The long walk (מעכשיו: הצעדה. ×ין לי כוח לעבור ל×× ×’×œ×™×ª כל פע×) ×”×•× ×¡×¤×¨ ×ימה שכתב סטיבן ×§×™× ×’ תחת ×©× ×”×¢×˜ ריצ'רד בכמן. ×”×•× ×”×ª×—×™×œ ×ת הספר כשהיה בן 18 (!!!!!!!), ולמעשה ×”×™×” הספר הר×שון שהתחיל לכתוב, וב×מצע עבר ×œ×“×‘×¨×™× ×חרי×, ×›×›×” שהספר ×™×¦× ×‘-1979, ×›×©×§×™× ×’ ×”×™×” בן 32. וכש×× ×™ ×ומרת ספר ×ימה, ×× ×™ ×œ× ×ž×ª×›×•×•× ×ª ×œ×¡×ª× ×¨×¦×— ×”×ž×•× ×™ זול, ×¢× ×ž×œ× ×§×˜×©×•×¤ שמושפרץ על הקירות ×ו למגיפה פשוטה ×©×™×•× ×חד ×ולי תתפשט על העול×. ×× ×™ ×ž×ª×›×•×•× ×ª לספר ש×תה ×שכרה הולך ברחוב בבוקר, ×חרי שקר×ת ×œ×¤× ×™ ×”×©×™× ×”, ו×תה מפחד ×©×ž× ×ž×” שקר×ת בספר מתרחש עכשיו ×יפשהו, ו×ולי ×פילו ברחוב לידך.
מה הסיפור?
100 × ×¢×¨×™× ×¢×“ גיל 18 × ×‘×—×¨×™× ×‘×”×’×¨×œ×” ×˜×œ×•×•×™×–×™×•× ×™×ª מבין ××œ×¤×™× ×©×”×ª× ×“×‘×• לצעדה ×©× ×ž×©×›×ª עד ×©×›×•×œ× ×ž×ª×™× ×ž×œ×‘×“ ×”× ×¢×¨ ×”×חרון הצועד. ×¢×œ×™×”× ×œ×¦×¢×•×“ בקצב של לפחות שישה ×§×™×œ×•×ž×˜×¨×™× ×•×—×¦×™ לשעה. ×œ×œ× ×”×¤×•×’×•×ª כלל, ×™×•× ×•×œ×™×œ×” ויו×. מי שמ×ט ×ת הקצב מקבל ×זהרה. ל×חר שלוש ×זהרות, × ×©×ž×¢×•×ª שלוש יריות ×•×”× ×¢×¨ מת. ×”×חרון ×©× ×©×ר צועד זוכה בפרס ×”×ולטימטיבי: ×”×•× ×ž×§×‘×œ כל מה ×©×”×•× ×¨×•×¦×” עד ×™×•× ×ž×•×ª×•. וזהו. ×ין ×©×•× ×ž×¤×œ×¦×ª ×‘×©×™×—×™× (מלבד המייג'ור, ×ž× ×”×œ הצעדה, ×©×”×•× ×’×¨×¡×” מעוותת של כל מפקד בסרטי ×¦×‘× ×מריק××™×™× ×‘×™×§×•×¨×ª×™×™×), ×©×•× ×˜×•×•×™×¡×˜ עלילתי. ×•×©×•× ×¡×™×‘×” ×מיתית ×œ×§×™×•× ×”×¦×¢×“×”, מלבד כמובן בידור ×”×”×ž×•× ×™×; ×”××œ×¤×™× ×©×‘××™× ×œ×”×¨×™×¢ ×œ×¦×•×¢×“×™× ×¢×œ מסלול הצעדה ×•×”×ž×™×œ×™×•× ×™× ×¦×ž××™ ×”×“× ×©×¦×•×¤×™× ×‘×¦×¢×“×” בטלוויזיה.
מה הקטע?
הצעדה ×”×•× ×¡×¤×¨ מעולה. הספר מחזיק 388 ×¢×ž×•×“×™× ×•×‘×¢×¨×š מהעמוד ×”-20, ×›×©×”× ×¢×¨ הר×שון × ×•×¨×” למוות, הקור×ת יודעת מה צפוי לקרות בו: המספר חייב להיות ×”×חרון שייש×ר, ×›×™ ×חרת ××™ ×פשר ×™×”×™×” לדעת מי × ×™×¦×—, ו-99 × ×¢×¨×™× ×™×ž×•×ª×• בדרך זו ×ו ×חרת, ועד ××– ×”× ×™×¦×¢×“×•, יצעדו עד יבלות, עד שיתוק, עד ××™ שפיות. יצעדו.
×–×” רעיון מעולה, ×בל זו הדרך שבה סטיבן ×§×™× ×’ מבצע ×ת הספר ×”×–×” ×”×™× ×©×™×•×¦×ת דופן, ולדעתי ×”×™× ×©×™×¢×•×¨ מעולה בכתיבה. ו×לו ×”× ×רבעת ×”×©×™×¢×•×¨×™× ×©×× ×™ לקחתי מהספר
1. פתח דבר
כשכתבתי ×ת הספר שלי (×–×” לקח × ×¦×—) תמיד ×¤×™× ×˜×–×ª×™ על הרגע שבו ××’×™×¢ לכתוב ×ת ×חרית הדבר, ו×וכל להסביר ×ת עצמי בפשטות, בלי הצורך ×œ×”×ª×—×‘× ×ž×חורי ספרותיות. ×בל כשהגיע הרגע ב×מת, חשבתי ש×× ×™ צריכה לתת לספר לדבר בעד עצמו, ×•×©×œ×©×™× ×ת עצמי ×©× ×‘×ž×¨×›×– ×”×“×¤×™× ×™×”×™×” דבר ×ž×’×œ×•×ž× ×™ ומיותר. ×בל לסטיבן ×§×™× ×’ ×ין ×©×•× ×‘×¢×™×” להיות ×ž×’×œ×•×ž× ×™. ×”×•× ×™×•×“×¢ (בטח עכשיו, ×חרי ×—×ž×™×©×™× ×¡×¤×¨×™×) שהספר ×”×•× ×¡×¤×¨ ו×חרית הדבר ×”×™× ×חרית הדבר, ×•×©× ×™×”× ×¢×•×ž×“×™× ×‘×–×›×•×ª עצמ×. ולכן ×–×” כבר פתח הדבר ×”×©× ×™ המעולה שלו ש×× ×™ קור×ת. ומה ×”×•× ×›×•×ª×‘ ש×? ×”×•× ×ž×¡×¤×¨ ×ת סיפורו של ×©× ×”×¢×˜ ריצ'×רד בכמן, שבו ×”×•× ×¤×¨×¡× ×›×ž×” ×¡×¤×¨×™× ×©×›×ª×‘ ×œ×¤× ×™ שהיה מפורס×, ×בל חשב שהקור××™× ×™×הבו ×’× ×¢×›×©×™×•. ×©× ×”×¢×˜ התגלה בסופו של דבר, ×•×”×•× ×”×’×™×‘ על הפרשה והבהיר ש×כן מדובר בו ודי. ×בל משהו בזה הציק לו וזה מה ×©×”×•× ×›×•×ª×‘ (×ª×¨×’×•× ×•×§×™×¦×•×¨×™× ×©×œ×™. ×× ×™ ×œ× ×—×•×©×‘×ª שתרגמו ×ת הספר ×”×–×” לעברית):
"סטיבן ×§×™× ×’ תמיד הבין ×©×”×‘×—×•×¨×™× ×”×˜×•×‘×™× ×œ× ×ª×ž×™×“ ×ž× ×¦×—×™× (למשל "Cujo", "בית קברות לחיות" ו×ולי ×’× "Christine), ×בל ×”×•× ×’× ×”×‘×™×Ÿ שלרוב ×”× ×›×Ÿ. בכל יו×, ×‘×—×™×™× ×”×מיתיי×, ×”×‘×—×•×¨×™× ×”×˜×•×‘×™× ×ž× ×¦×—×™×. לרוב ×”× ×™×¦×—×•× ×•×ª ×”×לו × ×•×ª×¨×™× ×ž×—×•×¥ לכותרות ×”×¢×™×ª×•× ×™× ("××“× ×©×•×‘ ×”×’×™×¢ הביתה ×‘×¨×™× ×•×©×œ× ×ž×”×¢×‘×•×“×”" ×”×™× ×œ× ×›×•×ª×¨×ª שתמכור הרבה ×¢×™×ª×•× ×™×), ×בל ×”× ×¢×“×™×™×Ÿ מתרחשיׅ ובדיון צריך לשקף ×ת המצי×ות.
ועדיין…
×”×‘×—×•×¨×™× ×”×˜×•×‘×™× ×œ×¨×•×‘ ×ž× ×¦×—×™×, ×”×ומץ לרוב מתגבר על הפחד, והכלב המשפחתי כמעט ×œ×¢×•×œ× ××™× ×• חולה בכלבת: ×לו ×“×‘×¨×™× ×©×™×“×¢×ª×™ בגיל 25 ו×× ×™ עדיין יודע ×ות×, בגיל 25*2. ×בל ×× ×™ יודע ×’× ×ž×©×”×• ×חר: ×‘×¨×•×‘× ×• יש ×ž×§×•× ×©×”×•× ×œ×¨×•×‘ גשו×, שבו ×”×¦×œ×œ×™× ××¨×•×›×™× ×•×”×™×¢×¨×•×ª מל××™× ×‘×ž×¤×œ×¦×•×ª. טוב להחזיק קול שבו ×פשר לת×ר ×ת ×ימי ×”×ž×§×•× ×”×–×” ו×ת ×”×’×וגרפיה שלו, מבלי להכחיש ×ת ×ור השמש והבהירות שממל××™× ×›×œ כך הרבה מחיי ×”×™×•×ž×™×•× ×©×œ× ×•".
×•×”× ×”, בכמה פסק×ות, סטיב ×§×™× ×’ מצליח ×œ× ×¡×— ×œ× ×¨×§ ×ת ×”×חריות שיש לסופר (×œ×•×•×“× ×©×”×¡×¤×¨×™× ×©×œ×• מת××¨×™× ×ת המצי×ות ×•×œ×•×•×“× ×©×”×ž×¦×™×ות המתו×רת משקפת ×ת ×”×ופן שבו ×”×•× ×—×•×©×‘ על ×”×—×™×™×), ××œ× ×’× ×ת ×”××•×¤× ×™× ×©×‘×”× ×”×חריות ×”×–×ת גדולה עליו, ו×ת המקומות שעליו לברוח מעצמו כדי לכתוב ×ת הספרות שמת×ימה לו. ×•×”×“×™×¡×•× × ×¡ ×”×–×” ×”×•× ×’× ×—×©×•×‘ × ×•×¨× ×•×’× ×ž×‘×œ×‘×œ × ×•×¨×, וטוב שיש ×ת סטיבן ×§×™× ×’ כדי ×œ× ×¡×— ולפתור ×ותו.
2. המסר
המסר של הצעדה ×”×•× ×¤×©×•×˜ וברור כבר מהתקציר: ×‘×ž×§×•× ×©×‘×• ×”×¦×‘× ×•×”×ž×©×˜×¨×” שולטי×, ×‘×ž×§×•× ×©×‘×• בידור ×˜×œ×•×•×™×–×™×•× ×™ ×”×•× ×—×©×•×‘ יותר ×ž×”×—×™×™× ×¢×¦×ž×, ×”× ×¢×¨×™× ×™×©×—×§×• ×œ×¤× ×™× ×• וימותו בקלות יתרה. ×–×” × ×›×•×Ÿ בתקופת מלחמת ×•×™×˜× ×× ×›×ž×• שזה × ×›×•×Ÿ בתקופת × ×ª× ×™×”×• השלישית ובכל תקופה ×יומה בחיי כל ×ž×“×™× ×”.
×בל ×× ×תה סופר מוכשר וסבלן, ×ו סופרת מוכשרת ×•×¡×‘×œ× ×™×ª, ×ת יכולה ללעוס ×ת המסר ×”×–×” ל×ט ×ט. ×ת סומכת על עצמך וסומכת על הקור××™× ×©×œ×š, שהמסר יובן כבר מהתחלה, ×בל שיש ×œ×›×•×œ× ×ת ×ורך הרוח ×”× ×“×¨×© כדי להבין ×ת כל ההשלכות של המסר ×”×–×” לרוחבן ולעומקן. ×›×™ ×–×” חלק × ×™×›×¨ ממה שעובר על הדמויות הספר: הן ×ž×‘×™× ×•×ª מה פרוש הצעדה, הן ×ž×‘×™× ×•×ª מה פרוש הצעדה עבור הצופי×, הן ×ž×‘×™× ×•×ª מה פרוש הצעדה עבור המשפחות שלהן והן ×ž×‘×™× ×•×ª מה פרוש הצעדה עבור המייג'ור. וביחד ×¢× ×”×¦×•×¢×“×™× ×”×•×œ×›×™× ×”×§×•×¨××™×.
×ין ×©×•× ×“×‘×¨ שמתגלה לפתע ×‘×¢×©×¨×™× ×”×¢×ž×•×“×™× ×”××—×¨×•× ×™×, שהופך ×ת הספר למובן ×•×§×•×”×¨× ×˜×™. ל×. ×ין הפתעות ו×ין זיקוקי די × ×•×¨ (חוץ מעיר ×חת משוגעת, שבה ×›×•×œ× ×¦×ž××™ ×“× ×‘×ž×™×•×—×“). יש סופרת וקור×ת שצועדות ×ט ×ט ביחד, ×‘× ×—×ª ×•×‘×¡×‘×œ× ×•×ª, כדי לדבר על משהו לעומק. זו ××ž×•× ×” מדהימה ×•× ×“×™×¨×” בכוחה של הספרות. וזה פ××§×™× ×’ סטיבן ×§×™× ×’, ×œ× ××™×–×” פרוסט ×ו משהו ל×ליטות.
3. פרקי×
יש ×¡×•×¤×¨×™× ×©×œ× ×ž×—×œ×§×™× ×œ×¤×¨×§×™×. ×× ×™ ×œ× ×והבת ×ות×. ×‘× ××“× ×¦×¨×™×š שיכתיבו לו מתי כבר מותר ללכת לישון רגע. ×ו מתי מותר להשתין ×ו ללכת לפייסבוק. ××£ ×חד ×”×•× ×œ× ×ž×ª×•×—×›× ×ž×¡×¤×™×§ כדי לוותר על ×¤×¨×§×™× (×× ×™ ×ומרת ×ת ×–×” ×’× ×œ×¢×¦×ž×™: רק חצי מהספר שלי ×”×™×” מחולק לפרקי×. (×בל הייתה לי סיבה טובה)). ×בל עד עכשיו מה שחשבתי על ×¤×¨×§×™× ×”×•×©×¤×¢ בעיקר מהז'×× ×¨ של ×ריך ×§×¡×˜× ×¨: יש פרק, יש × ×•×©××™× ×‘×¤×¨×§, ×•×”×•× × ×’×ž×¨ ×›×שר ×”× ×•×©××™× ×ž×•×¦×•. ×בל סטיבן ×§×™× ×’ פועל בתוך ×–'×× ×¨ המתח וה×ימה: ×”×•× ×¦×¨×™×š להש×יר ×ת הקור××™× ×©×œ× ×™×™×œ×›×• להשתין ×•×œ× ×œ×¤×™×™×¡×‘×•×§, ××œ× ×¨×§ למרות עצמ×. ××– הפרק שלו מתחיל ×‘×©×™× ×”×“×¨×ž×”, × ×¨×’×¢, ×•×ž×¡×™×™× ×‘×©×™× ×”×“×¨×ž×”. ×›×›×” ש×ין × ×•×©× ×œ×¤×¨×§, ××œ× ×™×© מקצב. ×ž×ª× ×©×¤×™× ×ž×”×¨ מחוסר ×וויר, × ×¨×’×¢×™× ×¨×’×¢ ×•×ž×§×©×™×‘×™× ×‘×™×ª×¨ תשומת לב, ו××– שוב ×ž×ª× ×©×¤×™× ×ž×”×¨ ו… × ×’×ž×¨ הפרק. ×בל ×ל תלכי עדיין ×›×™ ×ת ב×מצע ×”×”×ª× ×©×¤×•×ª.
הרבה יותר ×פקטיבי!
4. הדמויות
ברוב ×”×¡×¤×¨×™× ×©×× ×™ קור×ת יש דמות ×חת ×ו ×©×ª×™×™× ×¨×שיות, שהן דמויות ×ž×•×‘× ×•×ª לחלוטין. הן עגולות ×•×ž×©×ª× ×•×ª ×•×”×ž× ×™×¢×™× ×©×œ×”×Ÿ ברורי×. יתר הדמויות הן במקרה הטוב ×œ× ×’×™×‘×•×‘ מוחלט של שטויות, ×©× ×סף לכדי דמות לפחות חצי ×§×•×”×¨× ×˜×™×ª, ש×ת ×ולי יכולה לדמיין ×ותה במצי×ות ×× ×ª×˜×¨×—×™, ×בל ספק ×× ×ª×¢×©×™ ×–×ת. כך שהפער בין הדמויות הר×שיות ×œ×ž×©× ×™×•×ª ×”×•× ×¢×¦×•×, ×›×ילו יש חומה ×“×ž×™×•× ×™×ª בין הדמויות הר×שיות והקור×ת ×©× ×ž×¦××™× ×‘×ותו מקו×, ובין הדמויות ×”×ž×©× ×™×•×ª ×©× ×ž×¦×ות בחצר.
×צל ×§×™× ×’ יש × ×’×™×“ עשר דמויות. הדמות הר×שית ×”×™× ×’×¨×˜×™, שהספר מסופר ×ž× ×§×•×“×ª המבט שלו, ולצידו עוד חבורה של × ×¢×¨×™× ×©××™×ª× ×”×•× ×¦×•×¢×“ ו××œ×™×”× ×”×•× ×ž×ª×§×¨×‘ ומתרחב חליפות, בהת×× ×œ×§×¦×‘ הצעדה ולהתפתחות ×”×”×‘× ×” שלו ל×ורך הצעדה. המידע על הדמות הר×שית משוחרר בצורה ×יטית מ×ד מ×ד, בטפטוף של ×× ×˜×™×‘×™×•×˜×™×§×” לווריד, והמידע על הדמויות ×”×חרות × ×סף ×’× ×”×•× ×‘×ותה מהירות, כך שבמהלך הקרי××” ההרגשה ×”×™× ×©×ת פחות ×ו יותר יודעת על ×›×•×œ× ×ת ×ותו הדבר. רק ×חרי שה×× ×˜×™×‘×™×•×˜×™×§×” סיימה לטפטף, ×ת קולטת שיש ×ת גרטי, ויש ×ת הש×ר. וככה, ×’× ×™×© לך ב×ופן חד משמעי ×¢× ×ž×™ להזדהות, ×•×’× ×™×© לך ממי להתרחק קצת, להתרחק הרבה ומי לחבב בסתר. ×›×™ ×–×” ב×מת כמו בחיי×: ×ין ×ª×”×•× ×¢×ž×•×§×” ×‘×™× ×š לבין כל ××“× ×חר. יש ×× ×©×™× ×©×§×¨×•×‘×™× ×לייך לגמרי, ×× ×©×™× ×©×§×¨×•×‘×™× ×לייך קצת, ×× ×©×™× ×©×§×¦×ª ×¨×—×•×§×™× ×ž×ž×š ו×× ×©×™× ×©×¨×—×•×§×™× ×ž×ž×š הרבה. זו הדרך ×”× ×›×•× ×” ×œ×‘× ×•×ª ×ת הדמויות!
××– לסיכו×
- ×חרית דבר: תודה ×œ× ×“×‘ ×©×§× ×” לי ×§×™× ×“×œ ותודה ל×מזון שהציעה לי ×ת הספר ×”×–×” בחיפוש של סטיבן ×§×™× ×’
- תקר×ו ×ותו
- הוצ×ות ×¡×¤×¨×™× ×™×§×¨×•×ª: תתרגמו ×ותו לעברית. ×× ×™ ×שמח לעשות ×–×ת
