לוורדפרס באהבה ובסיאוב או: סינית אני מדברת אליך

הקדמה: למה אנחנו עוזבים את ישראבלוג? ישראבלוג היה נחמד אלינו. אנחנו מודים לו על כך: הוא היה קל, הוא היה פשוט, הוא היה ראשוני. אבל ישראבלוג הוא כמו חבר נעורים. ברגע שאתה מגיע לצבא או לאוניברסיטה, אתה מבין שזה לא שאתה לא אוהב אותו, פשוט יש כל כך הרבה דברים שאין בו. וישרא סובל מבעיית דימוי. אם אתה רוצה להיות בלוגר של העולם הגדול, בלוגר שמשפיע, אתה צריך לפתוח בלוג משל עצמך. נכון, אתה יכול להשפיע גם מתוך ישרא או מתוך רשימות, אבל תמיד יסתכלו עליך עקום. בעולם של היום, מספיק שאתה פותח מקום שהוא רק שלך, כדי להיראות חשוב יותר. ואנחנו רוצים להיראות חשובים יותר. אנחנו רוצים לצאת את דלת אמותינו ולהניע דיון אמיתי ומקיף בשאלות תרבות. ומתוך ישרא זה כמעט בלתי אפשרי. הסיפור האמיתי והמזעזע של פתיחת בלוג בוורד-פרס קודם כל קונים דומיין. אחר כך צריך להעלות כל מיני קבצים על השרת. איך עושים זאת? יש קובץ שמסביר, אבל אדם שלא מדבר הטמלית לא יודע לעשות זאת. והקובץ של הוורדפרס עצמו, זה שצריך להעלות על השרת, מכווץ, כמובן. וכמובן שהוא מכווץ בסוג תוכנה לא קונוונציונלי, קוד-פתוח סטייל, שאפשר להוריד חינם ברשת, אם רק תצליח להבין איזה קובץ להוריד מבין עשרת הקבצים החינמיים שבוהים בך בבוז. אז ביקשנו מתומר שיעשה זאת. וורדפרס מותקן. ואז מגלים כמה דברים. ראשית, כדי לעצב את וורדפרס צריך להתעסק בקוד. אתה רוצה להחליף כותרת? קוד. אתה רוצה להחליף ברי ניווט? קוד. אתה רוצה להבעיר גיבוי מישראבלוג? עכשיו אתה באמת בצרה. יש תוסף מיוחד בקוד פתוח שמעביר מהטמל של ישראבלוג לקסמל של וורדפרס. אלא ששלושה אנשים שונים עברו על התוסף הזה והוא לא עובד כראוי. מובן שאף אחד מהשלושה אינם אנחנו, כי זה לא תוסף למאותגרי קוד. ככה יצא שאחרי איקס מאד ארוך של זמן ושלושה אנשים שונים שניסו לעזור לנו, אין ארכיון, בר הניווט מצ'וקמק וגם הלוגו לא משהו. והעיצוב, לקחנו מן המוכן. אומרים שאנשי הקוד הפתוח מאד שמחים לעזור, אבל אחרי שראינו את התוצרים שלהם, קצת פחדנו מהעזרה הזו. העבודה הנפלאה שעושים אנשי הקוד הפתוח אז מבחינתנו, אנשי הוורדפרס צריכים ללכת להזדיין. אנחנו בטוחים שהם עושים עבודה נהדרת, וקוד פתוח זה נפלא. פיירפוקס אנחנו אוהבים, וגם האופן-אופיס הוא כבר מוצר לבני אדם. הוורדפרס, בשלב שבו הוא נמצא היום, הוא פשוט לא. אי אפשר לשנות את הרשת אם אתה מצפה מבני אדם לדעת הטמל ו-css ו-php. ואם מישהו תהה איך זה שמרבית הבלוגים בוורדפרס הם של אנשי מחשבים, אז זו הסיבה. כל זה היה עוד בסדר, אם היו מספרים לנו את זה מראש. אנחנו, למשל, לא מנסים לפתוח קו אופנה, כי אנחנו יודעים שאנחנו לא מבינים בזה. אבל אחרי שאנשי הוורדפרס אומרים בכל פינה שהוא לכולם, פשוט, ידידותי ויוזר פרנדלי, אז כך גם ציפינו שהוא יהיה. ולא כך הוא. זה מותר לחסום יישומים מסוימים לאנשים עם ידע מסוים, אבל אל תשקרו בקשר לזה. כל אותם אנשי הוורדפרס שעכשיו נוחרים בבוז ולא מבינים מה אנחנו רוצים, יכולים להפסיק. איננו מתכנתים וחלקנו אפילו לא רוצה להיות. וזו אחת הבעיות המרכזיות של הרשת כיום. כולם צריכים מקום משלהם אם הם רוצים להשפיע. המקום הזה לא יכול, במצב העניינים הנוכחי, להימצא תחת בלוגוספירות גדולות כמו ישרא תפוז או מייספייס. ולא רק בגלל שיסתכלו עליך עקום, גם בגלל שעל חלקם שולטים אנשים שלא כדאי לסמוך עליהם. למה הגיבוי של ישרא שומר את התוכן שלכם רק בהטמל ולא בקסמל? כדי שלא תלכו למקום אחר; למה תפוז לא הודיעו לאף אחד על שינוי הסכם השימוש באתר? כדי שאפחד לא ידע. אז צריך חדר משלך, והחדר הזה, מסתבר, נגיש עדיין רק לאנשים עם ידע מסוים או הון מסוים שמאפשר לקנות את הידע. וזה מבאס. נכון, מהלך השינוי התחיל, אבל הוא רחוק מסיום. סיכום אז כאן אנחנו. לא כמו שציפינו, אבל זו התחלה. ואם יש מישהו שחושב שהוא רוצה לעזור לנו, אתם יודעים איך למצוא אותנו.

33 thoughts on “לוורדפרס באהבה ובסיאוב או: סינית אני מדברת אליך”

  1. הבעיה היא שאתם יודעים מה אתם רוצים. אני מניח שרוב האנשים פשוט מקבלים את מה שיש וכשמקבלים את מה שיש, הכל נראה פשוט ;).

    חבל שאתם לא כותבים במה אתם צריכים עזרה. אולי איש לא יוכל לעזור, אבל אולי כן.

    האתר הזה http://www.wphebrew.net/ יכול לשמש כנקודת פתיחה לקבלת עזרה.

  2. הא! טקסט מלא ב-RSS! היאח והידד בזה אחר זה!

    תתחדשו.

  3. מזל טוב לחבורת הקשקשנים הכי מעניינת וחיננית ברשת!
    אופתע מאוד אם תמצאו סיבה אחת טובה למה נכנסתם לכאב הראש הזה. לפחות הייתם עוברים לבלוגלי, אם כי אני לא מבין מה היה רע לכם בישרא.
    מילא הייתם ישר מתחילים מהסיוט, אבל להעביר את הקהל שלכם משם יהיה לכם יותר קשה משנדמה.
    לפני שאתם מתחילים לירוק דם גם על עיצוב כל פוסט ופוסט, תעשו לעצמכם טובה ותורידו את הwindows live writer. מיקרוסופט מיקרוסופט, אבל הוא יציל את שפיותכם.
    עכשיו אני אחזור לניסיונות הבין כמה פוסטים הם בעצם חדשים וכמה לא.

  4. אין ספק שוורדפרס לא קלה למי שלא מדבר חנונית, אבל אבל היה לכם יותר קשה כי אתם דוברי עברית, ועברית עדיין שפה קשה לוורדפרס, ובגלל שאתם פליטי ישראבלוג (בבעיות הייבוא מישראבלוג נראה לי שהכי נכון להאשים את ישראבלוג. תקנו אותי אם אני טועה).

    אם תצטרכו עזרה עם תבניות אתם יכולים לבקש ממני.

  5. תתחדשו. תתחדשו! מה זה הדשא הזה. ולסיום: עם כל איחולי ההזדיינות הללו, אני חשה חובה לאומית לכתוב לכם כבר את פוסט הפורנוטיוב שלי.

    *מיטל, אני בונה עלייך שתנפיקי לי פתק דחיית דדליינים סמינריוניים למזכירות החוג*

  6. מיטב הברכות.
    יש פיצ'ר מעולה אחד של ישראבלוג שעוד לא ראיתי בשום בלוג אחר – האפשרות להגיב ישירות לתגובה אחרת באופן שיתבטא גראפית בדף התגובות. מילא, אני משערת שלבית פרטי יש יתרונות שמפצים על העדר חדר המדרגות המשותף 🙂
    ובאמת מה קרה לדצמבר וינואר?

  7. 1. אני דווקא אשמח ללכת להזדיין
    2. למרות שאתם לא רוצים עזרה – אם תרצו אני מוכנה לנסות
    3. עדיף להתקין וורדפרס עברי (יש 2.0.7) ותבנית מעוברתת (יש כאלו לא מעט היום – גם את זו).
    4. יש תבניות שניתן לשנות להן עיצוב ברמת צבעים ותמונות בלי לגעת בקוד.

  8. יש בזה משהו 🙂

    לא כתבנו במה אנו צריכים עזרה פשוט בגלל שזה פוסט קיטורים כללי. חכה חכה.

  9. אנחנו חיננים!

    המחשבה שעמדה מאחורי המעבר היתה, כאמור, להפוך את הבלוג הנ"ל למקום מרכזי יותר. בישראבלוג קשה יותר לעשות את זה, באמת. אבל אין ספק שחרא אכלנו וחרא עוד נאכל.

    לגבי הלייב-וורייטר – שווה בדיקה בהחלט. תודה.

  10. א. יתכן שעוד נבקש עזרה. סביר להניח.
    ב. ישראבלוג בהחלט האשם בבעיות הייבוא. כך גם כתבנו.

  11. הדשא זה הלוגו מן המוכן של העיצוב מן המוכן שבחרנו. ככה זה.

  12. יש פיצ'ר דומה בוורדפרס, ואנחנו משתמשים בו. הבעיה היא שלא רואים את ההשתרשרות של התגובות כראוי, וזה באמת די חבל.

    דצמבר וינואר הם החודשיים שבהם לא הצלחנו להעביר כלום.

  13. 1. כולנו
    2. אם יש לך את הכוח, אנחנו נשמח. הפוסט הנ"ל, יותר משהוא קריאת זעם הוא קריאה לעזרה
    3. ניסינו וזה עשה לנו בעיות
    4. באמת????

  14. קודם כל תחדשו על הבית החדש. הוא נחמד ונעים :-).

    אני מאוד מזדהה עם מה שסיפרתם. אמנם אני עצמי מוגדרת "אשת מחשבים", אבל ההתמודדות עם קודים שלא עובדים, במיוחד אם אנשים אחרים כתבו אותם, מביאה אותי למרה שחורה.

    מזל שאני לא רוצה להיות יותר חשובה, אז אני יכולה להסתפק בפינה הקטנה שלי בישרא…

  15. גישה ישראלית משהו. "מגיע לנו".
    וורדפרס הוא כלי מצויין, מכיוון והוא מאפשר לכולם – מקצוענים ומתחילים כאחד – להשתמש במערכת ניהול מתקדמת שלא נחסכה ממנה שום אפשרות.
    ואין מה לעשות – בשביל לנצל את כל האפשרויות עד תום, יש להצטייד במספר כלים שהיום נחשבים כפריוילגיה של "חנונים", אבל בעתיד יהיו חשובים בדיוק כמו ידע בסיסי של מתמטיקה ולשון ברמה של כיתה ו'. ×–×” העולם שאנחנו חיים בו.

    הכלים הנ"ל הם היכרות בסיסית עם עולם המחשבים והאינטרנט, וידע בסיסי של "הטמל", שזו שפה פשוטה במיוחד שניתן ללמוד תוך לילה. בטח יותר קל מאנגלית שמלמדים בכיתה ד'.

    וכמובן, תמיד אפשר לשלם למישהו לעשות בשבילכם. מקובל מאוד בחו"ל.

  16. זו בדיוק הגישה. חבל רק שאנשים מסוגך הולכים אח"כ ואומרים שוורדפרס זה לכולם.

    ואגב, PHP ו-CSS הם לא הטמל, וזה מה שצריך כדי להתעסק עם וורדפרס. אם "עולם המחשבים והאינטרנט" דורש היכרות עם הטמל – אז אין פה מהפכה של ממש, רק מדינה של גיקים, על ידי גיקים ולמען הגיקים. תודה באמת.

  17. ברכות על המעבר. לא לגמרי ברורה לי האמירה על להיראות חשובים יותר. ולווט למשל, הדוגמה הבולטת לבלוג ישראלי שנעשה חשוב, פעלה בישרא ושם הפכה לחשובה, וגם עכשיו אין לה כתובת משלה.
    החלק החמור יותר הוא העובדה שבישרא אף אחד לא מצפה לזכור את הכתובת המדוייקת של הבלוג, כשיש לכם כתובת משלכם היא חייבת להיות זכירה. כל עוד מי שמקליד רק hahem.co.il יגיע למה שנראה כמו שרידים של אתר נטוש יהיה קשה מאוד להפוך לחשובים.

  18. לפחות את האמוטיקונים לקחו לך. ד"א, אור הוא אדם צר אופקים

  19. וואלה יופי. ממש יופי. "דצמבר וינואר הם החודשים בהם לא הצלחנו להעביר כלום". האו קונביניאנט.

    אז תגידו שלא אוהבים אותי ושמצטערים שאי פעם הרשו לי להכניס ת'טלפיים המטונפות שלי לבלוג שלכם. אני אבכה קצת ואעזוב אתכם. איי נואו וור איימ נוט וואנטד.

    אבל להרים כזאת הפקה, בלוג חדש, באתר משלכם, וכל הווג'רס ×”×–×” ואז לומר כאילו בתמימות, ועוד בתגובה (!) "דצמבר וינואר הם החודשים בהם לא הצלחנו להעביר כלום" ולמחוק כל זכר למה שכתבתי….
    נו, תהיו בריאים.

  20. ראשית תומר יקירי, אפשר להירגע. את דצמבר וינואר אנחנו נעביר ידנית.
    שנית, תומר יקירי, לא מצטערים ולא נעליים.
    שלישית, תומר יקירי, ווג'רס? עוד מותר להשתמש במילה הזו?
    רביעית, תומר יקירי, התגובות בבלוג הזה צריכות לעבור אישור לפני שהן מתפרסמות.

  21. אה…….
    בסיידר, ברור שצחקתי.
    ולא הבנתי למה התגובה שלי לא עולה וכו', אז אני מודה לך מיטל על שחסכת מהקוראים עוד רפליקות של אותה התגובה.
    אבל ברצינות: למה שיהיה צריך לאשר תגובות? לא יותר פשוט למחוק כאלה שלא לעניין לאחר מעשה?

  22. הלוואי ידעתי איך אומרים לו שאתה רוצה לאשר אוטומטית ורק אחר כך למחוק.

  23. מזל טוב ובהצלחה. יש סיכוי שתיפתח תיבת ההרשמה בה צריך לכתוב את האימייל?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *