הצפייה בשורטב×ס הש×ירה בי תחושה של פספוס, על ××£ היותו ×ž×¢× ×™×™×Ÿ, עשוי כהלכה, ×ž×¨×©×™× – ×ו כל סופרלטיב ×חר ×©× ×”×•×’ להצמיד לסרט ×הוב. לקח לי, ×× ×›×Ÿ, זמן מה להבין מה מקור התחושה הזו. ×”××™× ×¡×˜×™× ×§×˜ הר××©×•× ×™ הצביע על סופו ×”×§×•× ×‘× ×¦×™×•× ×œ×™ להחריד של סרט ×–×” – סוף העומד ×‘× ×™×’×•×“ גמור לרובו של הסרט. ל×חר מחשבה × ×•×¡×¤×ª הגעתי ×œ×ž×¡×§× ×” ש×× ×™ עדיין "ס×קר" של הפי-×× ×“×™× (×©× ×™× ×©×œ ×ª×™×‘× ×•×ª על ידי ×¡×¨×˜×™× ×מריק××™×™× ×œ× × ×ž×—×§×•×ª בכזו קלות).
למען ×”×מת ×›× ×¨××” ×©×œ× ×”×™×™×ª×™ מצליח להבין תחושה זו ×œ×•×œ× ×—×‘×¨×™ לצפייה, ×שר סיפר לי במפורט על תגובות הקהל ×”×¡×™× ×ž×˜×§×™ ×‘×”×§×¨× ×” שבה × ×›×—. על פי החבר, כל קטע בסרט ×©× ×•×§×˜ ב××œ×ž× ×˜×™× ×¤×•×¨× ×•×’×¨×¤×™×™× ×‘×¡×¨×˜ הל×-×¤×•×¨× ×•×’×¨×¤×™ ×”×–×” – וכ×לה ×œ× ×—×¡×¨×™× ×‘×• – לווה בתזוזות ×•×¨×—×©×™× ×©×œ ××™-× ×•×—×•×ª מהקהל. ×¨×—×©×™× ×לה התגברו והגיעו לידי הבעת גועל ×ž×•×¤×’× ×ª ×‘×ª×ž×•× ×•×ª ×”"פחות מקובלות" בסרט, כגון ×”× ×©×™×§×” המוצמדת לר×ש העיר הזקן, ×ו ×ž×©×ž× ×™×” ×”× ×©×¤×›×™× ×©×œ ×חת ×”× ×©×™× ×‘×¨×§×¢ ×חת ×ž×¡×¦× ×•×ª ×”×ורגיה הרבות.
שורטב×ס מציג ×¢×•×œ× ×‘×•×¢×ª×™: לכל ×ורך הסרט ×× ×• ×—×•×–×™× ×‘×—×‘×¨×” בעלת ×ž×™× ×™×•×ª משוחררת הפתוחה ×œ× ×™×¡×™×•× ×•×ª ×”×¤×¨×˜×™× ×‘×ª×•×›×” לבדוק ×ת גבולות ×”×ž×™× ×™×•×ª שלה×. × ×“×ž×” ×›×ילו כל ×”×¢×•×œ× ×”×ž×כלס ×ת הסרט משתייך לחברה זו. ×”×¢×•×œ× ×”×—×™×¦×•×Ÿ ×‘× ×œ×™×“×™ ביטוי רק על ידי הדמות ×”×ž× ×¡×” ×œ×”×™×›× ×¡ ×ž×ž× ×• ×ל הבועה, ו×ין הופעה ישירה של תגובות חברתיות שליליות שהיו מתעוררות, קרוב לווד××™, ×‘×¢×•×œ× ×”×—×™×¦×•× ×™.
×–×”, לדעתי, מקור תחושת הפספוס שעלתה בי: צפיתי בסרט בבית ובחברת זוג חברי×, ×›×©×©×œ×•×©×ª× ×• ×œ× "סטרייטי×", במידה זו ×ו ×חרת. בכך ×יבדתי ×ת ×”×”×–×“×ž× ×•×ª לחזות בחלק ממה שזכה חברי לחזות בו – ×”×ª× ×¤×¦×•×ª הבועה של הסרט ×ל ×”×¢×•×œ× ×”×—×™×¦×•× ×™, ×”×ª× ×¤×¦×•×ª ×”× ×—×•×•×™×ª בעוצמה גדולה יותר עקב היעדרו המוחלט של ×”×¢×•×œ× ×”×—×™×¦×•× ×™ מהסרט עצמו.