"פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™", מ×ת ×’'רמי בלקמן, בהוצ×ת כתר (מהספרייה של ×”×”×, עכשיו ×–×ž×™× ×”, רוצו, רוצו, רוצו!) עוסק, על ×¤× ×™ השטח, ×‘×§×¤×™×˜×œ×™×–× ×“×•×¨×¡× ×™. ××ª× ×ž×›×™×¨×™× ×ת ×”×–'×× ×¨. עורך דין ×ו רו××” חשבון ×ו הייטקיסט ×ו כל ×חד שיכול להרוויח גזיליון דולר לשעה, ×©× ×”×™×” מטורף קצת מרוב כסף ושררה, שמח ×›×™ המשרד שלו גדול בחצי מטר מרובע מזה של יריבו למשרת השותפות, ו×יבד כל קשר ×¢× ×”×™×œ×“×™× ×©×œ×•, ×¢× ×שתו, ×ו ×¢× ×›×œ דבר ×× ×•×©×™ שיש לו ×¦×¨×›×™× ×©××™ ×פשר לחייב ×ת הלקוחות עליה×.
×œ× ×”×™×” צריך ×ת ×’'רמי בלקמן כדי ×œ×”×‘×™× ×ת העדות ×”×–×ת. ברט ×יסטון ×ליס עשה ×ת ×–×” בפסיכופת ×מריק××™ בצורה הרבה יותר ×§×™×¦×•× ×™×ª, ×•×œ×›×•×œ× ×›×‘×¨ ברור ×©×”×§×¤×™×˜×œ×™×–× ×™×›×•×œ להרוג. סטפן ×§×™× ×’ כבר הבהיר כמה עורכי דין ×”× ×—×רות. ×—×™×™ המשרד, ומירוץ ×”×¢×›×‘×¨×™× ×”×ž×©×•×’×¢ שמוביל ×ת ×”××“× ×œ×‘×œ×•×ª 99 ×חוז מהזמן שלו בקיוביקל, כבר × ×©×—×˜×• בדילברט ובהמשרד.
×בל זהו רק צד ×חד של הסיפור. בצד ×”×©× ×™ של הסיפור יושבת ×”××™× ×˜×¨× ×˜. ×›×™ פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ ×”×•× ×’× ×©× ×”×‘×œ×•×’ שכתב ×’'רמי בלקמן ×”×מיתי, כשעוד ×”×™×” ×¡×˜×•×“× ×˜ ×œ×ž×©×¤×˜×™× ×‘×™×™×œ. ×”×•× ×›× ×¨××” רצה לברוח קצת מהמירוץ, ××– ×”×•× ×”×ž×¦×™× ×“×ž×•×ª של עורך דין שמגייס ×ת הסט××–'×¨×™× ×‘×—×‘×¨×ª עורכי דין ××™×ž×ª× ×™×ª. הדמות שלו הייתה ×§×™×¦×•× ×™×ª כמו דמות ×ž×“×•×ž×™×™× ×ª ומושכת כמו כל דמות ×§×™×¦×•× ×™×ª ××ž×™× ×”. כמו שקורה ב××™× ×˜×¨× ×˜, ×× ×©×™× ×”×’×™×¢×• לבלוג, וה××ž×™× ×• לו. כמו שקורה בבלוג, ×× ×©×™× ×”×ª×—×™×œ×• לכתוב לג'רמי בלקמן ×›×ילו ×”×•× ×‘×מת הפרקליט ×”×× ×•× ×™×ž×™. יחד ×¢× ×”×× ×©×™× ×”×’×™×¢ הפרסו×, ויחד ×¢× ×”×¤×¨×¡×•× ×”×’×™×¢×• ההצעות ×ž×¡×•×›× ×™× ×¡×¤×¨×•×ª×™×™×. וכך הפך הבלוג לספר. ו×חריו ×”×’×™×¢ ×’× ×”×‘×œ×•×’ של ×’'רמי בלקמן המחבר.
××“× ×חר יכול ×”×™×” ×œ×–× ×•×— ×ת ×”××™× ×˜×¨× ×˜ ולכתוב פשוט ספר מ×ת פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™. ×בל בלקמן החליט החלטה × ×‘×•× ×” מ×ד והש×יר ×ת ×”××™× ×˜×¨× ×˜ בתוך הספר. ×‘× ×™×’×•×“ ×œ× ×¡×™×•× ×•×ª מל××›×•×ª×™×™× ×œ×›×ª×•×‘ "על ×”××™× ×˜×¨× ×˜", ×”× ×™×¡×™×•×Ÿ ×‘×—×™×™× ×”××ž×™×ª×™×™× ×©×œ בלקמן, והעובדה ×©×”×•× ×‘×מת כתב בלוג, ×•×œ× × ×™×¡×” ×œ× ×—×© ×יך ×ž×¨×’×™×©×™× ×× ×©×™× ×©×›×•×ª×‘×™× ×‘×œ×•×’, ×’×¨× ×œ×›×š שה××™× ×˜×¨× ×˜, כמו שהיה ב-2004, עובר בצורה חלקה לגמרי לספר.
פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ ×”×•× ×“×ž×•×ª בדויה, כמו זו שהבטיחו ×œ× ×• בר×שית ×”××™× ×˜×¨× ×˜, כזו שיכולה להפוך רווק שמן ודוחה מטקסס ×œ× ×¢×¨×” × ×—×©×§×ª מלוס ×× ×’'לס. פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ מפחד מכך שיזהו ×ותו. פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ × ×¢×–×¨ בדמות מ"×”×—×™×™× ×”×מיתיי×", שיודעת ×ת זהותו. ×’× ×”×§×©×¨ ×יתה × ×¢×©×” ב×מצעות המייל. פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ מפחד שיחשפו ×ותו. פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ × ×—×©×£ על ידי ×חד מהמשרד לכ×ורה. פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ מזייף קצת ×ת המצי×ות, מעגל ×¤×™× ×•×ª, ×›×™ ×”×•× ×™×•×“×¢ ×©×”×•× ×“×ž×•×ª בדויה. קמצוץ מזה, מהחש×יות, מהדמות ×”×‘×“×™×•× ×™×ª, מהפחד מחשיפה, מעיגול ×”×¤×™× ×•×ª, מכיר כל מי שכתב ××™ ×¤×¢× ×‘×œ×•×’ ×‘×¢×™×œ×•× ×©×, ×× ×™ ×ž× ×™×—×”.
והמעבר ×”×–×” מה××™× ×˜×¨× ×˜ לספרות ×”×•× ×ž×©×ž×—, ×›×™ ×”×•× ×™×›×•×œ לסמן שהגיע הרגע שבו ×פשר לכתוב על ×”××™× ×˜×¨× ×˜ מבלי ×©×”×™× ×ª×”×™×” חלק מסוגת המדע ×”×‘×“×™×•× ×™, ומבלי ×©×”×™× ×ª×ª×¤×•×¡ ×ž×§×•× ×ž×©×œ עצמה, כמו שקורה הרבה ×¤×¢×ž×™× ×‘×¡×¤×¨×™× ×©×ž×ª××¨×™× ×˜×›× ×•×œ×•×’×™×” חדשה.
×•×”×•× ×ž×©×ž×— מעוד סיבה. בתי×וריות ספרותיות ××”×‘×™× ×œ×“×‘×¨ על שלושה ×¦×™×¨×™× ×ž×¨×›×–×™×™×: המחבר, המספר והדמות המרכזית. המחבר ×”×•× ×‘×¢×•×œ× ×”×מיתי. יש לו ×ישה ×מיתית ×•×™×œ×“×™× ××ž×™×ª×™×™× ×•×”×•× ×ž×ª×¨×יין בעיתון. המספר ×”×•× ×”×˜×›× ×™×§×” שמתווכת בין המחבר למתרחש ×‘×¢×•×œ× ×”×‘×“×™×•× ×™. קצה ×חד שלה × ×ž×¦× ×‘×™×“×™ המחבר, ולכן ×‘×¢×•×œ× ×”×מיתי, וקצה ×חד שלה × ×ž×¦× ×‘×¢×•×œ× ×”×ž×“×•×ž×™×™×Ÿ, ולכן, ××”×, מדומיין. הדמויות שייכות כבר לגמרי ×œ×¢×•×œ× ×©×”×ž×—×‘×¨ המצי×. העובדה שפרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ ×”×•× ×‘×œ×•×’ מדומיין, שממשיך ×œ×”×ª×§×™×™× ×’× ×œ×חר שהספר ×™×¦× ×œ×ור, לצד הבלוג ×”×מיתי של המחבר ×”×מיתי, ×ž×›× ×™×¡×” לתי×וריה הספרותית ציר × ×•×¡×£, שמש×יר ×ת ×”×¢×•×œ× ×”×ž×“×•×ž×™×™×Ÿ פעיל. ×œ× ×¢×•×“ הפילי ×בר ×פטר, ×œ× ×¢×•×“ סוף פתוח ×ו סוף סגור, ××œ× ×¢×•×œ× ×ž×“×•×ž×™×™×Ÿ ×מיתי, שבו הדמות ×”×ž×“×•×ž×™×™× ×ª יכולה להתר×יין ×‘×¢×•×œ× ×”×מיתי, והמחבר ×”×מיתי יכול לכתוב פוסט ×‘×¢×•×œ× ×”×ž×“×•×ž×™×™×Ÿ.
×–×” עושה סלט ×©×œ× ×ž×”×ª×™×וריה ×©× ×•×¡×“×” ×œ×¤× ×™ ×”××™× ×˜×¨× ×˜, ×•×œ×¤× ×™ שהמעבר בין ×—×™×™× ××ž×™×ª×™×™× ×œ×ž×“×•×ž×™×™× ×™× ×œ×•×™×¨×˜×•××œ×™×™× ×•×‘×—×–×¨×” ל××ž×™×ª×™×™× ×”×™×” כל כך קל ×•× ×™× ×•×—. ×›×™ ב×מת, ב-2010 עוד מעט, כמה מ××™×ª× ×• כבר ×—×™×™× ×—×™×™× ×מיתיי×, מבלי לעצב, ולו במקצת, ×ת ×”× ×¨×˜×™×‘ ש×× ×—× ×• ×‘×•×—×¨×™× ×œ×¡×¤×¨ על ×¢×¦×ž× ×•?
×œ× ×”×™×” צריך ×ת ×’'רמי בלקמן כדי ×œ×”×‘×™× ×ת העדות ×”×–×ת. ברט ×יסטון ×ליס עשה ×ת ×–×” בפסיכופת ×מריק××™ בצורה הרבה יותר ×§×™×¦×•× ×™×ª, ×•×œ×›×•×œ× ×›×‘×¨ ברור ×©×”×§×¤×™×˜×œ×™×–× ×™×›×•×œ להרוג. סטפן ×§×™× ×’ כבר הבהיר כמה עורכי דין ×”× ×—×רות. ×—×™×™ המשרד, ומירוץ ×”×¢×›×‘×¨×™× ×”×ž×©×•×’×¢ שמוביל ×ת ×”××“× ×œ×‘×œ×•×ª 99 ×חוז מהזמן שלו בקיוביקל, כבר × ×©×—×˜×• בדילברט ובהמשרד.
×בל זהו רק צד ×חד של הסיפור. בצד ×”×©× ×™ של הסיפור יושבת ×”××™× ×˜×¨× ×˜. ×›×™ פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ ×”×•× ×’× ×©× ×”×‘×œ×•×’ שכתב ×’'רמי בלקמן ×”×מיתי, כשעוד ×”×™×” ×¡×˜×•×“× ×˜ ×œ×ž×©×¤×˜×™× ×‘×™×™×œ. ×”×•× ×›× ×¨××” רצה לברוח קצת מהמירוץ, ××– ×”×•× ×”×ž×¦×™× ×“×ž×•×ª של עורך דין שמגייס ×ת הסט××–'×¨×™× ×‘×—×‘×¨×ª עורכי דין ××™×ž×ª× ×™×ª. הדמות שלו הייתה ×§×™×¦×•× ×™×ª כמו דמות ×ž×“×•×ž×™×™× ×ª ומושכת כמו כל דמות ×§×™×¦×•× ×™×ª ××ž×™× ×”. כמו שקורה ב××™× ×˜×¨× ×˜, ×× ×©×™× ×”×’×™×¢×• לבלוג, וה××ž×™× ×• לו. כמו שקורה בבלוג, ×× ×©×™× ×”×ª×—×™×œ×• לכתוב לג'רמי בלקמן ×›×ילו ×”×•× ×‘×מת הפרקליט ×”×× ×•× ×™×ž×™. יחד ×¢× ×”×× ×©×™× ×”×’×™×¢ הפרסו×, ויחד ×¢× ×”×¤×¨×¡×•× ×”×’×™×¢×• ההצעות ×ž×¡×•×›× ×™× ×¡×¤×¨×•×ª×™×™×. וכך הפך הבלוג לספר. ו×חריו ×”×’×™×¢ ×’× ×”×‘×œ×•×’ של ×’'רמי בלקמן המחבר.
××“× ×חר יכול ×”×™×” ×œ×–× ×•×— ×ת ×”××™× ×˜×¨× ×˜ ולכתוב פשוט ספר מ×ת פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™. ×בל בלקמן החליט החלטה × ×‘×•× ×” מ×ד והש×יר ×ת ×”××™× ×˜×¨× ×˜ בתוך הספר. ×‘× ×™×’×•×“ ×œ× ×¡×™×•× ×•×ª מל××›×•×ª×™×™× ×œ×›×ª×•×‘ "על ×”××™× ×˜×¨× ×˜", ×”× ×™×¡×™×•×Ÿ ×‘×—×™×™× ×”××ž×™×ª×™×™× ×©×œ בלקמן, והעובדה ×©×”×•× ×‘×מת כתב בלוג, ×•×œ× × ×™×¡×” ×œ× ×—×© ×יך ×ž×¨×’×™×©×™× ×× ×©×™× ×©×›×•×ª×‘×™× ×‘×œ×•×’, ×’×¨× ×œ×›×š שה××™× ×˜×¨× ×˜, כמו שהיה ב-2004, עובר בצורה חלקה לגמרי לספר.
פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ ×”×•× ×“×ž×•×ª בדויה, כמו זו שהבטיחו ×œ× ×• בר×שית ×”××™× ×˜×¨× ×˜, כזו שיכולה להפוך רווק שמן ודוחה מטקסס ×œ× ×¢×¨×” × ×—×©×§×ª מלוס ×× ×’'לס. פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ מפחד מכך שיזהו ×ותו. פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ × ×¢×–×¨ בדמות מ"×”×—×™×™× ×”×מיתיי×", שיודעת ×ת זהותו. ×’× ×”×§×©×¨ ×יתה × ×¢×©×” ב×מצעות המייל. פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ מפחד שיחשפו ×ותו. פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ × ×—×©×£ על ידי ×חד מהמשרד לכ×ורה. פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ מזייף קצת ×ת המצי×ות, מעגל ×¤×™× ×•×ª, ×›×™ ×”×•× ×™×•×“×¢ ×©×”×•× ×“×ž×•×ª בדויה. קמצוץ מזה, מהחש×יות, מהדמות ×”×‘×“×™×•× ×™×ª, מהפחד מחשיפה, מעיגול ×”×¤×™× ×•×ª, מכיר כל מי שכתב ××™ ×¤×¢× ×‘×œ×•×’ ×‘×¢×™×œ×•× ×©×, ×× ×™ ×ž× ×™×—×”.
והמעבר ×”×–×” מה××™× ×˜×¨× ×˜ לספרות ×”×•× ×ž×©×ž×—, ×›×™ ×”×•× ×™×›×•×œ לסמן שהגיע הרגע שבו ×פשר לכתוב על ×”××™× ×˜×¨× ×˜ מבלי ×©×”×™× ×ª×”×™×” חלק מסוגת המדע ×”×‘×“×™×•× ×™, ומבלי ×©×”×™× ×ª×ª×¤×•×¡ ×ž×§×•× ×ž×©×œ עצמה, כמו שקורה הרבה ×¤×¢×ž×™× ×‘×¡×¤×¨×™× ×©×ž×ª××¨×™× ×˜×›× ×•×œ×•×’×™×” חדשה.
×•×”×•× ×ž×©×ž×— מעוד סיבה. בתי×וריות ספרותיות ××”×‘×™× ×œ×“×‘×¨ על שלושה ×¦×™×¨×™× ×ž×¨×›×–×™×™×: המחבר, המספר והדמות המרכזית. המחבר ×”×•× ×‘×¢×•×œ× ×”×מיתי. יש לו ×ישה ×מיתית ×•×™×œ×“×™× ××ž×™×ª×™×™× ×•×”×•× ×ž×ª×¨×יין בעיתון. המספר ×”×•× ×”×˜×›× ×™×§×” שמתווכת בין המחבר למתרחש ×‘×¢×•×œ× ×”×‘×“×™×•× ×™. קצה ×חד שלה × ×ž×¦× ×‘×™×“×™ המחבר, ולכן ×‘×¢×•×œ× ×”×מיתי, וקצה ×חד שלה × ×ž×¦× ×‘×¢×•×œ× ×”×ž×“×•×ž×™×™×Ÿ, ולכן, ××”×, מדומיין. הדמויות שייכות כבר לגמרי ×œ×¢×•×œ× ×©×”×ž×—×‘×¨ המצי×. העובדה שפרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ ×”×•× ×‘×œ×•×’ מדומיין, שממשיך ×œ×”×ª×§×™×™× ×’× ×œ×חר שהספר ×™×¦× ×œ×ור, לצד הבלוג ×”×מיתי של המחבר ×”×מיתי, ×ž×›× ×™×¡×” לתי×וריה הספרותית ציר × ×•×¡×£, שמש×יר ×ת ×”×¢×•×œ× ×”×ž×“×•×ž×™×™×Ÿ פעיל. ×œ× ×¢×•×“ הפילי ×בר ×פטר, ×œ× ×¢×•×“ סוף פתוח ×ו סוף סגור, ××œ× ×¢×•×œ× ×ž×“×•×ž×™×™×Ÿ ×מיתי, שבו הדמות ×”×ž×“×•×ž×™×™× ×ª יכולה להתר×יין ×‘×¢×•×œ× ×”×מיתי, והמחבר ×”×מיתי יכול לכתוב פוסט ×‘×¢×•×œ× ×”×ž×“×•×ž×™×™×Ÿ.
×–×” עושה סלט ×©×œ× ×ž×”×ª×™×וריה ×©× ×•×¡×“×” ×œ×¤× ×™ ×”××™× ×˜×¨× ×˜, ×•×œ×¤× ×™ שהמעבר בין ×—×™×™× ××ž×™×ª×™×™× ×œ×ž×“×•×ž×™×™× ×™× ×œ×•×™×¨×˜×•××œ×™×™× ×•×‘×—×–×¨×” ל××ž×™×ª×™×™× ×”×™×” כל כך קל ×•× ×™× ×•×—. ×›×™ ב×מת, ב-2010 עוד מעט, כמה מ××™×ª× ×• כבר ×—×™×™× ×—×™×™× ×מיתיי×, מבלי לעצב, ולו במקצת, ×ת ×”× ×¨×˜×™×‘ ש×× ×—× ×• ×‘×•×—×¨×™× ×œ×¡×¤×¨ על ×¢×¦×ž× ×•?