×חד ×”×ž×•× ×—×™× ×©×œ× ×ž×¤×¡×™×§×™× ×œ×¨×•×¥ ×‘×¤×•×¨×•×ž×™× ×©×œ ×והדי מד"ב ×•×¤× ×˜×–×™×” ×”×•× ×¡× ×¡××•×•× ×“×”. לפי ויקיפדיה ×”×× ×’×œ×™×ª, ×”×¡× ×¡××•×•× ×“×” (sense of wonder) ×”×™× "×”×”×‘× ×” ×©×™×©× ×• משהו ×©×”× ×ž×¢×Ÿ ×œ× ×œ×’×ž×¨×™ הבין – ×ו ש×ולי ×œ× ×§×œ×˜ ×©×™×©× ×• משהו להבין – עד ×œ× ×§×•×“×” זו". שזה, ×יך לומר, לגמרי ×œ× ×יך ×©×”×‘× ×ª×™ ×ת ×”×ž×•× ×— עד עתה. קטע. ×¡× ×¡××•×•× ×“×”, ×פילו.
משמיעת ×”×ž×™×œ×™× ×‘×œ×‘×“, תפסתי ×ת ×”×¡× ×¡××•×•× ×“×” כעמדת פלי××” ×ל מול העול×. התחושה שמתקבלת ×›×שר ×ž×¢×ž×™×“×™× ×ותך מול גודל בלתי × ×ª×¤×¡, ×ו – בהקשר של מד"ב ×•×¤× ×˜×–×™×” – ×חרוּת שלמה ×•×§×•×”×¨× ×˜×™×ª, דבר מה ×©×•× ×” לחלוטין ממה ש×תה מכיר, ×ך ×—×™ בכל ×–×ת.
×¡× ×¡××•×•× ×“×”, ×ו חוסר הש×יפה ×ליה, ×”×™× ×’× ×”×‘×¢×™×” העיקרית שלי ×¢× ×¡×¨×˜×™ מד"ב ×•×¤× ×˜×–×™×”. ×”×“×•×’×ž× ×”×˜×•×‘×” ביותר לזה, ×ž×‘×—×™× ×ª×™, ×”×™× ×¡×¨×˜×™ "מלחמת הכוכבי×". בסרט הר×שון של הטרילוגיה ×”×©× ×™×” ×× ×• ×ž×ª×•×•×“×¢×™× ×œ×›×•×›×‘ הבית של לוק סקייווקר הצעיר. חול ×•×¢×•× ×™, וברקע רובוט × ×•×©× ×¨×™×§×©×”. רובוט × ×•×©× ×¨×™×§×©×” ×”×•× ×‘×“×™×•×§ ×”×× ×˜×™×ª×–×” ×œ×¡× ×¡××•×•× ×“×”. לקחו רובוט, שיסמל ×¢×ª×™×“× ×™×•×ª, לקחו ריקשה, לסמל ×¢×•× ×™, וחיברו ×‘×™× ×™×”×. זו ××™× ×” ×חרוּת, זו הלעגה עליה.
"שלישיית בלוויל" ×”×•× ×¡×¨×˜ מפעי×. זו ×¡× ×¡××•×•× ×“×” שפועמת בלב הדבר ×”×–×”, ×¡× ×¡××•×•× ×“×” מטורפת ומבריקה.
ו×× ×™ הולך ×œ× ×ª×— לה ×ת הצורה.
תיק תק
בסימן יש יותר מ×שר מסמן ומסומן, ×™×©× ×• ×’× ×”×™×—×¡ בין ×”×©× ×™×™×. היחס ש×× ×—× ×• ×¨×’×™×œ×™× ×œ×“×§×œ× ×”×•× ×™×—×¡ שרירותי. במילי×, למשל, ×ין קשר של ממש בין המסמן למסומן, למעט ב××•× ×•×ž×˜×•×¤×™×ות. כל רצף ×¦×œ×™×œ×™× ×קר××™ יכול לייצג כל דבר. צ'רלס פירס הבחין בין שלושה סוגי ×¡×™×ž× ×™×: ××™× ×“×§×¡×™×§×œ×™×™×, ×¡×™×ž× ×™× (symbol) ו××™×™×§×•× ×™×. יחס ××™× ×“×§×¡×™×§×œ×™ ×”×•× ×™×—×¡ של הצבעה, ו×פשר ×œ×ž×¦×•× ×ותו ×‘×ž×˜×•× ×™×ž×™×•×ª ×ו ×‘×§×©×¨×™× ×¡×™×‘×ª×™×™×. עקבות בשלג משמשות ×œ× ×• כסימן לכך שחיה עברה ×›×ן. ×‘×¡×™×ž× ×™× ×ž×ª×§×™×™× ×™×—×¡ שרירותי, וב××™×™×§×•× ×™× ×™×©× ×• יחס של דמיון בין המסמן למסומן. ×¦×™×•×¨×™× ×”× ×“×•×’×ž× ×˜×•×‘×” ל××™×™×§×•× ×™×, קל וחומר ×¡×¨×˜×™× ×ž×¦×•×™×™×¨×™×.
וזו הסיבה ש"שלישיית בלוויל" ×ž×§×¡×™× ×›×œ כך. ×›×™ ×× ×œ×•×’×™×•×ª ×פשר למתוח, ו"שלישיית בלוויל" ×œ× ×¨×§ ש××™× ×• מוותר על ×”×ª×¢× ×•×’ ×”×–×”, ×”×•× ×¢×•×©×” ×תו משהו חדש לגמרי. הסרט ×‘× ×•×™ מקריקטורות: רוכב ×”××•×¤× ×™×™×, ששרירי ×”×©×•×§×™×™× ×©×œ×• ×¨×—×‘×™× ×ž×’×•×¤×•; המ××¤×™×•× ×¨×™× ×¨×‘×•×¢×™ הכתפיי×, ×”×–×”×™× ×–×” לזה בכל; ×”×ž×›×•× ××™ ×”×יטלקי הגמד, ×¢× ××•×–× ×™ העכבר.
×ך ×œ× ×¨×§ הדמויות עוברות קריקטוריזציה, ××œ× ×’× ×”×¢×•×œ× ×¢×¦×ž×•. ×”××ž×¨×™×§× ×™×, ×× ×©×™ בלוויל, ×›×•×œ× ×©×ž× ×™×, כמו ×’× ×¤×¡×œ החירות שלה×; בלוויל עצמה מורכבת ×ž×‘× ×™×™× ×™× ×’×‘×•×”×™× ×¢×œ ×‘× ×™×™× ×™× ×’×‘×•×”×™×, ×©×ž×–×›×™×¨×™× ×™×•×ª×¨ מכל ×ת הדרך שבה בחר סלין לת×ר ×ת × ×™×•-יורק: עיר עומדת; מסילת הרכבת ×œ× ×¢×•×‘×¨×ª ליד ×—×œ×•× ×Ÿ של הדמויות, ×”×™× ×¦×ž×•×“×” ×ליו ומטה ×ותו מעט הצידה. 
×× ×—× ×• × ×•×”×’×™× ×œ×§×©×¨ קריקטורות ×¢× ×œ×¢×’, ×בל ×–×” ×œ× ×ž×—×•×™×‘ המצי×ות. × ×›×•×Ÿ יותר ×™×”×™×” לת×ר קריקטורה כסוג של הגזמה. סוזן ×‘×¨× × ×¡ (×©×œ× ×§×¨×תי, ×בל ויקיפדיה הו×ילה להזכיר ×ותה) מת×רת קריקטורות ×›×”×§×¦× ×” של ×”×‘×“×œ×™× ×ž×¤×¨×¦×•×¤×™× ×¨×’×™×œ×™×. ×× × × ×™×—, למשל, פרצוף פרוטוטיפי של גבר, הקריקטוריסט יחפש ×ת ×”×ופן שבו הפרצוף הממשי סוטה מהפרוטוטיפ, ויקצין ×ת ההבדל ×”×–×”.
[כמובן שכל העסק מורכב הרבה יותר, ×בל ההגדרה של ×‘×¨× × ×¡ חזקה למדי. ×”×™× ×ž×פשרת ×’× ×œ×™×¦×•×¨ "×× ×˜×™-קריקטורות". ×פשר לקחת פרצוף, ולקרב ×ותו לפרצוף הפרוטוטיפי. שזה ×ž×’× ×™×‘ לפחות כמו ×ž×¡×¤×¨×™× ×“×ž×™×•× ×™×™×]
×בל ×× ×—× ×• ×œ× × ×•×˜×™× ×œ×§×©×¨ קריקטורות ללעג סת×, ×•×”× ×˜×™×™×” הזו ××™× ×” קשורה רק להיסטוריה של ×”×–'×× ×¨. ×× ×—× ×• ×ž× ×¡×™× ×œ× ×ž×§ ×ת ×”×”×§×¦× ×”, ומ×חר ש×× ×• ×ž× ×ž×§×™× ×”×§×¦× ×” של הבדלי×, לעג ×”×•× ×חת הבחירות ×”×¤×¨×©× ×™×•×ª ×”×ž×•×‘× ×•×ª מ×ליהן. בקריקטורות הקשר שבין המסמן למסומן הופך ליותר מ××™×§×•× ×™. ×”×× ×œ×•×’×™×” כבר ××™× ×” משתדלת לתפוס ×ת מירב ×”×¤×¨×˜×™× ×‘×ž×™×¨×‘ הדיוק, ×”×™× ×ž×ž×¨×›×–×ª ×¤×¨×˜×™× ×ž×¡×•×™×ž×™× ×•×ž×©×˜×™×—×” ×¤×¨×˜×™× ×חרי×, ×•×›×©×”×™× ×¢×•×©×” ×–×ת ×”×™× ×ž×¨×“×“×ª ×ת המיוצג, והופכת ×ותו למהות, ×ª×›×•× ×” שיש לה דמות.
×”×“×‘×¨×™× × ×›×•× ×™× ××£ יותר ×›×שר הקריקטורה ××™× ×” מייצגת ××“× ×ž×ž×©×™, ××œ× ×“×ž×•×ª. במקרה ×–×” ××™ ×פשר ×פילו לדבר ×‘×¨×¦×™× ×•×ª על "השטחה", שכן ×ין מה לשטח. הדמות × ×•×¦×¨×” שטוחה. ××ž× ×, מדובר בייצוג ויזו×לי, ×בל ×œ×¡×™×ž× ×™× ×™×© × ×˜×™×™×” ×œ×ž×’× ×˜ ××œ×™×”× ×ž×©×ž×¢×•×™×•×ª × ×•×¡×¤×•×ª. ×× ×—× ×• × ×•×˜×™× ×œ×¢×‘×•×¨ במהירת מהוויזו×לי למהותי, במיוחד ×›×שר ×”×ייקון ××™× ×• מייצג דבר מלבד עצמו. ×–×” ×œ× ×©×œ××“× ×‘×ž×¦×™×ות יש ××£ ×רוך, שהקריקטורה ×ž×§×¦×™× ×”, ×–×” ייצוג, שהמסומן שלו × ×¢×œ×. פת××•× ×œ× ×‘×¨×•×¨ היחס שבין הקריקטורה למה ×©×”×™× ×ž×¡×ž× ×ª. ×”×× ×”××£ ×”×רוך ב×מת ש×, ×‘×¢×•×œ× ×”×ž×™×•×¦×’, ×ו ×©×”×•× ×™×™×¦×•×’ מוקצן של דבר מה ×חר?
תק תיק
הקריקטורה המוצלחת ביותר בסרט, ×‘×¢×™× ×™, ×”×™× ×”×ž×œ×¦×¨. קבלו:
המלצר כולו ×”×•× ×ž×—×•×•×” ×ž×ª× ×¤× ×¤×ª. השרוכיות שלו מ×פשרת גמישות ×דירה בכל ×”× ×•×’×¢ לשפת גוף. ×›×שר ×”×•× ×—×© בטוח, ×”×•× ×”×•×œ×š מוטה ל×חור, כך ש×פו יתרומ×. ×›×שר ×”×•× ×ž×¦×™×¢ ×›×™×¡× ×œ×ž×¤×™×•× ×¨×™×, ×”×•× ×§×“ עד התהפכות. ×›×שר ×”×•× ×ž×‘×™×¢ צער, ×”×•× ×ž×©×ª×—×•×•×”:
הקטע ×”×–×” בסרט ×”×•× ×’× ×”× ×§×•×“×” שבה הקריקטורה שטוחה במיוחד. המלצר ×”×•× ×‘×מת ×ך ורק צביעות שלבשה צורה. ×בל ר×ו, הצורה חודרת היישר ×ל תוך ההיגיון של העול×. ×›×שר ×”×•× ×§×“, רו××™× ×œ×¨×’×¢ ×ת המ××¤×™×•× ×¨×™× ×“×¨×š ×¢×™× ×™×•. כלומר, רו××™× ××•×ª× ×”×¤×•×š. ×–×” ×œ× ×™×™×¦×•×’ של ××“× ×ž×©×ª×—×•×•×” בצורה מוגזמת, ×–×” ××“× ×ž×©×ª×—×•×•×” בצורה מוגזמת. המלצר בסרט ב×מת מתהפך. וזו ×œ× ×”×¡×¦×™× ×” היחידה שבה ההיגיון של הקריקטורה מתלבש על היגיון העול×. ×ª×ž×•× ×ª הפספורט של ×”×יטלקי ×”× ×ž×•×š מציגה רק חצי פרצוף. ×›×™ ×”×•× × ×ž×•×š, כמובן; פסל החירות שמן ×›×מריק××™×; ×•×›×ª×¤×™×”× ×”×¨×‘×•×¢×•×ª של המ××¤×™×•× ×¨×™× ×ž×ª×חדות לכדי מיקשה ×ž×œ×‘× ×™×ª ×חת. הקריקטורות ××™× ×Ÿ רק חיות בעול×, הן מלבישות עליו ×ת ×”×’×™×•× ×Ÿ שלהן. ×›×שר דבר ×›×–×” קורה, × ×¢×©×” קשה יותר ×œ×”× ×™×— ש×× ×• ×ž×§×‘×œ×™× ×™×™×¦×•×’ מוגז×, שהקריקטורה ×”×™× ×¨×§ קריקטורה. פת××•× ×”×§×¨×™×§×˜×•×¨×” הופכת לייצוג ××™×§×•× ×™ רי×ליסטי. כך הדמויות ב×מת, כך הן × ×¨×ות, כך הן ×ž×ª× ×”×’×•×ª.
"שלישיית בלוויל" מצליח לשחק על הקו הדק ×”×–×”, שבו ×œ× ×‘×¨×•×¨ מה ב×מת היחס שבין המסמן למסומן. ×›×™ מצד ×חד, ×”×¢×•×œ× ×¤×•×¢×œ על פי ×”×’×™×•× ×Ÿ של הקריקטורות, ×ך מצד ×©× ×™ הן קריקטורות מובהקות. הן יכולות, כמובן, להיות ×©× ×™ הדברי×. הסרט יכול לפעול לפי היגיון משל עצמו, ××•×œ× ×œ×”×©×™×§ ×œ×¢×•×œ× ×©×œ× ×•. במקרה ×–×”, הקריקטורות הן עדיין ×ך ורק מהויות, ×™×¦×•×¨×™× ×©×ž×ª×§×ª×§×™× ×¢×œ פי ×ž× ×’× ×•×Ÿ ברור ×חד. פשוט ×‘× ×• להן ×¢×•×œ× ×©×™×ª××™× ×œ×”×Ÿ. ×בל ×œ× ×›×š ×–×” מרגיש ב×מת.
תיק תק
הסיבה לכך, מלבד עושר ×”×ž×“×”×™× ×©×œ ×”×¤×¨×˜×™× ×©×ž××›×œ×¡×™× ×ת העול×, ×”×™× ×”×©×’×¨×”. בסיפורי×, שגרה משמשת בתפקיד ××§×¡×¤×•×–×™×¦×™×•× ×™. הסיפור מתחיל תמיד ב×ותו ×ירוע שיכול לבתק ×ת שלשל×ות ×”×”×¨×’×œ×™× ×©×× ×• ×¢×•×˜×¤×™× ×¢×¦×ž× ×• בה×, ולייצר שרשרת ××™×¨×•×¢×™× ×—×“×©×”. ×ירוע שיכול להוליד ××™×¨×•×¢×™× ×—×“×©×™×. "שלישיית בלוויל" ××™× ×• ×™×•×¦× ×“×•×¤×Ÿ, מלבד בכך ש×צלו השגרה תופסת ×ž×§×•× ×“×•×ž×™× × ×˜×™ בהרבה מבדרך כלל.
ר×ו ×ת הקטע הב×:
בצפייה ר××©×•× ×” הלב × ×›×ž×¨. הכלב רוצה ×וכל, ×בל ××£ ×חד ×œ× ×ž×ª×™×™×—×¡ ×ליו. ×”×•× ×ž×ª×—× ×Ÿ, ×”×•× ×ž× ×™×— ×ת הר×ש על השולחן, ×בל ×œ× ×–×•×›×” למבט, ×•×›×©×”×•× ×–×•×›×”, המבט ממשיך ×ž×ž× ×• והל××”. הלב × ×›×ž×¨, עד ש×תה מגלה שזה ×œ× ×”×¡×™×¤×•×¨, ××œ× ×¡×™×¤×•×¨ שמופקע מייחודיותו, והפך ל×קספוזיציה (הלו, ×©×˜×¨× ×‘×¨×’!). כלומר, ×–×” ×ירוע חוזר, שמתרחש כל הזמן, בלופ מתמיד, ובסופו, בלופ מתמיד, הכלב יקבל ×ת ×”×וכל שלו.
זו ×œ× ×¡×¦×™× ×” יוצ×ת דופן. מרגע שרוכב ×”××•×¤× ×™×™× × ×ª×¤×¡, ×”×•× × ×ª×¤×¡ ×’× ×œ×©×’×¨×” חדשה. ×”×•× ×ž×ž×©×™×š ברכיבה ×”××™× ×¡×•×¤×™×ª שלו, ×›×וטומט, יצור שמתקתק על פי עיקרון ברור ×חד. ×•×”×•× ×”×™×” ממשיך כך, ×œ×•×œ× ×¡×‘×ª×•, ש××£ ×”×™× ×¤×•×¢×œ×ª על פי עיקרון בסיסי משלה. חשבו על הערב ×צל שלישיית בלוויל. ×× ×• ×–×•×›×™× ×œ×¡×¦×™× ×” מפורטת של ערב ×חד בחייהן, ×©×›× ×¨××” מתרחש שוב ושוב, ×•×›× ×¨××” ימשיך כך בעתיד, למעט × ×•×›×—×•×ª×” של הסבת×.
××– כן, יש ×›×ן דמויות "שטוחות", ×ך הן מל×ות ×—×™×™×. הן זוכות לשגרה. ×œ× ×œ×©×’×¨×” ש×מורה להסביר ×ת התפתחות העלילה, שכולה ×¤×•× ×§×¦×™×•× ×לית לסיפור, ×›×™ ×× ×œ×©×’×¨×” ×©× ×ž×¦×ת ×©× ×‘×–×›×•×ª עצמה, ×•×”×™× ×ž×œ××” ×¤×¨×˜×™× ×•×”×™×’×™×•×Ÿ ×¤× ×™×ž×™. יש פה סיפור, ×ך ×”×•× ×—×©×•×‘ פחות ×ž×”×¢×•×œ× ×©×ותו ×”×•× ×ž×¢×¨×¢×¨. יש יצירות ×›×לה, מעט, שבהן ×–×” קורה. "שוגון" ×”×•× ×“×•×’×ž× ×˜×•×‘×”. בדרך כלל, ×”×¢×•×œ× ×ž×©×•×¢×‘×“ ×œ×”× ×ž×§×ª העלילה בלבד. ב"שוגון" ו"שלישיית בלוויל" ו"מלך עכברוש" ו"סיפור של ×’×¨×ž× ×™", העלילה חושפת ×ת העול×, ×ת ×”×ž×›× ×™×§×” הרופפת ×©×ž× ×™×¢×” ×ת ××•×ª× ×”×’×œ×’×œ×™×, כדי ש×לו יצרו ×™×•× ×חד, שוב ושוב.
שגרה של ×ž× ×’× ×•×Ÿ בעל עיקרון ×חד ×”×™× ×™×•×ª×¨ ממתמטיקה קומית, שבה כלב מחכה לרכבת כדי ×œ× ×‘×•×— עליה. ×›×שר ×ž×ª×™×™×—×¡×™× ×ליה ×‘×¨×¦×™× ×•×ª – וכך ×כן ×¢×•×©×™× ×‘"שלישיית בלוויל" – ×”×™× ×ž×¢× ×™×§×” ×œ×ž× ×’× ×•×Ÿ ×”×–×” ×—×™×™× ×•× ×¤×—. ושגרה של מהויות ×”×™× ×“×‘×¨ עצוב, ש××™ ×פשר ללעוג לו. ×פשר רק לר×ות ×יך ×”×™× ×ž×ª×§×ª×§×ª, ×•×œ×”×ª×ž×œ× ×™×¨××”.
ומלבד ×–×ת, יש לעצור ×ת רצח ×”×¢× ×‘×“×רפור