מה יהיה פה א-ת
אפשר לפתוח בלוג דווקא בציטוט של אדם אחר, אולי בקטע משיר, תמונה מתוך סרט, ואפשר פשוט להגיד- מתחילים: את ההמשך גם אני איני יודע.
בין כותב לקוראים נרקמים אט אט חוזים. הקריאה המהנה ביותר מתחילה במקומות בהם הכותב מפר את החוזים אותם הוא עצמו עיצב. אני מקווה לרקום חוזים כאלו איתכם, ועוד יותר מקווה להפר אותם.
גם אם הייתי מתכנן עתיד לבלוג הזה ודאי הייתי מגלה במהרה שתוכניות אלו אינן קשורות למציאות. בין הזמן שבו כתבתי את הפוסטים הראשונים לבלוג ועד לזמן שהוא עלה קרו כל כך הרבה דברים שהפוסטים ההם נדחקו למעמקי ההארד דיסק וימתינו להוולד מחדש. אולי בכל זאת הייתי צריך לפתוח בהצהרות: להפיל את הממשלה! לייצר שירה אחרת! לחקור את התודעה! שניצל וצ'יפס יותר טעים משניצל ופירה!
דקה קיימת כבר שנתיים. היא מעסיקה אותי רבות, הייתי רוצה לחשוב שאני מייצר אותה, אבל בצורה מוזרה דקה מייצרת אותי לא פחות משאני אותה.
הם יָדְעוּ אֶת זֶה כְּשֶׁהֵם נִכְנְסוּ לְשָׁם
הֵם יֵדְעוּ אֶת זֶה כְּשֶׁהֵם יֵצְאוּ מִשָּׁם
כְּלוֹמַר חֶלְקָם
חֶלְקָם יָדְעוּ אֶת זֶה מִשָּׁם
חֶלְקָם יָצְאוּ מִשָּׁם
חֶלְקָם
כֻּלָּם אָמְרוּ אֶת זֶה לִפְנֵי שֶׁנִּכְנְסוּ לְשָׁם
כֻּלָּם אָמְרוּ אֶת זֶה שָׁם
כֻּלָּם
כְּלוֹמַר חֶלְקָם
עוֹד יָגִידוּ אֶת זֶה
כָּאן
וְהַבּוּשָׁה עוֹד מִסְתַּתֶּרֶת
אֵי שָׁם פורסם ב"לצאת!"
ו– זאת האות המיותרת שאנשים מתעקשים להוסיף לשמי. בועז היה עמוד בבית המקדש, בעז היה אדם. לפעמים אני יותר עמוד מאדם אבל לרוב אני יותר אדם מעמוד.
זיכרון הוא לא הצד החזק שלי. אני יכול לפגוש אנשים שלוש פעמים לפני שאני זוכר את שמם, ובכלל היכולת שלי לחבר בין שם לפנים רעועה ביותר. זה יוצר המון מצבים לא נעימים, וגרם לי לפתח יכולות מוזרות שאולי מתישהו ארחיב עליהן. אולי דווקא בגלל הסיבות הללו זיכרון הוא אחד הדברים שמעניינים אותי. אני מקווה שבעזרת הבלוג אוכל להזכר בדברים אחדים, לשכוח אני בטוח שאצליח גם ללא הבלוג.
חיפוש הוא לא פחות חשוב ממציאה. פעם חשבתי שאדע מה אני ארצה להיות כשאהיה גדול, היום אני כבר יודע, כשאהיה גדול ארצה להמשיך לחפש מה אני רוצה להיות.
טבריה היתה המקום החם ביותר שהקראתי בו שירה אי פעם. זה היה במסע הקראות הראשון שקבוצת "דקה" עשתה. מסתבר שלקבוע הקראת שירה בטבריה בשיא הצהריים, באמצע הקיץ ,זאת טעות. מצד שני, בטבריה יש ברד בכל צבע וטעם אפשרי שזה מעולה כשמזיעים.
יש לי שתי פרות אחת מתכננת להכנס לויפאסנה בקרוב, לנסוע להודו, ולהוריד במינון הפאקינג אינטרנט הזה, השניה פתחה בלוג.
כְּשֶׁנּוֹלַדְתִּי,
סִפַּרְתִּי לַמְּיַלֶּדֶת אֶת הַכֹּל,
אַךְ הִיא שָׁכְחָה
מֵאָז אֲנִי נֶאֱלַץ לְשַׁחְזֵר
אֶת אוֹתָהּ הַשִּׂיחָה.
לינקים, לינקים, ועוד לינקים, ההייפר טקסט עיכל את רב הזמן הפנוי שלי, וגם כמה חלקים שלא היו פנויים.
מסעות בעולם,ובעולמות מקבילים מעסיקים אותי מאוד. אני משתדל להשאר טרמפיסט ולא בעל רכב, אישית אני לא חושב שמגבת היא דבר הכרחי לטרמפיסט.
נסים קורים. הם קורים סביבנו כל הזמן , הם פשוט לא מלווים בעשן או זיקוקים, ולרב הם לא ברורים. אבל כשמתחילים להביט (פנימה והחוצה) מגלים אותם בכל מקום ובכל זמן.
סקס- "הרבה יחסי ציבור, מעט סחורה" (חנוך לוין מתוך יאקיש ופופצ'ה). ככל הנראה סקס לא יהיה נושא מרכזי בבלוג הזה, יש לו מספיק יחסי ציבור במקומות אחרים. אולי מדי פעם אעלה פוסט עם הכותרת "נשים ערומות" או "סקס חופשי" ככה בשביל הכניסות מגוגל, במחשבה שניה אולי לא.
עננים הם סמני דרך, אם רק לומדים לקרוא אותם. לכל תקופה לכל רגש וכל אדם יש ענן שמחכה לרגע שבו הוא יופיע.
פחחח היא תחושה שאפשר להרגיש רק כשקוראים משהו ברשת. אני מכיר תחושות שדמו לפחח עוד לפני עידן הרשת אבל הן לא עוצמתיות כמו איזה פחחח טוב שמרצד יחד עם הקפה של הבוקר.
צריך לצעוק נגד עוולות שמתרחשות סביבנו כל יום. צריך לצעוק גם כשנדמה שהצעקה אינה נשמעת, ואולי צריך לצעוק דוקא כשנדמה שקולך אינו נשמע. צריך לצעוק כי אני לא מכיר ברירה אחרת.
קודם כל רבנכר ורק אחר כך אם בכלל רבמכר" (דוד אבידן).
ריקוד זאת דרך בדוקה לשחרור. אני מציע לאנשים באופן כללי לרקוד יותר, בבית, במשרד, ברחוב, לבד, עם חברים, עם זרים. פשוט תרקדו- זה בריא.
שכנים הם אלמנט חשוב מבחינתי בבחירת מקום מגורים. כשעברתי לשכונה ג' בבאר-שבע לא ידעתי איזה שכנים אני אמצא, בסופו של דבר גיליתי את השכנים הכי מקסימים שאדם יכול לבקש. לרשימות אני מגיע כשאני כבר מכיר ואוהב רבים מהשכנים. אני מקווה שאמצא את מקומי בשכונה הזאת, ובכל מקרה אם חסר לכם חלב אתם מוזמנים להכנס לקפה.
תגובות אוהדות יותר או פחות יתקבלו בשמחה. תגובות שמטרתן גסות או השתלחות אישית ימחקו. אתם בבית שלי וכמו כל אורח בבית שלי אני מזמין אתכם להרגיש חופשיים לפתוח את המקרר, ואפילו להשאר לישון, אבל אם אתם מרגישים שקצת לוחץ לכם בבטן השירותים בקצה המסדרון, בבקשה לא לחרבן בסלון.
מצחיק ונאה.
נראה מבטיח מאוד, למרות שאין ערום חלקי
שלום בעז. אני מבקש לברך אותך בברכת הצלחה בבלוג החדש. אתה אחד המשוררים הצעירים המבטיחים ביותר שיש ואני עוקב אחר שירתך באהדה רבה. יש לך בעירה פנימית גדולה שהיא תכונה נדירה וחשובה ביותר למשורר אמיתי להתפתח.
עובדה: גם פוסט הבכורה שלך הוא מדליק ביופיו.
בברכת הצלחה רבה, מאילן ברקוביץ', משורר ובעל מדור ה"משורר בשטח" במוסף לתרבות וספרות של עיתון "הארץ".
איזו הצהרת כוונות יפה וצנועה. שיהיה לך מסע מרגש כמו שאתה רוצה.
(נכונו לך הרבה הפתעות, אבל רובן טובות.)
ותפרסם שירה. גם אם זה כמו טבריה בצהריים היום. אין תגובות. נראה שלאיש לא אכפת.
תמיד יש בפינה, כמעט מחוץ לפריים, ילד קטן שאתה לא רואה, ושאת חייו אתה משנה בשורות השיר שלך, בעצם הקיום שלך ושל השירים בעולם.
סעיף ב' הוא הכי חשוב לבלוג. וגם לבריאותך הנפשית. העיפוש הוא השטן.
בברכת הצלחה רבה, מעידן לנדו, בלשן ובעל בלוג ב"רשימות, העוקב אחר "המשורר בשטח" בפליאה רבה.
מצטרף לעידן, על שני סעיפי תגובתו.
ברוך הבא. הגעת בצנעה 🙂
פתיחת בלוג היא סוג של הרעדה בחיים. עדיין לא הצלחתי להבין בדיוק איך ולמה…
שירעיד ויזעזע ויקח אותך למקומות טובים, ומרגשים.תהנה.
קראתי כל מילה בבלוג
מעורר השראה
יש לי המון מה להגיד אבל קשה לי לכתוב כי אין לי עברית על המקשים
תודה על הקבלה החמה.
לגבי סעיף ב' גם אני חושב שהוא הכי חשוב, ולא רק לבלוג אלא לכל כותב בכל ז'אנר, אך הוא גם הסעיף הכי קשה.
שמחה "לשמוע" אותך קצת שוב..
בהצלחה מותק
🙂
שכנה, לשעבר
מרסל דושאן אמר
אני סותר את עצמי כדי לא להגרר אחרי טעמי
ברוך הבא
איזה יופי של הצהרת כוונות שאני אישית התחברתי כמעט לכולן אבל ב<ז> וב<ח> דיברת ממש ממש בשמי.
ולא יודעת איך היו השכנים בשכונה ג' בבאר שבע אבל אני יכולה להגיד שהשכנים שלנו בה' שבבאר שבע היו מופלאים אחד אחד, מקווה שלפחות חלק מהתחושה הזאת תקבל בשכונה הזאת.
בהצלחה וברוך בואך
אחלה פתיחה! יש לך טעות קטנה בקשר לשניצל, אך פרט לזה – חזק, אמיתי ומעניין.
שיהיה המון בהצלחה!
קשה לי לנסח תגובה שלא תיראה כמו טוקבק. אז הנה. מפרגן.
בהצלחה מההוא שעדיין גר בשכונה ג
ברכות על הבלוג החדש, שהצטרף בזאת לבוקמרקים שלי. מזל טוב ובהצלחה!
המקום הזה נראה בית נאה למחשבות מחכימות, ומכל מקום אוותר אחת ולתמיד על הוו בשמך. מאחל לך הצלחה רבה וכל טוב, תמיד
רבים הם העורכים בימינו
ובעז הוא אחד מהם
כתב עת יפה יש לו
אבל האיגו שלו מאפיל לפעמים
שחצן ומתנשא
וחבל
מריו אנחנו אוהבים אותך!
I have been browsing online more than 3 hours nowadays, but I never discovered any fascinating article like yours. It is pretty price enough for me. In my view, if all webmasters and bloggers made just right content material as you probably did, the net will likely be a lot more useful than ever before.
of course like your website but you have to test the spelling on several of your posts. Several of them are rife with spelling issues and I to find it very troublesome to inform the truth on the other hand I will certainly come again again.