מר שחק-אותה-בטוח, פחד תמיד ממטוסים.
ארז שמפו במזוודה, אמר שלום לילדים.
כל חייו לעלות על טיסה הוא חפץ,
כשהמטוס התרסק, חשב:”כוס אמ-אמק ערס”.
האין זה אירוני? אתם לא חושבים?מר ג’וליאנו מר, חצי מפה חצי משם,
שמאלני וערבי ויהודי וגם וגם.
מטרור לתאטרון, את העולם רץ לתקן,
אבל בסוף הוא גמר כמו אבי לינקולן,
האין זה אירוני, אתם לא חושבים?זה כמו קסאם שנופל בלב שועפט,
כמו נובל לשלום לאבו עלא עראפת,
כמו בכיר בש”ס שהוא גם שר המשפטים,
או מיי גאד, מי היה מאמין?
מעולה
טוב!
זה הזכיר לי את עבודתם של הקולגות שלכם מ-CHTV:
http://www.collegehumor.com/video/5806921/actually-ironic
לא תחרוז שור בחמור
(או “מאמין” ו”משפטים”)
במקור חרזו את השור
just didn’t take
לחמור
it figures
שזה לא חרוז אפילו במונחים של אהוד מנור. אז לפחות יש שיפור.
וגם: לפחות אין פה משחק מילים על שמות.
האשם תמיד
האחד והיחיד
טוב, אם כבר מזכירים פה קטעים של יוצרים אחרים, אי אפשר שלא להזכיר את הקטע הקלאסי הזה:
http://www.youtube.com/watch?v=nT1TVSTkAXg