אורי בר-און

כבר שנים שאני מקנא ביואב טוקר, אז הנה סוף סוף הדיווח שלי:

הרחוב האהוב עלי כרגע הוא  rue champollion  ברובע הלטיני. ברחוב הזה יש שלושה קולנועי סינמטק מקסימים שבכל אחד מהם לפחות שני אולמות. הפילמוטק הוא החביב עלי ביניהם כי הוא מקרין בעיקר סרטים באנגלית. בחודש שאני פה היו בהם רטרוספקטיבות לוודי אלן, מרטין סקורסזה, ג'ים ג'רמוש, דיוויד קרוננברג, אנטוניוני, ועוד. הפאב שממול לסינמטקים הreflet הוא בינתיים פאב הבית הפריזאי שלי- מומלץ בחום.

לאחרונה הפסקתי ללכת לאיבוד ברגל והתחלתי לנסוע לאיבוד על אופניים. ה- velib, (קיצור של המילים אופניים וחופשי או בעברית "חופשניים") הוא פרוייקט של עיריית פאריז. העירייה פיזרה ברחבי העיר עשרות אלפי זוגות אופניים. בעזרת כרטיס מתוחכם, אותו ניתן לרכוש ב30 יורו לשנה, מאפשר לכל אחד לקחת זוג אופניים ללא עלות נוספת לחצי שעה ולהחזיר אותן באחת ממאות תחנות ההחזרה ברחבי העיר.

ממה מפחדים הפריזאים? בין הדירה התלאביבית שלי לבין העולם שבחוץ מפרידה דלת אחת. ביני לבין העולם הפריזאי מפרידות חמש דלתות, שני קודים וארבעה מנעולים. וזו לא רק הדירה שבה אני גר, מדובר באיזו נוירוזה כללית שהופיעה כמעט בכל הבתים שהתארחתי בהם, אז או שיש כאן משהו מאוד מסוכן שאני לא ממש ער לו, או שזה סימפטום למחלה הרבה יותר מורכבת. בכל-אופן אני מבטיח להמשיך לבחון את התופעה ולעדכן.

בקולנועים המסחריים שמתחת הבית שלי מוצגים שני סרטים ישראלים – "ואלס עם באשיר" ו"שבעה", בהצלחה גדולה. כל פעם שאני עובר לידם, אני מתמלא בקצת גאווה פטריוטית מטופשת.

ובינתיים בארץ, בחודש יולי יהיו הקרנות נוספות של "המלך לאטי הראשון" ב21.7 בשעה 20:00 וב26.7 בשעה 18:00 בסינמטק ראש-פינה וב 31.7 בשעה 19:00 בסינמטק חיפה.