לקח ×œ×¢×™×ª×•× ×™× ×–×ž×Ÿ, ×בל בסוף ×פילו ×”× ×¢×œ×• על ורי×ציות יוטיוב ל"×”× ×¤×™×œ×”", הסרט על ימיו ×”××—×¨×•× ×™× ×©×œ היטלר. ×”××™× ×˜×¨× ×˜ געש קצת, ×›×•×œ× ×¡×™×¤×§×• ×§×™×©×•×¨×™× ×œ×›×ž×” מהלהיטי×, ×•× ×™×¦×•×œ×™ השו××” מחו. ×œ× ×ž×¢× ×™×™×Ÿ.
למי שפספס: ×חת ×ž×”×¡×¦×™× ×•×ª בסרט, שבה היטלר יושב ×‘×‘×•× ×§×¨ ומגלה ש×ין לו ×ת הכוחות ש××ž×•×¨×™× ×”×™×• להיות לו, הפכה לבסיס תוכן גולשי×, הרבה בזכות העובדה שהסרט × ×¢×©×” ×‘×’×¨×ž× ×™×ª. מישהו, ×”×™×›× ×©×”×•, גילה ש×פשר להחליף ×ת הכתוביות, ×•×”×¡×¦×™× ×” הזו פת××•× × ×¤×ª×—×”. פת××•× ×פשר ×”×™×” לעשות ×יתה דברי×.
מסתבר ×©×”×¡×¦×™× ×” הזו עובדת ×¢× ×”×›×œ, כל עוד ×©×•×ž×¨×™× ×¢×œ ×”× ×¨×˜×™×‘ הבסיסי – ×שליה, התפכחות, התפרצות ×–×¢×, השלמה. ×”×ž×‘× ×” מושל×, כמעט ×ריסטוטלי. ×× ×”×’×¨×ž× ×™×ª ×פשרה ×œ×›×•×œ× (מלבד ×”×’×¨×ž× ×™×, ×›× ×¨××”) ×œ×”×›× ×™×¡ ×ž×œ×™× ×œ×¤×™×• של היטלר, ×”××•× ×™×‘×¨×¡×œ×™×•×ª של ×”× ×¨×˜×™×‘ הפכה ×ת המעשה למפתה במיוחד.
×•×‘× ×™×’×•×“ להו-×”× ×©×”×œ×š ×›×ן, ×–×” ×“×•×•×§× ×“×™ מרתק. ×§×™×‘×œ× ×•, בפרק זמן של ×©× ×”, הצצה לדרך שבה ×”×¢×•×œ× ×¤×•×¢×œ על יצירות, מה ×”×•× ×ž×©× ×” ומה ×”×•× ×ž×©×יר. התהליך שעבר על "×”× ×¤×™×œ×”" ××™× ×• חדש. ×”×•× ×¢×‘×¨ ×’× ×¢×œ ×”×ª× "ך, הברית החדשה וה×ודיסי××”, ×•×”×•× ×—×œ, בצורה ×חרת, ×’× ×¢×œ ×¦×™×¨×•×¤×™× ×›×‘×•×œ×™× â€“ פתגמי×, ביטויי×, שמות יצירות – שהפכו ×œ×ª×‘× ×™×•×ª ×œ×©×•× ×™×•×ª ×™×¦×¨× ×™×•×ª ("ומי ×œ× ×‘×? שר החקל×ות", "מותו של סופר", "מי מפחד מג'יימס ×’'ויס"). הרשת פשוט גורמת לוורי×ציות להיעשות מהר יותר ולהיות × ×’×™×©×•×ª יותר.
×œ× ×œ×’×ž×¨×™ עקבתי ×חרי ההיסטוריה של ×”×¡×¨×˜×•× ×™×, ×בל × ×¨××” שבהתחלה ×”×™×” היטלר. ×”×פקט הקומי הועמד על ×”×× ×›×¨×•× ×™×–× (היטלר מוגלה מוויקיפדיה) ועל ×”×”× ×ž×›×” (היטלר מפסיד ×ת המלחמה -> היטלר ×©×•× × ×ת ×”-X-Box). ×חר כך, לפחות ×‘×¢×•×œ× ×“×•×‘×¨ ×”×× ×’×œ×™×ª, הפך היטלר להיל×רי ×§×œ×™× ×˜×•×Ÿ, ×ובמה, מק'יין, וכל מי שהיוצר רצה ×œ×‘× ×•×ª עליו ס×טירה. ×›×ן, החשיבות של היטלר היתה יותר סמלית מ×שר קומית. היטלר, ×‘×ž×œ×™× ×חרות, הכרחי כדי ש×פשר ×™×”×™×” להשוות ×× ×©×™× ×œ×”×™×˜×œ×¨. ×œ× ×ž×¤×ª×™×¢, ×גב, שבישר×ל ×˜×¨× ×¤× ×• ×œ×˜×›× ×™×§×” הזו.
×בל ×–×” רק ×ž×‘× ×” הבסיס. ×”×¡×¦×™× ×” מל××” ×¨×’×¢×™× ×§×˜× ×™×, שמכל ×חד ×ž×”× × ×™×ª×Ÿ לייצר ×פקט. ×‘×¡×¨×˜×™× ×”×™×©×¨××œ×™× ×”×™×” קל לזהות ×–×ת. ×× ×™ חושב שסרטון היטלר העתוד××™ ×”×™×” הר×שון שהשתמש ב"××—×™" ו"גבר" ×‘×ž×§×•× "פיהרר". ×”×•× ×”×™×” ×’× ×”×¨×שון שהשתמש במזכירה הבוכיה של ×דולף ל×פקט קומי ("×ת ×œ× ×©×ž× ×”"). ובכל ×¤×¢× ×©×¡×¨×˜×•×Ÿ ×›×–×” השתמש בעוד פרט, ×‘× ×” קומדיה על עוד דמות ×ו קטע ×‘×¡×¦×™× ×”, ×”×˜×›× ×™×§×” הזו זרמה הל××”, ×œ×¡×¨×˜×•× ×™× ×”×‘××™×. פת××•× ×’× ×”×™×˜×œ×¨ מחפש ×—× ×™×” בתל ×ביב משתמש במזכירה וב"פיהרר", וכל ×”×¡×¨×˜×™× ×ž×©×ª×ž×©×™× ×‘×ž×¤×” שבהתחלה.
כל קטע ×‘×¡×¦×™× ×” חייב להפוך ל×× ×œ×•×’×™ למשהו ×חר, הבעיה רק למה. ×›×•×œ× ×”×©×ª×ž×©×• ישר במפה בהתחלה ובהתפרצות ×”×–×¢×, ×בל ××£ ×חד שר×יתי ×˜×¨× ×”×‘×™×Ÿ כיצד ליצור ×פקט מוצלח מהקטע שבו היטלר מגרש ×ת ×”×’× ×¨×œ×™×. ברגע שזה יקרה, ×”×˜×›× ×™×§×” תחזור שוב ושוב.
×”×יש הר×שון שהשתמש בכתוביות ×œ×¡×¦×™× ×”, פתח ×ותה לש×ר היוצרי×. ומש×, כל ×חד הלך וסלל בה × ×ª×™×‘ משלו. וכל × ×ª×™×‘ ×›×–×” סגר ×ת ×”×פשרויות עוד קצת, יצר מסורות ×§×˜× ×•×ª, ש××™ ×פשר ×œ×”×ª×¢×œ× ×ž×”×Ÿ. עכשיו היטלר יכול להיות הכל, ×פילו ×¡×˜×•×“× ×˜ בב×ר שבע. ×בל ×’× ×¡×˜×•×“× ×˜ בב×ר שבע ×œ× ×™×›×•×œ ×œ×”×ª×¢×œ× ×ž×”×—×•×‘×” ×œ×ª×¨×’× ×ת "פיהרר". ×× ×פשר ×”×™×” לדעת ×לו ×¡×¨×˜×•× ×™× ×¢×œ×• לרשת ר××©×•× ×™×, ×ולי ×™×›×•×œ× ×• ליצור היסטוריה של ××™× ×˜×¨×˜×§×¡×˜×•×ליות; ×™×›×•×œ× ×• לר×ות כיצד ×פשרויות × ×¤×ª×—×•×ª ×•× ×¡×’×¨×•×ª, בד בבד; כיצד חופש הופך למסורת, ומסורת לשעמו×, ×•×©×¢×ž×•× ×œ×—×•×¤×©. כמו בשפה, כמו ב××ž× ×•×ª, כמו תמיד.
