.jpg)
1.
"ב×רטלבי" ×”×’×™×¢ ×לי בטעות. ×”×יתמר ×”×™×” ××©× ×‘×–×”. ×–×” ×”×•× ×©×”×›×™×¨ לי ×ותו. ×× ×™ כמעט בטוח שהסיבה ×”×מיתית להיכרותי ×¢× ×”×¡×™×¤×•×¨ של מלוויל × ×‘×¢×” בעקבות קורס מתסכל במיוחד בשבילו. במהלך ×חד מהתקפי התסכול שלו ×”×•× ×”×—×œ×™×˜ להר×ות לי מ×מר של ×חד מרשימת ×”×”×•×’×™× ×”×‘×œ×ª×™ × ×’×ž×¨×ª של הקורס. ×”×©× ×”×™×” דלז. ×–'יל דלז. ל×ותו מ×מר קר×ו “ב×רטלבי ×ו מטבע הלשון”. הסיפור, ש×ותו חיבב ×”×יתמר עוד יותר, ×”×™×” רק × ×¡×¤×— לעסק. ××– קר×תי. ×”×™×™× ×• ×‘×©× ×” הר××©×•× ×” ×©×œ× ×•, ומלוויל ×”×•× ×§×œ×סיקה שיש ל×שר. ××– ×ישרתי. ×פילו ×‘×”× ××”. ×”×•× ×”×™×” מצחיק ב×ופן ×©×”×•× ×¦×™×™×¨ ×ת דמויות ×”×ž×©× ×” שלו. וב×רטלבי עצמו – שתמיד חזר בוורי×ציה ×›×–×ת ×ו ×חרת על המשפט ×”×למותי "×× ×™ מעדיף של×",
(I would prefer not to.)- ×”×™×” משהו עמוק ×©×œ× ×ž×ž×© יכולתי להבין ××–. ×בל רציתי להר×ות ×—×›×, ××– × ×™×¡×™×ª×™ להתעמק יותר בדלז, ×•×œ× ×¡×•×ª להבין ×ž×ž× ×• מה ×”×•× ×¨×•×¦×” ×ž×ž× ×™. ×הבתי ×ת הפתיחה:
"ב×רטלבי ××™× × ×• מט×פורה על הסופר ו××£ ×œ× ×¡×ž×œ לדבר ×–×” ×ו ×חר. זהו טקסט מבדח להפלי×, והמבדח ×”×•× ×ª×ž×™×“ כפשטו. כמוהו ×›× ×•×‘×œ×” של קלייסט, של דוסטויבסקי, של ×§×¤×§× ×ו של בקט, × ×•×‘×œ×•×ª ש×ליהן ×”×•× ×ž×—×•×‘×¨ בשושלת יוחסין תת-קרקעית מכובדת. ×”×•× ××™× ×• מבקש ××œ× ×œ×•×ž×¨ ×ת דברו, פשוטו כמשמעו. וכל ×©×”×•× ×—×•×–×¨ ו×ומר שוב ושוב הו×: הייתי מעדיף של×, זהו סוד גדולתו, וכל ×§×•×¨× ×ž×ª×הב, בתורו, בחזרה זו."
×בל מש×, כמו כל פילוסוף מצוי, דלז ברח ×œ×ž×§×•× ×חר. ובסוף ×ותו מ×מר ×”×•× ×§×©×¨ ×ת הטקסט לכל ×”×¢×•×œ× ×”×¡×¤×¨×•×ª×™ של מלוויל ודיבר על ×”×× ×˜×™ ×דיפוס שטמון ×צלו ב-D.N.A, כמו בכל תרבות ×”× ×’×“ ×”×מריק×ית. ×–×” × ×©×ž×¢ ×—×›× ××–. וזה מה שרציתי להיות. וככה × ×©×ר ×צלי הסיפור ×”×–×” כקרקע פורה לפלטפורמה פילוסופית מסובכת ש×ותה ××™× × ×™ מבין עדיין; ×›×ישור על טקסט ×©×ž×¢×¦× ×§×¨×™×תו גבהתי בעוד ×©× ×™ ×¡× ×˜×™×ž×˜×¨×™× ×©×œ ×וויר לחות ×קדמ××™.
קר×תי ×ת הסיפור עוד ×¤×¢×ž×™×™× ×‘×ž×”×œ×š ×”××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×”. ×¤×¢× ×‘×’×œ×œ קורס על דלז (×”×¤×¢× ×¢× ×’×•×טרי), ופע×, מסיבה ×œ× ×ž×ž×© ברורה, בקורס שעסק בסיפורי מסע (×’× ×–×” ×”×™×” יכול להיות פוסט ×©×œ× ×¢×œ ×יך הספרות הרסה לי ×ת ×”×—×™×™×. ×בל ×œ× ×‘×–×” ×¢×¡×§×™× ×Ÿ). ×בל ×”×•× × ×©×ר ×¡×ª×•× ×•×ž×’× ×™×‘ בעת ×•×‘×¢×•× ×” ×חת. וזהו. רק ×¤×¢× ×חת × ×–×›×¨×ª×™ בו שוב. בין ××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×” ל××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×” קר×תי ×ת "W ×ו זכרון הילדות" של פֶּרק. ש×, בפרק המבו×, ×”×•× ×ž×ª×¤×œ×œ תפילת סופר ×—×™×œ×•× ×™:
"×œ× ×–×¢×ž×• הקוצף של ××—×ב ×ž×§× ×Ÿ בי, ××œ× ×—×œ×ž× ×•×ª הסרק של ישמע×ל ו×ורך- רוחו של ב×רטלבי. ×ž×”× ×× ×™ מבקש ×’× ×”×¤×¢×, כפי שעשו ×¨×‘×™× ×œ×¤× ×™, ×œ×”× ×—×•×ª ×ת עטי".
חייכתי כיודע דבר.
2.
××—"×› × ×’×ž×¨×” ×”××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×”. יותר × ×›×•×Ÿ ×× ×™ גמרתי ×ותה. הייתי צריך להחליט בין עבודה ×œ×¡×™×•× ×”×ª×•×ר וכתיבת ×”×¡×ž×™× ×¨×™× ×”××—×¨×•× ×™×. ×”××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×” הייתה ××– משהו מעייף וחסר כל קשר למה שחלמתי ×•×“×ž×™×™× ×ª×™. ×”×™×” לי כו×ב ורציתי לברוח. ×’× ×”×—×™×™× ×‘×¢×™×¨ זרה עשו ×ת שלה×. וככה ×™×¦× ×©×‘×—×¨×ª×™ בעבודה. וקברתי ×ת עצמי. ×œ× ×§×‘×•×¨×” ×ורתודוקסית, ××œ× ×§×‘×•×¨×” ×—×™×œ×•× ×™×ª. בתוך ×—× ×•×ª ספרי×. הייתי ×§× ×ž×•×§×“× ×‘×‘×•×§×¨, עולה ×ל ×”×וטובוס של 6 בבוקר וחוזר ×חרי משהו ×©× ×¢ בין ×©×ª×™×™× ×¢×©×¨×” לשש עשרה שעות עבודה ×ל בת זוג של×ט ל×ט התחילה ×œ×”×™×œ×—× ×¢×œ מה ש×ולי ×œ× ×™×™×©×ר ×ž×ž× ×™. ×בל ×–×” קשה ×œ×”×œ×—× ×¢× ××“× ×ובססיבי. ו×× ×™ הייתי ×›×–×”. ××™ ×פשר ×”×™×” לדבר ×יתי. ×œ× ×”×§×©×‘×ª×™, ובכל ×¤×¢× ×©×—×©×‘×ª×™ ×©× ×™×¡×™×ª×™ ×”×‘× ×ª×™ ש××£ ×חד ×œ× ×™×›×•×œ להבין ×ותי. וככה ×™×¦× ×©×¤×¨×©×ª×™ ל×ט ל×ט מהחיי×. התרחקתי מכול×. ×–×” ×œ× ×”×™×” קשה במיוחד, ×œ× ×”×›×¨×ª×™ כמעט ××£ ×חד ב×ותה עיר. ומכל הש×ר יכולתי לברוח בגלל המרחק.
×חרי ×—×•×“×©×™×™× ×©×œ סחרור ×ובססיבי, עבודה וריבי×, הייתה לי מומולדת. “×שתי” ×§× ×ª×” לי ×ת "×יש ישן". ש×, כבר בעמוד 15, הייתה ×ž×•× ×—×ª ×יזו וד×ות כו×בת. כך, בדקדוק פשוט, ×ž×™× ×™×ž×œ×™ וכמעט ×ž×•× ×•×˜×•× ×™ (שמופיע לכל ×ורך הספר), בבריחה מטורפת ממטפורות ומשפה ×ž× ×•×¤×—×ª ×”×•× ×—×” ×”×כזבה הגדולה שלי מעצמי. ×ž× ×•×¡×—×ª בתקיפות. "×תה ×œ× ×ª×¡×™×™× ×ת התו×ר הר×שון… ×תה ×œ× ×ª×œ×ž×“ יותר" ×ומר המספר (על עצמו?) בגוף ×©× ×™. והמשפט ×”×–×”, כמו ×¨×‘×™× ×‘×¡×¤×¨ ×”×–×”, × ×•×©× ×ת ההכרה של ××“× ×‘×”×ª×¤×¨×§×•×ª של חייו שלו ממשמעות. בהתערטלות המעציבה שלו מכל ×—×œ×•× ×©×™×›×œ ×œ×—×œ×•× ×¢×œ×™×• בתור מתבגר. ×›×›×” חושב ××“× ×‘×“×™×›×ון. וכמוהו ×›×ž×•× ×™. ×›×™ הייתי זר בעיר זרה ×•× ×•×¨×ית שבה ×œ× ×™×›×•×œ×ª×™ ×œ×¢×•×œ× ×œ×”×¨×’×™×© × ×•×— ב×מת. ×ž× ×•×©×œ מכל הצלחה ×קדמ×ית כלשהי. ו×ולי מה שכ×ב יותר מכל ×”×™×” העובדה הפשוטה והמעציבה ×œ× ×›×ª×‘×ª×™ ×›×œ×•× ×‘×—×™×™ למרות שכל מה שרציתי מ××– שהייתי בן 18 ×”×™×” להיות סופר. ×•×’× ×œ× ×”××ž× ×ª×™ ש×וכל לכתוב עוד. כך מצ×תי ×ת עצמי ×חרי כל ××•×ª× ×©× ×™× ×‘×ª×•×š × ×•×‘×œ×” מדכ×ת ×חת. ×œ× ×¨×¦×™×ª×™ לומר ×–×ת לעצמי, ××– ברחתי לשעות מל×ות של עשייה ריקה: עבודה ×©×œ× ×ž×¢×˜ ×ž×ž× ×” יכולתי להש×יר ל×חרי×, ×בל ×œ× ×”×™×” × ×¢×™× ×œ×™. ל××™ ×”× ×¢×™×ž×•×ª ×”×–×ת, המלווה בחוסר הת×מה לחוקי השוק קור××™× ×œ×”×ª×‘×–×‘×– על השולי. ×”×‘×•×¡×™× ×©×œ×š ×©×ž×—×™× ×ž×–×”. ×תה מת בעבודה והורג ×ת כל מה שסובב ×ותך ומרגיש. ובין חוסר ×”×”×‘× ×” שחשבתי ×©×§×™×™× ×ž×¡×‘×™×‘×™, הוויתור על החלומות ×”×’×“×•×œ×™× ×©×œ×™ בלי להמיר ××£ ×חד ×ž×”× ×œ×ž×©×”×• ×חר; ל××™×–×” ×—×œ×•× ×—×“×© והצורך שלי להזדהות ×¢× ×¡×¤×¨ – הפכתי ×’× ×× ×™ ל×יש ישן.
3.
"×יש ישן" × ×¤×ª×— בתי×ור של תהליך הירדמות פיזי. תהליך שחל – החל מהפרק ×”×©× ×™ ועד ×”×œ×¤× ×™ ×חרון – על ×”×¢×•×œ× ×”× ×¤×©×™ של גיבור הספר. כשהשימוש בגוף ×©× ×™ ×›×˜×›× ×™×§×ª סיפור משליך על הקור××™× ×ת ×”×¢×•×œ× ×”×¨×’×©×™ של ×ותו ×¡×˜×•×“× ×˜ פריז××™ × ×›×©×œ, השוקע בדיכ×ון ושיתוק × ×¤×©×™ המחריב ×ותו כמעט לחלוטין (ו×ולי ×–×” מה ×©×’×¨× ×œ×™ ×œ×”×™×¢× ×•×ª לו ולחיות בו כל כך הרבה זמן). ×–×ת כמובן, עד לפרק ×”×חרון וה×ופטימי של הספרון (פרק ש×ותו ×œ× ×–×›×¨×ª×™ ל×חר חודש).
×ת הפרק ×”×œ×¤× ×™ ×חרון, מסיימת הפסקה הזו:
"פע×, ×‘× ×™×• יורק, כמה מ×ות ×ž×˜×¨×™× ×חרי שובר ×”×’×œ×™× ×©×¢×œ×™×”× ×ž×ª× ×¤×¦×™× ×”×’×œ×™× ×”××—×¨×•× ×™× ×©×œ ×”××•×§×™×™× ×•×¡ ×”××˜×œ× ×˜×™, ×יש ×חד הת×בד. ×”×•× ×¢×‘×“ ככתבן ×צל משפטן. ×”×•× ×”×™×” יושב ×ל מכתבתו, מוסתר מ×חורי פרגוד, ×•×ž×¢×•×œ× ×œ× ×–×– מש×. ×”×•× × ×™×–×•×Ÿ מעוגיות ×–× ×’×‘×™×œ. ×”×•× ×”×™×” מביט דרך החלון בקיר של ×œ×‘× ×™× ×ž×©×—×™×¨×•×ª, שהיה כמעט יכול לגעת בו בידו. ×œ× ×”×™×” ×˜×¢× ×œ×‘×§×© ×ž×ž× ×• מה ×©×œ× ×™×”×™×”… ל××™×•×ž×™× ×•×œ×ª×—× ×•× ×™× ×œ× ×”×™×™×ª×” השפעה עליו, בסוף ×”×•× ×›×ž×¢×˜ × ×”×™×” עיוור. היו ×¦×¨×™×›×™× ×œ×’×¨×© ×ותו. ×”×•× ×”×©×ª×›×Ÿ ×‘×’×¨× ×”×ž×“×¨×’×•×ª של ×”×‘× ×™×™×Ÿ. ×סרו ×ותו, ×בל ×”×•× ×™×©×‘ בחצר בית הסוהר וסרב ל×כול."
צריך להבין, הפסקה הזו, מלבד השורה הר××©×•× ×” ×©×”×™× ×ª×•×¡×¤×ª של פֶּרק, ×”×™× ×§×™×¦×•×¨ דמותו של ב×רטלבי. וב×רטלבי, (שפֶּרק ×ובססיבי לגביו בעוד רומ×× ×™× ×©×•× ×™× ×©×œ×•. למשל הפסקה המוזכרת מ- W, וברטלבוטת' ב"×”×—×™×™×: הור×ות שימוש") ×”×•× ×ž×™ שהגיבור של "×יש ישן" × ×”×¤×š להיות: ×יש × ×¢×œ× ×•×¢×“×™×Ÿ, שהחיי×, ×‘×¢×¦× ×”×™×•×ª× ×ž×” שה×, שברו ×ותו. בלי ×©×•× ×¨×¢×© גדול, כמו ×©×›×•×œ× ×• ×¨×•×¦×™× ×©×™×§×¨×” ×œ× ×• ובלי ×©×•× ×ª×¡×¨×™×˜ ידוע מר×ש – ×”× ×©×‘×¨×• ×ותו בחוסר היכולת העדין שלו להסתגל למצי×ות. ×‘×ž×™×œ×™× ×חרות – הגיבור של "×יש ישן" הופך ×ט-×ט להיות מה שהיה ב×רטלבי של מלוויל. ×בל ×‘× ×™×’×•×“ לגיבורו של פרק, הגיבור של מלוויל מ×בד ב×מת כל ×˜×¢× ×‘×—×™×™× ×”×לו.
ו××– ×–×” ×”×™×›×” בי. ××– ×”×‘× ×ª×™ סוף סוף מה רצה מלוויל; מהי ×ותה ×× ×—×ª ×¡×™×•× ×©×œ המספר ×‘× ×•×‘×œ×” שלו. ולמה חשובה כל כך העובדה הפעוטה היחידה שידע המספר על ב×רטלבי; שמועה ×©×”×•× ×ž×›× ×” ×¤×¢× ×›"שמועה מעורפלת" ×•×¤×¢× ×›"בדל שמועה קטן". ב×רטלבי ×”×™×” ×יש ×©×”×—×™×™× ×©×‘×¨×• ×ותו בעבודתו. שכן, כמו שהמספר ממשיך ומת×ר:
"ב×רטלבי ×”×™×” פקיד זוטר ב"משרד ×œ×ž×›×ª×‘×™× ×œ×œ× ×’×•×ל" ×‘×•×•×©×™× ×’×˜×•×Ÿ ופוטר ×ž×©× ×‘×ופן פת×ומי בגלל ×©×™× ×•×™×™× ×‘×ž×™× ×”×œ. כש×× ×™ מהרהר ×©× ×™×ª בשמועה ×”×–×ת, בקושי יכול ×× ×™ ×œ×‘×˜× ×ת הרגשות שתקפו ×ותי. ×ž×›×ª×‘×™× ×œ×œ× ×’×•×ל! ×”×ין ×–×” × ×©×ž×¢ כמו ×× ×©×™× ×œ×œ× ×’×•×ל! שערו ×‘× ×¤×©×›× ×ד×, שעל פי טבעו וחוסר מזלו מועד לחוסר ישע ×—×™×•×•×¨×•× ×™, ××™×–×” עיסוק יוכל להדגיש ×–×ת יותר מהטיפול המתמיד ב××•×ª× ×ž×›×ª×‘×™× ×ž×ª×™× ×•×ž×™×•× × ×œ×¤× ×™ שיעלו בלהבות?"
×”×ª×ž×•× ×”: מכ×ן
×‘×¢×™× ×™×™, העוצמה של דמותו ב×רטלבי, שטורדת ×ת ×ž× ×•×—×ª×• של ×¢×•×œ× ×”×¡×¤×¨×•×ª למעלה ממ××”, ×˜×ž×•× ×” בעובדה ×©×”×•× ×—×•×©×£ ×ת התגלמותו העירומה והמזוקקת ביותר של ×”"רצון" וה"×× ×™", ×©×”×•× ×ž×¡×ª×•×¨×™ ×•× ×¢×œ×, למרות ×©×”×•× ×”×•× ×× ×—× ×• ×¢×¦×ž× ×•.
"×× ×™ מעדיף של×" – משמע ××™× × ×™ חלק מן העול×, ×× ×™ ×—×™×¦×•× ×™ לעול×, לסיבתיות, לכל הגיון ×ו לקטגוריות ק×× ×˜×™×× ×™×•×ª, ×œ×”×¡×‘×¨×™× ×¤×¡×™×›×•×œ×•×’×™×™×, ××‘×•×œ×•×¦×™×•× ×™×¡×˜×™×™×, ×¡×•×¦×™×•×œ×•×’×™×™× ×ו פרוז××™×™×. – "×× ×™ מעדיף של×" – למה?- ×›×›×”: משמע – ×× ×™ ישות עצמ×ית, × ×¤×¨×“×ª מהעול×, חסרת הסבר ×—×™×¦×•× ×™ ×ו ×¤× ×™×ž×™.
"ב×רטלבי" ××™× ×• מסביר מהי ×ותה ישות, ×•×ž× ×™×— בצד ×”×¨×¨×™× ×©×œ ×“×™×•× ×™×™× ××¤×©×¨×™×™× ×¢×œ המצב ×”×× ×•×©×™: ×”×•× ×¤×©×•×˜ מציג ×ת הש×לה בצורה חדה ומדויקת, ×œ×œ× ×ž×¢× ×”.
×–×” פוסט כל-כך יפה שהייתי סקרן מספיק כדי לגגל ×ת "×סף דבורי", ומה הדבר היחידי ×©× ×“×ž×” ×”×™×” ×¨×œ×‘× ×˜×™? שמיטל ×œ× ×ž×›×™×¨×” ×ותו וההפסד כולו שלה.
של –
×× ×™ יכולך להבין ×יך ×תה מגיע ×œ×ž×¡×§× ×” ×”×–×ת, שדרך ×גב די דומה ×œ×˜×¢× ×” של דלז (×ª× ×¡×” ב×תר של בבל, תחת חומרי×). ×’× ×× ×™ יכול ×œ×ž×¦×•× ××™× ×¡×¤×•×¨ קרי×ות ×©×•× ×•×ª ×•×—×ª×¨× ×™×•×ª לב×רטלבי (ש×ין ספק ש×ורח חייו מ×פשר. למשל קרי××” מרקסיסטית: וול סטריט, עורכי דין…). בגלל ×–×” הסיפור ×”×–×” כל כך ×’××•× ×™. ו×ין לי ספק שבחרתי לר×ות ×ת מה שהיה לי × ×•×— ומוכר לר×ות.
×בל ×× ×™ חושב שיש משהו ש××™× × ×• מבוסס ×‘× ×™×ž×•×§ שלך.
×. ×ין דבר ×›×–×” ישות ×©× ×ž×¦×ת מחוץ לעול×. ×”×™× ×ולי יכולה לסרב לקבל ×ותו ×בל ×”×™× ×—×œ×§ ×ž×ž× ×•. ×•×’× ×‘×רטלבי ×”×•× ×—×œ×§ ×ž×”×—×•×œ× ×©×‘×• ×”×•× ×—×™.
ב. ×תה × ×˜×¤×œ קצת למשפט ×חד, ×’××•× ×™ ×•×˜×•×¨×“× ×™ ×•× ×¤×œ× ×›×›×œ שיהיה. ×ª× ×¡×” לחשוב על ×”×—×™×™× ×©×œ ב×רטלבי, כפי ×©×”× ×ž×ª× ×”×œ×™× ×‘×¢×•×œ× ×”×¡×™×¤×•×¨×™. מה ×”×˜×¢× ×‘×¨×¦×•×Ÿ ×× ×תה מת בסוף, ×’× ×× ×¢×ž×“×ª על שלך. ו×יפה ×”×× ×™ שלך ×ž×ª×‘×˜× ×ž×œ×‘×“ בשפה ×× ×תה עובד במשרד עו"ד בלי ×©×•× ×ª×¤×§×•×“ ×—×™×¦×•× ×™ בעול×.
×ורי-
תודה. 🙂
×× ×™ ×œ× ×ž××ž×™× ×”. פוסט ר×שון של ×סף דבורי, ו×ין לי ×©×•× ×“×‘×¨ ×—×›× ×œ×”×’×™×“ עליו ×›×™ ×œ× ×§×¨×תי ×ת ב×רטלבי.
מזל ש×' כבר סלל לי ×ת הדרך כדי להגיד ×¡×ª× ×©×–×” פוסט × ×•×¨× ×™×¤×”.
ו×', × ×¨××” לי שגוגל צודק.
×§×•×“× ×›×œ, ×©× ×™ קישורי×:
ב×רטלבי של מלוויל:
http://readingmachine.co.il/home/books/book_meorer_2/chapter01_2561755
דלז על ב×רטלבי:
http://readingmachine.co.il/home/books/book_meorer_2/chapter02_4693974
×©× ×™×ª, × ×¨××” לי שהפוסט שלך סידר לי משהו בר×ש. קר×תי ×ותו ×תמול, ו××– חזרתי לעבוד, ועבדתי עד שלוש וחצי בבוקר, ×•× ×–×›×¨×ª×™ בב×רטלבי והלכתי לישון. ו××– התעוררתי ×•×œ× ×¨×¦×™×ª×™ לעבוד עוד לעול×. ×תה צודק, כמה קל לתת ×ת עצמך לעבודה, להמית ×ת עצמך לעבודה. × ×¨××” לי ×’× ×©×–×” מה שקורה בתחילת ב×רטלבי. ×בל ב×רטלבי מפסיק. ×”×•× ×ž×’×œ×” ×©×”×•× ×™×›×•×œ לסרב. הסירוב, × ×“×ž×” לי, ×§×•×¡× ×œ×•. בגלל שיש בו "×× ×™". והסירוב שלו חזק כל כך, משפיע כל כך על ×× ×©×™× ×חרי×, בגלל ×©×”×•× ×¡×™×¨×•×‘ בלבד, ×œ×©× ×”×¡×™×¨×•×‘. "×תה כבר מת", ×”× ×—×•×©×‘×™×, "××– למה ×œ× ×œ×ž×•×ª בעבודה?"
×•× ×¨××” לי שזה מה שקולט בסוף המספר של "×יש ישן". הסירוב, כשלעצמו, ×œ× ×ž×¢× ×™×§ לך עצמיות. ×”×•× ×¤×©×•×˜ דרך ×חרת, ×ישית יותר, למות.
וחוצמזה, פוסט מקסי×.
תודה ×œ×©× ×™×›×.
מיטל – ×מרת. ותקר××™, בלי ×©×•× ×§×©×¨. הקישור ש×יתמר שלח ×”×•× ×’× ×”×ª×¨×’×•× ×”×¨×וי מבין השלושה שקיימי×.שווה, שווה.
×יתמר – ×›× ×¨××” ש×תה צודק, ×× ×™ צריך ×œ× ×¡×•×ª ×•×œ×§×¨×•× ×ותו שוב. ×”×•× ×›×œ כך מקושר לחוויה ×”×ישית שלי ש×× ×™ צריך קצת להתרחק ×ž×ž× ×• ולשכוח ×ותו ×œ×¤× ×™ ש×× ×™ חוזר ×ליו. ×בל ×× ×תה רוצה ×פשר להתדיין על ×–×” בב×רטלבי. 🙂
× ×¨××” לי שזו ×”×–×“×ž× ×•×ª הולמת לציין ש×× ×™ ×והב ×ת הבלוג ×”×–×”.
כמה טוב ש××ª× ×›×•×ª×‘×™× ×ותו.
תודה.
×סף, זו ××ž× × ×ª×’×•×‘×” כללית, ×בל ×”×™× ×ž×•×§×ž×” בפוסט שלך מתוך ×›×•×•× ×”.
×ž×¡×›×™× ×œ×’×ž×¨×™. תודה על ×”×›×•×•× ×”
דורון, תודה!
×סף, כן, ×ורי כבר שלח ×ותי לבית שלו כדי לקחת ×ת העותק שלו ולקרו×. ×פילו דחק בי לעשות ×–×ת מייד.
מלוויל ×–×›×” במתת ×”×’××•× ×•×ª בעבודה קשה ו×כזרית בציד ×œ×™×•×•×™×ª× ×™×
×”×•× ×œ× ×‘×–×‘×– ×ת ימיו ב××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×”
חייו של כל ××“× ×”× ×ž×¡×¢ ×ל עצמו, × ×™×¡×™×•×Ÿ ×œ×ž×¦×•× ×“×¨×š, רמז למשעול. ×ž×¢×•×œ× ×œ× ×”×™×” ×”××“× ×©×œ× ×¢× ×¢×¦×ž×• בתכלית השלמות, ××£-על-פי-כן כל ×חד שו××£ לכך.
×× ×“×‘×¨×™×š × ×›×•× ×™× ×יך יתכן שבבית הוריך יש די הרבה ×¡×¤×¨×™× ×‘×™×Ÿ הש×ר ×¡×¤×¨×™× ×©×œ הרמן הסה שמוזכר למעלה!
ומי החל לילמוד ×× ×’×œ×™×ª בגיל 4 !
הכותרת מספרת על הסיפור ×”×מיתי,וכל ×–×ת מתוך ×”× ×—×” ש×תה ×”×סף המדובר!
בתזכורת למצי×ות!
×”×¡×¤×¨× ×™×ª של ×ימך!!!