"פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™", מ×ת ×’'רמי בלקמן, בהוצ×ת כתר (מהספרייה של ×”×”×, עכשיו ×–×ž×™× ×”, רוצו, רוצו, רוצו!) עוסק, על ×¤× ×™ השטח, ×‘×§×¤×™×˜×œ×™×–× ×“×•×¨×¡× ×™. ××ª× ×ž×›×™×¨×™× ×ת ×”×–'×× ×¨. עורך דין ×ו רו××” חשבון ×ו הייטקיסט ×ו כל ×חד שיכול להרוויח גזיליון דולר לשעה, ×©× ×”×™×” מטורף קצת מרוב כסף ושררה, שמח ×›×™ המשרד שלו גדול בחצי מטר מרובע מזה של יריבו למשרת השותפות, ו×יבד כל קשר ×¢× ×”×™×œ×“×™× ×©×œ×•, ×¢× ×שתו, ×ו ×¢× ×›×œ דבר ×× ×•×©×™ שיש לו ×¦×¨×›×™× ×©××™ ×פשר לחייב ×ת הלקוחות עליה×.
×œ× ×”×™×” צריך ×ת ×’'רמי בלקמן כדי ×œ×”×‘×™× ×ת העדות ×”×–×ת. ברט ×יסטון ×ליס עשה ×ת ×–×” בפסיכופת ×מריק××™ בצורה הרבה יותר ×§×™×¦×•× ×™×ª, ×•×œ×›×•×œ× ×›×‘×¨ ברור ×©×”×§×¤×™×˜×œ×™×–× ×™×›×•×œ להרוג. סטפן ×§×™× ×’ כבר הבהיר כמה עורכי דין ×”× ×—×רות. ×—×™×™ המשרד, ומירוץ ×”×¢×›×‘×¨×™× ×”×ž×©×•×’×¢ שמוביל ×ת ×”××“× ×œ×‘×œ×•×ª 99 ×חוז מהזמן שלו בקיוביקל, כבר × ×©×—×˜×• בדילברט ובהמשרד.
×בל זהו רק צד ×חד של הסיפור. בצד ×”×©× ×™ של הסיפור יושבת ×”××™× ×˜×¨× ×˜. ×›×™ פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ ×”×•× ×’× ×©× ×”×‘×œ×•×’ שכתב ×’'רמי בלקמן ×”×מיתי, כשעוד ×”×™×” ×¡×˜×•×“× ×˜ ×œ×ž×©×¤×˜×™× ×‘×™×™×œ. ×”×•× ×›× ×¨××” רצה לברוח קצת מהמירוץ, ××– ×”×•× ×”×ž×¦×™× ×“×ž×•×ª של עורך דין שמגייס ×ת הסט××–'×¨×™× ×‘×—×‘×¨×ª עורכי דין ××™×ž×ª× ×™×ª. הדמות שלו הייתה ×§×™×¦×•× ×™×ª כמו דמות ×ž×“×•×ž×™×™× ×ª ומושכת כמו כל דמות ×§×™×¦×•× ×™×ª ××ž×™× ×”. כמו שקורה ב××™× ×˜×¨× ×˜, ×× ×©×™× ×”×’×™×¢×• לבלוג, וה××ž×™× ×• לו. כמו שקורה בבלוג, ×× ×©×™× ×”×ª×—×™×œ×• לכתוב לג'רמי בלקמן ×›×ילו ×”×•× ×‘×מת הפרקליט ×”×× ×•× ×™×ž×™. יחד ×¢× ×”×× ×©×™× ×”×’×™×¢ הפרסו×, ויחד ×¢× ×”×¤×¨×¡×•× ×”×’×™×¢×• ההצעות ×ž×¡×•×›× ×™× ×¡×¤×¨×•×ª×™×™×. וכך הפך הבלוג לספר. ו×חריו ×”×’×™×¢ ×’× ×”×‘×œ×•×’ של ×’'רמי בלקמן המחבר.
××“× ×חר יכול ×”×™×” ×œ×–× ×•×— ×ת ×”××™× ×˜×¨× ×˜ ולכתוב פשוט ספר מ×ת פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™. ×בל בלקמן החליט החלטה × ×‘×•× ×” מ×ד והש×יר ×ת ×”××™× ×˜×¨× ×˜ בתוך הספר. ×‘× ×™×’×•×“ ×œ× ×¡×™×•× ×•×ª מל××›×•×ª×™×™× ×œ×›×ª×•×‘ "על ×”××™× ×˜×¨× ×˜", ×”× ×™×¡×™×•×Ÿ ×‘×—×™×™× ×”××ž×™×ª×™×™× ×©×œ בלקמן, והעובדה ×©×”×•× ×‘×מת כתב בלוג, ×•×œ× × ×™×¡×” ×œ× ×—×© ×יך ×ž×¨×’×™×©×™× ×× ×©×™× ×©×›×•×ª×‘×™× ×‘×œ×•×’, ×’×¨× ×œ×›×š שה××™× ×˜×¨× ×˜, כמו שהיה ב-2004, עובר בצורה חלקה לגמרי לספר.
פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ ×”×•× ×“×ž×•×ª בדויה, כמו זו שהבטיחו ×œ× ×• בר×שית ×”××™× ×˜×¨× ×˜, כזו שיכולה להפוך רווק שמן ודוחה מטקסס ×œ× ×¢×¨×” × ×—×©×§×ª מלוס ×× ×’'לס. פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ מפחד מכך שיזהו ×ותו. פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ × ×¢×–×¨ בדמות מ"×”×—×™×™× ×”×מיתיי×", שיודעת ×ת זהותו. ×’× ×”×§×©×¨ ×יתה × ×¢×©×” ב×מצעות המייל. פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ מפחד שיחשפו ×ותו. פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ × ×—×©×£ על ידי ×חד מהמשרד לכ×ורה. פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ מזייף קצת ×ת המצי×ות, מעגל ×¤×™× ×•×ª, ×›×™ ×”×•× ×™×•×“×¢ ×©×”×•× ×“×ž×•×ª בדויה. קמצוץ מזה, מהחש×יות, מהדמות ×”×‘×“×™×•× ×™×ª, מהפחד מחשיפה, מעיגול ×”×¤×™× ×•×ª, מכיר כל מי שכתב ××™ ×¤×¢× ×‘×œ×•×’ ×‘×¢×™×œ×•× ×©×, ×× ×™ ×ž× ×™×—×”.
והמעבר ×”×–×” מה××™× ×˜×¨× ×˜ לספרות ×”×•× ×ž×©×ž×—, ×›×™ ×”×•× ×™×›×•×œ לסמן שהגיע הרגע שבו ×פשר לכתוב על ×”××™× ×˜×¨× ×˜ מבלי ×©×”×™× ×ª×”×™×” חלק מסוגת המדע ×”×‘×“×™×•× ×™, ומבלי ×©×”×™× ×ª×ª×¤×•×¡ ×ž×§×•× ×ž×©×œ עצמה, כמו שקורה הרבה ×¤×¢×ž×™× ×‘×¡×¤×¨×™× ×©×ž×ª××¨×™× ×˜×›× ×•×œ×•×’×™×” חדשה.
×•×”×•× ×ž×©×ž×— מעוד סיבה. בתי×וריות ספרותיות ××”×‘×™× ×œ×“×‘×¨ על שלושה ×¦×™×¨×™× ×ž×¨×›×–×™×™×: המחבר, המספר והדמות המרכזית. המחבר ×”×•× ×‘×¢×•×œ× ×”×מיתי. יש לו ×ישה ×מיתית ×•×™×œ×“×™× ××ž×™×ª×™×™× ×•×”×•× ×ž×ª×¨×יין בעיתון. המספר ×”×•× ×”×˜×›× ×™×§×” שמתווכת בין המחבר למתרחש ×‘×¢×•×œ× ×”×‘×“×™×•× ×™. קצה ×חד שלה × ×ž×¦× ×‘×™×“×™ המחבר, ולכן ×‘×¢×•×œ× ×”×מיתי, וקצה ×חד שלה × ×ž×¦× ×‘×¢×•×œ× ×”×ž×“×•×ž×™×™×Ÿ, ולכן, ××”×, מדומיין. הדמויות שייכות כבר לגמרי ×œ×¢×•×œ× ×©×”×ž×—×‘×¨ המצי×. העובדה שפרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ ×”×•× ×‘×œ×•×’ מדומיין, שממשיך ×œ×”×ª×§×™×™× ×’× ×œ×חר שהספר ×™×¦× ×œ×ור, לצד הבלוג ×”×מיתי של המחבר ×”×מיתי, ×ž×›× ×™×¡×” לתי×וריה הספרותית ציר × ×•×¡×£, שמש×יר ×ת ×”×¢×•×œ× ×”×ž×“×•×ž×™×™×Ÿ פעיל. ×œ× ×¢×•×“ הפילי ×בר ×פטר, ×œ× ×¢×•×“ סוף פתוח ×ו סוף סגור, ××œ× ×¢×•×œ× ×ž×“×•×ž×™×™×Ÿ ×מיתי, שבו הדמות ×”×ž×“×•×ž×™×™× ×ª יכולה להתר×יין ×‘×¢×•×œ× ×”×מיתי, והמחבר ×”×מיתי יכול לכתוב פוסט ×‘×¢×•×œ× ×”×ž×“×•×ž×™×™×Ÿ.
×–×” עושה סלט ×©×œ× ×ž×”×ª×™×וריה ×©× ×•×¡×“×” ×œ×¤× ×™ ×”××™× ×˜×¨× ×˜, ×•×œ×¤× ×™ שהמעבר בין ×—×™×™× ××ž×™×ª×™×™× ×œ×ž×“×•×ž×™×™× ×™× ×œ×•×™×¨×˜×•××œ×™×™× ×•×‘×—×–×¨×” ל××ž×™×ª×™×™× ×”×™×” כל כך קל ×•× ×™× ×•×—. ×›×™ ב×מת, ב-2010 עוד מעט, כמה מ××™×ª× ×• כבר ×—×™×™× ×—×™×™× ×מיתיי×, מבלי לעצב, ולו במקצת, ×ת ×”× ×¨×˜×™×‘ ש×× ×—× ×• ×‘×•×—×¨×™× ×œ×¡×¤×¨ על ×¢×¦×ž× ×•?
×œ× ×”×™×” צריך ×ת ×’'רמי בלקמן כדי ×œ×”×‘×™× ×ת העדות ×”×–×ת. ברט ×יסטון ×ליס עשה ×ת ×–×” בפסיכופת ×מריק××™ בצורה הרבה יותר ×§×™×¦×•× ×™×ª, ×•×œ×›×•×œ× ×›×‘×¨ ברור ×©×”×§×¤×™×˜×œ×™×–× ×™×›×•×œ להרוג. סטפן ×§×™× ×’ כבר הבהיר כמה עורכי דין ×”× ×—×רות. ×—×™×™ המשרד, ומירוץ ×”×¢×›×‘×¨×™× ×”×ž×©×•×’×¢ שמוביל ×ת ×”××“× ×œ×‘×œ×•×ª 99 ×חוז מהזמן שלו בקיוביקל, כבר × ×©×—×˜×• בדילברט ובהמשרד.
×בל זהו רק צד ×חד של הסיפור. בצד ×”×©× ×™ של הסיפור יושבת ×”××™× ×˜×¨× ×˜. ×›×™ פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ ×”×•× ×’× ×©× ×”×‘×œ×•×’ שכתב ×’'רמי בלקמן ×”×מיתי, כשעוד ×”×™×” ×¡×˜×•×“× ×˜ ×œ×ž×©×¤×˜×™× ×‘×™×™×œ. ×”×•× ×›× ×¨××” רצה לברוח קצת מהמירוץ, ××– ×”×•× ×”×ž×¦×™× ×“×ž×•×ª של עורך דין שמגייס ×ת הסט××–'×¨×™× ×‘×—×‘×¨×ª עורכי דין ××™×ž×ª× ×™×ª. הדמות שלו הייתה ×§×™×¦×•× ×™×ª כמו דמות ×ž×“×•×ž×™×™× ×ª ומושכת כמו כל דמות ×§×™×¦×•× ×™×ª ××ž×™× ×”. כמו שקורה ב××™× ×˜×¨× ×˜, ×× ×©×™× ×”×’×™×¢×• לבלוג, וה××ž×™× ×• לו. כמו שקורה בבלוג, ×× ×©×™× ×”×ª×—×™×œ×• לכתוב לג'רמי בלקמן ×›×ילו ×”×•× ×‘×מת הפרקליט ×”×× ×•× ×™×ž×™. יחד ×¢× ×”×× ×©×™× ×”×’×™×¢ הפרסו×, ויחד ×¢× ×”×¤×¨×¡×•× ×”×’×™×¢×• ההצעות ×ž×¡×•×›× ×™× ×¡×¤×¨×•×ª×™×™×. וכך הפך הבלוג לספר. ו×חריו ×”×’×™×¢ ×’× ×”×‘×œ×•×’ של ×’'רמי בלקמן המחבר.
××“× ×חר יכול ×”×™×” ×œ×–× ×•×— ×ת ×”××™× ×˜×¨× ×˜ ולכתוב פשוט ספר מ×ת פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™. ×בל בלקמן החליט החלטה × ×‘×•× ×” מ×ד והש×יר ×ת ×”××™× ×˜×¨× ×˜ בתוך הספר. ×‘× ×™×’×•×“ ×œ× ×¡×™×•× ×•×ª מל××›×•×ª×™×™× ×œ×›×ª×•×‘ "על ×”××™× ×˜×¨× ×˜", ×”× ×™×¡×™×•×Ÿ ×‘×—×™×™× ×”××ž×™×ª×™×™× ×©×œ בלקמן, והעובדה ×©×”×•× ×‘×מת כתב בלוג, ×•×œ× × ×™×¡×” ×œ× ×—×© ×יך ×ž×¨×’×™×©×™× ×× ×©×™× ×©×›×•×ª×‘×™× ×‘×œ×•×’, ×’×¨× ×œ×›×š שה××™× ×˜×¨× ×˜, כמו שהיה ב-2004, עובר בצורה חלקה לגמרי לספר.
פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ ×”×•× ×“×ž×•×ª בדויה, כמו זו שהבטיחו ×œ× ×• בר×שית ×”××™× ×˜×¨× ×˜, כזו שיכולה להפוך רווק שמן ודוחה מטקסס ×œ× ×¢×¨×” × ×—×©×§×ª מלוס ×× ×’'לס. פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ מפחד מכך שיזהו ×ותו. פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ × ×¢×–×¨ בדמות מ"×”×—×™×™× ×”×מיתיי×", שיודעת ×ת זהותו. ×’× ×”×§×©×¨ ×יתה × ×¢×©×” ב×מצעות המייל. פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ מפחד שיחשפו ×ותו. פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ × ×—×©×£ על ידי ×חד מהמשרד לכ×ורה. פרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ מזייף קצת ×ת המצי×ות, מעגל ×¤×™× ×•×ª, ×›×™ ×”×•× ×™×•×“×¢ ×©×”×•× ×“×ž×•×ª בדויה. קמצוץ מזה, מהחש×יות, מהדמות ×”×‘×“×™×•× ×™×ª, מהפחד מחשיפה, מעיגול ×”×¤×™× ×•×ª, מכיר כל מי שכתב ××™ ×¤×¢× ×‘×œ×•×’ ×‘×¢×™×œ×•× ×©×, ×× ×™ ×ž× ×™×—×”.
והמעבר ×”×–×” מה××™× ×˜×¨× ×˜ לספרות ×”×•× ×ž×©×ž×—, ×›×™ ×”×•× ×™×›×•×œ לסמן שהגיע הרגע שבו ×פשר לכתוב על ×”××™× ×˜×¨× ×˜ מבלי ×©×”×™× ×ª×”×™×” חלק מסוגת המדע ×”×‘×“×™×•× ×™, ומבלי ×©×”×™× ×ª×ª×¤×•×¡ ×ž×§×•× ×ž×©×œ עצמה, כמו שקורה הרבה ×¤×¢×ž×™× ×‘×¡×¤×¨×™× ×©×ž×ª××¨×™× ×˜×›× ×•×œ×•×’×™×” חדשה.
×•×”×•× ×ž×©×ž×— מעוד סיבה. בתי×וריות ספרותיות ××”×‘×™× ×œ×“×‘×¨ על שלושה ×¦×™×¨×™× ×ž×¨×›×–×™×™×: המחבר, המספר והדמות המרכזית. המחבר ×”×•× ×‘×¢×•×œ× ×”×מיתי. יש לו ×ישה ×מיתית ×•×™×œ×“×™× ××ž×™×ª×™×™× ×•×”×•× ×ž×ª×¨×יין בעיתון. המספר ×”×•× ×”×˜×›× ×™×§×” שמתווכת בין המחבר למתרחש ×‘×¢×•×œ× ×”×‘×“×™×•× ×™. קצה ×חד שלה × ×ž×¦× ×‘×™×“×™ המחבר, ולכן ×‘×¢×•×œ× ×”×מיתי, וקצה ×חד שלה × ×ž×¦× ×‘×¢×•×œ× ×”×ž×“×•×ž×™×™×Ÿ, ולכן, ××”×, מדומיין. הדמויות שייכות כבר לגמרי ×œ×¢×•×œ× ×©×”×ž×—×‘×¨ המצי×. העובדה שפרקליט ×× ×•× ×™×ž×™ ×”×•× ×‘×œ×•×’ מדומיין, שממשיך ×œ×”×ª×§×™×™× ×’× ×œ×חר שהספר ×™×¦× ×œ×ור, לצד הבלוג ×”×מיתי של המחבר ×”×מיתי, ×ž×›× ×™×¡×” לתי×וריה הספרותית ציר × ×•×¡×£, שמש×יר ×ת ×”×¢×•×œ× ×”×ž×“×•×ž×™×™×Ÿ פעיל. ×œ× ×¢×•×“ הפילי ×בר ×פטר, ×œ× ×¢×•×“ סוף פתוח ×ו סוף סגור, ××œ× ×¢×•×œ× ×ž×“×•×ž×™×™×Ÿ ×מיתי, שבו הדמות ×”×ž×“×•×ž×™×™× ×ª יכולה להתר×יין ×‘×¢×•×œ× ×”×מיתי, והמחבר ×”×מיתי יכול לכתוב פוסט ×‘×¢×•×œ× ×”×ž×“×•×ž×™×™×Ÿ.
×–×” עושה סלט ×©×œ× ×ž×”×ª×™×וריה ×©× ×•×¡×“×” ×œ×¤× ×™ ×”××™× ×˜×¨× ×˜, ×•×œ×¤× ×™ שהמעבר בין ×—×™×™× ××ž×™×ª×™×™× ×œ×ž×“×•×ž×™×™× ×™× ×œ×•×™×¨×˜×•××œ×™×™× ×•×‘×—×–×¨×” ל××ž×™×ª×™×™× ×”×™×” כל כך קל ×•× ×™× ×•×—. ×›×™ ב×מת, ב-2010 עוד מעט, כמה מ××™×ª× ×• כבר ×—×™×™× ×—×™×™× ×מיתיי×, מבלי לעצב, ולו במקצת, ×ת ×”× ×¨×˜×™×‘ ש×× ×—× ×• ×‘×•×—×¨×™× ×œ×¡×¤×¨ על ×¢×¦×ž× ×•?
יפה, ×בל –
×œ× ×—×•×©×‘×ª שמישהו ××™ ×¤×¢× ×—×™ ×—×™×™× ××ž×™×ª×™×™× ×ž×‘×œ×™ לעצב ולו במקצת ×ת ×”× ×¨×˜×™×‘ שבחר לספר על עצמו. ×”××™× ×˜×¨× ×˜ רק × ×ª×Ÿ ×ž×“×™×•× × ×’×™×© לכל ××•×ª× ×× ×©×™× ×©×§×•×“× ×œ× ×”×™×” ×œ×”× ×¢×¨×•×¥ כדי להפוך ×ת ×”× ×¨×˜×™×‘×™× ×”×ž×¢×•×¦×‘×™× ×©×œ×”× ×œ× ×—×œ×ª הכלל.
×–'× ×™×”, כן, ברור. ×בל ברגע ×©×”×ž×“×™×•× ×”× ×’×™×© ×”×–×” הפך ×œ× ×—×œ×ª הכלל, ×”×•× ×ž×©× ×” ×’× ×ת ×”×™×—×¡×™× ×‘×™×Ÿ ××“× ×œ×¡×•×¤×¨ ×•×’× ×ת ×”×™×—×¡×™× ×‘×™×Ÿ בדיון ומצי×ות. ל×?
יפה, ×בל – ( 🙂 )
×× ×™ קצת ×ž×¡×›×™× ×¢× ×–'× ×™×”, ×× ×™ חושב. כלומר, כן, לגמרי, מה ש×מרת. ובכל ×–×ת, ×–×” קצת מזכיר, למשל, ×ת פושקין, שבודה ×‘×”× ××” ×ת קורות חייו, ×ו ×בידן, למשל, שחצי ×ž×”×©×™×¨×™× ×©×œ×• ×ž×¢×¦×‘×™× ×ת דמותו כפי שהיה רוצה שיר×ו ×ותה. כך שכן, ×ž×¢×¦×‘×™× ×ת ×”× ×¨×˜×™×‘, ×בל תמיד ×¢×™×¦×‘× ×•, ×ולי רק ×œ× ×‘×¡×“×¨ גודל ×›×–×” ×ו כל כך בבירור.
וחוצמזה, ×ž×’× ×™×‘.
(מצחיק)
×בל ×¤×¢× ×–×” רק ×¡×•×¤×¨×™× ×™×›×œ×•. ורק ×”×›×‘×™×¨×™× ×©×‘×™× ×™×”×. ועכשיו ×–×” הרבה יותר ×פשרי. ×פילו ×× ×œ× ×›×•×œ× ×™×•×“×¢×™× ×¢×œ ×–×”, כמו ×¢× ×¤×•×©×§×™×Ÿ ×•×¢× ×בידן. ×‘×™× ×™ ×œ×‘×™× ×™, בין בלקמן לבלקמן, ×”×פשרות שלי לעצב ×ת ×”× ×¨×˜×™×‘ ולהודיע על כך ×œ×¢×•×œ× ×”×™× ×”×¨×‘×” יותר ×–×ž×™× ×”.
×–×” תת דיון של הדיון הרווח "מה ההבדל בין ×¢×™×ª×•× ××™ לבלוגר" ×ו "מה הופך בלוגר ×œ×¢×™×ª×•× ××™" ×ו "×”×× ×™×© לתת ×œ×‘×œ×•×’×¨×™× ×ª×¢×•×“×•×ª ×¢×™×ª×•× ××™" ×ו כל ורסיה משמימה ×חרת. פשוט ×›×ן ×–×” על ספרות. ×”××™× ×˜×¨× ×˜ הפכה ×ת ייצור ×”× ×¨×˜×™×‘ למשהו רווח הרבה יותר, וב×מת הפער בין ×ד×, בלוגר, סופר, וש×ר המחלקות, הצטמצ×.
יש לי בטיוטות ××™×–×” שבריר ר××©×•× ×™ של משהו ש×מור להפוך לטרילוגיה של ×¤×•×¡×˜×™× ×©×™×ª×¤×¨×¡×ž×• במקביל בשלושה מקומות ×‘× ×¡×™×•×Ÿ להבין קצת ×ת חווית הטוויטר שלי.
×מור להיות ×©× ×¤×•×¡×˜ ×חד ×ישי יחסית לבלוג שלי ופוסט ×חד סוציולוגי × × ×™×— ×œ×—×•×¨×™× ×‘×¨×©×ª, ועוד פוסט ×חד שמיועד לכ×ן וש×מור ×œ×”×™×§×¨× ×¨×™×ליטוויטר (ועכשיו ×ולי ×™×©× ×” ×ת שמו ×œ× ×¨×˜×•×•×™×˜×¨) שידבר על ×”×ופן שבו טוויטר בצד ×חד ×•×ª×›× ×™×•×ª הרי×ליטי בצד ×”×©× ×™ קצת הרגו ×ת ×”× ×¨×˜×™×‘ במובן הישן שלו.
כמו הרבה ×“×‘×¨×™× ×©×©×•×›×‘×™× ×צלי בטיוטות מסתבר שדגל×ס ר×שקוף ×”× ×ž×¨×¥ כבר רץ ×ž×ž×§×•× ×œ×ž×§×•× ×•×ž×¨×¦×” על ×–×” בדיוק.
הפתיחה של הפוסט ×”×ž×ª×•×›× ×Ÿ ההו×, ×›×©×”×‘× ×ª×™ שייקח לו הרבה זמן להיכתב (×•×‘×™×ž×™× ×©×‘×”× ×”×•× ×‘×›×œ×œ ×”×™×” על פייסבוק) הופיעה בסופו של דבר ×‘×ž×§×•× ×חר.