הספרייה של ההם

מחשבה 1
המקום הזה קצת מת. לא במובן הרע של המילה. במובן הזה שיש פה קצת כותבים והם אמרו שוב ושוב ושוב את מה שיש להם לומר. ועכשיו הם קצת שותקים. זה בסדר. אבל זה עדיין עושה את המקום הזה קצת לא-חי.

מחשבה 2
בספרייה, בניגוד לחנות ספרים, אין אף יועץ שיווקי ויועץ מדפים ויועץ רבי מכר שמסבירים לך איזה ספר אתה צריך לקחת. כל הספרים שוכבים על המדפים, ללא כל סדר עדיפויות ברור, ולך נותר רק להסתמך על זיכרונך המחורר, במסעך בין עשרות המדפים, אל עבר הסופר או הספר או הז'אנר שבול בא לך עליו. אם יוצא שאתה מכיר איזה בלוג ספרות, אז יוצא שאתה שואל את עצמך, לעזאזל, למה האנשים האלו לא אומרים לי מה לקרוא. בשביל מה כינסו אותם במקום אחד?

מחשבה 3
כשאני ואיתמר התחלנו את המחשבה על המקום הזה, אז יצא ששנינו אמרנו שלא נעשה ביקורות ספרים. כי אז זו הייתה האופציה היחידה שהכרנו באינטרנט בעברית. רצית ספרות? קיבלת ביקורות ספרים. עכשיו, אין כל רע בביקורות ספרים כשלעצמן. למעשה, בילדותי קראתי את אירי רייקין במעריב ונמלאתי כל כולי קנאה עזה על איך שהאיש מבין ספרים ומנתח אותם. ופה? אף אחד לא כותב ביקורות ספרים, כי זה נהיה לא-שיק לכתוב כאלו.

מחשבה 4
נהייתה פה קהילה. אני לא יודעת מתי שמתי לב לזה. אבל זה קרה. יש פה בדיחות. ויש פה סגנון. ויש פה אנשים קבועים שקוראים ומגיבים. ויש פה אנשים קבועים שכותבים. ובאינטרנט, יוצא שזה קהילה. וזה משמח אותי ממש. והקהילה הזאת, יש לה שני מאפיינים מוגדרים: היא אוהבת ספרים, והיא אוהבת לדבר על ספרים.

מיש-מש מחשבות
אם בא לי על ביקורות ספרים, ובא לי על להחיות את המקום הזה, ובא לי על לשמח את הקהילה אוהבת ספרים, אפשר לעשות משהו בעניין. לפנות ליחצניות ספרים, ולהגיד להן: יש פה קהילה אוהבת ספרים. כך נקבל ספרים לביקורת, אנשים יוכלו לכתוב ביקורות, ונוכל, כמו שעשינו עם הסגנון הקיים של המקום הזה, להשתמש גם בז'אנר ביקורות הספרים, לדון עליו, לשכלל אותו, להשתכלל בו. נוכל לעשות דברים מגניבים באפיק חדש לגמרי.

רגע ההכרזה הדרמטית
אז זה מה שעשיתי. פניתי ליחצניות ספרים והן שלחו לי ספרים. בינתיים מההוצאות כתר, מודן, אחוזת בית, טובי, עם עובד וחרגול. לא בשבילי. בשביל כולנו. ופניתי לאינטרנט, והגרסה ה-2.0 שלו נתנה לי כלים לניהול ספרים. בחרתי ב-shelfari, כי היה להם ווידג'ט מגניב להצגת הספרים הקיימים. אחר כך פניתי ללואו-טק והוא נתן לי חותמת שכתוב עליה "ההם-הרצאות", שיועדה במקור להרצאות, אבל מזמן לא הייתה הרצאה, אז הדיו לא התבזבזה. אז החתמתי את כל הספרים שקיבלתי בחותמת. והזנתי את כולם לווידג'ט. ופתחנו עמוד שנקרא הספרייה של ההם. ועכשיו כל מי שרוצה מוזמן לקחת ספר מהספרייה. פיזית היא נמצאת אצלי בבית, אז תצטרכו לדבר אתי במייל (meitalsha בג'ימייל אם אתם עוד לא יודעים), ולקחת. ואז אני אקרא. ואתם תקראו. וכולנו נכתוב. אם נרצה, כמובן. אני יודעת שאני אכתוב, כי זה מסקרן אותי אחושילינג, לבדוק את הז'אנר הזה. ועוד לא החלטנו כל מיני דברים. צריך להחזיר את הספר? לא צריך להחזיר את הספר? איך צריך להציג את הספרייה? האם צריך לעשות עוד משהו בעניין הזה? לא יודעת. זה ניסוי. אז תגידו מה אתם חושבים.

לעמוד הספרייה של ההם

 

17 thoughts on “הספרייה של ההם”

  1. אחלה יוזמה, תודה.
    בתור ישראלית שגרה בחו"ל – יש סיכוי להיות מעורבת גם? אני אשמח לשלם דמי משלוח אם ×–×” אפשרי ולהשתדל לקרוא מהר… אני גם אשמח לקרוא ולהמליץ על ספרים באנגלית אם יש מתעניינים.

  2. אכן אחלה יוזמה. לא בטוח שיש בין הספרים בספרייה כרגע משהו שמספיק קורץ לי, אבל זה הרי לא באמת העניין. ספרים לקריאה לא חסרים, ואולי הספריה הזו תתפתח לכדי ניסוי מרתק.
    בכל מקרה, אני מנצל את ההזדמנות למחזר התחכמות טוויטר שלי מהימים האחרונים ולכתוב אותה במקום בו היא תישאר חשופה לאורך זמן ולהציע שם לשרות שיתוף ספרים בסגנון ספריית ההם – Sharing Cross Road.

  3. נועה, ברור שיש סיכוי. זה רק אומר שאני אצטרך ללכת לדואר מדי פעם. זה לא נראה לי נורא כל כך. תגידי מה את רוצה. וגם, ברור שגם ספרים באנגלית נחשבים.

    שחר, אני מקווה שזה יהיה ניסוי מרתק. בנוגע לספרייה חשופה, אין לי התנגדות עקרונית. פשוט נראה לי שלא באמת יישארו שם ספרים לקריאה. אני רואה, למשל, את הספרייה שנמצאת בחוץ ב"נסיך הקטן". זה לא שגונבים משם את הספרים הלא-כל-כך-אקטרקטיביים שהם שמו. פשוט הספרים מתקלקלים בשל תנאי מזג האוויר והחרא של הכלבים וכל זה. ואני לא פטישיסטית ספרים כל כך, רק קצת, אבל זה די חבל לראות אותם ככה. אז אם יש פתרון פיזי לאיפה אפשר לשים אותם כך שכולם יוכלו לקחת אותם בכל רגע בלי שהספרים יריחו משתן חתולים, אז זה יהיה מגניב לגמרי, רק שלא הצלחתי לחשוב על אחד. רעיון?

  4. רעיון מדליק. לא שממש חייבים את הספריה בשביל ביקורות. לכל אחד יש מספיק ספרים בבית.
    אבל בנוגע לספריה עצמה, אולי להפוך את זה לספריה מבוזרת? ספרית P2P? אפשר אולי להשתמש בבוקקרוסינג (http://www.bookcrossing.com/). אני לא מכיר את כל האפשרויות שם, אבל אני מניח שאפשר ליצור איזה קבוצה או מתחם שמגדיר את הספרים ששיכים לספריה, ואז אנשים יכולים להרשם לספרים שהם רוצים ולהעביר אותם בינם לבין עצמם.

  5. ופתאום נזכרתי שכבר כתבתי פעם על ספר בבלוג באחד מגלגוליו הקודמים. זוכרים? על "העולם של אתמול" של שטפן צוויג. אם כי לא ממש סקירה מקיפה, אלא קישור למשהו אקטואלי (בריטני ספירס). אבל גם זה מותר, נכון?

  6. מרגוליס, רעיון הבוק קרוסינג הוא רעיון טוב בשביל רישום הספרים, אבל הוא אינו פותר את אחסנתם הפיזית (לא שיש להם בעיה להיות קרוב אליי, כמובן), או שאני לא מבינה כלום?

    תומר, תודה. וכרגיל, הכל מותר

    איה, תמיד יש סיכוי שיקפצו עלייך פה, זה חלק מהחן. אבל למה דקה דומייה?

  7. מיטל, הרעיון בבוקקרוסינג בהקשר זה הוא לבזר את האחסנה הפיזית. ליתר דיוק, יש נקודת מוצא מרכזית לפחות לספרים שיגיעו מההוצאה (אצלך, נגיד). אבל משם והלאה, ברגע שמישהו לוקח ספר, הוא ממשיך להתגלגל מאדם לאדם. וספרים שייתרמו (אולי) על ידי אנשים אחרים יחלו את מסעם מהמקום בו נתרמו. זה לא חוסך את הצורך בנקודת הפיזור הראשונה, אבל מייתר את הרעיון של הספריה כמקום פיזי אליו הספרים חוזרים.

  8. רעיון מקסים (ועוד יותר משום שבהתחלה אמרתם שלא). זה באמת עסק קצת מובן מדי מאליו, ביקורות ספרים.

    אבל בדף ההוא עם הספרים, יש משהו לא נוח ולא מזמין.

  9. ג'יימס-סאן, יחי עליך

    מרגוליס, אין לי שום דרך לנמק את ×–×”, אבל אני לא קונה את ×–×”. אני לא קונה שאנשים באמת מעבירים את הספרים. אבל הם לא חייבים להחזיר אלינו. אם הם רוצים להיות חזירי ספרים, ×–×” בסדר 🙂

    מרית, תודה 🙂 ואת צודקת. אני חושבת להוסיף רשימה פשוטה ובלתי מתחכמת מתחת לווידג'ט המגניב.

  10. מעניין. דווקא כי התגובה האינסטינקטיבית שלי הייתה שלילית פלוס. אשמח לראות קצת מה קורה פה עם זה, ואיך, ואז אינשאללה גם למצוא את דרכי להצטרף לפרוייקט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *