כפי שהסגירה מיטל, ×”×¢× ×™×™×Ÿ ×”×–×” ×”×™×” רעיון שלי. ובכן, ×× ×™ חשה ×חריות מסויימת. הרשו לי, ×× ×›×Ÿ, ×œ× ×¡×•×ª להסביר למה לש×ול ×יך הספרות הרסה ×ת ×—×™×™ × ×¨××” לי כמו רעיון פרודוקטובי.
הפוסט הר×שון שלי פה ×”×¡×ª×™×™× ×‘×ž×¡×§× ×” ש×ולי "×œ×§×¨×•× ×™×•×ª×¨ מדי ×יכשהו דפק קצת מן היסוד (×œ× ×¨×§ ×ת היכולת שלי לחיות כמו ×חרי×, ××œ× ×’×) ×ת היכולת שלי ×œ×§×¨×•× ×›×ž×• ×חרי×. בעעע.” ×”×™×” משהו מלהיב מ×וד, עבורי ד××–, בגילוי שבסוף התעלומה התי×ורטית ×”× ×§×•×“×ª×™×ª לגמרי שהעסיקה ×ותי בפוסט ההו×, והיתה ×ž× ×•×¡×—×ª לגמרי כמו שצריך בתוך ×¢×•×œ× ×”×©×™×— ×”× ×¨×˜×•×œ×•×’×™ ובהת×× ×œ×›×œ×œ×™×•, יושבת גישה רגשית ירוקה ×¢× × ×¨×’×™×œ×” ירוקה וטבעות עשן ירוקות, שזלגה ×œ×©× ×ž×”×¢×•×œ× ×”×חר לגמרי של ×יך-רו××™×-×ת-העול×-כשקור××™×. ×ין לה בכלל הרש×ות גישה ×ל ×¢×•×œ× ×”× ×¨×˜×•×œ×•×’×™×”, ו××£ על פי כן ×”×™× ×©× ×ž×‘×¨×שית, ומבחוץ, ×¢× ×ž× ×•×£, ×”×™× ×§×•×‘×¢×ª ×ת ×”×ופן שבו ×× ×™ × ×™×’×©×ª ×ליו, ×ל ×”×¢×•×œ× ×”×—×“×© ×”×–×”.
לפיכך כיוון ×”××™× ×˜×¨×•×¡×¤×§×¦×™×” שחשבתי עליו ××– בתור "×יך הספרות הרסה ×ת ×—×™×™" ×”×™×” לקחת רשת ×¤×¨×¤×¨×™× ×’×“×•×œ×”, ×•×œ× ×¡×•×ª לתפוס בה ×ת כל הפרקטיקות שהיו ×מורות לשמש ×ותי ×ך-ורק בתוך ×”×¢×•×œ× ×”×œ×-×מיתי ×”×ž×¡×•×™× ×©×œ הספרות (ו×פשר לחלק ×›×ן כמובן לתחומי×, ×›×™ ×’× ×‘×¡×¤×¨×•×ª ×× ×™ × ×¢×” בין כמה עולמות, הקרי××”, הכתיבה, הלימודי×-על), שהסכמתי לקבל ×ותן בתוכו ×›×™ בו הן ×”×’×™×•× ×™×•×ª ומועילות, ×ו הכרחיות ×פילו, ×בל ×יכשהו, כמו רי×ליזציה של מט×פורה, כמו המכשפה שחומקת בעקבות פולי ודיגורי ×‘×ž×¡×¢× ×‘×™×Ÿ העולמות ×•×ž×¡×ª× × ×ª ×ל × ×¨× ×™×” בעורמה, זלגו החוצה ×ל ×”×¢×•×œ× ×”×מיתי – שבו הן ×œ× ×”×’×™×•× ×™×•×ª ומועילות ווד××™ ×©×œ× ×”×›×¨×—×™×•×ª.
(והפוסט של ×יתמר ×”×•× ×‘×¢×™× ×™ המטה-תשובה לש×לה ×”×–×ת, ×›×™ מה שיש בספרות ×”×•× ×§×•×“×-כל ×–×”, ×–×” ×©×”×™× "מחוץ לעול×", ×–×” ×©×”×™× "×¢×•×œ× ×œ×-×מיתי" והזליגה הגדולה ביותר ×”×פשרית, זו שכוללת ×ת כל הש×ר, ×”×™× ×œ× ×¡×•×ª ×œ×ž×¦×•× ×’× ×‘×¢×•×œ× ×”×מיתי ×ž×§×•× ×©×”×•× "מחוץ לעול×", ×©×”×•× "×”×¢×•×œ× ×”×œ×-×מיתי" כלומר, ×”× ×¡×™×•×Ÿ להפוך ×ת ×”×—×™×™× ×œ×¡×¤×¨×•×ª. הבחירה שהספרות תהיה מה ש×ת עושה ×‘×—×™×™× ×©×œ×š (בכתיבה ×ו ב×קדמיה) ×”×™× ×¨×§ דרך ×חת, הדרך הישירה ×•×”× ×יבית ביותר, ×œ× ×¡×•×ª ×œ×”×’×©×™× ×ת ×–×”.)
××– בסדר, זו תשובת-העל, זו הדי××’× ×•×–×” – ×בל הייתי רוצה לחפש ×’× ×ת התשובות החלקיות, ×ת הסימפטומי×. ×›×™ לחפש מה ×”×¡×™×ž×¤×˜×•×ž×™× ×©×œ הספרות ש×× ×™ סוחבת ×יתי למקומות ×חרי×, מה ×”×“×‘×¨×™× ×©×”×™×• ××ž×•×¨×™× ×œ×”×™×•×ª ×™×™×—×•×“×™×™× ×œ×¡×¤×¨×•×ª ×בל לקחתי ××•×ª× ×”×œ××”, זו הדרך, × ×“×ž×” לי, לתפוס ×ž×”× ×ž×‘×—×™× ×ª×™ ×”×¡×™×ž×¤×˜×•×ž×™× ×©×œ ספרות, מה ×”×“×‘×¨×™× ×©×™×™×—×•×“×™×™× ×œ×¡×¤×¨×•×ª ×ž×‘×—×™× ×ª×™. כלומר מה רק ספרות עושה לי. כלומר מה ×–×” ספרות ולמה ×× ×™ עושה ×ת ×–×”, בשביל מה ×–×” טוב לי. ו×× ×–×” שווה ×ת ×–×”.
×”×ª×ž×•× ×”: מכ×ן
×יך ×ž×’×™×‘×™× ×œ×–×”, קרן?
×× ×™ חשה (:)) שדבריי יצ×ו ×—×ž×•×¨×™× ×ž×›×¤×™ ×©×”×ª×›×•×•× ×•. ×”×™×” לי ברור שלדבר על כיצד הספרות הרסה ×ת ×—×™×™ ×–×” לדבר על ×”×ª×—×•× ×”×פור בין ×”×—×™×™× ×œ×¡×¤×¨×•×ª, ×•×“×•×•×§× ×ž× ×§×•×“×ª מבט של ×והבי ספרות. ×–×” ×œ× ×™×›×•×œ להיות ×חרת. ×œ× ×‘×מת חשבתי ×©×”×•×œ×›×™× ×¤×” לירוק על הספרות. רק שלרגע × ×•×¨× ×הבתי ×ותה, ×ת הספרות, ורציתי לדבר בשבחה ולהיש×ר בתוכה.
ו×גב גישה רגשית ירוקה מול ×¢×•×œ× ×”× ×¨×˜×•×œ×•×’×™×”, × ×¨××” לי ×©×”×¤×•×¡×˜×™× ×©×œ×š ×”× ×©×™×œ×•×‘ ×ž×”×ž× ×©×œ ×”×©× ×™×™×.
×œ× ×¨× ×™×”? ×œ× ×œ×œ×•× ×“×•×Ÿ?