אורי בר-און

בשנת 2011 החלטנו, כמה חברים שעוסקים בקולנוע, שהגיע הזמן להקים מקום שיהיה נקודת מפגש בין הקולנוע הישראלי לקהל באווירה חברתית ולא מסחרית. הרעיון היה להקים מקום עם ספות, בירה ואיכות הקרנה מעולה שבו נקיים הקרנות, מפגשים עם יוצרים וגם פיתוח של סרטים – אודישנים, הקרנות ראפקאטים, וכו'.

כדי להתחיל לעבוד על הפרויקט השתתפתי בחממה מיזמים חברתיים של מזא"ה 9. במסגרת החממה, כתבנו תוכנית עסקית, נעזרנו במנטורים וחונכים, יצרנו קשרים עם אנשי מפתח בעיריית תל-אביב והפרויקטים שהשתתפו בחממה ההיא כמו מאמאזון, שתים-עשרה דקות, וגם הקיפוד זכו לחשיפה תקשורתית יפה.

התוכנית העסקית הראתה שיהיה קשה מאוד לקיים מקום כזה שהרעיון שלו יותר חברתי ופחות מסחרי, ולשלם שכירות וארנונה ככל עסק אחר. אני קיוויתי שעיריית תל-אביב תושיט לנו את היד ותעזור לנו בכך שתיתן לקיפוד מקום לעבוד בו. חשבתי שבעיר החילונית ביותר בישראל, שיש בה על כל מטר בית-כנסת או בית ליהדות חדשה, יש מקום לפעילות של הקיפוד, שבעיני היא פעילות של דת אחרת – דת הקולנוע. הקדשנו הרבה יותר מדי פגישות כדי לנסות ולשכנע גורמים רבים ושונים בנחיצותו של הקיפוד ובתרומתו האפשרית לעיר, אבל נכשלנו.

לאורך השנים האחרונות, מתוך כוונה לבדוק את המודל של הקיפוד, ולראות אם יש עניין לציבור, ביצענו בהצלחה רבה פעילויות שונות, במקומות שונים בתל-אביב, וגם ייצרנו מודל של הקרנות קיפוד בפריפריה, אותו השקנו בערד. בדקנו עוד מספר רב של אופציות לאיך להקים את הקיפוד בלי קשר לעיריית תל-אביב, אבל בסופו של דבר אף אחת מהן לא הצליחה להתגבש לכדי מקום כמו שדמיינו. חוץ מזה, הקמנו עמותה שאם וכאשר הקיפוד יקום, היא תוכל לנהל אותו, ואנחנו מחזיקים דף פייסבוק שיש לו כבר למעלה מ-2,000 תומכים של קולנוע ישראלי.

עם השנים, כולנו נהיינו עסוקים. נולדו לנו ילדים, סרטים ומחויבויות והקיפוד נשאר כרעיון שאולי יתממש מתישהו ואולי לא. בינתיים, הדבר היחיד שקורה ובהצלחה רבה כבר שנה שנייה ברציפות, הוא פעילות משותפת של הקיפוד, המרכז הבין תחומי בהרצליה, וסינמטק הרצליה. שיתוף הפעולה הזה הוא קורס בחירה המיועד לכל הסטודנטים במרכז הבין-תחומי, ומתרחש בסינמטק הרצליה. במסגרת הקורס אנו צופים בסרטים ישראלים מהעשור האחרון ועורכים שיחות עם יוצרי סרטים ממגוון תחומים – תסריט, בימוי, משחק, ליהוק, צילום, הפקה, עריכה ועוד. הקורס פתוח לקהל הרחב ואתם מאוד מוזמנים – זוהי התוכנית של הקורס.

אחת לכמה חודשים, אני מקבל פנייה מיזם או יזמית עם ניצוץ בעיניים, שבואריאציה כזו או אחרת מספר לי על הרעיון להקמת מקום דומה מאוד לרעיון של הקיפוד. אני בטוח שזה משהו שחסר בעיר, ומשתדל לעזור לכל אחד מהיזמים האלה במה שאפשר. בעיני, חשוב שמקום כזה יקום, ואם יקראו לו קיפוד, יוסי או כל שם אחר, זה לא באמת קריטי.