מבחינה מקצועית, השנה האחרונה היתה נוראית. דלתות שהיה נדמה שעוד רגע ייפתחו, נטרקו לי בפנים, פרויקטים שאני חולם עליהם לא התקדמו בקצב שציפיתי לו, ואפילו עבודות סתמיות היו מעטות מדי. על הרקע הזה, אני פי שמונה יותר שמח מתשובה חיובית שקיבלתי בט"ו באב לתקציב פיתוח תסריט לסרט עלילתי חדש מקרן הקולנוע הישראלי.
מדובר בסרט העלילתי השני שלי, ושמו בישראל הוא "ג'יימס דין בתל-אביב". (הראשון הוא פראני, שעליו אני לא מתכוון לוותר). בינתיים, אני מעדיף לא לפרסם יותר מדי פרטים על הפרויקט החדש, אבל מדובר בסיפור היסטורי המתרחש בתל-אביב של סוף שנות ה-50, וזה יהיה מאוד משמח להתפנות לכתיבה שלו בתקופה הקרובה.
כמעט באותו הקשר, החלטתי להכריז על עצמי באופן רשמי כ"סינופסיסאי להשכרה". קראתי בבלוג של דבורית שרגל פוסט משעשע על מספר מקצועות חדשים ובתגובות גיליתי שיש דרישה אמיתית למקצוענים ב"ספורט ההגשה לקרנות". כבר עשיתי מספר עבודות כאלה, אבל אף פעם לא חשבתי להכריז על זה בתור מקצוע- אז הנה ההזדמנות:
אז מה עושה סינופסיסאי? יש לך רעיון לסרט דוקומנטרי או עלילתי? את/ה בטוח/ה שזה יהיה סרט מדהים רק שאת/ה לא מצליח/ה לכתוב את ההצעה כמו שצריך או שבכלל אין לך מושג איך כותבים הצעה לסרט? כאן הסינופסיסאי נכנס לתמונה- אני אשב איתך, אבין את הרעיון, אעבור על כל המסמכים שנכתבו בנושא עד היום, אחשוב ביחד איתך על היתרונות והחסרונות של הפרוייקט, אנסה להבין מה מושך אותך לרצות להתאבד על זה, ואז אכתוב עבורך הצעה להגשה לקרנות.
האמת היא שעד היום האחוזים שלי בהגשות לקרנות היו הרבה יותר גבוהים בהצעות לדוקומנטרי שכתבתי לעצמי ולאחרים מאשר בהצעות לעלילתי. אבל עם התשובה החיובית מהשבוע, האחוזים השתפרו פלאים ואשמח לתרום מניסיוני בהגשות לקרנות לכל סרט שהוא- אפשר להביא גם אותי כמתנה ליום האהבה…
תגובות