מדי שבוע לאורך העונה המסכמת של משחקי הכס יעלה כאן סיכום הפרק, שזור בביקורת פוליטית-כלכלית נוקבת, דיאלוג סוקרטי, שירה בהשראה ועירום מיותר.
אם תעשו לי משלוחי יין הביתה אשקול להעלות גם על עונות קודמות בשביל הכיף.
עונה 8, פרק 2 – בסימן ״מועדון ארוחת הבוקר״
עוד פרק מתיש עבר על כוחותינו, וכולו באווירת ננעלנו בבית ספר אז בואו ניצור ונפרום קשרים רומנטיים, נאבד את בתולינו, ונגלה סודות ושקרים. אה, ונשתה קצת חלב ענקות.
אז מה היה לנו?
מתחילים עם פסבדו-משפט לג׳יימי, עם מונולוג של דאני על הילדות המעפנה בה הרדימו אותה במקום עם אגדות, עם סיפורים על איך שיספו לאבו׳ש את הגרון. ג׳יימי לא מתחרט על כלום וליידי בריאה בגופה ובנפשה יוצאת להגנתו וחותמת עליו מה שנקרא. בגדול סצינה משעממת אלמלא הקלוזאפים הדרמטיים על התכשיט המושלם של סאנסה. דחוף לייצר כאלה למכירה, ואם אפשר שזה יבוא עם עור הפנים שלה אני מוכנה לשלם עשרים שקל יותר תודה.
דאני קמה ללכת אבל סאנסה ואז ג׳ון יוצאים לפניה והיא נעלבת ומתחילה לקלוט מה קורה פה ושיש מצב מתארגן עליה חרם. היא פוגשת את טיריון במסדרון ואומרת לו ״ביבי, או שידעת שסרסי משקרת ובגדת בכולנו, או שלא ידעת ואתה לא יודע מה קורה אצל המקורבים שלך, מה נהיה?״ בום עוברים בחזרה לשונצינו איפה שכל המוסכניקים הולאמו כדי להכין גרזני זכוכית. אריה מסתכלת על דני דנון טובל את החנית הלוהטת שלו בחבית המים ומדמיינת אותו, ובכן, טובל את הפין הלוהט שלו בחבית המים שלה, ווינק ווינק.
היא מבקשת שיספר לה על המתים המהלכים, והוא כזה ״אממ.. רע.״ והיא כזה ״דני אל תהיה סתום תשתמש במילים״ והוא כזה ״אמממ…. רע מאוד?״ והיא כזה ״דני אתה חתיך אבל טיפש מאוד תנסה להשתמש בחמש מילים ומעלה״, ״אמממ… רע מאוד הם כמו המוות…?״ ואז נדלקות לה העיניים כי מוות היא מכירה ואוהבת. היא לוקחת כמה גרזנים קטנים וזורקת אותם על הקיר כאילו הם היו דארטס והיא הייתה פאנקיסטית בסינדרום בירושלים סירקה 1988.
ג׳ימי מתנצל בפני בראנפלקס (הסיריאל הכי מוריד) תחת פריחת הדובדבן. בראנפלקס מודיע שממש לא אכפת לו כי הוא כבר לא בראן הילד ושום דבר לא מרגש אותו. זה רק בקטנה סותר את כמה שדחוף לבראנפלקס לעקוץ את ג׳ימי בסצינת הפתיחה ולהזכיר לו זכרונות שחורים מהעבר, כמו אחרון הטינאייג׳רים שמצלם תמונה קומפרומייזינג שלך כשאת שיכורה מדי ואז מאיים עלייך שיגיד לכולם שאת שרמוטה אם לא תעזרי לו בעבודה במורשת ישראל.
אחרי זה ג׳יימי הולך לקשקש קצת עם טיריון ואז קצת יותר עם ליידי בריאה כשברקע אופיר אקוניס מתאמן בקרב מגע. הם מפלרטטים כמו ילדים בני 7 שעוד לא גילו את המיניות שלהם. ללא ספק היא מתחרמנת כשהוא מדבר איתה על טקטיקות צבאיות וחרבות.
Let’s Dish #1
הסצינה הלוהטת של הפרק, הנדז דאון, מתרחשת אחרי שאנחנו מגלות שג׳ורה הוא מוח ג׳ורה ומעודד את דאני להגיע עם סאנסה ל״הסכמות״. דאני וסאנסה צריכות רגע פרטיות. למעשה כולנו צריכים רגע פרטיות. אין משהו שמחבר בין בנות כמו לרדת על בנים נמוכים. אז נהיה בונדינג לרגע, הן אפילו נוגעות רחמנא לצלן. כל הצופות הלסביות בינתיים התעלפו בבתיהן למרות שהן עוד מחכות לרומן הלסבי האולטימטיבי בין בריאן לג׳ימי. קיצר הרגע הרומנטי עובר מהר כשסאנסה מבהירה שצחקוקים ורכילויות על שוקו חם לא יקנו אותה, והיא רוצה לשמר עצמאות. דאני מתעצבנת כי היא רגילה להיות זאת שלא צריכה להתאמץ כדי שיעריצו אותה. היא רק שוכחת שלהשתמש בצעצוע היקר שההורים הביאו לך מאמריקה כדי לזכות בפופולריות זו דרך בטוחה להתרסקות כי זה לא מבוסס על בניית אמון אלא על הטלת מורא, וזה שברירי כמו הצעצוע עצמו (למתקשים, האנלוגיה היא לדרקונים). ככל שסאנסה מתחזקת, דאני מבינה שהיא פחות אובאמה ויותר ג׳ון קארי. (כאן הדרקונים הם כמו הסנטר של ג׳ון קארי).
מגיעה ילדה שחפתית, נקרא לה יעלי, לבקש מרק, והיא מזכירה לשום בצל את הילדה שירין שהוא לא ממש הציל משריפה על המוקד למען כישוף כושל. הוא אומר לה ״את תהיי עם הילדים בבייסמנט, שם הכי בטוח״ (famous last words מזכירה לנו אנה פרנק). ״לא הבנתם את הסדרה״ היא עונה, ומזכירה לכולנו שהקטינים בסדרה יכולים לעשות הכל. שירן מלכת הדובים נתקלת בעוד קרוב משפחה שחושב שהוא יודע יותר טוב ממנה מה היא יכולה ולא יכולה לעשות. די, עייפתם. היא מושלמת, ואם היא רוצה למות בקרב, תנו לה למות בקרב.
אחרי זה היה איחוד משעמם בין ג׳ון לחברים שלו מהפלוגה (עד מתי? מאי 2019), ויהודה גליק דופק כניסה ועושה לג׳ון פוגו. בהמשך הפרק הבנו שבעצם יש ליהודה תסביך נשים גדולות מאז שהוא בן עשר וינק מדדיה של ענקה, כאמור. הוא ממשיך לשתות מנות מוקפאות בבקבוק האהוב עליו: שופר.
תכנוני מלחמה משמימים וחסרי תועלת כמו לשמור את כל הילדים בבייסמנט עם מלא גופות קבורות שם (לא חשבתם שגופות זה משהו מסוכן כשאתם נלחמים נגד זומבים, הא?). בראנפלקס מראה לנו את הקעקוע שפייגלין מלך הלילה עשה לו. טוב. ג׳ון מחליט שכולם צריכים לשנוץ קצת לפני המוות הודאי, וכולם מתפזרים שוב למסיבות הפיג׳מות בחאבורות שלהם.
Let’s Dish #2+3
טיריון מבקש מבראנפלקס לספר לו סיפור קטן לפני השינה. הוא מתחיל מהמפץ הגדול ועשר שנים אחר כך טיריון נמצא מת בקפסולה של וולט דיסני. למזלנו העורכים חסכו מאיתנו את הצפיה. אחרי זה הוא מחליט לעבור לרכל קצת עם ג׳ימי. נכנסת ליידי בריאה עם פודריק-אופיר אקוניס (כי נו, פודריק וגנדרי דומים) ומתייחסת אליו כמו לילד שובב בליל הסדר (טאי, מה אני אמרתי?! אמרתי חצי כוס! חצי כוס! עכשיו תשתה ליטר מים!). נכנסים עוד כמה חבר׳ה ומתחילים אמת או חובה סביב המדורה.
בינתיים אריה דורשת ספירת מלאי של הנשים שדני דנון היה איתן לפניה, ומבהירה שהיא הגיעה לגיל שאפשר להתחיל. סצינה מעצבנת. אריה, כמו סאנסה וכמו סרסי, לא אמורה לתת למין להוציא אותה מפוקוס. אבל ניחא, מזכירה שהיא אמנם בגובה עציץ, אבל היא אישה גם בסדרה וגם בחיים עצמם.
בחזרה בקומזיץ, אחרי שיהודה מצליח להגעיל תשועלים לכולם, ג׳ימי מחליט לבצע את האקט הפמיניסטי ולשבור תקרת זכוכית-דרקון של ווסטרוס: ממנים את בריאן לאביר. התרגשנו.
ג׳ון מספר לדאני את פצצת האמת המשמימה בשלב זה על זה שהם צריכים סריקה גנטית לתאיזקס כי הוא לא מזרחי כמו שהם חשבו. היא מודיעה לו שהוא בעצם יורש העצב, והוא או מעמיד פנים שהוא לא קלט את זה עד עכשיו, או שהוא באמת היה כל כל עסוק בזה שהוא מאוהב בדודה שלו שהוא באמת לא קלט שהוא אמור להיות המלך.
הופ נשמע נחש צפע, וכולם מבינים שהבוקר עלה, הבתולין בותקו, הסודות נחשפו, וצבא הסטלנים של פייגלין הגיע. אלא מה… האם ייתכן שבעוד הסקרים חזו לו 8 מנדטים בקרב הגדול, הוא בכלל לא עובר את אחוז החסימה? איפה מלך הלילה והדרקון…?
***
