הבועה
להמשיך ללכת אחרי משהו שאתה יודע שיתפוצץ זה כל הקסם. לשמר על הידיעה המוקדמת על מי הסבון שיתיזו על העיניים הבוהות והפה השמוט, ועדיין להמשיך ללכת עם כל מה שיש בך בנחישות מלאה ללוות אותה, להיות איתה, להיות היא, לעוף ולהתפוצץ, מלא בהכל ובכלום. להסתכל לתוך השקוף הזה ולהבין ששקוף זה הדבר הצבעוני ביותר בעולם. להיות שם לרגע יחיד שאולי אפילו לא התרחש, להביט בשקוף של הבועה, בבבואה, לראות דרכה, ולא מבעדה, את העולם. להפריח בועות בעזרת הבל הפה הצוחק, בעזרת העיניים המנצנצות של אישה יפה, להפריח בועות מקצות האצבעות, לגדל אותן לאט בעדינות כמו מרבדי דשא, ולהפריח. לכלוא מחשבה יחידה בתוך קיר נוזלי ולשחרר אותה לאוויר, לתת לה להשתנות, לרקוד, לרצד, להתעצב על ידי האוויר,ובסוף להתאחד עם האוויר בפיצוץ פתאומי וצפוי. להפוך כל מילה לבועה צבעונית שמתפוצצת בראשו של אחר, לראות מבעד לבועה שלך את הבועות של אנשים אחרים, ולדעת להזמין אותן ולו לרגע אחד לגעת בבועה שלך, להדבק אליה, לזמן קצוב עד שהבועות המשותפות יתפוצצו חזרה אל הבועה הגדולה.
פסטיבל בועות סבון (ציוד, הדרכה והמון המון המון הפרחות). אולי זה היה בארץ? אניווי, הייתי הולך בכיף לאחד כזה אילו היה קרוב למקום מגורי. עדיף עם מצלמה יפה ואיכותית 🙂
נשמע טוב פסטיבל בועות סבון, אם אתה מוצא מידע על זה שלח אותו לכיווני 🙂 עד אז יש המון מידע ברשת עם מתכונים וטכניקות להפרחת בועות סבון גדולות. לגבי המצלמה התמונה המרוחה הזאת דווקא מאוד התאימה לאותו רגע :-0
בסופו של דבר כפי שלמדנו שנינו, כל הדברים כולם הם בועות סבון הנבדלות רק באורך חייהם המשתנה.
? וברצינות – מהי האלגוריה הפוליטית
http://www.x-test.dk/udvikling/saebeboblefestival_09.html
אבל נראה לי במקור שראיתי משהו אחר..
ולהתעקש לעשות שגיאות ובלבד לעשות. וגם כמובן ללכת אחרי הלב והחלום.
לרותם- הרצינות היא "אניצ'ה", לגבי האלגוריה הפוליטית אני משוכנע שאין סיבה להרחיב 🙂
לניימן- לא בדיוק בארץ הפסטיבל…
לאסתי- בדיוק!
הכי אהבתי את המשפט הראשון והמדויק כל כך.
למרות שלפעמים זה גם כואב.
עידו