מאמינה באהבה- שיחה עם רוני קידר על ג'ו+בל

"ג'ו + בל" סרטה העצמאי של רוני קידר, מוצג בימים אלו בסינמטק. בגלל שמאוד אהבתי את הסרט החלטתי לדבר עם רוני על העשייה שלו. ההמלצה שלי היא קודם לתפוס את אחת ההקרנות הקרובות של הסרט ואז לקרוא, אבל אתם כבר ילדים גדולים, תעשו מה שבא לכם…

א: אקשן?

ר: אני עד היום לא אומרת אקשן, אני אומרת: "יאללה" או "לכו על זה", כי כשאומרים אקשן השחקנים נלחצים.

א: טוב, זה קשה להגיד לעצמך אקשן?

ר: כשאני בפנים אז העוזרת במאי אומרת או שאני אומרת לצלם לרוץ ומתחילה מתי שבא לי. אני תמיד שוכחת ששיחקתי בזה…

שוכחת ששיחקתי בזה... (רוני קידר משמאל)

א: טוב, אז נלך על זה… נתחיל מהתחלה- ראיתי שסתיו דיוויס רשום גם בתור תסריטאי? איך כותבים תסריט בשניים?

ר: את הדראפט הראשון כתבתי לבד בשבוע…

א: בשבוע?

ר: כן, ואז אמרתי לסתיו (שכתב איתי הצגה לעכו "בלונדינית עד כאב" – מחזמר על גילוי עריות) , לעבור על זה ולתת הערות, ואז היו לו הערות יותר מדי קריטיות לשכתוב קטן והחלטנו להתחיל את התסריט מההתחלה ולעבוד עליו ביחד.

א: תני דוגמא להערה משמעותית כזו?

ר: בתסריט הראשון הן לא נסעו לשדרות, הן רצו לנסוע ללונדון וג'ו היתה אמורה להתאבד בשדה תעופה והוא אמר שזה סוף טראגי מדי ושלא תהייה התאבדות בסוף של הסרט. הסוף היה אמור להיות שג'ו מקריבה את עצמה בשביל בל כי השוטרים חושבים שהיא הרוצחת. הוא אדם חיובי שמאמין באהבה.

א: אז בעצם סתיו ניצח, כלומר בסוף זה סרט שמאמין באהבה לא?

ר: גם קודם הוא האמין באהבה אבל קודם הוא האמין באהבה שצריך למות בשבילה….

א: כשכבר עבדתם ביחד, איך זה עבד?

ר: הרבה מאוד מהתסריט עשינו דיאלוג בלייף, אני דיברתי את המילים של ג'ו והוא את המילים של בל. כמו משחקי תפקידים. אני מקלידה את השורות שלי בתור ג'ו, הוא מקליד את שלו בתור בל וככה בונים דיאלוג, ולפעמים כשלא היה זמן אז כל אחד כתב סצנה בבית ושלחנו אחד לשנייה עם הערות. השיטה הייתה שכל פעם שישבנו היינו חייבים לייצר 7 עמודי תסריט, לא משנה כמה זמן זה לוקח. נראה לי שזה אף פעם לא עבר את  החמש שעות ברצף. גם עשינו דברים כיפיים ביחד, הכנו ארוחות, ראינו סרטים.

א: את עובדת עם טריטמנט?

ר: אף פעם לא הצלחתי לעבוד עם טריטמנט, יש לי טבלה- בטבלה יש מספר סצנה, לוקיישן, מה קורה בסצנה ולמה הסצנה קיימת, וזהו -לפי זה אני כותבת. ככה אני רואה מה מיותר ומה לא. דראפט ראשון הוא ממש זרימה בלי טבלה, ואז אחר-כך אני נעזרת בטבלה כדי לראות מה מיותר.

א: בשלב של התסריט, יש כבר חשיבה בימויית?

ר: כן, ברגע שאני מתחילה תסריט, אני חושבת על הכל, על הפריים, על המשחק, על הלוקיישן.

א: זה משהו שאת כותבת?

ר: כן, כתוב בתסריט כמה שיותר פרטים. יהיה כתוב שם דברים עד לרמה של צ'יינג' פוקוס בתוך הסצנה.

א: אולי בגלל זה לא קיבלת כסף מהקרנות… אולי הם לא מבינים מה את כותבת שם?

ר: הקרנות מקבלות ממני גרסה מקוצרת… עם פחות דיאלוגים.

א: בשלב התסריט לא קיבלת כסף מאף אחד?

ר: לא. אחרי שכבר הקרנתי את הסרט הגמור בפסטיבל דרום, אז קיבלתי פרס כספי מהקרן כחלק מהפסטיבל.

א: יש גם חשיבה הפקתית כשאת כותבת?

ר: כן, לוקיישנים לדוגמא, אני כותבת רק על דברים שבטוח יש לי- כאלה שאוכל לצלם בהם.

א: היו דברים שתכננת לצלם וויתרת עליהם  בגלל כסף?

ר: כן, בתסריט לדוגמא בסצנת הסיום היה קריין ובסוף היו חסרים לי אלף שקל, אז צילמתי בלי קריין.

א: זה נשמע שאת באה לעבודה עם צלם נורא מדוייקת. הכל נמצא בראש כבר מהתסריט. עבדת עם רון חיימוב, ספרי לי קצת על העבודה איתו

ר: עבדתי עם אותו צלם שעבד איתי בזמן הלימודים. עשינו הרבה מאוד סרטים ביחד ואני יודעת איך הוא מצלם והוא יודע איך אני אוהבת שדברים מצולמים. יש לי שוטינג בראש כשהתסריט גמור, אני מציגה את זה בפניו, ואז הוא משנה דברים ואז אנחנו מצלמים הכל בסטילס בשלב הפרה- אנחנו מביאים שני אנשים שמייצגים את הדמויות, ואז כשמגיעים לסט הכל ידוע.

א: יש איזשהו קונספט צילומי שהלכת איתו לאורך כל הדרך?

ר: כן, תל-אביב היתה אמורה להיות מכוערת וחשוכה, כאילו הורידה לה את הסטורציה, ושדרות היתה אמורה להיות יפה וצבעונית. רציתי שהשוט הראשון של ג'ו והשוט הראשון של בל יהיו דומים מבחינת קומפוזיציה. חוץ מזה הסרט מתחיל עם מצלמה סטטית ואחרי שהן נפגשות אז זה מתחיל להיות כתף.

א: אבל יש שם שוט זז לפני שהן נפגשות…

ר: היתה תוכנית, על הסט משהו שם זז. מישהו התבלבל…

א: ומהרגע שהן נפגשות הכל כתף?

ר: כן.

א: שמה היתרון מבחינתך בזה?

ר: כשהן נפגשות דברים מתחילים לזוז, ומתחילים להיות כמו לפני רעידת אדמה, משהו עומד להתפוצץ שם… (מה שמסמל כמובן את האורגזמה הנשית…)

א: יש את עניין מעבר הז'אנרים בין סצנות, זה משהו שתכננת?

הסרט מבחינתי הוא דרמה רגילה עד שהן נפגשות (אפילו קצת משעמם אם יורשה לי). מהרגע של המפגש זה הופך לז'אנרים אחרים- זה הופך לעולם חופשי יותר גם מבחינת הז'אנרים. יש שם פתאום כל מיני סרטים- יש שם את תלמה ולואיז- הן מול כל  השוטרים. גו-  כל החלק עם הסמים. יש הרבה דברים שלקחתי מ"בחזרה לעתיד 2". הדמות של יותם נגיד היא משם- היא ממש מרטי מקפליי.

א: העתקת ממש סצנות ברמת השוטינג?

ר: לא, זה דברים שבעיקר קשורים למשחק. זה עולם של סרטים. כל דמות היא מסרט אחר. ג'ו היא מגו. בל היא מסרט צרפתי ששכחתי איזה הוא.

א: הבחור משדרות (שמאוד הצחיק אותי)?

ר: שלו גלבר המציא דווקא את הדמות בעצמו, הוא לא מאף סרט אחר.

א: בואי נעבור להפקה עצמה… איך עשית סרט עצמאי בלי כסף?

ר: אני מוקפת בהמון אנשים מאוד מוכשרים שהתגייסו לפרויקט הזה ולמזלי כל אחד מהם עושה משהו אחר אז הצלחתי להרכיב סרט.

א: עם האנשים האלה יש חוזים?

ר: כן, יש חוזים עם כולם.  החוזים אומרים שכולם עובדים בהתנדבות והם לא יוכלו לתבוע אותי בעתיד כשהסרט ירוויח מיליונים, ובמידה והסרט יכסה את העלות שלו אז אשלם להם. חלק מהאנשים אפילו קיבלו כבר קצת תשלום.

א: על מה בעצם בכל זאת יצא כסף?

ר: על דלק, השכרת פאה לרומי אבולעפיה, (זה עלה מלא כסף והיא התעקשה שהיא רוצה פאה כדי להרגיש רעה), הציוד עלה כסף – יחסית לסרטים אחרים מעט אבל יחסית לסרט הזה- הרבה. בסצנה שאני קופצת מהאופניים שברתי אותם אז הייתי צריכה לשלם עליהם. ואן לציוד עלה כסף.

א: עם מה צילמתם?

ר: צילמנו עם הEX3

א: למה דווקא איתה?

ר: החלטה של רון הצלם, לא היה לנו כסף ל"רד" והוא אמר שזאת סבבה, אז התקדמנו איתה.

א: קראתי שצילמתם שבועיים רצוף בלי השלמות, ואז הגעת לעריכה, איך זה היה?

ר: עברתי לגור עם דניאל קיסרי העורך כדי לערוך כל הזמן.

א: היו דברים משמעותיים שצולמו ועפו?

ר: לא, הרבה דברים קוצרו אבל לא הזזנו כלום. הסצנה של המוסיקה של המועדון והמסך שנהייה אדום, זה דבר שנבנה בעריכה ולא היה בתסריט. כל הטלפונים של מתן- ההודעות שהוא משאיר במזכירה של ג'ו, זה נעשה בעריכה. העורך, דניאל קיסרי אמר לי שיש לו רעיון, והוא עבד על זה בלילה ובבוקר היתה גרסה עם מלא הודעות פסיכיות, ולא שינינו אפילו את מה שהוא הקליט- זה הקול של העורך!

א: עבדת עם דפנה קינן על המוסיקה, איך זה היה?

ר: בעקרון לפני שדפנה הלחינה, כל הגרסה  היתה מלאה רק בשירים של הדורס. ואז אמרתי לה- תנגני כמוהם, וזה עבד. הייתי בטקס פרסי אופיר לפני שבוע , לדעתי אם אני מועמדת שנה הבאה, אז דפנה צריכה לזכות…

השיחה נעצרת כי רוני מקבלת טלפון לגבי הפצת הסרט בוי.או.די…

א: את מתעסקת גם עם הפצה?

ר: לצערי…

א: איך זה הולך?

ר: זה הולך טוב נראה לי, אנחנו בחודש השלישי בסינמטק, עם הקרנות מיוחדות.  ב15.10 תהייה הופעה של סיון לוי ואני אתארח שם ונעשה הופעה בסינמטק הרצליה ואחרי זה יוקרן הסרט.

א: ואת עושה סיבוב פסטיבלים בחו"ל?

ר: החודש יש שישה פסטיבלים, וזה הולך מעולה. אני נוסעת ממקום למקום- נורבגיה, פאריז, סלובקיה, ספרד…

א: איזה כיף-  תעשי חיים.


טריילר http://www.youtube.com/watch?v=a2raIS9yv4k

קבוצה בפייסבוק http://www.facebook.com/pages/Joe-Belle/162102827184128

אתר רשמי www.joeandbelle.com

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות