“England has been in a dreadful state for some weeks. Lord Coodle would go out, Sir Thomas Doodle wouldn’t come in, and there being nobody in Great Britain (to speak of) except Coodle and Doodle, there has been no Government. It is a mercy that the hostile meeting between those two great men, which at one time seemed inevitable, did not come off; because if both pistols had taken effect, and Coodle and Doodle had killed each other, it is to be presumed that England must have waited to be governed until young Coodle and young Doodle, now in frocks and long stockings, were grown up. This stupendous national calamity, however, was averted by Lord Coodle’s making the timely discovery, that if in the heat of debate he had said that he scorned and despised the whole ignoble career of Sir Thomas Doodle, he had merely meant to say that party differences should never induce him to withhold from it the tribute of his warmest admiration; while it as opportunely turned out, on the other hand, that Sir Thomas Doodle had in his own bosom expressly booked Lord Coodle to go down to posterity as the mirror of virtue and honour. Still England has been some weeks in the dismal strait of having no pilot (as was well observed by Sir Leicester Dedlock) to weather the storm; and the marvellous part of the matter is, that England has not appeared to care very much about it, but has gone on eating and drinking and marrying and giving in marriage, as the old world did in the days before the flood. But Coodle knew the danger, and Doodle knew the danger, and all their followers and hangers-on had the clearest possible perception of the danger. At last Sir Thomas Doodle has not only condescended to come in, but has done it handsomely, bringing in with him all his nephews, all his male cousins, and all his brothers-in-law. So there is hope for the old ship yet”. (Dickens, Bleak house; chap: 40)
 |
| ×˜×•× ×ול ×לון. מתוך ×”×¦×™×•×¨×™× ×©×œ הספר |
כבר מספר שבועות ש×× ×’×œ×™×” × ×ž×¦×ת ב-"dreadful state", כותב המספר, וכמו מלקט ×ת מילותיו מ×וצר ×”×ž×œ×™× ×©×œ המעמד הגבוה, שבו "× ×•×¨×" יכול לת×ר ×¡×§× ×“×œ פוליטי מרוחק כמו ×’× ×˜×¢× ×¨×¢ ב××•×¤× ×”. והמצב רע כל כך, עד ש×תה, הקור×, ×œ× ×©×ž×¢×ª עליו בכלל עד עכשיו. ××, ×‘×©× ×”×¡×¤×§ הסביר, ×תה מוכן ×œ×”× ×™×— ש×ולי חלפו מספר שבועות בין הפרק ×”×§×•×“× ×œ×¤×¨×§ ×–×”, ×ž×•×¤×™×¢×™× ×‘×ž×©×¤×˜ ×”×‘× ×”×œ×•×¨×“×™× ×§×•×“×œ ודודל ×•×ž×¡×™×¨×™× ×¡×¤×§ – זו טרגדיה של המעמדות ×”×¢×œ×™×•× ×™×.
דודל וקודל ×”× ×©×ž×•×ª ×©× ×•×¢×“×• להיכתב יחדיו. שתי דמויות בעול×, ×©× ×™ חברי ×¤×¨×œ×ž× ×˜ יריבי×, זכו ×œ×©×ž×•×ª×™×”× ×ž×©×•× ×©×”× ×ž×¦×œ×¦×œ×™× × ×—×ž×“ ביחד, ×•×ž×§× ×™× ×œ×˜×§×¡×˜ ×רומה של שיר ערש. והדמיון בין ×”×©× ×™×™× ×ž×ª×¨×—×‘ הל××”, ×ž×©×ž×•×ª×™×”× ×œ×©×ר המשפט, שמתחיל בתקבולת × ×™×’×•×“×™×ª: " Lord Coodle would go out, Sir Thomas Doodle wouldn’t come in". ×–×” יוצ×, וזה ×œ× × ×›× ×¡. ומ×חר, כותב המספר, ש×ין ×‘×‘×¨×™×˜× ×™×” ×יש שר×וי לדבר עליו מלבד×, ×ין ממשלה. קודל ודודל, ×× ×›×Ÿ, ××™× × ×¨×§ ×©× ×™ שמות מגוחכי×, ×”× ×’× × ×ž×¦××™× ×‘×•×•×קו×, שהופך ××•×ª× ×œ×©×ª×™ דמויות ר×שיות במחזה פוליטי ×בסורדי, ושכובל ××•×ª× ×–×” לזה ב×× ×œ×•×’×™×” גורדית. ×× ×¨×§ קודל ודודל ×™×©× ×, ×•×©× ×™×”× ×™×¨×™×‘×™× ×¤×•×œ×™×˜×™×™×, מעמדו של ×”×חד ×™×”×™×” תמיד × ×™×’×•×“×™ למעמדו של ×”×©× ×™, ×•×œ× ×¦×— × ×’×–×¨ ×¢×œ×™×”× ×œ×©×‘×ª ב×ותו משפט, ×–×” לצד ×–×”, ×—×¨×•×–×™× ×™×—×“×™×•.
×”×× ×œ×•×’×™×” בין ×”×©× ×™×™× ×ž×ž×©×™×›×” למשפט הב×, שבו מסתבר ×›×™ קודל הזמין ×ת דודל (×ו דודל ×ת קודל) לדו-קרב, ×©×œ× ×™×¦× ×ל הפועל. לו ×”×™×” ×ž×ª×§×™×™× ×ותו דו-קרב, הן קודל והן דודל היו ×ž×ª×™× ×‘×•; קודל ודודל, ×›×מור, ב××™× ×ª×ž×™×“ בצוות×.
×œ×©× ×™×”×, מסתבר, ×’× ×™×© ילדי×, ×©× ×ž×¦××™× ×‘×¢×¨×š ב×ותו הגיל, כמובן; ומ×חר שמלבד קודל ודודל ×ין ××£ ××“× ×¨×וי ×חר, ×המ, לו היו ×”×©× ×™×™× × ×”×¨×’×™×, ×”×™×” על ×‘×¨×™×˜× ×™×” להמתין עד שיתפסו צ×צ××™×”× ×ת השלטון. ×¡×™×›×•× ×כזרי של הפוליטיקה הבריטית במ××” ×”-19.
 |
| סמולוויד וחברי×. מתוך ×”×¦×™×•×¨×™× ×‘×¡×¤×¨ |
ק×פי, ד×פי ופ×פי
זו ××™× ×” ×”×¤×¢× ×”×¨××©×•× ×” שבה קודל ודודל מוזכרי×. ×”× ×ž×•×¤×™×¢×™× ×§×•×“× ×œ×›×Ÿ בפרק 12, ×©× ×ž×¢×•×¨×‘×ª ×חת הדמויות, סר לסטר דדלוק, בשיחה ×¢× ×•×™×œ×™×× ×‘×פי ולורד בודל. ב×פי ובודל ×”×•×¤×›×™× ×œ×ž×¢×™×™×Ÿ ×™×¦×¨× ×™ של שמות מקבילי×: קודל ודודל, דוכס פודל וגודל, הודל וג'ודל, לודל, מודל ×•× ×•×“×œ; לעומת ק×פי, ד×פי ופ×פי, ×’×פי וה×פי, ×’'×פי ול×פי.
בעצ×, ×–×” שווה ציטוט:
“Then there is my Lord Boodle, of considerable reputation with his party, who has known what office is and who tells Sir Leicester Dedlock with much gravity, after dinner, that he really does not see to what the present age is tending. A debate is not what a debate used to be; the House is not what the House used to be; even a Cabinet is not what it formerly was. He perceives with astonishment that supposing the present government to be overthrown, the limited choice of the Crown, in the formation of a new ministry, would lie between Lord Coodle and Sir Thomas Doodle–supposing it to be impossible for the Duke of Foodle to act with Goodle, which may be assumed to be the case in consequence of the breach arising out of that affair with Hoodle. Then, giving the Home Department and the leadership of the House of Commons to Joodle, the Exchequer to Koodle, the Colonies to Loodle, and the Foreign Office to Moodle, what are you to do with Noodle? You can't offer him the Presidency of the Council; that is reserved for Poodle. You can't put him in the Woods and Forests; that is hardly good enough for Quoodle. What follows? That the country is shipwrecked, lost, and gone to pieces (as is made manifest to the patriotism of Sir Leicester Dedlock) because you can't provide for Noodle!”
×בל קודל ודודל ×—×•×–×¨×™× ×‘×¤×¨×§×™× ×”×‘××™×, וחלק מהדמויות ××£ מדברות ×¢×œ×™×”× ×‘×ž×¤×•×¨×© (×× ×›×™ ×œ× ×‘×¦×™×˜×•×˜ ישיר, כך שתתכן התערבות של המספר). ×•×ž×ª×’× ×‘ החשד ש×ולי, רק ×ולי, ×לו ×©×ž×•×ª×™×”× ×”××ž×™×ª×™×™× ×©×œ ×©× ×™ ×”×œ×•×¨×“×™× ×”×œ×œ×•. ×ולי ×‘×¢×•×œ× ×”×ž×™×•×¦×’ של "Bleak House" ×ž×¡×ª×•×‘×‘×™× ×©× ×™ ר×שי סיעות יריבות ×¢× ×©×ž×•×ª חרוזי×, ו×יש ×œ× ×ž×•×—×”.
×œ× ×¡×‘×™×¨, ×× ×›×™ ×פשרי
×”×מת ×”×™× ×©×”×©×לה הזו ×œ× ×ž×¢× ×™×™× ×ª במיוחד. ×בל יש לה השלכות. ×¢×¦× ×™×™×ª×›× ×•×ª×” של הש×לה מצביעה על משהו ב×ופי ×”×¢×•×œ× ×©×œ "Bleak House". ×›×™ ×× ×”×©×ž×•×ª הללו ×”× ×כן שמות הדמויות, למה ××£ ×חד ×œ× ×ž×ª×™×™×—×¡ לכך? ×œ×©× ×”×”×ž×—×©×”, × ×¡×• לחשוב מה ×”×™×” קורה לו היו ביבי וטיבי ר×שי סיעות מתחרות.
××– × ×¨××” ש×ין דילמה. העסק ×œ× ×¡×‘×™×¨. ×בל ×”×¢×•×œ× ×©×œ "Bleak House" יכול להכיל ×ת ××™ הסבירות הזו, ×”×•× ×ž×›×™×œ בקלות מוזרויות ×חרות. ×–×” ×ותו ×¢×•×œ× ×©×—×œ×§ מהדמויות בו הן קריקטוריות כמעט לחלוטין: ×¡×‘× ×¡×ž×•×œ×•×•×™×“, שפועל במחזוריות שמזכירה מחזה של בקט; מיסיס פרדיגל, ×¢× ×©×ž×œ×ª×” הופכת העולמות; ×ו הכומר צ'×“×‘× ×“, שכל משפט שלו ×‘× ×•×™ מרצף ש×לות, שבסיומן תשובה צפויה. לדמויות ×חרות יש לפחות ×ª×›×•× ×” בולטת ×חת, בין ×× ×ž×“×•×‘×¨ במשפט קבוע ×ו במחווה חוזרת. ×”×¢×•×œ× ×¢×ž×•×¡ קריקטורות, והדמויות חיות ×¢× ×–×” ×‘×©×œ×•× ×™×—×¡×™.
לכן, יתכן בהחלט שקודל ודודל ×”× ×©×ž×•×ª ×מיתיי×, חלק ×ž×”×¢×•×œ× ×”×ž×™×•×¦×’. ×”×¢×•×œ× ×”×“×™×§× ×¡×™×× ×™ מסוגל לקבל ×–×ת, שכן ×”×•× × ×¢ תמיד בין החוקיות ×”×ריסטוטלית של סבירות והכרח לבין החוקיות הרטורית של הס×טירה. ×–×” ×ž×©×•× ×”, ×בל ×–×” פועל. ×•×’× ×× ×—× ×• ×ž×•×›× ×™× ×œ×§×‘×œ ×–×ת. למעשה, ×–×” חלק מהכוח של הספר ×”×–×”.
×בוי, הרפלקסיה ×”× ×ª×¢×‘×ª
הש×לה ×›×ן, בעצ×, ×”×™× ×”×× ×§×•×“×œ ודודל ×”× ×—×œ×§ ×ž×”×¢×•×œ× ×”×ž×™×•×¦×’ ×ו רק חלק מהשדר, מהדרך שבה ×”×¢×•×œ× ×ž×¡×•×¤×¨. קודל ודודל ×”× ×©×ž×•×ª ×¡×ž×œ×™×™× ×ž×“×™, ×¢×•×‘×“×™× ×™×•×ª×¨ מדי טוב ביחד, מכדי ×©×”× ×™×”×™×• חלק ×ž×”×¢×•×œ× ×ž×‘×œ×™ שהדמויות יגיבו לכך. ×‘×ž×œ×™× ×חרות, ×× ×“×™×§× ×¡ ×”×›× ×™×¡ סמל כל כך בוטה לתוך ×”×¢×•×œ× ×©×œ×•, מדוע הסמל ×œ× ×”×¦×ž×™×— שורשי×? מדוע ×”×¢×•×œ× ×œ× ×ž×’×™×‘ לו?
והתשובה ×”×™× – כמעט ×©×œ× × ×¢×™× ×œ×•×ž×¨ – ×›×™ זו ×œ× ×”×¤×¢× ×”×¨××©×•× ×”. ×›×™ ×“×™×§× ×¡ הופך חלק מהדמויות ×œ×¡×ž×œ×™× ×‘×•×˜×™×, לקריקטורות של ×ž×¦×‘×™× ×× ×•×©×™×™×, ×•×”×¢×•×œ× ×©×œ×• ×œ× ×ž×ª×¨×’×©. ×”×¢×•×œ× ×©×œ×• ×œ× ×ž×ª×¨×’×©, ×בל משהו בקרי××” כן. ×תה מרגיש ש×תה ×§×•×¨× ×‘×¡×¤×¨ ×¢× ×יזו מט×פיזיקה משלו, ×¢× ×—×•×§×™×•×ª כמעט דומה לזו של ×”×¢×•×œ× ×©×œ×š, ×בל ×חרת. וכל הזמן ×תה תמה ×יך דמות ×©× ×˜×•×¢×” כל כך עמוק בתוך ×”×¢×•×œ× ×©×œ הספר, שיש לה משפחה ×•×¨×¦×•× ×•×ª, עדיין פועלת כפי ×©×”×™× ×¤×•×¢×œ×ª, ×›×ילו יש לה מין עיוות מוזר, ש××£ ×חת מהדמויות ×œ× ×¨×•××”. ספר שכולו ×ž× ×•×§×“ ×‘×—×•×¨×™× ×©×—×•×¨×™× ×§×˜× ×™×, שהדמויות פשוט עוקפות ב××œ×’× ×˜×™×•×ª.
ו×ולי ×–×” ×ומר משהו לגבי ספרות ככלל. ××•×”×‘×™× ×œ×¡×¤×¨ ×œ×™×œ×“×™× ×©×¡×¤×¨×™× ×™×’×œ×• ×œ×”× ×¢×•×œ×ž×•×ª חדשי×. בדרך כלל ×”×›×•×•× ×” ×”×™× ×œ×“×¨×§×•× ×™× ×•×¤×™×•×ª. ××£ ×חד ×œ× ×ž×¡×¤×¨ ×œ×”× ×¢×œ המט×פיזיקה, על ×”×—×•×§×™× ×”×“×§×™×, השקופי×, ×©×”×•×¤×›×™× ×ת העולמות הללו ל××—×¨×™× ×‘×מת.