×× ×™ זוכר ×ת ×”×¤×¢× ×”×¨××©×•× ×” בה שמעתי ×ת "עזרה בדרך".
ל×, ל×, ל×, שקר. ×× ×™ ×œ× ×‘×מת זוכר ×ת ×”×¤×¢× ×”×¨××©×•× ×”. ×× ×™ זוכר ×¤×¢× ×חרת. ×× ×™ זוכר ×ת ×”×¤×¢× ×”×¨××©×•× ×” שבה ×”×›× ×¡×ª×™ ×ת הדיסק למערכת של ×”×ž×›×•× ×™×ª. ×× ×™ זוכר ×ת "עזרה בדרך" מגיע ×חרי ×רבעה ×©×™×¨×™× ×©××– עוד ×œ× ×”×›×¨×ª×™ בעל-פה. וז×ת היתה תקופה ×œ× ×§×œ×”, ×’× ×‘××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×”, ×’× ×‘×¢×‘×•×“×”, בדרך לגן × ×¢× ×¨×•×ª× ×ž× ×” ×ת רשימת ×”"כל מי ש-" שלו, ו×× ×™ התחלתי לבכות. ממש לבכות, דמעות והכל.
×חר כך שמעתי ×ותו ×¤×¢× ×•×¢×•×“ ×¤×¢× ×•×¢×•×“. ×לה היו ×”×™×ž×™× ×©×‘×”× ×›×•×œ× ×›×ª×‘×• על פייסבוק, ×’× ×× ×™, ו××– כתבתי פוסט שכותרתו "כל מי שפתח חשבון בפייסבוק" ×•×ª×•×›× ×• ×”×™×” הקליפ של עזרה בדרך מיוטיוב. בחשש קל ×©×ž× ×œ× ×ובן כר×וי הוספתי הסתייגות קלה בתחתית, "×•×’× ×ž×™ של×, בעצ×". חשבתי ××– להפוך ×ת ×–×” למסורת, ×¤×¢× ×‘×©×‘×•×¢ לבחור ×ת ×”× ×•×©× ×”×–×” ×©×›×•×œ× ×ž×“×‘×¨×™× ×‘×• ×•×œ×¤×¨×¡× ×¤×•×¡×˜ דומה: "כל מי ×©×§× ×” ×ייפון", "כל מי שהתקין ×œ×™× ×•×§×¡", "כל מי שהצביע ×œ×œ×‘× ×™", ותמיד – "עזרה בדרך". ×œ× ×¢×©×™×ª×™ ×ת ×–×”. ×בל עכשיו, כשפרויקט "×יך הרסה הספרות ×ת ×—×™×™" התחיל לגעת ×‘×¢×¦×‘×™× ×—×©×•×¤×™× ×”×¨×’×©×ª×™ צורך, ××– פרסמתי ×ת הפוסט הקוד×.
"עזרה בדרך", התקליט, ×œ× ×”×©×™×¨, × ×•×œ×“ בדיוק ברגע שבו × ×‘×—× ×ª עד ×ª×•× ×”×™×›×•×œ×ª של הספרות להציל ×ו להרוס, ×ו להגיד משהו על ×”×—×™×™× ×©×œ× ×•. ×”×•× × ×•×œ×“ ברגע שבו "סרטן פגע ×’× ×‘×שתי, עשה ×ותי קטן" (×שתו של רות×, ×œ× ×©×œ×™). הרגע שבו ×× ×—× ×• ×–×§×•×§×™× ×œ×’×ולה של הספרות יותר מכל ×ולי, ×בל ×’× ×”×¨×’×¢ שבו ×”×’×ולה הזו הופכת לבלתי ×פשרית, ×ולי מגוחכת. ××– חזרתי ל"עזרה בדרך" ומצ×תי ×©×”×•× ×¢×•×¡×§ במתח ×”×–×” שבין הספרות ×œ×—×™×™× ×”×¨×‘×” יותר משזכרתי ×ו חשבתי.
שומע שיר ×מיתי על ×§×¡× ×•×¢×œ ×ובדן
התקליט × ×¤×ª×— ×¢× "עולה ויורד" ×©×”×•× ×©×™×¨ בית-חולי×, זורק ××•×ª× ×• מייד לתוך הסיוט של חוסר ווד×ות, ×ž×¡×“×¨×•× ×•×ª × ×˜×•×©×™×, סיגריות ×סורות של חרדה קיומית, ×ž×¨×ª×¤×™× ×‘×œ×™ קליטה, חוסר ×©×™× ×”. ובתוך כל ×–×” ×¨×•×ª× ×ž×•×¦× ×œ× ×›×•×Ÿ לחלוק ××™×ª× ×• מידע על השיר ×©×ž×ª× ×’×Ÿ ב××•×–× ×™×•×ª שלו – "שיר ×מיתי על ×§×¡× ×•×¢×œ ×ובדן". ×©× ×™ ×©×™×¨×™× ×חר כך ×¨×•×ª× ×™×‘×¦×¢ ×’×™×¨×¡× ×¢×‘×¨×™×ª ל"חרב דמוקלס" של לו ריד מתוך "×§×¡× ×•×ובדן", ×בל עכשיו ×”×•× ×ומר ×œ× ×• משהו ×חר. ×”×•× ×ž×¡×¤×¨ ×œ× ×• ש×ת ×”× ×—×ž×” שלו ×”×•× ×ž× ×¡×” ×œ×ž×¦×•× ×צל ריד, שהשיר שלו ×”×•× ×מיתי, בשביל ×¨×•×ª× ×”×©×™×¨ של ריד ×”×•× ×מיתי יותר ×ž×”×©×™×¨×™× ×”××™×©×™×™× ×©×œ×• שימל×ו ×ת המשך התקליט. ×›×™ בשבילו ×”×©×™×¨×™× ×”×‘××™× ×”× ×©×œ×•, ×”× ×œ× ×¡×¤×¨×•×ª, ×”× ×”×—×™×™×, ו×ת ×”× ×—×ž×”, כרגע, כשהכל מ××™×™× ×•×ž×—×¨×™×“ ×”×•× ×—×™×™×‘ לחפש בספרות, וספרות ×”×™× ×ª×ž×™×“ של מישהו ×חר.
זה רק בשורות רעות
×חר כך ×‘× ×‘×©×•×¨×•×ª רעות ×¢× ×“×•×§×˜×•×¨ מירקין ש"×œ× ×”×¨×’×™×© כמו ××œ×•×”×™× ×•×”×•× ×’× ×œ× ×¨×¦×”", ×›×™ ×”×•× ×‘×¡×š הכל ×¨×•×¤× ×©×‘× ×œ×¢×©×•×ª ×ת העבודה שלו, ×”×•× ×œ× ×”×¡×•×¤×¨ שכותב ×ת הסרטן ל×שתו של ×¨×•×ª× ×›×ž×”×œ×š עלילתי ×כזרי ומבריק, רק ש×ין מה לעשות ×›×™ "יש פה ×ישה צעירה ×•×”×™×•× ×תה יודע\×ž×•×›×¨×—×™× ×›×‘×¨ לספר ×”×™× ×ž×—×›×”" ×•×”×•× × ×לץ ×œ×ž×œ× ×ת התפקיד. ××– ×”×•× ×ž×¡×¤×¨ לה, ×ין לו ברירה, ו××–
החדר ×ž×ª×ž×œ× ×‘×¢×¦×‘
צריך ×ופי מברזל בשביל לר×ות
×”×™× ×ž×—×–×™×§×” לו ×ת היד
לוחשת קח ×ותי הביתה
× ×¢×‘×•×¨ ×ת ×–×” מהר בלי בעיות
זה רק בשורות רעות
×בל ×–×” ל×. ×לה ×œ× ×”×‘×©×•×¨×•×ª – ×–×” רע ×מיתי, גדול, מ××™×™×, ×›×ן ועכשיו. רק ש×פשר להעמיד ×¤× ×™×, ×‘×¢×¦× ×—×™×™×‘×™×. ×”× ×” ×× ×—× ×• בבדיחה כזו, מטופשת "יש בשורות טובות ובשורות רעות – ממה להתחיל?" וזה כבר ×œ× ×’×™×“×•×œ שמתפשט בגוף וצריך ×œ×”×™×œ×—× ×‘×•, ×לה "רק בשורות רעות".
×©×•× ×¤×¨×©×™× ×œ× ×™×‘×•×ו
קצת ×œ×¤× ×™ ×”×מצע ×”×•× ×ž×’×™×¢, שיר ×”× ×•×©×. ×”×•× × ×•×œ×“ ×‘× ×¡×™×‘×•×ª ×חרות, ×בל ×”×•× ×ž×ª××™× ×›×ן כל כך ש×פשר ×œ× ×œ×©×™× ×œ×‘. ×¨×•×ª× ×ž×ª×—×™×œ מ"כל מי ש×יבד קורת ×’×’, כל מי שברח מהבית" ול×ט ל×ט ×ž×•× ×” עוד ועוד ×× ×©×™× ×©×–×§×•×§×™× ×œ×¢×–×¨×”. בסוף הבית ×”×©× ×™ ×חרי "כל מי שויתר על כליה בשביל להציל ×ת היתר" מגיעה החריקה הר××©×•× ×” – "כל מי שעכשיו בצב×, כל מי שעכשיו בבית-ספר", ופת××•× ×‘×¨×•×¨ ×©×œ× ×¦×¨×™×š "לחיות כמו עבד" בשביל להזדקק לעזרה הזו. ×ž×©× ×–×” ממשיך ל"כל מי שעישן קופס×, כל מי ש×× ×™ מכיר" ×•× ×—×ª× ×‘"כל מי שזורק ×ת ×”×—×™×™× ×©×”×•× ×§×™×‘×œ ×‘×ž×ª× ×” כל ערב". וקשה לה×מין שיש מי ×©×œ× ×™×ž×¦× ×ת עצמו ב×חת הקבוצות ×”×לה ×©×¨×•×ª× ×ž×•× ×”, ×œ× ×›×©×”××— הגדול משודרת ×¢×©×¨×™× ×•×רבע שעות בערוץ ייעודי.
×חרי כל ×רבע שורות מגיעה ההבטחה הגדולה "עזרה בדרך! עזרה בדרך שלך" ושוטפת ××•×ª× ×• ×‘× ×—×ž×”. הביטוי ×”×–×”, שחוזר על עצמו מעלה בדמיון, שלי לפחות, ×ª×ž×•× ×” של שיירת עגלות בדרכה מערבה, של מטר ×—×¦×™× ××™× ×“×™×× ×™×™× ×ž×•×˜×— בה ושל חיל ×”×¤×¨×©×™× ×ž×’×™×— מעבר לגבעה ברגע ×”× ×›×•×Ÿ, "עזרה בדרך", צפירת הרגעה. ×בל ××– השיר × ×’×ž×¨, ×ž×¤× ×” ×ž×§×•× ×œ"×ין לזה סוף", ככל ×”× ×¨××” השיר ×”×ž×“×›× ×‘×™×•×ª×¨ של התקליט ×¢× "×חותך ×”×§×˜× ×” סיפרה ×יך × ×œ×—×\×œ× ×יבד ××ž×•× ×” ו××– ×”×•× ×œ× × ×©×". רגע, ×× ×™ רוצה לצעוק, מה ×¢× ×”×¢×–×¨×” הזו שבדרך, ×יפה ×”×™×? רימו ×ותי. ×בל ×× ×™ יודע ש×ין עזרה בדרך, ×× ×™ יודע ×©×©×•× ×¤×¨×©×™× ×œ× ×™×‘×•×ו, ו×× ×™ יודע שהשיר ×”×–×” הקצר, שכרגע × ×’×ž×¨, ×”×•× ×›×œ העזרה ש××™-×¤×¢× ×ª×’×™×¢, ו×× ×™ יודע שזו ×’× ×›×œ העזרה שצריך.
×œ× ×™×•×“×¢ מה עוד
×”×•× × ×’×ž×¨ ב"שיר מהקומה התשיעית" שבו ×¨×•×ª× ×וסף ×ת ×”×©×‘×¨×™× ×©×œ עצמו, משרטט, ×‘×§×•×•×™× ×¦× ×•×¢×™× ×ת מה ש×פשר ×œ×›× ×•×ª A design for life
לעשות מוזיקה, ×œ×”×ª×¤×¨× ×¡ בכבוד
ליישר ×ת הגב עכשיו, ×œ× ×™×•×“×¢ מה עוד
תמיד יש מוזיקה ויש ×ור ויש חו×
ויש לב שצריך ×ותך ויש פחד וצחוק
×›×™ יש ספרות (מוזיקה) ויש ×—×™×™× (×œ×”×ª×¤×¨× ×¡ בכבוד) ×•×”× ×ž×ª×§×™×™×ž×™× ×‘×™×—×“ ×•×œ× ×™×•×“×¢ מה עוד.
הרסה ×ו הצילה
ברור שהצילה, בחייכ×, ×חרת ×œ× ×”×™×™× ×• ×ž×§×©×§×©×™× ×›×œ כך הרבה על ×יך הרסה.