª מטלון ×ו ×תגר קרת. המלחמה ×‘×œ×‘× ×•×Ÿ, כך × ×¨××”, חשובה ×œ×‘×¨×¢× ×¤×—×•×ª מהמלחמה בבית, ×”×¤× ×™×-ספרותית.
עסק משתל×, העצומה הזו. ייצרת קטגוריה, ×יש ספרות צעיר, והשתחלת לתוכה ×‘×”×™× ×£ חתימה. ×œ× ×›×œ מי ×©×—×ª×•× ×¢×œ העצומה התכוון לכך, ×בל × ×¨××” ×›×™ לפחות חלק ×ž×”× ×™×“×¢×• טוב ל×ן ×”× ×—×•×ª×¨×™×, ותחת מה.
××– ×פשר להגיד כל ×ž×™× ×™ ×“×‘×¨×™× ×‘×¢× ×™×™×Ÿ, ×בל ×¢× ×”×ž×œ×—×ž×” הזו ברקע ×–×” מרגיש ילדותי ×פילו להתעצבן על ×–×”. ובכלל, ×“×™×‘×•×¨×™× ×©×œ×ž×™× ×œ×§×—×” המלחמה הזו, והפכה ×œ×‘× ××œ×™×™× ×‘×¨×’×¢. ××– × ×•×•×ª×¨, ×•×‘×ž×™×œ× ×ž×™×˜×œ × ×¡×—×” ×–×ת טוב יותר קוד×.
בגיליון ×”×©× ×™ של "סימן קרי××”", ×©×™×¦× ×‘×ž××™ 1973, כתב יפה ×ž× ×—× ×¤×¨×™ (ומי שמכיר ×ותי יודע כמה קשה לי להודות בכך) על מ××‘×§×™× ×¡×¤×¨×•×ª×™×™×:
"בתל ×ביב ×•×‘×™×¨×•×©×œ×™× × ×›×ª×‘×ª ×”×™×•× ×©×™×¨×” ×שר ××™× ×” × ×•×¤×œ×ª, כמדומה, ברמתה מכל שירה ×חרת ×”× ×›×ª×‘×ª ×”×™×•× ×‘×¢×•×œ× – ×בל ×”×ין לר×ות ×¡×™×ž×¤×˜×•× ×ž×“××™×’ בעובדה שבמשך עשר ×”×©× ×™× ×”××—×¨×•× ×•×ª ×œ× ×¢×œ×” כמעט ××£ ×©× ×—×“×© ×©×”×‘×™× ×¢×™×ž×• חידוש של ממש לשירה העברית, ווד××™ ×©×œ× ×¢×œ×” ×©×•× ×“×•×¨ חדש. ×”×× ×ין לקשור ×–×ת בהיעדרה של התלבטות ×מיתית בש×לות-ספרותיות 'גדולות'? היכן × ×ž×¦××” ×‘×©× ×™× ×”××—×¨×•× ×•×ª תהייה ××•×ª× ×˜×™×ª על ערך ספרותי, ועל דרכה של ספרות? מי ×§× ×œ×–×¢×–×¢ ×ת ×”'×§× ×•×Ÿ' הספרותי המקודש? […] דומה שהשיכרון מן ההסתכלות המפורטת, השקולה, הרב-צדדית, הפרספקטיבית, הלך ושיתק ×ת המבט הסובייקטיבי, המוגבל, המ×× ×™×¤×¡×˜×™. ×”×•× ×™×¦×¨ ×טמוספירה שבה × ×¨××” מבט ×–×” ×œ× ×¨×§ מיותר, ××œ× ×ž×™×•×©×Ÿ ומגוחך. מי שחי כל העת ×ת תודעת יחסיותן של ×מיתות ספרותיות ו××™× ×• מרשה לעצמו לשכוח ×–×ת, לפחות ×œ×¤×¨×§×™× – ×ין לגביו ××£ ×מת ספרותית ×חת, ××œ× ×”×›×œ טקסטי×, ×ª×‘× ×™×•×ª, ××œ×ž× ×˜×™× ×•×§×™×©×•×¨×™×. מי שלגביו ×”×פשרויות הספרותיות ×”×ž× ×•×’×“×•×ª ביותר הן רק מיגוון של ×“×¨×›×™× ×פשריות ולגיטימיות, חיות זו ×¢× ×–×• בשלו×, ××™× ×• יודע ×œ×©× ×•× ×‘×מת. ומי ש××™× ×• יודע ×œ×©× ×•× ×‘×מת – ×’× ×הבתו שווה כקליפות השו×. ×©×œ×•× ×•×©×œ×•×•×” ושיממון".
×”×“×‘×¨×™× ×ª×§×¤×™× ×¢×“×™×™×Ÿ, ו×ין כל כך מה להוסיף עליה×. רק דבר ×חד: ×”× ×”, חזרו המ××‘×§×™× ×”×¤× ×™×-ספרותיי×, ×¡×•×¤×¨×™× ×™×©× ×™× ×•×¡×•×¤×¨×™× ×—×“×©×™×, בעד ×•× ×’×“. ×בל ספרות עדיין ×ין. ×× ×‘×¢×‘×¨ × ×“×¨×© זך, כדי ×œ×”×¨×™× ×¨×שו, לכתוב ×¨×¦× ×–×™×” על שירת ×לתרמן, ×”×™×•× ×©×™×˜×•×ª ×”×™×—"צ של ×‘×¨×¢× ×›×‘×¨ ××™× ×Ÿ קשורות לספרות, ×•×’× ×œ× ×œ×ž×œ×—×ž×”, רק ליח"צ, ולו בלבד.