האנשים אומרים: האלוהים שלי עייף

לכבוד: שר הטקס

הנידון: אחרי מותי

כולנו מתים, אפילו מלכים. אבל מלכים, בניגוד לכולם, צריכים לדאוג לעצמם לזיכרון ראוי גם אחרי המוות. אי לכך ובהתאם לזאת, ממש לפני שניגבתי את התחת באפרוחים רכים בשנים, חשבתי על הדברים הבאים שראוי שייעשו אחרי מותי: דניאל מהעבודה שלי אמר היום: ×–×” כמו לבוא לבית כנסת. כולם חגיגיים והאלוהים איננו (מתוך שיחה לפני ההופעה: מסירים את הכובע, מחווה לנושאי המגבעת). אסיפה יש לאסוף את כל העם במקום אחד קטן. יש לקחת כסף מכל אדם בכניסה, אבל לדאוג לעשות זאת במקום קטן מן הראוי. כך תוכל משפחת המלוכה ליהנות מן הרווחים וכל העם יוכל להרגיש שהגיע למקום נחשק. הבחורות היפות יוכלו להישאר בגופייה. יש לעודד אותן לקפוץ. – יש לי סוד קטן להגיד לכם. אם תשימו לב, ראשי התיבות של אגנסתה פלסקוג הם ראשי התיבות של אהד פישוף, והרי אומרים מי רצח את אגנתה פלסקוג. פעם ראיינו אותי מעיתון ושאלו אותי מי מהזמרים הישראלים אני חושב שיתאבד, הראשון שאמרתי ×”×™×” אהד פישוף.

(קובי אור, מבקר הרוק הנערץ, מבכה את מותו העתידי של אהד פישוף, לא לפני שציטט את ענבל פרלמוטר, מתוך הפתיחה להופעה מסירים את הכובע, מחווה לנושאי המגבעת)
האדרה באסיפה אבקש לתת את רשות הדיבור לכוכבים של אותה תקופה. אין זה משנה כלל מה היה יחסם אליי בתקופת מלוכתי. הדבר החשוב היחיד הוא שהם יהיו כוכבים או כוכבים לעתיד, והם יהיו שם.

– מה שהיה יפה בנושאי המגבעת ×–×” שהם לא שמו זין. לא ×”×™×” חשוב להם להיות מפורסמים ולהיות נחמדים. הם היו אנטיפתיים, גם באופן אישי, כשהיית פוגש אותם ברחוב. הם היו אנטיפתיים. ×–×” מה שהיה יפה בהם. (×™. קוטנר, מתוך דברי הפתיחה להופעה מסירים את הכובע, מחווה לנושאי המגבעת). חזרה יש לדאוג ×›×™ הנואמים באסיפה יחזרו על דברים שאמרתי. אם עולה החשד ×›×™ מי מהכוכבים יעשה משהו מקורי או יסטה מן הטקסטים שלי, יש להרחיק אותו מייד מן האסיפה. יש להבהיר להם מראש ×›×™ ×–×” הסד בו הם נתונים וכי עליהם להגיד תודה על ההזדמנות להופיע בפני קהל גדול כל-כך.

– אלוהים, אתה יודע, האופן שבו אנשים חושבים על אלוהים, הוא כמו המצלמה הזאת. כמו המצלמה, יש לזה כוח. (אהד פישוף מתוך הסרט "שמיים שרוטים של גלויה" של חן שיינברג שמתעד את תופעת נושאי המגבעת. עכשיו בדי.וי.די באוזן השלישית.) תקוות שווא יש להעניק לעם תקווה ×›×™ עוד אופיע איכשהו, בגלגול כלשהו. במקרה הצורך אפשר להיעזר במשיח, בתחיית המתים, בקלטת אבודה מן העבר או בציור ממש ממש דומה לי. את התקווה הזו יש להסמיך דקות לפני סוף האסיפה.

מנחה: אהד פישוף יעלה עכשיו לבמה כדי להגיד תודה רבה.

שאגות, צרחות, מחיאות כפיים סוערות, נשים נעמדות על קצות קצות ציפורני רגליהן.

אהד פישוף: תודה רבה.
(סיום המופע מסירים את הכובע, מחווה לנושאי המגבעת) כן, אסיפה, האדרה חזרה ותקוות שווא. כל אלו חייבים להיות אחרי מותי.

בתודה מראש, המלך

7 thoughts on “האנשים אומרים: האלוהים שלי ×¢×™×™×£”

  1. גם אני רוצה להיות נושא מגבעת.

    ומוצלח הפוסט. לגמרי.

  2. 🙂
    אבל עובדה שהלכת להופעה!
    (אחלה פוסט. ומטפורה כותבים בלי אלף.)

  3. כן, אני הייתי הבחורה בגופיה שקופצת. (רק שלא קפצתי הרבה, כי הערב היה בנוי בצורה הכי לא מקפיצה: שיר, קטע מהסרט, שיר, קטע מהסרט וגו').

    תודה. וגוגל אומר עם א'

  4. אה… רק בקריאה שלישית הבנתי מה קורה פה. מגניב : )

    ויופי של תמונה לאתר! יש מושג מי זה?

  5. ואללה, חיפשתי בויקיפדיה וראיתי כמה מיצירותיו – כמה שהוא דומה לציורים שלו!

    מה שמעלה את השאלה הפילוסופית-אסתטית, האם אנחנו תמיד יוצרים יצירות בצלמנו ובדמותנו? או אם לא, האם כך ראוי שנעשה? או אם לא, אולי רק כאן במגזין התרבות הזה? או אם לא, אולי רק פעם בשנה? או אולי רק כשנדע בכלל מי אנחנו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *