8 תגובות ל “מסעות במרחב-מסעות בנפש”

1. מרית

   4 באפריל 2009 בשעה 11:50

   מזדהה באלפי דרכים, למשל כאן
   http://www.notes.co.il/marit/52899.asp
   התרופה היחידה והמוכחת לדיכאון מבחינתי היא נדודים.
2. חיפאית

   4 באפריל 2009 בשעה 12:07

   אין ספק שיש קשר בין תנועה נפשית ותנועה פיזית במרחב.
   ותנועה, משני הסוגים, נקשרת במיוחד בנעורים.
   שיהיה לך מסע יפה!

   איתקה

   מאת: קונסטנדינוס קוואפיס [ ::: תרבות ::: ]

   2003 / 03 / 24
   כִּי תֵּצֵא בַּדֶּרֶךְ אֶל אִיתָקָה
   שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד
   מְלֵאָה בְּהַרְפַּתְקָאוֹת, מְלֵאָה בְּדַעַת.
   אַל תִּירָא אֶת הַלַּסְטְרִיגוֹנִים וְאֶת הַקִּיקְלוֹפִּים
   אַל תִּירָא אֶת פּוֹסֵידוֹן הַמִּשְׁתּוֹלֵל.
   לְעוֹלָם לֹא תִּמְצְאֵם עַל דַּרְכְּךָ
   כָּל עוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ נִשָּׂאוֹת, וְרֶגֶשׁ מְעֻלֶּה
   מַפְעִים אֶת נַפְשְׁךָ וְאֶת גּוּפְךָ מַנְהִיג.
   לֹא תִּתָּקֵל בַּלַּסְטְרִיגוֹנִים וּבַקִּיקְלוֹפִּים
   וְלֹא בְּפּוֹסֵידוֹן הַזּוֹעֵם, אֶלָּא אִם כֵּן
   תַּעֲמִידֵם לְפָנֶיךָ נַפְשְׁךָ.

   שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד.
   כִּי בִּבְקָרִים רַבִּים שֶׁל קַיִץ תִּכָּנֵס
   בְּחֶדְוָה, בִּפְלִיאָה רַבָּה כָּל כָּךְ
   אֶל נְמֵלִים שֶׁלֹּא רָאִיתָ מֵעוֹלָם.
   בְּתַחֲנוֹת-מִסְחָר פֵינִיקִיּוֹת תַּעֲגֹן
   תִּקְנֶה סְחוֹרוֹת מְשֻׁבָּחוֹת לָרֹב,
   פְּנִינִים וְאַלְמֻגִּים, עִנְבָּר וְהָבְנֶה,
   וּמִינִים שׁוֹנִים שֶׁל בְּשָׂמִים טוֹבִים
   כְּכָל שֶׁרַק תִּמְצָא בְּשָׂמִים טוֹבִים.
   עָלֶיךָ לְבַקֵּר בְּהַרְבֵּה עָרֵי מִצְרַיִם
   לִלְמֹד, לִלְמֹד מֵאֵלֶּה הַיּוֹדְעִים.

   וְכָל הַזְּמַן חֲשֹׁב עַל אִיתָקָה
   כִּי יִעוּדְךָ הוּא לְהַגִּיעַ שָׁמָּה.
   אַךְ אַל לְךָ לְהָחִישׁ אֶת מַסָּעֲךָ
   מוּטָב שֶׁיִּמָּשֵׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת.
   שֶׁתַּגִּיעַ אֶל הָאִי שֶׁלְּךָ זָקֵן
   עָשִׁיר בְּכָל מַה שֶּׁרָכַשְׁתָּ בַּדֶּרֶךְ.
   אַל תְּצַפֶּה שֶׁאִיתָקָה תַּעֲנִיק לְךָ עשֶׁר.

   אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה
   אִלְמָלֵא הִיא לֹא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ.
   יוֹתֵר מִזֶּה הִיא לֹא תּוּכַל לָתֵת.

   וְהָיָה כִּי תִּמְצָאֶנָּה עֲנִיָּה – לֹא רִמְּתָה אוֹתְךָ אִיתָקָה.
   וְכַאֲשֶׁר תָּשׁוּב, וְאַתָּה חָכָם, רַב-נִסָּיוֹן,
   תּוּכַל אָז לְהָבִין מַה הֵן אִיתָקוֹת אֵלֶּה.
   [1911]

   * [מיוונית: יורם ברונובסקי]

   קונסטנדינוס קוואפיס (1863 – 1933) הוא גדול השירה היוונית המודרנית, איש אלכסנדריה והתרבות הים-תיכונית הישנה והחדשה.
3. אודי שרבני

   4 באפריל 2009 בשעה 12:19

   סעיף 6 זה בדיוק הטוב והרע, ומה שבינהם; אי ההבדלה.
   הגדרת אותו יפה
4. בעז יניב

   4 באפריל 2009 בשעה 13:01

   למרית- העבודות של ויטו אקונצ'י נשמעות ממש מעניינות במיוחד העבודה בה הוא עוקב אחרי אנשים. האם הוא תעד את העבודות האלו באיזו שהיא צורה כדי להביא אותן לקהל?

   לחיפאית- שיר יפה, אין ספק שהקשר בין התנועה במרחב לתנועה בנפש הוא קשר עתיק.

   אודי- אני חושב שכל הזמן ישנו חיפווש אחר המקום בו ההבדלות מתמוססות.
5. מרית

   4 באפריל 2009 בשעה 13:11

   כל העבודות של אקונצ'י מתועדות בוידאו או בסטיל (התיעוד הוא איבר של האמנות המושגית).
   בסוף המאמר יש לינק לתיעוד וידאו של כמה מהן. עבודת העיקוב מתועדת בסטילס שגם אותם אפשר מן הסתם למצוא ברשת, כי זו עבודה מכוננת מבחינת עולם המיצג.
   אבל הוא התקשר לי למה שכתבת לא רק בגלל שאפילו שיר מתורגם אצלו לשיטוט במרחב של הדף, ולא רק בגלל שיטת השיטוט היחודית שמצא לו בניו יורק, אלא בגלל התנועה המחשבתית הבלתי פוסקת המקבילה בדרכה לתנועה הפיסית והרגשית.
6. אסתי

   4 באפריל 2009 בשעה 20:58

   ולמדתי גם על מיכל ארבל שהייתי ממתה להיות סטודנטית שלה, גם על סיפור מערת המכפלה, גם על סיבוב קיטרוני וגם על כך שלא יאומן אבל גם אתה מנתניה
   לדעתי ברשימות יש לפחות ארבעה אנשים שאו שהם ילידי נתניה, או שגדלו בה או שחלק נכבד מחייהם התרחש בה.

   בכל מקרה אין ספק שהיטבת לתאר את עירנו הקטנה שנהגנו לשוטט בה בשעות הבטלה, או להתנייע על אופניים כשהיה איזה דד ליין לעניין.

   אז מאיזה תיכון אתה, "שרת" במקרה?
7. בעז יניב

   4 באפריל 2009 בשעה 21:27

   הי, בדיוק ראיתי בפוסט אצלך שגם את מנתניה במקור,ושגם לך היתה תקופה באר-שבעית ותל-אביבית ככה שיש ביננו קרבה גיאורפית ניידת
   🙂
   אכן למדתי בתיכון "שרת" או יותר נכון "למדתי" בתיכון שרת.
8. אלישבע זלצר

   29 בינואר 2010 בשעה 22:34

   ואולי יותר מכל מרגשת אותי הידיעה שהתנועה המוגברת במרחב, תגרום לתנועה מוגברת בנפש, והנפש היא הנוף המרתק ביותר.