[טלפון מצלצל]
– שלום.
– הלו?
– זה עמית מהבית.
– מי זה?
– זאת אראלה ממפעל הפיס?
– מאיפה יש לך את הטלפון הזה?
– זה עמית מהבית, את יושבת?
– מה? מי זה?
– עמית מהבית אומרים לך, זכיתי במאה חמישים אלף שקל. מתרגשת?
– מתי? אני לא… זה לא היה השבוע, נכון?
– בטח השבוע, היום, עכשיו אפילו – מאה חמישים אלף, חזק הה?
– אדוני…
– עמית
– עמית, תשמע, זה לא הולך ככה, אני מתקשרת אליך ואז אני מודיעה.
– אז בסדר, תתקשרי, לסגור עכשיו?
– מה? אה… כן, תסגור, שלום.
[ניתוק]
[טלפון מצלצל]
– למה את לא מתקשרת?
– תשמע, אדוני
– עמית מהבית, למה את לא מתקשרת? אמרת שאת מתקשרת ואני זוכה במאה חמישים אלף.
– רגע רגע, תסלח לי מאד, אבל אני לא אמרתי שאתה זוכה, אני אמרתי שזה לא עובד שאתה מתקשר ומודיע לי שזכית אלא רק הפוך.
– טוב, את יושבת?
– מה?
– זכית במאה אלף שקל.
– אדוני
– עמית
– עמית, אתה לא יכול… רגע, למה רק מאה אלף?
– מה זה?
– למה אתה מאה חמישים אלף ואני רק מאה אלף?
– כי אני צריך משהו להשאיר בשבילי. אז איפה לבוא לקחת את הכסף?
– תלך לבנק
– איזה בנק?
– בנק הדואר, מה אני יודעת
– ואתם מביאים לי איזה משהו שכתוב עליו שהם יביאו לי את הפרס?
– תכתוב לבד
– לכתוב לבד ולתת שם וזהו?
– כן
– טוב, שנה טובה אראלה, את בסדר, בכלל לא כמו ששומעים ברדיו, שיהיה רק טוב בעזרת השם.
– בעזרת השם, שנה טובה.