רגטיי×:
×”×× ×¨×›×™×¡×˜×™×ª ×מה גולדמן בתפקיד ×©×¤×¢× ×§×¨×תי לו, על ×©× ×חד ×ž× ×¦×™×’×™×• המובהקי×, מר × ×™×™×˜×œ×™: דמות ×”× ×‘×™×, הדמות ×”×ž×©× ×™×ª הסמוכה בבלי דעת ×ל המחבר, שתמיד רו××” ×ת ×”×“×‘×¨×™× × ×›×•×—×”, בשלווה, בביטחון. בלי להיות הגיבור, בצד. כמו ×”×§×•×¨× ×›×©×”×ž×—×‘×¨ × ×“×™×‘ ×ליו, ×בל ×’× ×‘×ª×•×š ×”×¢×•×œ× ×•×¢×•×©×” דברי×. כמו ×©×”×™×™× ×• ×¨×•×¦×™× ×œ×”×™×•×ª.
תפקיד מסוכן. לב ×”×שלייה. לב המערבולת ש×פשר להיזרק ×ž×ž× ×• החוצה. לב ×”×שלייה ×•×”×™× × ×”×™×™×ª סביבו דחוסה כל כך ×©×ž×ª×—×™×œ×™× ×œ×¨×ות ×ת תוי ×¤× ×™×”. כבר ×œ× ×›×•×ª×‘×™× ×ת התפקיד ×”×–×” ×œ×¢×ª×™× ×§×¨×•×‘×•×ª.
××£ ×¤×¢× ×œ× ×§×¨×תי ×ישה בתפקיד ×”×–×” קוד×. ×–×” משמח. ×× ×™ מחבבת ×ותה. ×× ×™ מחבבת ×’× ×ת המחבר שלה, ×בל פחות. ×”×™× ×¤×ž×™× ×™×¡×˜×™×ª יותר ×ž×ž× ×•, רדיקלית יותר ×ž×ž× ×•.
לקר×ת סוף הספר ×”×™× ×”×•×œ×›×ª ×•× ×©×ž×˜×ª מהבמה מבלי משי×, כמו שבלקתורן × ×©×ž×˜ מבלי ×ž×©×™× ×œ×§×¨×ת הסוף. כשבלקתורן × ×©×ž×˜ ×”×•× ×ž×¤× ×” ×ת הבמה ×œ×˜×•×¨× ×’×”, המר × ×™×™×˜×œ×™ של שוגון. ×בל ×›×ן דמות המר × ×™×™×˜×œ×™ ×”×™× ×–×• ×©× ×©×ž×˜×ª. ×’× ×¢×œ כך ×× ×™ מחבבת ×ות×.
לקר×ת סוף הספר ×ž×ª×—×‘×¨×™× ×‘×ž×¤×ª×™×¢ ×©× ×™ קוי עלילה, כשט×טע ובתו ×ž×•×¤×™×¢×™× ×¤×ª××•× ×œ×©×•×œ×—× × ×©×œ ××™×ž× ×•××‘× ×•×”× ×¢×¨, מחופשי×, בשיער צבוע, ×‘×©× ×¦×‘×•×¢. לקור×ת יש ×©× ×™×™×-שלושה ×¢×ž×•×“×™× ×œ×–×”×•×ª ×‘×ž×”×œ×›× ×ת מכריה משכבר ×‘×“×ž×•×ª× ×”×—×“×©×”. המספר ×œ× ×“×•×—×§ בה. ×בל בתחילת הפרק ×”×‘× ×”×•× ×©×‘ ×œ×›× ×•×ª ×ת הדמות "ט×טע". בלי לעשות מזה ×¢× ×™×™×Ÿ, × ×™× ×•×— לגמרי.
מעמד המספר: יש דמות ×©× ×§×¨×ת ×ב×, יש דמות ×©× ×§×¨×ת ×ימ×, ×בל ×‘× × ×ž×›×•× ×” "×‘× ×", “×”× ×¢×¨". סיפר כל יודע, מעבר חופשי קשוח בין תודעות. בתחילת הספר ×’× ×‘×™×Ÿ ×–×ž× ×™×. בעמוד ×”×חרון של הספר יש לרגע לשון "×× ×™".
מה ×–×” עושה: עיוות פרספקטיבי כמו עדשה עבה. ×”× ×¢×¨ מקובע בתור ליבו של הספר ×פילו ×©×”×•× ×›×œ×œ ×œ× ×œ×™×‘×• של הספר. הדמויות הקרויות ××™×ž× ×•××‘× ×ž×•×¢×¦×ž×•×ª בלי מ×מץ ×œ×ž×™×ž×“×™× ×”×ž×™×ª×™×™× ×©×œ ××™×ž× ×•×ב×. ובה-בעת ×¡×ª× ×“×ž×•×™×•×ª ×ž×©× ×™×•×ª. זוג מן ×”×¤×¨×•×•×¨×™× ×©×”×ž×¡×¤×¨ חודר בטבעיות ×”× ×™× ×•×—×” ×•×”× ×˜×•×œ×ª כל ×בק שערוריה של הכל-יודע ×ל התודעות ×©×œ×”× ×•×ל ×—×™×™ המין שלה×.
העמדה ×©× ×‘× ×™×ª עבור ×”×§×•×¨× ×”×™× ×¢×§×‘×™×ª ×•× ×•×—×” ולחלוטין בלתי טבעית. יותר מזה, בלתי ×פשרית. ×œ×¢×•×œ× ×•×‘×©×•× ×ž×§×•× ×ין ×פשרות לדעת ×“×‘×¨×™× ×›×לה ב×ופן ×›×–×” על ××™×ž× ×•×ב×. יש ×›×ן במקצת ערטול התחבולה של עמדת ×”×§×•×¨× ×”×¢×§×¨×•× ×™×ª, עמדת הצפייה שלו ×©×œ×¢×•×œ× ×”×™× ×œ×—×œ×•×˜×™×Ÿ בלתי טבעית, בלתי ×פשרית.
×”×ž×™×ž×“×™× ×”×ž×™×ª×™×™× ×©×œ ××™×ž× ×•××‘× ×œ× × ×¤×’×ž×™× ×‘×’×œ×œ יחסו המחלן של המספר. להפך: ×”× ×ž×ª×¢×¦×ž×™× ×פילו בגלל ×©×”× ×©× ×‘×ופן טבעי כל כך, מתוקף ×¢×¦×ž× ×›×‘×™×›×•×œ, בגלל ×©× ×“×ž×” ש×יש ×œ× ×˜×•×¨×— ×œ×‘× ×•×ª ×ות×, להכריז עליה×. בה-בעת התפקיד שמקצה ×œ×”× ×”×ž×—×‘×¨, בעיקר ל×ימ×, הופך יותר ויותר מיתי מפרק לפרק. לקר×ת הסוף ×פשר כמעט לשמוע ×ת שירת המקהלה מלווה ×ותה ב×רבעה קולות ב×שר תלך.
×‘×™× ×ª×™×™× ×”×™×œ×“ הקטן ×וסף ×“×‘×¨×™× ×©××—×¨×™× ×”×©×œ×™×›×•.
לקר×ת הסוף הילד הקטן תופס ×ת הכדור שהשליך החובט של "×”×¢× ×§×™×".
הילד הקטן, כך ×”×•× ×ž×•×¦×’ לך, ×”×•× ×ž×¢×¨×™×¥ של ×”×•×“×™× ×™. בסוף ×ותו פרק ר×שון ×”×•×“×™× ×™ מופיע בביתו של הילד הקטן. ×”×œ× ×©×œ התפעמות. ל×, רק חצי הל×. חצי ×”×œ× ×©×ž×–×›×™×¨ לך, מערטל לך מחדש ×ת שרירותיות כל-יכולתו של המחבר, המחבר שיכול ×œ×”×‘×™× ×פילו דמויות ×מיתיות לגמרי לשחק ×ת עצמן בהופעת ×ורח כשעולה הרצון ×ž×œ×¤× ×™×•. קצת בוז עולה בך ×ל תעלולי ×”×§×•×¡×ž×™× ×”×לו ובכל ×–×ת ×ת × ×¤×¢×ž×ª ×¢× ×›×œ הקהל.
×חר כך מסתבר שזה ×œ× ×ª×¤×§×™×“ ×ורח. ×”×•×“×™× ×™ הופך ל×חת הדמויות המרכזיות. ×”×•× ×ž×בד ב×חת ×ת ×”×ž×™×ž×“×™× ×”×ž×™×ª×™×™× ×©×œ דמות הסטורית, של מי ×©× ×•×©× ×יתו כמו קמע ×ת ×”×¢×•×œ× ×”×מיתי. ×”×•× ×”×•×¤×š לדמות בדויה. בכל ×–×ת ×”×ž×™×ž×“×™× ×”×ž×™×ª×™×™× ×“×‘×§×™× ×‘×• ×יכשהו במעוק×. ×”×•× ×ומלל ו×דיפלי. ×”×•× ×‘×˜×•×— בעצמו. ×”×•× ×חוז חרדות ×‘× ×•×’×¢ לערכו של מה ×©×”×•× ×¢×•×©×”. ×”×•× ×›×ž×• תשליל של ×מה גולדמן. ×”×•× ×›×ž×• צללית של המחבר. ×”×•× ×›×ž×• ציפור ×¢× ×§×™×ª. קשה ל×חוז בו.
××‘× ×‘×ž×¡×¢ ×¢× ×¤×™×¨×™ ×ל הקוטב לומד ×יך ×”×•×¨×’×™× ×¤×¨×¤×•×¨×™×. ×× ×™ × ×–×›×¨×ª בעל כורחי ×יך דויד גרוסמן התפלש בזה ×¤×¢× (פעמיי×? ×ו שזה ×”×™×” ×¡×œ×™× ×’'ר ×‘×¤×¢× ×”×©× ×™×™×”?). ×›×ן: “××‘× ×¨××” ×יך ×¢×•×©×™× ×–×ת, ו×חרי כן × ×™×¡×” בעצמו.” בתוך רצף הסיפור על המשלחת של פירי ×ל הקוטב.
הרבה מ×וד דמויות הסטוריות בתפקידי ×ורח.
כמה וכמה דמויות הסטוריות בתפקידי ל×-×ורח. ×מה גולדמן, ×”×•×“×™× ×™, ×וולין × ×–×‘×™×˜, ×¤×™×™×¨×¤×•× ×˜ מורגן. ×–×” יכול להיות מקרה מבחן ר××©×•× ×™ מצוין ×× ×¨×•×¦×™× ×œ×‘×“×•×§ ×יפה ×‘×¢×•×œ× ×”×ž×™×•×¦×’ עובר הגבול בין ×ž×¨×›×™×‘×™× ××ž×™×ª×™×™× ×œ×’×ž×¨×™ ×œ×ž×¨×›×™×‘×™× ×‘×“×•×™×™× ×œ×’×ž×¨×™. מה הממשק הסמוי בין ×לה ל×לה.
×œ×¤× ×™ ×©× ×ª×™×™× ×œ×§×—×ª×™ תרגיל על ×מריקה ×”×œ×˜×™× ×™×ª. הידע ×©× ×•×ª×¨ לי על המהפכה במקסיקו, על ויליה, על ×–×פ×טה, על ק×ר×× ×¡×”, על מי ×”×˜×•×‘×™× ×•×ž×™ ×”×¨×¢×™× ×•×ž×” הולך לקרות ×חר כך, ×”×•× ×ž×˜×•×©×˜×©, עמו×, מועט, דומה מ×וד לידע של ×”××— הצעיר של ×ימ×, ×›×©×”×•× × ×•×¡×¢ להצטרף ×ל הגרילה ב-1912. ×× ×™ יכולה ללכת לבדוק ×¤×¨×˜×™× × ×•×¡×¤×™×. ×× ×™ ×œ× ×”×•×œ×›×ª.
הרבה דמויות, הרבה ×ירועי×, הרבה ×ž×™×©×•×¨×™× ×•×ž×§×•×ž×•×ª. המצלמה עוקבת ×חרי מישהו, קולטת מישהו ×חר בזוית ×”×¤×¨×™×™× ×•×¢×•×‘×¨×ª ×ליו. ×“×‘×¨×™× ×©×•× ×™× ×œ×’×ž×¨×™ ×©×§×•×¨×™× ×‘×ž×§×•×ž×•×ª ×©×•× ×™× ×œ×’×ž×¨×™ ב×ותו זמן ×¤×–×•×¨×™× ×œ×¤× ×™×š – ×§×¡× ×”×›×œ-ידיעה ×”×ž×•×“×¨× ×™ ×©×‘× ×“×™×§×˜ ×× ×“×¨×¡×•×Ÿ מפריז בו. היכולת של התודעה להחזיק בבת ×חת ×ת הרבי×, להתפרש ×‘×™× ×™×”×, לחוש ×“×¨×›× ×œ×”×¨×£ עין ×ת הגודל. כמו טריפ. כמו המשחק של ×× ×” וולף.
×בל קשה להחזיק בזה. הרבה דמויות ו××™×¨×•×¢×™× ×בל ×חר כך מסתבר שפחות ממה שחשבת. ל×ט ל×ט ×“×‘×¨×™× × ×§×©×¨×™× ×–×” לזה. בסוף כמעט ×›×•×œ× ×§×©×•×¨×™× ×ל כול×. ×›×ילו ×”×™×” צורך ×œ×”×§×™× ×ž×¢×’×œ × ×’×“ כוחו ×”×”×¨×¡× ×™ של קולה×וס.
×ו ×›×ילו ×¢× ×‘×•×ו של קולה×וס ×”× ×•×›×—×•×ª החזקה של ×”×¢×•×œ× ×”×מיתי, ×©× ×™×©×ת כמו מגפה דרך הדמויות ההסטוריות, ושהספר × ×©×¢×Ÿ ×›× ×’×“×” ורוקד ×›× ×’×“×” כל הזמן, × ×›× ×¢×ª ×œ× ×•×›×—×•×ª החזקה פי-כמה של הסיפוריות, ×©× ×™×©×ת כמו מהפכה דרך קולה×וס.
×× ×” ק××¨× ×™× ×” יורדת מהרכבת בספר הקרוי על שמה רק בעמוד ×©×ž×•× ×™× ×•×ž×©×”×• מתוך ×©×ž×•× ×” מ×ות. ×בל × ×’×Ÿ ×”×¨×’×˜×™×™× ×§×•×œ×”×וס ווקר יורד ×ž×ž×›×•× ×™×ª הפורד ×ž×“×’× ×˜×™ שלו בספר הקרוי על ×©× ×ž×§×¦×•×¢×• רק בעמוד מ××” ו×רבע מתוך מ××ª×™×™× ×•×—×ž×©.
×”×רכידוכס ×”×וסטרו-×”×•× ×’×¨×™ ×¤×¨× ×¥ ×¤×¨×“×™× × ×“, בשתי הופעות ×”×ורח שלו ל×ורך הספר, מופיע ×’× ×›×Ÿ ×‘×ž×›×•× ×™×ª שחורה.
התו×× ×”×ž×‘× ×™ ×”×ž×•×©×œ× ×•×”×ž×•×‘×Ÿ מ×ליו בין סיפורו של קולה×וס ווקר לסיפורו של מיכ×ל קולה×וס מפעיל על הקור×ת שלושה כוחות ×—×–×§×™× ×•×ž×¤×œ×™××™×:
השלווה פקוחת ×”×¢×™× ×™×™× ×©×‘×” ×”×™× ×ž×¦×¤×” ×œ× ×¨×§ לסוף הידוע מר×ש ××œ× ×œ×›×œ שלב ושלב של ×”×ž×‘× ×”.
×”×¡×§×¨× ×•×ª השלווה שבה ×”×™× ×ž×—×›×” לר×ות ב××™×–×” חומר ×ª×ª×’×œ× ×”×¦×•×¨×” ומה ×™×”× ×¤×©×¨ הדבר. תר×ו: ×”× ×” בוקר טי ×•×•×©×™× ×’×˜×•×Ÿ בתפקיד מרטין לותר. (יש ×©× ×יפשהו ×’× ×ª×ž×•× ×” של לותר עצמו – שעשוע גס ב×ורח ×œ× ××•×¤×™×™× ×™.)
מעל לכל: תשומת הלב הדרוכה שבה מובלט כמו ר×שו של קדוש כל קו, כל צל, של כל הבדל ×ž×‘× ×™ בין סיפורו של קולה×וס ווקר לסיפורו של מיכ×ל קולה×וס.
×”×פקט של להפוך סיפור על התעללות של ×ציל בסוחר בעל חוש צדק לסיפור של התעללות של ×œ×‘× ×™× ×‘×©×—×•×¨ בעל חוש צדק: כמו מימוש של ×¤×•×˜× ×¦×™×ל: ×–×” מה שזה ×”×™×” צריך להיות כל הזמן, ×–×” הטבעי.
×ו ש×ולי ×–×” × ×¨××” לי טבעי רק בגלל ×©×‘×¢×•×œ× ×©×œ רגטיי×, ×•×‘×¢×•×œ× ×©×œ×™, ×¡×•×—×¨×™× ×”× ×”××¦×™×œ×™× (פורד, מורגן)?
סיבה ×חרת: מיכ×ל קולה×וס ×”×•× ×¡×•×—×¨ וחוש הצדק שלו ×”×•× ×—×•×© צדק של סוחר. ×ין בו סתירות, רק ×”×§×¦× ×”. ×פשר ×œ×§×¨×•× ×ת סיפור התקוממותו של קולה×וס כמין מיתוס ברי××” של הקפיטליז×. מיכ×ל קולה×וס מביך ×›×™ ×”×•× ×”×¤× ×˜×–×™×™×” של גוליית על ×”×™×ž×™× ×‘×”× ×”×•× ×¢×“×™×™×Ÿ ×”×™×” דויד.
חוש הצדק של קולה×וס ווקר ×’× ×”×•× ×—×•×© צדק של סוחר, למרות ×©×”×•× ××™× ×• סוחר, למרות ×©×”×§×¤×™×˜×œ×™×–× ×”×•× ×ž×” ×©×ž×“×›× ×ותו. קולה×וס ווקר רוצה להיות לבן ×•×ž×ª×§×•×ž× ×›×™ ×”×¢×•×œ× ×œ× ×ž×פשר לו. קולה×וס ווקר מביך בצורה ×חרת.
מה התפקיד של הסיפור ×”×ž×§×“×™× ×”×רוך והמוזר על ×ª×™× ×•×§×” של שרה, ו×חר-כך על חיזורו של קולה×וס ווקר?
××ª× ×—×•×©×‘×™× ×©"סיפור כפר" של ××™×–×ק ×“×™× ×¡×Ÿ ×’× ×›×Ÿ מבוסס על מיכ×ל קולה×וס?
הדמיון העמוק וההבדל העמוק ×ž×ž× ×• בין ×”×ופן שבו מתפקדות ×‘×¢×•×œ× ×”×ž×™×•×¦×’ של הסיפור דמויות ×©× ×•×©×ות על גבן ×ת ×”×¢×•×œ× ×”×מיתי, ודמויות ×©× ×•×©×ות על גבן ×¢×•×œ× ×¡×™×¤×•×¨ ×חר. הדמיון וההבדל בדרך שבה הסיפור יכול לעבוד ×יתן, להתערבב ×יתן. מפתה לחשוב שזה כל ההבדל בין סוגי העולמות.
פיסקת ×”×¡×™×•× ×©×œ החלק הר×שון של הספר: "×›×שר × ×—×ª הוליכו ×ותו ×ל הדיימלר הגדולה. ×”× ×”×’ פתח ×ת הדלת ועמד עמידת-דו×. ×‘×ž×›×•× ×™×ª ישב ×”×רכי-דוכס פר×× ×¥-×¤×¨×“×™× ×× ×“, יורש העצר של הקיסרות ×”×וסטרו-×”×•× ×’×¨×™×ª. ×”×רכי-דוכס ×”×™×” לבוש מדי פלדמרשל של ×”×¦×‘× ×”×וסטרי. לידו ישבה רעייתו, ×”×¨×•×–× ×ª סופי, ×ž×˜×¨×•× ×™×ª כבודה שפיהקה קלות מ×חורי יד × ×ª×•× ×” בכפפה. × ×¨××” ×”×™×” שה×רכי-דוכס פר×× ×¥-×¤×¨×“×™× ×× ×“ ××™× ×• יודע מיהו ×”×•×“×™× ×™. ×”×•× ×‘×™×¨×š ×ותו על המצ×ת ×”×וירון.”
