×יתמר התחייב ×‘×–×ž× ×• שכל פוסט פה ×™×”×™×” גודזילה. ובכן, ×× ×™ ×œ× ×ž×—×•×™×™×‘×ª להתחיבויות של ×יתמר. והיו×, רק ציטוט שלקוח מתוך ספרו של משה צוקרמן, "חרושת הישר×ליות, ×ž×™×ª×•×¡×™× ×•×ידי×ולוגיה בחברה מסוכסכת". בפרק שעוסק ב"×ž× ×”×™×’ ×¡×ž×›×•×ª× ×™" מצטט צוקרמן ×מירה של מקס הורקהיימר מר×שית ×©× ×•×ª ×”-60: "ככל שדרוש יותר לשמר, לפתח ולתרבת ×ת היחיד בחירותו, ×‘× ×™×’×•×“ ל×ומה, לקולקטיב בכלל, ×›× ×’×“ רוח-הזמן, כן פוחתת משמעות קיומו של היחיד ×œ×©× ×¢×¦×ž×•, מתמעטת משמעות הש×יפה לסיפוק צרכיו ×”×—×•×ž×¨×™×™× ×•×”×©×יפה לכוח. בדו×גו לעצמו, ולעצמו בלבד, ×ין ×”×•× ××œ× ×—×œ×§ מההמון, ×•×”×§×•× ×¤×¨×ž×™×–× – ההשתלבות – ×”×•× ×ופן-×”×”× ×ª×”×’×•×ª המת××™× ×‘×™×•×ª×¨. ×פילו בדמותו של ×”×ž× ×”×™×’ הברוטלי, המצווה על רצח, ×ž×–×”×™× [היחידי×] ×ת עצמ×; × ×•×§×©×” ככל ×©×™×”× ×©×œ×˜×•× ×•, ×”×•× ×חד מה×; בדברו ב×ופן שב ×•× ×™×©× ×” על הרבי×, על עמו, ×”×•× ×ž×ª×›×•×•×Ÿ למעמדו שלו, ×•×›×•×œ× ×—×©×™× ×–×ת ×•×ž×¡×›×™×ž×™× ×¢×ž×•; ×”×•× ×¡×ž×œ× ×©×œ×”×. היחיד ×”×מיתי, לעומת ×–×ת, ××™× ×• רו××” עצמו מ×וחד ×¢× ×”××—×¨×™× ×‘×¨×“×™×¤×” ×חר מימוש ×”××™× ×˜×¨×¡×™× ×”×‘×œ×ª×™-×מצעיי×, ××œ× ×¢× ×ž×¦×•×§×ª× ×©×œ ×לה ×”× ×™×¦×‘×™× ×ž×‘×—×•×¥, החולי×, ×”× ×¨×“×¤×™×, השפוטי×, המוחרמי×, שכל ×חד ×ž×”× ×”×•× ×™×—×™×“ במובן הכו×ב-× ×•×ש. במחשבה ×¢×œ×™×”× ×”×•× ×—×© ופועל – בסופו של דבר מתוך חרדה עצמית, ×בל חרדה זו עשויה לתפוח ×œ×ž×ž×“×™× ×›×לה, ×©×”×•× ×™×ª×ž×¡×¨ ויחלוק ×¢×ž× ×ת גורל×. החרדה ××™× ×” ש×יפה ×צילית ×œ×—×™×™× ×˜×•×‘×™× ×•×œ×›×•×—; ×’× ×”×™× ×¢×œ×•×œ×” להוביל ×œ×§×•× ×¤×¨×ž×™×–×; ×בל יש בה, ×›×©×ž×”×¨×”×¨×™× ×¢×œ×™×”, כדי לשבור ×ת ×”×§×•× ×¤×¨×ž×™×–× ×•×œ×›×•× ×Ÿ ×ת ×ותה סולידריות, שבלעדיה ×œ× × ×™×ª×Ÿ כלל להגות ×ת היחיד".
×–×” הורקהיימר הייתי יכולה להוסיף פה פסקה על ×רי×ל שרון, ×ו פסקה על ×הוד ×ולמרט ש××™× × ×• ×רי×ל שרון, ×ו ×פילו פסקה על × ×™×¨ ×‘×¨×¢× ×•×¢×¦×•×ž×ª ×”×¡×•×¤×¨×™× ×”×¦×¢×™×¨×™× ×©×œ×•. ×בל ×× ×™ בטוחה שתוכלו ×œ×”×©×œ×™× ×ת החסר לבד.