ארכיון תגיות: ספרייה עירונית

ארבע הערות וחג

 
הערה על העיר
יש איזו תחושה טובה בעיר. לא יודעת למה. אולי זה אני. אולי זה אנשי דב חנין. אולי זה סוף הקיץ. אבל נעים בעיר. מרגיש קצת כמו הרגע ששמו את הברווז על גג העירייה. זה כיף ככה. רוח נעורים ופוטנציאל להתחלות חדשות.
הערה על נייר
נייר זה כבד. כשעוברים איתו עשר דירות הוא נהיה עוד יותר כבד. אבק, אתם יודעים. והמשקל שלו זה כלום לעומת הנפח הרגשי שהוא תופס. וסתם. אין סיבה.
הערה על ספרייה
נרשמתי לספרייה עירונית. תודה לרם אוריון, שהציג בפניי את הספרייה הכי מהממת בעולם, במגדל שלום בתל אביב, קומה 7. כזו מפעם. לא תלאביביות מאגניבה שמחקה משהו מפעם. לא סלון ברלין. אני מדברת על הדבר האמיתי. כרטיסיות במקום מחשבים. ספריות מתכת. בדקתי. אין שם אפילו ספר אחד של רסלינג. פעם בחודש מקבלים מאורית הספרנית מייל עם ספרי הספרות היפה שהתקבלו. קצב העדכון בז'אנר זה משביע רצון. כל פעם שאני באה לשם אני מוצאת לפחות ספר אחד מאיר עיניים ומחמם לב.
 
(צילום: נדב)
הערה על פאסון
כבר שמעתי לא פעם את הטענה שאנחנו מפחידים. ביטלתי אותה מייד, כמובן. ×›×™ מפחידים? אנחנו? אני סתם הבחורה מאילת. אבל אז ×”×’×™×¢ הרגע שבו דמיינתי אתכם, עדר קוראים יודעי-כל וממושקפים מגיעים לבית שלי ומסתכלים על הספרים שלי בביטול, ולוחשים בדרככם החוצה: היא? לא הייתי מאמין עליה. תשמעו, זו הייתה חתכת פחד. אבל באמת. עד שחשבתי לבטל את כל הרעיון. אבל אני אמיצה. וגם שמה עליכם זין. 
אי לכך
כולכם מוזמנים לקחת כל ספר שאתם חפצים בו מאוסף הספרים שלי. אין שם הרבה. אולי 300. אין שם מד"ב. אין פנטזיה. מעט שירה. אבל יש שם כמה דברים טובים. באותה הזדמנות, תביאו את הספרים שלכם שבא לכם לתת. נעשה חג מתן ספרים. נשתה בירה. יהיה כיף. הבית שלי, שינקין 38, 1 באוקטובר, שבע ככה? מה שלא תיקחו, הולך לספרייה המהממת, רק שתדעו.