פעם, מזמן, ישבתי בהרצאה של פרסומאי בכיר שאת שמו אני כבר לא זוכר, והוא סיפר לנו על קמפיין שיזם עבור יצרן מוצצים לתינוקות. עכשיו, איך לעזאזל מפרסמים מוצץ? זאת בסך הכול חתיכת גומי, לא שונה בכלום מחתיכת הגומי של המתחרים, אין לו שום ערך מוסף משלו וקשה למתג אותו.
ישב הפרסומאי על המדוכה, ישב עוד קצת ומצא פיתרון. הקמפיין שהיה, מסתבר, אחד המוצלחים והמשפיעים בישראל, סיפר שבמוצצים של החברה הנ"ל אין עופרת, שכידוע גורמת לשלל תחלואים ותלאובות. "לא שיקרנו", גיחך הפרסומאי לעברינו, "באמת אין שום עופרת במוצצים של החברה ההיא. העניין הוא… שאין עופרת גם במוצצים של המתחרים."
אבל ציבור הקונים, כששמע על עצם הרעיון של עופרת במוצצים שלא היה ולא נברא, החליט לא לשחק עם הבריאות של התינוקות שלו. הרי כשמדובר בפחד קמאי לשלום הצאצא, היגיון היגיון, אבל הולכים על בטוח. אף אחד לא יכול היה לסתור את טענת המפרסמים שכן היא אמת לאמיתה ולא יכול היה לתבוע אותם על הוצאת דיבה שכן לא הזכירו את המתחרים במפורש. המכירות, כמובן, הרקיעו שחקים, על חשבון המתחרים.
"למכור פוליטיקה", אומרים באמריקה, "זה כמו למכור קוקה קולה". שנות התשעים היו זמן עלייתם של חלוצי הפרסום חסר המצפון בסגנון הדוד סאם בתחום העסקי והפוליטי כאחד. זאת התקופה שהביאה לנו את ארתור פינקלשטיין, אייל ארד, מוטי מורל, ראובן אדלר ושכמותם. האנשים האלה איחדו את תחומי הפרסום, הלוביזם והייעוץ האסטרטגי לתחום אחד, וגם בכך הם לא הסתפקו. הם גם השתלטו על עיצוב המוצר. הם כבר לא מכרו את מה שהפוליטיקאים אמרו, אלא אמרו לפוליטיקאים מה להגיד כדי למכור את עצמם. לאנשים האלו יש חלק לא מבוטל בהפיכת הויכוח הפוליטי בישראל לאוסף טוקבקים שעיקרם הכפשת היריב ומטרתם העיקרית להשיג לאיזה עסקן דריסת רגל בפוליטיקה.
אבל אחרי החלוצים הללו, בא דור חדש. בשנות התשעים הם עוד היו בתיכון. הפרסומאים החדשים הללו לא איבדו את המצפון ואת הבושה כי מעולם לא היה להם כאלה. הם נולדו לתוך המציאות החדשה.
בין הבולטים שבפרסומאי הדור החדש הזה הוא משרד הפרסום, הלוביזם והייעוץ האסטרטגי EDK. קוראי הבלוג הקבועים יותר צריכים להכיר אותו, אבל שווה לעשות תקציר פרקים קודמים על משרד הפרסום שהמציא את "אם תרצו".
משה קלוגהאפט ושמוליק ויליאן הם שני חבר'ה צעירים חובשי כיפה סרוגה שעשו את הקפיצה מעוזרים פרלמנטריים לבעלי המשרד המצליח שמתגאה ב"חשיבה מחוץ לקופסה". הנה, למשל, דוגמא לחשיבה… הרבה מחוץ לקופסה, פרי עטם של קלוגהאפט ווילאן. לאחרונה, נשים (עיתונאיות) מקבלות בדואר מכתבים בכתב יד בנוסח הבא:
"תסלחי לי שאני ישיר, זה כבר כמה ימים שאני מחפש את המילים הנכונות ולא מוצא. האמת היא שמעולם לא פניתי כך למישהי, אבל בברנז'ה מספרים עלייך שאת מוכנה לנסות דברים חדשים… אני יודע שעדיין לא יצא לנו להיפגש ,אבל אני הולך להיות הרבה בסביבה… ראיתי אותך בהפסקת הצהריים ליד המעלית, כמהה למשהו חדש, ומאז אני כבר מדמיין את הפגישה שלנו. לא יכול לחכות. בואי ניפגש על קפה, לצהריים או לפגישה מסוג אחר לגמרי בערב…"
האם לזה התכוון קלוגהפט כשדיבר על "לעבור לרטוריקה הצבעונית החילונית"? האם כך הם מתיימרים להבין אותנו? אז קודם כל, משה ושמוליק, אם אתם במקרה קוראים את זה, תיכנסו ל-הכצעקתה ותקראו מה מרגישות נשים שמקבלות הצעות מסוג זה. אני יודע שלא מזיז לכם, אבל יכול לעזור לכם בפעם הבאה שתרצו לפנות ליותר ממחצית קהל היעד. ואולי מי שלא מסוגל לפרסם פאקינג שוקולד בלי איומים והטרדה מינית, אין לו מה לחפש בעולם הפרסום. או בחברת בני אדם בכלל, אם כבר מדברים על זה.
ואלה האנשים שבין נותני הטון בשיח הפוליטי היום. כשאני מתכוון שמשרד הפרסום הקים את "אם תרצו" אני מתכוון לזה פשוטו כמשמעו. הוא לא עשה את זה לבד כמובן. האבא המולטי-מיליונר של רונן שובל היה בין היוזמים אחרי שקיבל הארה וגילה מחדש את יהדותו. והמכון לאסטרטגיה ציונית בראשות יו"ר מועדת יש"ע בדימוס ישראל הראל הצמיח את שובל ואת החצי השני שלו, גנב התחמושת הצה"לית ארז תדמור, בקורס המנהיגות הצעירה שלו.
אבל בשורה התחתונה, "אם תרצו" הוא ספין של פרסומאים. משה קלוגהפט הגה את הרעיון לפיו כדי להחדיר את עמדות הימין הדתי (שלדעתו סובלות ממיתוג שלילי) למיינסטרים צריך א' לעולם לא להזכיר את המילים "ארץ ישראל השלמה". ב' להריץ כמה שיותר ארגונים קטנים, נפרדים ושונים זה מזה, אבל שיפגיזו את אותן המטרות. כך ייווצר "באז" ואשליה שמדובר לא בספין אלא בהתעוררות "מהשטח".
רוב, אם לא כל הקמפיינים שמתגוללים על הבוגדנות והחתרנות של השמאל לאחרונה הם מבית היוצר של EDK. השיטה קבועה: מוצאים איזה פעיל צעיר ונלהב ושמים אותו בחזית ארגון שהוקם הרגע למטרה זו, מישהו משלם ל-EDK ישירות את מחיר הקמפיין בלי שהכסף יגויס ע"י הארגון עצמו. כך אפשר להסתיר את זהות הספונסרים כי אפשר לדעת מי תורם לארגון, אבל הארגון לא חייב לדווח על עסקה מסחרית רגילה שבה הכסף לא עובר דרכו. הארגון מוציא קמפיין מושקע נגד הקרן החדשה לישראל וארגוני שמאל באשר הם ובעקבות זאת, בשלב הבא הוא הופך לשחקן פוליטי מוכר בשטח.
"אם תרצו" היו הראשונים. בעקבותיהם הגיע ארגון שעד אז אף אחד לא שמע עליו בשם "הפורום למען ארץ ישראל" עם "קמפיין הגז הערבי" המופרך נגד הקרן החדשה מבית היוצר של קלוגהאפט וויליאן. "אם תרצו", שבה קלוגהאפט משמש יועץ אסטרטגי וויליאן משמש כדובר, הכחישו כל קשר. עברו כמה חודשים, ורנן שוורצמן וארגון הרפאים שלו כבר מארח את כל המי ומי לפאנל בנושא ה"משפטיציה" של צה"ל באוניברסיטת בר אילן. איש הקש הפך בעזרתם של מפעילי הבובות לשחקן פוליטי, בדיוק לפי התכנית. הבא בתור לעשות את אותו המסלול, אפשר לנחש, יהיה אריה ארבוס וארגונו "בין הכוונות".
אז לא מפתיע שצמד המכשכשים בכלב הנ"ל, חסרי מוסר ומעצורים לחלוטין בכל הנוגע לאופן בו הם מעבירים את המסר בין אם זה בשביל צ'ק שמן מחברת ממתקים ובין אם זה לטובת האידיאולוגיה הפוליטית שעליה הם נלחמים בדם ליבם, משחזרים עכשיו את קמפיין המוצצים שהוזכר לעיל.
בקמפיין חדש, "אם תרצו" קוראים לתומכיהם להגיע למצעד זכויות האדם שייערך מחר בת"א עם שלטים עליהם כתוב "גם ליהודים יש זכויות אדם". בדומה לעופרת במוצצים, זה דבר שאף אחד לא יחלוק עליו. כמוהו, זהו מסר שפונה לפחדים הקמאיים של הציבור וסומך עליו שלא יטרח לבדוק ולראות שהארגונים המשתתפים עוסקים במרץ בזכויות אדם של יהודים, כמו של כל אחד אחר. אמנם אפשר לוודא זאת במעבר פשוט על שמות המשתתפים, אבל ציבור מפוחד לא לוקח סיכונים. המסר יעבור.
אמנם המצעד מתקיים מחר וההתראה היא קצרה, אבל אני מציע להאכיל את קלוגהאפט, ויליאן והפעילים שלהם בקצת מהחומר שלהם. ללבוש חולצות של "אם תרצו", להתערבב אתם ולהרים שלטים שעליהם כתוב "רק ליהודים יש זכויות אדם".
מנהלי: תודה לאיל רדושקוביץ' שהעביר לי את המידע על קמפיין ההטרדה המינית וגם על הפאנל באוניברסיטת בר אילן. למעלה משמאל יש כתובת מייל בין השאר לדברים כאלה. תשתמשו בה.
מנהלי2: ספק אם קמפיין ההטרדה המינית אכן מהווה הטרדה מינית עפ"י חוק שכן אין בו את יסוד ההמשכיות. אבל מבחינתי, מדובר בהטרדה מינית לכל דבר ועניין. "אם תרצו" ושות' אוהבים לאיים בתביעות משפטיות פעמיים ביום ויכולים בהחלט לתבוע אותי על הוצאת דיבה. ואני אומר: MAKE MY DAY
כדאי להזכיר להם שהשב"כ מפר זכויות אדם של מתנחלים לא פעם, והמשטרה מפעילה נגדם ברוטליות קיצוניות, ככה שאף אחד לא מחוסן.
הם יודעים את זה, אבל עיקרון ההדדיות הוא לא הצד החזק של רובם.
כן, הא?
קצת קשה להם לקשר בין נער שנגרר בפיאות במאחז מגרון ג' לאנרכיסט שחוטף מכות בבלעין
היה איזה ארגון ימין, ודווקא לא מהמתונים, שיצא נגד מדיניות המשטרה כלפי מפגיני שייח ג'ראח בנימוק הנכון שאם מותר לעשות את זה להם, מותר לעשות את זה גם למתנחלים. אבל זה היחיד שאני זוכר.
האירוניה היא שהאגודה לזכויות האזרח, למשל, מטפלת בהפרות כלפי אנשי ימין. גם לטובת "אם תרצו" הם התערבו כשהמשטרה עצרה פעילים שלהם על תלייה חוקית של כרזות. לא שזה מונה מהם להמשיך בשלהם.
אפשר להזכיר למשל איך בזמן פינוי עזה היו מנהיגי ימין שייבבו על כך שזו פעולה משטרתית ומה פתאום נותנים לצה"ל לעשות אותה בניגוד לזכויות האזרח.
חבל שנזכרו בזה רק אחרי שנים שהמתנחלים נהנים מהמעמד של אזרחים עליונים תחת שלטון הצבא. בעיקר מהעובדה שכל פעם שהיתה הפגנה של שמאל או של ערבים, היה הקצין בשטח יכול בקלילות להכריז על האזור כ"שטח צבאי סגור" ומיד לאסור על ההתקהלות. אח"כ עשו להם אותו דבר בדיוק.
לפני הרבה שנים הלכתי לי ברחוב בירושלים וראיתי שלט 'מאסר מנהלי הוא טרור פוליטי' שאלתי את עצמי שתי שאלות: האחת, איזה אירגון שמאל קיצוני כתב את זה? השניה – אנחנו בירושלים! איך עדיין לא תלשו את השלט מהקיר?
אז התקרבתי קצת יותר וראיתי שתנועת כהנא חי חתומה על המודעה ואז נזכרתי פתאום שבדיוק עצרו את נועם פדרמן או מישהו כזה. אז כן, אנשי ימין יכולים בהחלט לשכוח שבמשך שנים עצרו ערבים במעצר מנהלי ואפילו לא להבין מה לעזאזל הקשר בין זה ובין המעצר של אחד משלהם.
זה לא שיכחה אלא אידיאולוגיה. זכויות לא נובעות מהיותך אדם אלא מבעלות על הקרקע. היות שקרקע ארץ ישראל היא בבעלות היהודים (כולל אלו שמתו ואלו שלא נולדו) לגויים בארץ אין זכויות. מה שיש להם זה "יחס" מצד היהודים. אם יקבלו את האידיאולוגיה הנ"ל ויתנהגו יפה, יקבלו יחס טוב. אם לא, נהרוג אותם על נשיהם וטפם.
זאת הגרסה הכהניסטית. הגרסה ה"ממלכתית" של אותה האידיאולוגיה אומרת שלגויים בארץ מגיעות זכויות אדם אבל לא זכויות אזרח כי האזרחות, שוב, לא נובעת מהיותו של אדם כפוף לשלטון המדינה הריבונית על ארץ מושבו אלא מהבעלות היהודית על הארץ כפי שהובטחה ע"י החבר הדימיוני.
מהגרסה העוד יותר מרוככת, וזאת עמדתה של הממשלה הנוכחית היא שלגויים בארץ מגיעות גם זכויות אדם וגם זכויות אזרח, אבל שתיהן מותנות במידת קבלתם של הגויים את אותה האידיאולוגיה בדבר הבעלות המיסטית של העם היהודי לדורותיו על הקרקע. זכויות היהודים, כמובן, לא מותנות בכלום.
כל זמן שימשיכו לחשוב כאן שהיהודים הם מקור הזכויות ויכולם לחלק אותן למי שבא להם וכמה שבא להם מתוקף ההבטחה האלוהית בתנ"ך, לא יהיו לא זכויות אדם ולא זכויות אזרח לאף אחד בארץ הזאת.
לא נראה לי. היחס זהה גם ליהודים שמאלנים. הזעזוע של אנשי הימין מאלימות המשטרה בפינוי עמונה היה אמיתי והם באמת חשבו שזה פעם ראשונה ששוטרים מפעילים אלימות כלפי יהודים. איכשהו יותר מעשרים שנה שאלימות זו הופנתה כלמי מפגינים מהשמאל לא עשתה עליהם שום רושם. ההתעלמות, שלא לומר התמיכה, באלימות המשטרה היא לא רק נגד ערבים אלא גם כלפי יהודים. ואפילו לא רק שמאלנים, אלימות הופנתה לעתים גם נגד חרדים. לדעתי יש פה משהו הרבה יותר בסיסי. כל מי שהוא לא מהקבוצה שלהם לא מעניין אותם ומצד שני כולם צריכים לקפוץ לדום ברגע שקורא משהו להם. אני מניח שאם היתה להם היכולת לשים את עצמם בנעלי מישהו אחר הם לא היו ימנים…
יש בזה משהו.
קורא=קורה…
זה מזכיר לי שאפילו בן-שימול (רוצח אמיל גרינצוייג) "הופקר" ע"י הכתומים למיניהם שפעלו ופועלים למען אסירי המחתרת, ברוך גולדשטיין, יגאל עמיר ודומיהם כי הוא היה אאוטסיידר ולא נחשב בעיניהם לבשר מבשרם.
בן שימול לא רצח את גרינצווייג, הוא ירה טיל לאו על אוטובוס.
אייל ארד, לא עוזי ארד
צודק, תוקן.
פוסט מצויין.
השאלה היא, איך סותרים את "אפקט המוצצים" שתיארת, מעבר לפעולת ההסתננות (המגניבה למדי) שהצעת, וקבוצת "אם תרצו – תנועה פשיסטית" בפייסבוק?
הרי "אם תרצו", כמו כל דמגוג טוב, פונה לרגשות כל כך בסיסיים, שפשוט קשה להפריך את הטיעונים שלהם למרות שהם אבסורד. ויתרה מכך, האקדח המעשן הפרסומאי הזה מאוד חמקמק – אני אישית כבר הייתי מודע לו מכיוון שהייתה איזו כתבה חצי מוצלחת על קלוגהאפט לפני כמה זמן, אבל אני בטוח שהרבה אנשים, ובינהם פתים שנסחפים אחר המגמה, לא רואים את החוט המקשר וחושבים שמדובר באמת ב"תנועה" "ציונית" שנייה.
נראה לי שלחבק אותם יהיה הפתרון.
הצעירים בשטח הם אנשים טובים
,אדם ואפילו יהיה רשע גמור ודאי יש בו משהו שהוא באמת באמת טוב, ואפילו יהיה דבר זה מלא קלקולים ודאי יש בו חלק שהוא באמת טוב, וע"י שמביטים בחלק הזה נעשה הדבר טוב והאדם טוב, והבטת בו ואין רשע.
ב"אמנות המלחמה" כתוב (מהזיכרון):
המצביא הטוב תוקף את תכניות האויב.
הפחות טוב תוקף את הבריתות של האויב.
הגרוע תוקף את האויב.
הגרוע ביותר תוקף ערים בצורות.
לקרוא להם "פשיסטים" ועוד בקבוצה בפייסבוק זה בדיוק לתקוף ערים בצורות. הדברים שהם מנסים להחביא נואשות אלו התכניות שלהם. כלומר, קלוגהפט ושות' מנסים לגרום לך להתמזמז עם כל תת יוזמה בנפרד. הוא בונה על זה, זה מה שיוצר את הבאז. אז צריך להתלבש על קלוגהפט עצמו, לא לתת לו להישאר מאחורי הקלעים, וכנ"ל להתלבש על הקשרים בין הארגונים ובינם לבין פוליטיקאים ואילי הון, אותם קשרים שהם כ"כ טורחים להסתיר.
למה אתה חושב שהם מאיימים לתבוע כל אחד שקורא להם "ארגון ימין"? למה הם מסתירים את הקשר לישראל הראל, למה שובל טוען שמפלגת הבית היהודי, שהוא היה מועמד שלה לכנסת, שמה אותו שם ללא ידיעתו? הרי מדובר בארגון של "כתומים".אין בזה שם דבר רע, אבל הם רואים לנכון להחביא את העובדה הזאת כדי לפנות לקהלים חדשים. אז את מה שהם מחביאים, אנחנו נוציא.
אני הגעתי לקלוגהפט בגלל איזה טוקבק שראיתי פעם באחת הכתבות על אם תרצו. היה כתוב שם משהו כמו "תעשו גוגל על משה קלוהפט, יהיה מעניין". עשיתי, והיה מעניין להחריד. מהטוקבק האחד ההוא יצאו כמה פוסטים רק אצלי, שנקראו ע"י כמה אלפים. אני מניח שמשהו מזה המשיך הלאה.
אז המידע צריך פשוט להסתובב ואליו צריך להפנות בכל פעם שהם צצים. זה לא ישכנע את מי שיבלע כל דבר שיאכילו אותו על סמולנים, אבל הם פונים למרכז, ואותו אפשר לעשות קצת חשדן.
אז אם כבר הנה משהו שקראתי היום בספר של פון קלאוזוביץ' – אם האויב שלך מכוון למטרה גדולה ואתה למטרה קטנה, אז הפסדת בקרב עוד לפני שניצחת, כי האויב סביר להניח יטה את המאמץ שלו לחזית שבו הוא יוכל להשיג הישג חלקי, אבל בגלל שההישג הראשי שלו גדול, ההישג החלקי שלו יהיה גדול כמו ההישג הראשי הקטן שלך.
אם קלוגהפט ושות' מעוניינים לשנות את פני המדינה, מתקפת הנגד צריכה גם לכוון לשינוי פני המדינה.
וגם כאן- ח"ח לשמאל הלאומי
כולם רוצים לשנות את המדינה, את קלאוזוביץ הייתי לוקח בערבון מוגבל ואת השמאל הלאומי אני לא מסמפט. מצד שני, שום ארגון שמאל אני לא מסמפט אז זה גם לא אומר הרבה.
השמאל הלאומי הוא לא ארגון סימפטי.
אפשר להדביק לו בקלות תארים כמו טיפש שטחי, צבוע, פופוליסטי, ציני ועוד כיד הדמיון, אבל בשורה התחתונה, הוא עושה תמיד את הצעדים הנכונים איפה שארגוני שמאל אחרים מפספסים. ההפך ממרצ.
כל דבר שהוא ההיפך ממרצ חייב להיות חיובי לפחות במידה כלשהי.
מצא חן בעיני הרעיון הזה, להלחם באמנות משיכת החוטים והטשטוש של העידן המודרני עם מדריך מלחמה בן יותר מאלף שנים. יש בזה איזשהו יופי פואטי.
יותר כמו אלפיים חמש מאות שנה וזה לא מדריך מלחמה אלא ספר פילוסופי על טיבם של קונפליקטים.
אולי פספסתי משהו, אבל פון קלאוזביץ' נפטר ב-1831, ככה שהספר שלו בן פחות ממאתיים שנה.
אכן, לא הבחנתי שההתייחסות היא ל"אומנות המלחמה".
"אמנת המלחמה" זה סון דזה. קלאוזוביץ כתב את "על המלחמה".
אתה יודע שאפילו הלכתי לבדוק מתי זה נכתב כדי לא לצאת טמבל וקראתי רק עד לקטע "המאה 6" בלי להמשיך ל- "לפני הספירה".
מעניין אם יש איפשהו מדריך דומה עבור כל הטקטיקות שמדינות וארגונים משתמשים בהם כדי לסבן ולתמרן את הציבור. משהו בסגנון לחם וקרקס אבל מודרני ופרטני יותר. בכלל אני מוכן להשבע שמאז מלחמת העולם השניה (פלוס/מינוס) אנחנו משתפרים בזה בקצב מדאיג.
הם ממש לא המציאו את השיטה של הקמת ארגוני חזית קטנים שיתעסקו במטרות ספציפיות בעודם נשארים נאמנים לתנועה הגדולה. זאת שיטה פעולה מוכרת של מפלגות קומוניסטיות כבר עשרות שנים, גם בארץ המפלגה הקומוניסטית עושה שימוש בה.
נכון מאוד. ואסור לשכוח את הסיינטולוגים.
ואת החוזרים בתשובה
ידה ידה ידה
לגבי אלה אני ממש לא בטוח. די בטוח שלא, בעצם.
ברמה העקרונית, זה לא שונה בהרבה ממה שעושה הקרן החדשה באמצעות שתי"ל.
זה קישקוש בלבוש.
הקרן תומכת בפרוייקטים קונקרטיים של ארגונים קיימים. הארגונים פונים אליה בבקשה לתמיכה אם הם חושבים שהפרוייקט תואם את מטרות הקרן. הכסף הולך לפרוייקט הספציפי ולא לארגון עצמו, והקריטריונים והפרוייקטים\ארגונים הנתמכים מוצגים בריש גלי. איך הגעת לרעיון שמדובר במשהו דומה, לא ברור, אלא אם כן בלעת את הפרופוגנדה של אם תרצו, שפשוט ייחסו לקרן את מה שהם עושים בעצמם.
Pingback: Tweets that mention בין הטרדה מינית לקמפיינים פוליטיים. | תניח את המספריים ובוא נדבר על זה -- Topsy.com
הכי טוב לברך אותם על הצטרפותם אלינו, על הבמה ולספר איזה כיף שגם הם הבינו שלכולם מגיעות זכויות – גם לשדרות, גם לבית שאן גם ליפו עכו לוד ורמלה וגם לאל עראקיב ולשייח ג'ראח וכן הלאה. יעני לחבק אותם – איזה כיף שסוף שסוף הבנתם שאתם יחד אתנו והאויב הוא השלטון
גם טוב.
רותי אשה חכמה
מסתבר שהוא גם משורר
http://www.youtube.com/watch?v=xrR51fr58Ws
העצה להתמזג עם שלטים חתרניים היא נחמדה אבל עלולה להיות קצת מסוכנת לא?
נראה כי הנושא באמת קרוב ללבך ואתה כותב בצורה נמרצת וזורמת.
אבל שאל עצמך, האם אי פעם חשבת לחקור ולכתוב בצורה ביקורתית על ארגונים מהצד השני כגון "שוברים שתיקה" לדוגמה?
לגבי הכנס שהיה בבר-אילן, חבל שלא היית שם, כי הפכת אותו למשהו שאינו לגיטימי והדבר היה רחוק מכך. שם נכח נציג "שוברים שתיקה", והצביעות שהייתה בו פשוט היממה אותי. הטענות שהועלו היו ילדותיות וקל היה לסתור אותן אחת אחת. ואני מדבר מבחינה רציונאלית בלבד, ללא הכנסת אמירות נורמטיביות. נראה היה שכל פעילותן מוכתבת מהאינטרס הכלכלי.
אז נכון מחד יש את אם תרצו אך למען הגילוי הנאות, לך ובדוק את הצד השני, את שוברים שתיקה וזו רק דוגמה.
אין לי מושג איך הבנת שטענתי שהפאנל של שוורצמן איננו לגיטימי. אפילו לא אמרתי מילה רעה עליו, אלא רק ציינתי את מקומו של הנ"ל בשיטת העבודה המדוברת. כנראה שכל תגובה שאיננה השתפכות מעריצה היא "דה-לגיטימציה" אצלכם.
לא שמתי לב לשום דבר מיוחד ששווה לבדוק בשוברים שתיקה. אם יש לך מידע, תביא אותו ואתייחס. אם זה מסתכם בזה שהחבר'ה שם מקבלים משכורת, אז אני לגמרי בעד שפעילים בארגונים יקבלו משכורות. באם תרצו מקבלים משכורות באותו סדר גודל ואף פעם לא אמרתי על זה מילה רעה.
אני פשוט מת על הבלוג שלך !!!
אחלה אחלה פוסט. אם יורשה לי, שני הסנט הפמיניסטיים שלי. יש עכשיו גל של פרסום פוגעני כלפי נשים שהרציונל שלו הוא ליצור הד מתמשך לקמפיין בעלויות נמוכות. להציג משהו פוגעני כלפי נשים, לחכות שויצ"ו, נעמ"ת או שדולת הנשים יתעצבנו או בלוגריות עצבניות יכתבו על זה וכך יווצר לו באז שיגיע למדיה, כי יאפשר לאתרי אינטרנט, מהדורות חדשות וכו' לפרסם שוב את התוכן הפוגעני כלפי נשים, לצידו של איזה טקסט מתחסד. כך זה היה עם קניון ארנה, אגאדיר, הקמפיין הויראלי למודעות לסרטן השד. ראו אי די קיי כי טוב, רצו גם. פספסו בגדול, כמו שחוזר בשאלה לא מבין למה הוא לא מצליח להתחיל עם תל אביביות. מצד אחד הוא הפחיד אותן, מצד שני הוא לא ביזה מספיק. זה עובד, כלומר הבאז נוצר רק כשיש תמונה מבזת-נשים להוסיף לצקצוקי הלשון.
אני לא מתפלאת שמי שאחראים לקמפיין ההכפשה של נעמי חזן מסוגלים לשלוח מכתבי איומים, מה שעובד בפאשיזם יעבוד גם בשוקולד. הנזק שנגרם לחברת כרמית בעידן האינטרנט והגוגל הוא בלתי הפיך. אבל מה שאי די קיי לא הצליחו לעשות, חברות פרסום אחרות כן מצליחות, וזה נושא שכואב לי, מעצבן אותי ומתסכל ואשמח להפנות את תשומת ליבך לקמפיינים הבאים שיעשו שימוש ציני כזה בניסיון של נשים לקבל ייצוג לא-מבזה במרחב הציבורי.
וואללה. דבר שחשוב לדעת. אשמח באמת אם תעדכני אותי במייל בקמפיינים כיו"ב.
פוסט מצויין וניתוח מצויין, רק הסתייגות אחת: גם השמאל ופעילי זכויות האדם סוחרים בכבודן וגופן של נשים כמטבע העובר לסוחר על מנת לקדם את עצמם ואת האינטרס הקבוצתי שלהם (ע"ע השתקת ההטרדה המינית בהפגנות), כך שאנחנו כשמאל נמצאים בפוזיציה המאפשרת ביקורת על הקמפיין המתועב של אם תרצו, רק במידה ונקפיד לאזן תמיד בגינוי מקביל למה שנעשה בחצר האחורית שלנו. מדובר במשחק פוליטי בין קבוצות פטריארכאליות במהותן, כך שמימין ומשמאל ההחפצה דומה, לצערי. כבר כתבתי בזמנו על הדמיון העצום בין המחנות, שלאורו נראה לפעמים שהאידיאה חסרת משמעות. הדרך אותה דרך.
יש בזה מן האמת. ובכלל, "זכויות האדם" זה מיתוג מחדש של "השמאל" כמו ש"ציונות" זה מיתוג מחדש של "הימין", ושניהם ענפים שונים של אותו העץ ממילא. בדיוק על זה אני כותב עכשיו.
אגב, אתה כתבת לפני המצעד – אני אחריו. ההקשר דומה לתגובתי כאן.
http://2nd-ops.com/hanna/?p=67477
פוסט מצוין. לא ידעתי על הקישור הזה בין האידיוטים של כרמית לאלה של אם תרצו.
כמובן שהמיישמים הראשונים של השיטה הם ארגוני הקרן החדשה וקלוגהפט ושות' רק מחקים שיטה שעובדת היטב (עד שהם לוקחים ממכם משהו אתה כל כך מתבאס?)
מספיק לראות את רשימת הארגונים שהשתתפו ביום ו' ולהבין שעשרות מהם הם ארגונים קיקיוניים שכידוע רוב המשתייכים אליהם משתייכים גם לשאר הארגונים ולו כל אחד מהם היה מביא 50 משתתפים "יוניקיים" המצעד לא היה נראה כמו שנראה.
דוגמאות? "מאבק סוציאליסטי", "תג'יר", "חוג ההורים", אג'יק, מעל"א, מען, חלונות, הומניסטי, החסית הכחולה 06, האגודה לצדק חלוקתי, "הבלוק הטרנסג'נדרי הירוק למען חופש מגדרי (בחיי לא המצאתי) , דיראסאת, דהרנה, אלרביטה, אליאטר, מרחב תרבותי אלטרנטיבי בתל אביב, הצעירים היפואים, תנד"י, פמיניסטיות דוברות רוסית, סדק"א, מעלא, דהמש ועוד עשרות ארגוניים שאני צנצנצ עם אחוז אחד מבוחרי מרצ מכירים. אח"כ אתה בא בטענות לקלוגהפט על ארגונים קיקיוניים? הרי כל הארגונים הם הם שתי"ל, ברשימה שראיתי יש 5 ארגונים שכולם עוסקים באותו בעיות ביפו. על מי אתה בדיוק עובד? ההשתייכות הפוליטת שלך סימאה אותך עד כדי כך? לחבר'ה של משרד הפרסום הזה יש עוד הרבה להשתפשף עד שיתקרבו ליכולות האלה.
ואגב- זו שיטה שהיא אולי אפקטיבית תקשורתית אבל בעיניי היא עלובה וסופה שאת המטרות הממשיות שהיא באה לקדם היא לא תשיג לעולם.
אכן, יש הרבה אנשים שמשתייכים לכמה ארגונים או עוברים ביניהם וזאת ביצה קטנה באופן כללי. נכון גם שרוב הארגונים הנ"ל הם קטנים וחלקם בהחלט קיקיוניים. רק לא הבנתי מה הבעיה בזה.וגם לא איפה כאן הדמיון למעללי קלוגהאפט ושות'.
מהיכרות, לפחות "מהפך-תג'יר" , "אג'יק", "מאבק סוציאליסטי" ודהמש הם אולי קטנים, אבל בהחלט אותנטיים. זה שאתה, או בוחרי מרץ (ממתי הם המדד למשהו?) לא מכירים אותם, אולי מלמד יותר עליכם. על השאר לא אדבר כי אני לא יודע.
Pingback: בככר מול השמש - זו המנהיגות, טיפש
קיקיוני: צומח מהר וקמל מהר.
הארגונים האלה הם לא קיקיוניים, מהסיבה הפשוטה שהם דווקא קטנים, צומחים לאט, ומתים לעתים רחוקות בלבד.
יותר מזכיר קקטוס בעציץ מאשר קיקיון.
הבעיה עם ארגוני החברה האזרחית, במובן הזה, הוא לא שהם מאחזי עיניים. הם לא. האמת, הלוואי שהיה להם תקציב יח"צ כלשהו.
זה תיאור מדוייק למדי של רוב הארגונים שאני מכיר. בכלל, הלוואי שהיה למי מהם עשירית מהכסף שהסטריאוטיפ משייך להם. עבדתי באיזה אחד מהם, שישים שנה פועל הארגון הזה וחברים מהימין אמרו לי "וואו, הסתדרת בחיים, מלא כסף מאירופה". הייתי צריך להסביר להם שפתחתי את היום הראשון שלי שם בסכסוך עבודה כי לארגון לא היה כסף לשלם לנו נסיעות. בשאר הארגונים התנאים דומים, מלגות במקום משכורות כדי לשלם מתחת למינימום, משרות שמוגדרות כשלושת רבעי משרה כשבמציאות הן משרה וחצי וכו' וכו'.
כדאי לשים לב:
משה קלוגהפט היה דובר ועדת הכלכלה בכנסת בראשות אופיר אקוניס מהליכוד.
הוא יועץ התקשורת של חברת הכנסת רונית תירוש מקדימה.
הוא כתב לעמיר בניון את שיר התמיכה בשייטת ששרו הח"כים אחרי המשט:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3902078,00.html
עוד פרטים מעניינים:
http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/7847
ידוע.
ותודה על הכתבה של בשבע, יש שם עוד כמה פנינים שלא הכרתי.
Pingback: בזכות האלימות: פוסט פמיניסטי « שחור-סגול
שלום לכולם אני מחפש מישהו\מישהי שמגדיר את עצמו כשמאלני\ת כדי לנסות לראות דברים מהצד השני של המפה. (אני ממש מתחבר לרעיון מאחורי אם תרצו, תגדירו את זה איפה שאתם רוצים)
http://www.facebook.com/profile.php?id=1202458653
לשאלתו: ככה מפרסמים מוצץ:
http://xnoxcluex.wordpress.com/2010/02/02/best-print-ad-in-the-history-of-print-advertising/