תיכף תביני למה אני מתעקשת על אנונימיות:
בנזוגי שיחייה גדל בבית של שתי אמהות ועד היום הוא לא יודע מי היה התורם שלו.
אגב, גם לא מעניין אותו. הוא אף פעם לא חשב לחפש אותו. מבחינתו המשפחה שלו זה אמא+אמא ואם את שואלת אותי, הוא יצא די מוצלח.

כי אני אמא שלו. כי אנחנו מחליטים הרבה דברים לגבי הילדים שלנו מראש.
נשמע לי הרבה יותר מתחשב להביא ילד מתרומת זרע שלא ידע מי "אבא" שלו מאשר נניח… אהה… לעשות בחוסר אחריות 10 ילדים שאין לך איך לפרנס.

אוקי,

נדמיין שאנחנו בעתיד ואפשרי לקחת דנא של בת הזוג ולבצע הפריה מלאכותית שאינה דורשת זרעון (לדעתי זה כבר קיים בצורה כזו או אחרת, אם כי לא נגיש או זול, אבל היי, אין לי כוח לברר באמת).
נחזור לעניין- כעת אין צורך לזוג נשים בגבר, בכלל.
האם הצאצא שלהם ירגיש שחסר לו אב ביולוגי? האם ירגיש נחות מילדי זרעונים? ואולי אם ירגיש כך האם יש למנוע מזוג נשים את הזכות להפריה כזו?

לא יודע.

העניין הוא שלכל סיטואציה של שינוי מוסכמה חברתית המושרשת עמוק יש סימני שאלה. הם לרוב מועלים על ידי שני הצדדים- המורד והקונפורמיסטי. זהו תהליך טבעי של דיון באבולוציה של החברה בה אנו חיים.

ילד מאומץ נולד להורים או הורה שבחר למסור אותו. המחוקק החליט שזכותו לדעת מיהו אותו הורה. החלטה נכונה? לא יודע, לא הייתי ילד מאומץ, הורה מאמץ או הורה ביולוגי מעולם ואינני מכיר רבים כאלו.

לעומת זאת, תורם זרע לא מחליט להיות הורה, לא שותף לתהליך ההפריה מעבר לאותה תרומה, לא בחר למסור או לותר על הילד ובמידה גבוהה, יכול להיות שלעולם לא יבחר להיות "אב ביולוגי".
אם אתה, תורם זרע יקר, בוחר לתרום זרע על מנת שיהיה לך ילד – אתה פסול מיידית. את שוביניסט ומיזוגניסט שרואה בנשים חפץ לשימושך. רוצה לומר- הן לא הכלי שלך להביא ילד.
אתה תורם זרע על מנת לעזור לזוג נשים להפוך הורות לילד משלהן ללא צורך בהתערבות של גבר בחייהן המשפחתיים ועל הדרך לעשות כמה ג'ובות.

ועכשיו, עם כל הכבוד לזירמה שלך, נזכר שאפילו החוק לא מכיר בזרע, או למעשה בזיגוטה כמשהו בר דעת ובר חיים. דוגמא טובה, אם כי גם מאוד פרובלומטית, הנה חלון הזמן להפלה חוקית שמתעסק בבריאות האם, העובר ומצבו בפני החוק.

בנוגע לטענה על זכותו של הילד להכיר את "אביו הביולוגי", ציינת גם זוית אחרת- האם זו אינה מתנגשת עם זכותן של האמהות שלו לפרטיות? או אם הזכות של התורם לפרטיות?
אתה שואל למה שזכותו של הצאצא תהיה גדולה מזכותה של האם או זוגתה? ובכן, הן היו שם. הן ביצעו בחירה מודעת (הרי יכלו גם לאמץ) והן גם חלק גדול ועיקרי במערכת היחסים צאצא-תורם-אמהות

לדעתי, מר תורם זרע, אינך "אב". אתה מכונה לייצור דנא. סה טו.
הנה, אתה מרגיש מחופצן? יופי. יש לא מעט גברים שתופשים מנשים מכונות לייצור ילדים.
אני בטוח שביום שילמדו לסנתז זרע מדנא של אישה רוב הזוגות הלסביים יבחרו באופציה זו ולא בזרע הכל כך לא אינטימי שלך.

תגדלי ילד עם מי שאת רוצה, מי דיבר על זה בכלל?
מדוע ילד שאהבו אותו לא רשאי בהגיעו לבגרות לדעת מי אביו הביולוגי?
מדוע זכותך גוברת על זכותו?

ומה עם הזכות שלי לגדל ילד עם בחירת לבי ולא עם מישהו שלא מעניין אותי?

כהרגלי בקודש- אני מתעצלת להתפלמס ואומר לך רק זאת: ילד צריך שיאהבו אותו.
וזהו בערך.

אני מבין את הכעס והפחד, אבל זה לא תרוץ ממשי להדחקה של הבעתיות העצומה באנונימיות של אבות. זה מתחיל בכינוי – "תורם", הוא לא תורם הוא אב-ביולוגי של אדם אמיתי ממש. אני בכלל לא נכנס לדיון על הורות, אני חושב שאשה, זוג נשים, גבר או זוג גברים יכולים להיות הורים מצוינים לילד ולגדל ילד בריא ושלם, זה לא העניין בכלל.
הבעייתיות היא עם העובדה שישנו אדם שיש לו אב ביולוגי שאותו אסור לו להכיר והחוק מונע ממנו להכיר, זו פגיעה מהותית בזכויותיו כאדם, למי יש את הזכות למנוע ממנו את הידיעה מיהו אביו הביולוגי? ילדים מאומצים יכולים לפתוח תיק אימוץ בגיל 18, אף אחד לא חולם לשלול מהם את הזכות הזו, מה ההבדל?

האמירה לפיה תרומות הזרע יתמעטו באם זהות התורם תהה נגישה לילדה בהגיעה לגיל 18 אינה שיקול רלוונטי כלל, מדובר בזכות אנושית בסיסית הנשללת ממנו ולטובת מה בדיוק? ריבוי תורמים שמעוניינים לעשות 100 שקל ב10 דקות? ראוי שתרומת זרע תקבל את החשיבות המגיעה לה, זו אינה תרומת דם, זו תרומת אדם. מתרומתך ייוולד ילד אמיתי לגמרי, שדומה לאביו ביותר ממובן אחד, ראוי שתיקח זאת ברצינות, ראוי שהחברה תיקח זאת ברצינות.

אני בטח לא מבין את הביטול בסגנון ".עאלק חור שחור לילדים, מי שישמע.." ילדים יתומים מאביהם אף שלא הכירו אותו מעולם חווים חוסר אמיתי ומשמעותי. ילדים מאומצים הופכים עולמות לעתים קרובות כדי למצוא את הוריהם, רק ילדים מתרומת זרע מאושרים ושלמים ולא מעוניינים לדעת כלום. סליחה, אבל זו הדחקה שראוי וכדאי להתמודד עמה. מי שלא רוצה לדעת, יכול בקלות לא לדעת, מי שרוצה לדעת, אין זכות לאיש למנוע ממנו לדעת.

noam:
זו שטות מוחלטת וחסרת ביסוס.
אבל לא נורא,
כי זה עוזר לנו לודא שרק אנשים שמבינים תורמים זרע.

שקלתי לתרום. גיליתי שאם יתבעו אותי בעתיד, בית המשפט יכיר בי כאב ויחייב אותי בדמי מזונות. אז לא תרמתי.

כה מדויקת וחשובה הביקורת שלך על הסרט!!
וחצי אצטט: הנתרמת אכן הציגה את עצמה כקורבן של המצב ויורקת לבאר שממנה שתתה: "אם לא הייתי חותמת לא היו עושים לי הזרעה" ממש קורבן עצוב של הסיטואציה.
"…אף אחד לא חושב על הילדים" מישהו שואל איזשהו ילד אם בא לו להולד למשפחה שבה נולד? לפחות ילדים לאמהות יחידניות או של לסביות באים לעולם כי רוצים בהם ולא כי זה מה שמצפה הסביבה או בטעות.

..עאלק חור שחור לילדים, מי שישמע..

ולטעמי ממש מכעיס וחוסר אחריות – להראות ילדה ששכרה חוקר למצוא את התורם!! מה לא יעשו בשביל רייטינג, חבל מאד כי בכך הבריחו ודאי תורמים.

אגב את כותבת משעשע ומשמח.
נפלא וחשוב כל שאת כותבת, אני מקווה שרבות זוכות לקרוא אותך.

לא הצלחתי להבין אם אתה ציני.