×¨×¦×™× ×• לכתוב פוסט, ×× ×™ ומיטל, על פיגוע קצב. × ×¤×’×©× ×• ב'תחתית', מיטל הבי××” לפטופ, ×בל בסוף ×œ× ×›×ª×‘× ×• כלו×. ×›×™ מה כבר ×פשר לכתוב על הדבר ×”×–×”, ומה כבר ×פשר לכתוב ×›×שר ×ž×™× ×™ ×ושיות ×מרו ×ת דבר×. ××– ×œ× ×™×¦× ×›×œ×•×, ועכשיו ×©×ª×™×™× ×‘×œ×™×œ×”, ×בל לכתוב חייבי×.
×ין לי מה להוסיף ×‘× ×•×©× ×”×ž×©×¤×˜×™. ×× ×™ ×¢× ×™×•×¡×™. מזוז צריך ללכת. ובכל ×–×ת, שתי × ×§×•×“×•×ª:
1.
זו ×œ× ×”×¤×¢× ×”×¨××©×•× ×” ×©×¡× ×™×’×•×¨×™× ×©×œ ×ישי ציבור ×”×•×¤×›×™× ×œ×“×•×‘×¨×™×, ויוצ××™× ×ž×‘×ª×™ המשפט ×ל התקשורת. מ×חר שמ××‘×§×™× ×ž×©×¤×˜×™×™× ×©×œ ×ישי ציבור ×ž×§×‘×œ×™× ×‘×“×¨×š כלל תהודה תקשורתית, × ×¨××” שזה חלק מכללי המשחק. ועדיין, עו"ד ציון ×מיר הצליח לעבור ×’× ×ת גבולות ×”×˜×¢× ×”×˜×•×‘ ×”× ×–×™×œ×™× ×”×לה. ×‘×ž×“×™× ×” כמו ישר×ל, מדובר בהישג.
×”× ×” ציטוט של יוסי:
"ל×ורך כל הפרשה, × ×™×”×œ ×מיר מ×בק תקשורתי ש×ין לו דבר וחצי דבר ×¢× ×™×¢×•×¥ משפטי. ×”×•× ×ª×§×£ ×ת ×' ו×ת עורכת הדין שלה. ×”×•× ×©×™×ž×© כפה של משה קצב; בין הש×ר, ×”×•× ×™×¦× ×›× ×’×“ פרופ' הר-סגור, שהחזיק בדעה לפיה על קצב להת×בד. ×”×•× ×“×¨×© ×ת ביטול ×”×”×œ×™×›×™× × ×’×“ קצב ×‘×˜×¢× ×” ש'× ×¢×©×” בו ×œ×™× ×¥' תקשורתי', ו××™×™× ×‘×ª×‘×™×¢×ª דיבה על ××™×œ× ×” דיין, בשל כתבה ×§×˜×œ× ×™×ª על השרץ הקטן ×©×”×•× ×ž×™×™×¦×’. ×”×•× ×”×™×” חלק מצוות עורכי הדין שיצ×ו בקו ×”× ×¤×©×¢ של הפצת ×˜×¢× ×” ש×' ×”×™× ×–×•× ×”, ו×חר כך הכחשת ×”×˜×¢× ×” הזו – ל×חר ×©× ×¡×¤×’×” היטב בדעת הקהל".
×ין לי הרבה מה להוסיף על כך, מלבד להזכיר מישהי, שהציעה בעבר ל×לץ ×ת × ×‘×—×¨×™ הציבור המו××©×ž×™× ×‘×¤×œ×™×œ×™× ×œ×”×©×ª×ž×© בשירותיה ×”×˜×•×‘×™× ×©×œ ×”×¡× ×’×•×¨×™×” הציבורית. ×ין ×©×•× ×¡×™×‘×” ×‘×¢×•×œ× ×©×יש ציבור ישתמש בעורך דין פרטי, שרק ××œ×•×”×™× ×™×•×“×¢ מי ×ž×©×œ× ×ת משכורתו, ו×ולי כך ×œ× × ×לץ לר×ות עורכי דין ×ž×©×¤×™×œ×™× ×ת עצמ×, ×ת החוק ו××•×ª× ×•, ×›×©×”× ×”×•×¤×›×™× ×œ×™×—×¦"× ×™× ×ž×˜×¢×. ×ולי ×¡× ×™×’×•×¨ ציבורי, ×©×œ× ×ž×§×‘×œ "שכר טרחה" ××¡×˜×¨×•× ×•×ž×™, יסרב לשחק במשחק ×”×ž×–×•×”× ×”×–×”.
2.
שמעתי ×”×™×•× ×ת מסיבת ×”×¢×™×ª×•× ××™× ×©×¢×¨×›×” ×'. מי ששמע יודע על מה ×× ×™ מדבר. ×–×” ×”×™×” רע, רע ×•×ž×©×•× ×”. פת××•× ×”×™× ×“×™×‘×¨×” על העבודה ×©×”×™× ×”×¤×¡×™×“×”, ו×יזו עבודה × ×“×™×¨×” זו היתה. ×”×™× ×“×™×‘×¨×” על כמה ×”×™× ×ž×•×›×©×¨×ª, ו×יך "הצרעת ×”×–×”" הרס לה ×ת הקריירה. ×‘× ×§×•×“×” הזו ×”×™× ×”×—×œ×” לבכות.
וזה מוזר. ×–×” מה שכו×ב לך? ×ובדן העבודה בלשכת הצרעת?
יש בכך משהו מטריד, ו××– ×”×‘× ×ª×™ שכן. ×–×” מה שכו×ב לה. ×’× ×–×” מה שכו×ב לה. מי ×ž×›× ×©×¢×©×• לו עוול בעבר, עוול כלשהו, יודע. ×תה מחטט בו, ×ž×•×¦×™× ×ž×ž× ×• עוולות ×§×˜× ×™× × ×•×¡×¤×™×. וככל ש×תה מחטט יותר, וככל שהחיטוט × ×ž×©×š זמן רב יותר, כך ×”×•×¤×›×™× ×”×¢×•×•×œ×•×ª ×”×§×˜× ×™× ×”×לו לשווי ערך. ×תה רוצה להסביר למה ×–×” ×ž×¢× ×” כל כך, ו×תה מטיח ×ת כל העוולות ×”×§×˜× ×™× ×‘×™×—×“. שיידעו: ×–×” ×•×’× ×–×” ×•×’× ×–×”. ×–×” ×œ× ×¨×§ ××•× ×¡, ×–×” ×’× ×”×¢×‘×•×“×”, והקריירה, ומה ×©×”×™× ×™×›×œ×” להיות עכשיו.
×ž×“×™× ×” שמתירה לדבר ×”×–×” לעבור, ×‘×©× ×©×ž×™×¨×” על כבודו של מוסד ×”× ×©×™×ות, ××™× ×” ר×ויה ×œ× ×©×™×ות ×ו לכבוד. ×”×™× ××™× ×” ר×ויה ×פילו לבוז.
ומלבד ×–×ת, יש לעצור ×ת רצח ×”×¢× ×‘×“×רפור