מי מאיתנו לא חלם כילד שהוא רוצח עם? האוויר הפתוח, הרצח, העם. כבר אלפי שנים שדמיונם של ילדים נשבה בסיפורי הרפקאותיהם של הגדולים מכולם, החל במלכי ישראל דרך חילוקי הדעות המקצועיים שבין הספרדים ליושבי יבשת אמריקה, ועד לדור הנוכחי, שבסיועה של הטכנולוגיה המודרנית ודבקות במטרה, מגיע לתוצאות שלא היו מביישות סוס מונגולי.

אם לוקחים בחשבון את המסורת, האווירה, הפוטנציאל הכלכלי, והרצח, פשוט מקומם את העין ודוקר את הלב להיווכח שבעוד ספרי פודלים וציידי יונים זכו לעמוד על הבמה, ב-2011 רצח העם עדיין אינו ספורט אולימפי.
לצערנו, בירור של המחלקה המשפטית העלה כי על מנת להשיג הכרה כענף אולימפי, יש צורך בזמן, כסף, קשרים, וספורט. גם אם נתגבר על הבעיה התקנונית של הסבת ייעודה של קרן הבירה, עדיין נסבול מחסרונם של זמן, קשרים, וספורט.
ברוח היזמות והחוצפה הישראלית וכל זה, צוות “סרטן בגב האומה” החליט לקחת את החוק לידיים, ולקיים אליפות משלנו. היות והחלום האולימפי כבר נגוז, לא ראינו טעם בקיום אירועים פיזיים. במקום זאת (ועקב מגבלות תקציביות) נתמקד ברציחות מן העבר.

הטורניר יתקיים כדלהלן – בכל פעם תיערך התמודדות בין שני רוצחי עם ידועים. המנצח יתקדם לשלב הבא, אז תיערך התמודדות בינו לבין מנצח אחר. המנצח מהתמודדות זו יתמודד מול המנצח מהתמודדות דומה שנערכה בין שני מנצחים מהתמודדויות קודמות. נניח שיש לנו 2 מנצחים מהתמודדויות קודמות, אז לאחר התמודדות בינהם נישאר עם מתמודד אחד, ולכן ע“פ ההנחה בסופו של דבר נשאר עם מתמודד אחד, להלן “המנצח“. על שם המנצח יקרא גשר (גשר רצח–עם) ואולי גם ייכתב לו שיר בהלחנת אתניקס (“אדום עולה זה זימבבוואה”).

הניצחון, כמובן, מוכרע על ידי קוראינו הנאמנים והנאמנות (וגם אלו שבעד קשר פתוח) – הקבוצה שתקבל יותר הצבעות תעבור לשלב הבא. חשבנו שזה יגביר את תחושת הקהילתיות והביחד.
וכעת לבירוקרטיה- באמצעות הגרלה הוגנת קבענו את לוח המשחקים הבא:

לוח המשחקים

בהתמודדות הראשונה (החל ביום שני, ועד שמספיק קוראים יצביעו או שקוראים יצביעו מספיק פעמים) ייפגשו סיירה “יהלומי אלפרד” לאונה ו- רואנדה 1994.
דבר אחרון – קוראינו חדי העין בוודאי שמו לב לכך שכל הנבחרות באליפות הן מיבשת אפריקה הרחוקה. אם נראה כי טוב (כלומר אם תצביעו ותגיבו), נמשיך למחוזות אחרים. אם לא, לא נורא. בורמה, ארמניה, קמבודיה וחברותיהן כבר ינוחו בקבר.

עדכון –

במשחק הראשון בטורניר גברה  רואנדה 1994 על סיירה לאונה, 28-4

בנוסף, חדשות משמחות – יש גביע!

הגביע הקדוש

הגביע עוצב בידי החבוב המוכשר עידו הירשברג, מ- בום פאף פאו אקשן, שהוא כמו האתר שלנו, רק בפורמט קומיקס, מצחיק, ועם קוראים.

חוץ מזה, החלטנו לרכב על גל האינטראקטיביות, ולבקש מכם להציע שם לגביע. השם הראשון עליו חשבנו הוא “הגביע על שם כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות“, אבל זה ארוך מדי ולא קליט. בקיצור, אנא גרדו בפדחת ועשו מה שצריך כדי להראות אחת ולתמיד שלמישהו באתר הזה יש כישרון, גם אם זה לא הכותבים.

אין באמור לעיל לשמש עידוד ואו קריאה לרצוח עם. רצח עם הוא עיסוק מסוכן מטבעו ועלול להוביל לפציעות ואו מוות. העיסוק ברצח צריך להיעשות אך ורק תוך שמירה על כללי הבטיחות, ותחת פיקוחהדרכה של רוצח עם מנוסה (מעל 500 רציחות יום, ודי הרבה לילה, לא זוכר בדיוק כמה אבל זה מספר מרשים בכל סטנדרט).