חמש הערות על השקשוקה

 

 • לסרט "שיטת השקשוקה" של מיקי רוזנטל ואילן עבודי יש בעיני חשיבות רבה שחורגת מהסרט עצמו. האירוע התקשורתי סביבו יותר חשוב מההקרנה שלו ויותר חשוב מהאיכות של הסרט כי הוא זה שיכול להוביל לשינוי. הצופים האידיאלים של הסרט בעיני הם לאו דווקא האנשים שישנו את השקפת עולמם ואת דרך הצבעתם ויבינו את עוולות הקפיטליזים, אלא דווקא פקידי האוצר שחותמים על עסקאות כמו זו המתוארת כאן. ככל שהאירוע התקשורתי-פוליטי שהסרט הזה יצליח לחולל יהיה יותר משמעותי, יגדל הלחץ הציבורי על האנשים ש"מייצגים" אותנו מול בעלי ההון, ויש תקווה שהם יהיו מודעים שיש מי שאכפת לו ואולי יהססו לרגע לפני שהם חותמים בשמינו. מהבחינה הזו, ההישג הגדול ביותר של הסרט, נכון לכרגע, הוא נסיון הצנזור שלו על-ידי האחים עופר, כי הוא זה שיצר את ההד הציבורי הכי גדול.

• הישג נוסף של רוזנטל ועבודי הוא העלאת המודעות לנושא ואפילו את המודעות של מי שכביכול מודע. כמות הכתבות והמאמרים שקראתי בנושא בשבוע האחרון מאוד גדולה ואני בטוח שאני לא היחיד. המאמר הכי מבריק/ מפחיד/ מעניין שקראתי פורסם ב"החברים של ג'ורג'" על-ידי יוסי גורביץ'. בעיני זו קריאת חובה.

• אחרי הקריאה על עסקת השקשוקה, לא יכולתי להימלט מהחישובים הדמגוגיים של "מה היה אפשר לעשות בכסף הזה?". לפי המתואר בכתבה הזו בNRG הפסידה המדינה מעסקה ספציפית עם האחים עופר 1.2 מיליארד שקל. בימים אלו, פקידי האוצר מנסים לקצץ את תקציב הקולנוע הישראלי שעמד בחמש השנים האחרונות על 58 מיליון ש"ח (מדובר על תקציב שכולל את השכר של כל מי שעוסק בתחום הקולנוע – תסריטאים, במאים, מפיקים, עורכים, צלמים, תחקירנים, שחקנים ואת כל הציוד הנדרש להפקת סרטים). לפי החישוב הזה הועברו לאחים עופר בעסקה הזו כ-20 שנות קולנוע ישראלי ממומן היטב. לא חבל?

• אני מאוד מקווה שמיקי רוזנטל יצליח לכסות את כל הוצאות ההפקה שלו וגם ירוויח מהסרט, בדיוק כמו שאני מקווה שכל דוקומנטריסט ישראלי אחר יצליח לעשות זאת. ידוע לכל שהתחום קצת בעייתי מבחינה כלכלית ואני בטוח שכשרוזנטל יצא לדרך הוא ידע את זה וציפה לעשות סרט מאוד חשוב שגם יצליח לכסות את ההוצאות שלו, אבל לא אחד שיגרום לו לעושר גדול. אני לא כל-כך מבין איך ביטול השידור ב"יס" שינה את חישובי הרווח וההפסד של הסרט הזה. אם "יס" עמדו בכל המחוייבויות החוזיות והכספיות שלהם, למעט השידור, הרי שמצבו הכלכלי של הסרט אמור היה להשתפר מהצינזור כי הוא מאפשר להפקה מכירה נוספת בכרטיסים בסינמטק או במכירה לערוץ שידור אחר. ובלי קשר לזה, ברגע שאגיע לישראל, ארוץ לסינמטק לראות את הסרט, כי חשובה ההזדהות עם הכיוון שאליו הסרט הזה חותר וחשובה גם התמיכה במיקי רוזנטל ואילן עבודי אישית.

• ממש בא לי שקשוקה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות