"המטרה של 'תי×וריית החורבות' היתה לעצב ×ת גוויתו העתידית של ×”×‘× ×™×™×Ÿ על ידי ×—×™×–×•×§× ×©×œ ××œ×ž× ×˜×™× ×§×•× ×¡×˜×¨×•×§×˜×™×‘×™×™× ×ž×¡×•×™×ž×™× ×•×”×—×œ×©×ª× ×©×œ ×חרי×, כך ×©×’× ×œ×חר מ×ות ×©× ×™× ×©×œ הרס, מלחמה ועזובה ×”×™× ×ª×ª×¤×§×“ ×›×ž×•× ×•×ž× ×˜ ×‘×¤× ×™ עצמו."
"… ×‘×ª×›× × ×• ×‘× ×™×™×Ÿ ×”×•× ×”×™×” ×ž×ª×›× ×Ÿ ×’× ×ת החורבה של ×ותו ×‘× ×™×™×Ÿ, ×›×©×‘×–×›×¨×•× ×• ערוכה ××™×§×•× ×•×’×¨×¤×™×” שלמה של דימויי חורבות. ×ž×”×‘×—×™× ×” המעשית, המשמעות של ×—×™×–×•×§× ×©×œ חלקי ×‘× ×™×™×Ÿ מסויימי×, הרבה מעבר לכל פרופורציה (קירות ×בן בעובי שלושה מטריׅ) ×”×™× ×’× ×”×—×œ×©×ª ×”×—×œ×§×™× ×”×חרי×, ×לה ×©×œ× ×¨×§ ש×פשר לוותר עליה×, ××œ× ×©×™×© לוותר ×¢×œ×™×”× ×›×“×™ להשיג ×ת הדימוי הרצוי של החורבה"
(שרון רוטברד, "עיר ×œ×‘× ×” עיר שחורה", בבל 2005, עמ' 237-8)
בחושך, במיטה, ×× ×—× ×• ×ž×¤× ×™× ×ת במת ×”×—×•×©×™× ×œ×ž×’×¢. ידיי×, שפתיי×, עור חשוף וזיעה שמתייבשת ל×ט. ×× ×™ מודד ×ת ×”×ž×™×œ×™×ž×˜×¨×™× ×©×‘×™×Ÿ ×©× ×™ ×”×’×•×¤×™× ×”×©×¨×•×¢×™× ×—×‘×•×§×™× ×‘×ž×™×˜×”, עד ×œ× ×ž×–×ž×Ÿ ×–×¨×™× ×–×” לזה, ועכשיו במרווח × ×’×™×¢×”, ×ž×—×¤×©×™× ×œ×”×ª×›×“×¨×¨ למצב שבו תישכח הבדידות שהייתה × ×—×œ×ª× ×• עד ×œ× ×ž×–×ž×Ÿ. ×‘×¢×™× ×™×™× ×—×¦×™ עצומות, בשלווה מיוחדת של ×חרי, מזדחלות לי לקצות ×”×©×¤×ª×™×™× ×—×¨×“×•×ª ×©×œ× ×× ×™ ×–×™×ž× ×ª×™.
הזיכרון יש לו ×“×¨×›×™× ×œ×”×–×“×—×œ מתחת לעורות, ×•×”×©×¤×ª×™×™× ×–×•×›×¨×•×ª ×’× ×–×•×›×¨×•×ª. הן × ×™×©×§×• צוו×ר ×חר, שקיומו × ×©×ר כעת רק בעצביהן ×”×¢×“×™× ×™×. והן ×’× × ×¦×¨×‘×• בחסך מצוו××¨×™× ×•×©×“×™×™× ×•×©×¤×ª×™×™× ×חיות. מילות ×הבה ×©× ×œ×—×©×• דרכן ×œ×¤× ×™ זמן קצר ×œ× ×”×•×ª×™×¨×• ×ת רישומן – ×œ×©×¤×ª×™×™× ×ין ×מון ×œ× ×‘×‘×¢×œ×™×”×Ÿ ×•×œ× ×‘×©×•×ª×¤×ª×Ÿ. ×•×‘×”× ×”×’×ª×Ÿ מתמרד הגוף ×ž×¤× ×™× ×”×¢×•×¨ לחוצו, ×•×”×•× ×”×ž×•×Ÿ ×”× ×ž×œ×˜ מעיר צרובת קרבות במיטות, בלילות.
×× ×™ יודע שזה ייגמר מתישהו. ×©×•× ×“×‘×¨ ×œ× × ×ž×©×š ×œ× ×¦×—. ×’× ×ת, ש×× ×™ ×והב כל כך, תהיי בסוף זיכרון. ×× ×™ ×גלה ×’× ×ž×ž×š ×‘×ž×•×§×“× ×ו במ×וחר, רפלקס ×”×¨×¡× ×™ ×©×’× ×× ×תכחש לו, יבו×ו ×”×©×¤×ª×™×™× ×•×”×™×“×™×™× ×•×™×¤×¨×¦×• לחדר ×”×–×”. ×©×œ× ×תרפק על ×”××™× ×˜×™×ž×™×•×ª. ×× ×’× ×ת ×–×” תהרוס, ×ומרות, לפחות פזר ×ת × ×©×™×§×•×ª×™×š ×‘×ª×‘×•× ×”.
בת זוג ×–×” יציבות. ×–×” ×ž×§×•× ×× ×•×©×™. ×©×•×©× ×ª ×סוצי×ציות ש×תה × ×•×©× ×יתך תמיד, ובמרכזה מיטה משותפת. ×”×©×™× ×” המשותפת ×”×™× ×’×¨××•× ×“-זירו של המרחב המשותף, של ×”××™× ×˜×™×ž×™×•×ª, ובה המדד ×¡×•×‘×œ×™×ž×™× ×œ×™ לקשר. יש בה ××œ×ž× ×˜ בועתי – × ×™×ª×•×§ ש××™× ×• רק תוצ××” של דלת סגורה ×ו ×ª×¨×™×¡×™× ×ž×•×’×¤×™×, ××œ× ×©×œ ×”×‘× ×” ×ילמת בין ×©× ×™ ×‘× ×™ ××“× ×›×™ ×›×ן ×”×—×•×§×™× ×חרי×. ×–×” ×œ× ×¨×§ סקס – על ×–×” × ×›×ª×‘ יותר מדי ×’× ×›×›×” – השיחות ×›×ן הן ×חרות ×‘×ª×•×›× ×Ÿ כמו במשמעות המיוחסת להן. ×›×ן ת×מר לבחורה ש×תה ×והב ×ותה, ×›×ן תספר לה כמה ×”×™× ×™×¤×”, ×›×ן תרשה לעצמך להשיל דימויי×, להרפות.
×בל לב-ליבו של ×”×¢× ×™×™×Ÿ ×”×•× ×‘×›×œ ×–×ת פיזי. ×‘×ž×§×•× ×©×‘×• ×ין מגבלות חברתיות על המגע, × ×™×ª×Ÿ סוף סוף להכיר ×ת ×”××“× ×©×ž×•×œ×š בקימורי×, ×‘× ×§×•×“×•×ª הרגישות, יש ×ישור ×œ×™×“×™×™× ×œ× ×•×— היכן שהן (ש×תה) רוצה. ×ך עיצוב הרגע ×”×–×” ×”×•× ×’× ×”×—×•×œ×©×” העיקרית שלו – ×›×™ ×”×•× ×ž×ª×¨×—×© ×§×•×“× ×›×œ ×‘×“×ž×™×•× ×š. ×•×”×•× ×”×ª×¢×¦×‘ ×›×¡×™× ×ª×–×” של ×¨×’×¢×™× ×›×לו ×¢× ×©×•×ª×¤×™× ××—×¨×™× ×•×©×œ לילות ×‘×•×“×“×™× ×©×‘×”× ×™×“×™×š שיוועו ×œ× ×•×— במקומות המוכרי×. ×”××™× ×˜×™×ž×™×•×ª מתקיימת במרחב שבין קיומה ברגע ×–×”, קיומה כדימוי/זיכרון, ו××™-קיומה, כחסך. ובתוך כל ×–×”, הולכת ומצטמצמת ×”×ישה ×”× ×¤×œ××” ש×יתך ×œ× ×™×¦×‘×ª בדרמה ש×תה כותב לבדך.
"×ין ספק שכל ×ž×‘× ×” ×”×•× ×’× ×ª×‘× ×™×ª החורבן ×©×™×•× ×חד עלול לפקוד ×ותו (…) החידוש ב'תי×וריה' של שפר ×”×•× ×”× ×¡×™×•×Ÿ ל×לף ×ת כל ×לה (כוחות ההרס, ×™.), ×œ×¨×ª×•× ××•×ª× ×œ×סתטיקה ולרטוריקה של החורבן ושל ההרס, להפוך ××•×ª× ×œ×רכיטקטורה. (…) ×”×˜×ž× ×ª×• של הזמן ×”×”×˜×¨×•×›×¨×•× ×™, ×”×ל-×–×ž× ×™ ×”×–×”, של ×¢×™×™ החורבות, כמעין 'פצצת זמן' בתוך המעטפת העכשווית (×•×”×–×ž× ×™×ª) של ×”×‘× ×™×™×Ÿ, הופכת בסופו של דבר ×ת ההווה למסע לוויה ×—×’×™×’×™ ×ל עבר עתיד ××™× ×¡×•×¤×™ ובלתי-× ×ž× ×¢."
(ש×)
לכל × ×©×™×§×” מוצמד ת×ריך תפוגה. הספק מ×כל. ×”×× ×פשר לעמוד ×‘×ª× ×יו של חוזה ×©× ×©×™×§×” חותמת? ×× ×”×—×•×¨×‘×Ÿ ×ž×§× ×Ÿ בזרעו של כל קשר ש×× ×™ ×‘×•× ×”, ×”×× ×œ× ×¦×œ כל רגע ×‘× ×•×•×” המדבר של ×”×—×•× ×”×× ×•×©×™, ×ו להתרחק כמו מ×ש ממי ש×תה רוצה בקירבתו, מחשש ×œ× ×¤×’×¢×™× × ×•×¡×¤×™× ×‘×‘×•× ×”×¡×•×£ המדמ×?
×¤×¢× ×—×©×‘×ª×™ ש×× ×§×©×¨ ×¨×•×ž× ×˜×™ × ×‘× ×” ב×חריות, בשיקול דעת, ×”×•× ×™×¢×ž×•×“ על תילו ×œ× ×¦×—. כשזה קרס ברעש גדול, מותיר ×¢×™×™ חורבות, ×©×™× ×™×ª×™ ×ת דעתי. מוטב להכיר בחולשות, ו×× ×ž×ž×™×œ× ×™×™×¤×•×œ ××– ×œ×‘× ×•×ª ×ž×—×•×ž×¨×™× ×§×œ×™× ×›×›×œ ש×פשר – ש×פילו ×œ× ×™×”×™×” צורך ×œ×‘×•× ×œ×סוף ×ת השברי×. ×בל ×”×מון שלי ביכולות ×”×”× ×“×¡×” שלי ×בד, ו×× ×™ קהה, ובמיטה, בחושך, ×”×™×“×™×™× ×•×”×©×¤×ª×™×™× ×ž×¡×¨×˜×˜×•×ª על גוף ×והב ×ת שברי הזיכרון, ספק מתחמקות מה×, ספק טובלות ×‘×”× ×‘×”×¤×’× ×ª×™×•×ª.
×× ×™ ×ž×•× ×•×ž× ×˜ להרס-עצמי.