סיכום ממים שבועי #6 (14-20.7.2012)

אירועי החדשות והממים שנוצרו בעקבותיהם, סקירה שבועית.

איסוף: איתמר שאלתיאל, ג’ון בראון, עבגד יבאור, עידו קינן, אריאל וייסמן, דן קופר, עמיר שיבי, שחר, נתאי פרץ, ואחרים.
(לחצו על התמונה להגדלה מפלצתית שבה כל הממים בגודלם המקורי, ותודה לנתאי על האיחסון)

 

משה סילמן

סילמן הצית את עצמו במהלך הצעדה של המחאה החברתית בתל-אביב ומת מפצעיו היום (התגובות לכך קרוב לוודאי יופיעו בסיכום של השבוע הבא).
עבגד פרסם מם נבואי כמה שעות טרם האירוע, סבאח היה הראשון לזהות את הספין התקשורתי המתבקש, שיבי סימן את האחראים, והציע לייעל את התור בביטוח לאומי.

הדף הפופולארי “דברים שמעצבנים אותי” זכה לטייק אוף מקאברי במיוחד באדיבותו של אריאל וייסמן על דברים שמעצבנים אדם שמצית את עצמו. החיקוי הטעה רבים, שהגיעו למסקנה שמפעילת הדף התחלקה על השכל, והיא נאלצה לפרסם הבהרה.

סילמן הותיר אחריו מכתב התאבדות, שבו מנה את האשמים במצבו, ביניהם פקידי ממשלה, ראש הממשלה ושר האוצר. ב”ישראל היום” פרסמו את המכתב בהשמטת שמותיהם של נתניהו ושטייניץ, ודן קופר חשב שאם כבר אז כבר.

בקבוצת “זהירות! זה השמאל הקיצוני”, שאחראית למספר עצום של אירועי חוק פו בתקופה האחרונה, הציבו את כל האירוע בפרספקטיבה.

אמיר חצרוני

אחת התגובות הפרובוקטיביות יותר למעשהו של סילמן הגיעה מאמיר חצרוני, פרופסור לתקשורת מהמרכז האוניברסיטאי באריאל, שאחראי לפנינים כגון “עצם ההצתה לא עושה עלי רושם. ייתכן אפילו שנפטרנו בזול מפרזיט”. שי דשא ניסה לגלות הבנה למצבו, שחר העלה את האפשרות שמדובר בניסוי, ושיבי אמר שיתכן שזה ההסבר הסביר ביותר מבין המוצעים.
לבסוף – שחר הזכיר לנו מאיפה אנחנו מכירים את הבחור ושיטותיו, וכולם הלכו הביתה לראות את גרסת הבמאי.

אוניברסיטה נולדה

במזל טוב נולדה לישראל אוניברסיטה תשיעית, הלא היא המרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון, והפילוסורפטור של שחר תהה מה יקרה עכשיו למרכז הבינתחומי.

אלעד לרנר ריפרר למשחקי הפונטים מהשבועות הקודמים, ינון גבע הציע אוניברסיטה נוספת, עבגד הכין שתי טיוטות למסע הפרסום של האוניברסיטה החדשה, ודן קופר הציג את מסע הפרסום החדש של אוניברסיטת חיפה.

ההכרזה על מעמדו החדש של המוסד האקדמי הביאה לגל השערות בדבר מראה פניה של האוניברסיטה הטריה – אספסקי לוי הציג את מועדון הדיבייט, שיבי הציג הרצאה של המרצה הפופולארי פרופסור חצרוני, נתאי פרץ הביע ספקות באשר ליכולות האקדמיות של האוניברסיטה, וג’ון בראון הציג את הפיתוח הטכנולוגי האחרון שהגיע משם, וגם את זה שאחריו.

בעוד ששיבי רמז להומוגניות הפוליטית של האוניברסיטה ויהונתן גרשוני תהה על הדיסוננס הקוגניטיבי, עבגד חשב שאם באמת רוצים, מוצאים גם שם מגוון, וב HebFun מכניסים למשחק את  Overly Attached Girlfriend המפורסמת, למרות שרגע אחר כך נשבר להם מכל העסק (שזה כמו ללכת למטא, אבל בעצבים).

אמנות חוצה מגזרים

זויה צ’רקסקי פרסמה כבר לפני זמן מה סדרת ציורים שמספרת את סיפור ההתאקלמות של משפחת עולים מרוסיה בישראל של תחילת שנות התשעים. בשבוע האחרון הציורים עוררו פולמוס רבתי סביב הייצוג של מזרחיים בתור הישראלים הברברים והרעים, למשל אצל אורטל בן דיין (הקליקו על אחריותכם בלבד). שיבי ריפרר למחאה החברתית בהשראת לירון, וייסמן ניסה להסביר שבסך הכל איציק פלאפל ניסה להיות נחמד לגיברת, ושחר אמר שזה היה בכלל איציק אחר. איתמר שאלתיאל הציע קצת איזון קדוש מהצד האשכנזי, ושיבי זרם בכיוון דומה, אבל בקטע של סמולנים.

 פכים בפוליטיקה

– שאול מופז ו”קדימה”, בדרך החוצה מהקואליציה, מקבלים פליק בטוסיק משחר שנזכר ב”חוק וסדר”.

– הפילוסורפטור ב”אני לקבל יכול פלאפל” תוהה אם לוזר חדש נולד.

– חברי הכנסת קיבלו לתאי הדואר שלהם עותקים של הברית החדשה והתנ”ך כרוכים יחדיו. לח”כ דוקטור מיכאל בן-ארי זה העלה את הדם לראש והוא קרע את הספר באופן ספונטני בדיוק כשבמקרה היה שם מישהו לצלם את כל הסיפור. עידוק ועבגד הלכו על משחק המילים המתבקש, ושחר חשב שהאיש  סך הכל מתוסכל מיחסיו עם הקב”ה.

– הליכודניקים החדשים רותמים את ג’ון לנון כדי לשכנע מתפקדים.

– שלי יחימוביץ’ תומכת באוניברסיטה באריאל ומשכנעת את שחר שהקרב האמיתי הוא בינה לבין ביבי.

– ברוך מרזל פרסם בדף הרשמי שלו פוטושופ מעודן ומתוחכם של אחמד טיבי כחזיר, שיבי רק מראה שאפשר להשוות.

– המחאה המתפצלת מטילה קשיים חדשים על כוחות הביטחון, ג’ון בראון יודע מי ישמח לסייע.

– בקול ישראל רוצים לצרף את מנחם בן לתכנית הבוקר על מנת שיאזן את קרן נויבך, שיבי מתנבא איך יראה האיזון הזה.

דוסים מצייצים

דף הפייסבוק “דוסים מצייצים” נפתח לפני פחות משבוע, וזכה כבר ללמעלה מ 400 לייקים. זה לא נושך, זה מעלה חיוך לפרקים, לא תיתקלו שם במילים גסות ודימויים מטרידים או מעוררי מחשבה במיוחד, וזה הרבה יותר ממים במשמעות המקורית שלהם מכמעט כל דבר אחר ברשימה הזו. הנה דוגמה אחת, של אריאל פלסקין, ועוד אחת, ללא קרדיט.

פיגוע בבולגריה

בפיגוע טרור בבולגריה נהרגו ונפצעו ישראלים רבים, ב”אני לקבל יכול פלאפל” מנסחים את תגובת המדינה.

הרב אלישיב (1910-2012)

הרב יוסף שלום אלישיב נפטר בגיל 102, עמיר שיבי ויקיר רטקוביץ’ משווים, אלא מה.

שונות

– אורי שוסטר, עמרי בליך ואור יניר מציגים את ליין הילדים של ספרי רסלינג.

אחת ההברקות המוצלחות מדף הממים של האוניברסיטה העברית (שהוא די אחלה בכללי) מגיעה מאילן מילר.

– לי איפרגן על הקשר בין משחקי הכס ליחסי מזרחים אשכנזים (לא ספר של רסלינג).

– סיפוריהם הקשים של נפגעי ביטוח לאומי, שנפוצו בין השאר דרך הבלוג טיוח לאומי, עוררו את האנשים ב HebFun להצביע על הכתובת שלהם בתור משהו שצריך היה לעורר חשד כבר מזמן.

 

One thought on “סיכום ממים שבועי #6 (14-20.7.2012)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *