האם ארכיון ערוץ 1 משמר או מעלים סרטים?

נתחיל בווידוי- אחת מתוכניות הטלוויזיה שאני הכי אוהב מוקרנת בערוץ 1. איזה ערוץ? 1. לתוכנית קוראים "כך היה" ולמי שלא מכיר מדובר ברצף של קטעי ארכיון של ערוץ 1 המלווה בראיונות וקטעי קישור של יגאל רביד באולפן. בדרך-כלל אני צופה בתוכנית הזו באינטרנט ( שם אפשר להעביר את הקטעים הציוניים מדי בשבילי במהירות). לפעמים אפשר ליפול שם על קטעים מקסימים באמת. בשבוע שעבר, לדוגמא, שודר קטע בו המשוררת זלדה מקריאה שיר שלה. היא הצטלמה מהגב כי היא לא הייתה מוכנה שידעו איך היא נראית.

לפני מספר שבועות נסעתי לארכיון ערוץ 1 כדי לצפות בקטעי ארכיון בשביל סרט תיעודי שאני שוקל להתחיל לעבוד עליו. בין השאר ראיתי שם סרט של הבמאי מיכאל לב-טוב משנת 1975 בשם "המילים כדרכן" על המשורר יאיר הורביץ (שהוא אחד המשוררים האהובים עלי). מקובע בסטריאוטיפים על הבימוי בערוץ 1 ציפיתי לסרט כבד שיתאר באופן משמים את הורביץ, אבל קיוויתי, שלפחות אוכל לראות אותו בתנועה, מה שלא ראיתי מעולם. מייד בשוט הפתיחה של הסרט הבנתי שנפלתי לתוך סרט מלא הומור ומקסים.
לב-טוב הצליח לפצח בגאוניות רבה איך אפשר לעשות סרט דמות לא משעמם. הבחירה הראשונה שלו היתה לעשות סרט מוקומנטרי, עוד לפני שהיה ז'אנר כזה. הוא לקח את השחקן דורי בן-זאב והפך אותו ליוצר הסרט הפיקטיבי המכונה ק'. ק' הוא האיש שמוביל את הסרט, מקריין אותו ומופיע מדי פעם על המסך. מעבר לבחירה הזו, הנימה של הסרט היא נימה קלילה והוא מלא בגימיקים שהופכים את הצפייה בו לחוויה כיפית ולא לימודית.

הסרט מתחיל בשוט של ק' היושב מול מקרן שיקופיות/ פילם ישן ותוך כדי החלפת השיקופיות הוא מציג את הדמויות בסרט. בקטע אחר בסרט ק' יושב בבית-קפה בדיזנגוף, פתאום נשמע קול רמקול :" ק', יש לך טלפון, ק'…" הוא ניגש אל הטלפון ומתחיל לראיין טלפונית את גרושתו של הורביץ ושואל אותה:" למה התגרשת מיאיר?" הגרושה עונה כשהיא מצולמת עם הטלפון בחדר שלה, ואת השאלה הבאה שואל ק' כשהוא בכלל בטלפון ציבורי אחר, וכך הוא ממשיך לנדוד מטלפון לטלפון לאורך כל הראיון. בקטע אחר בסרט מופיעים שחקנים וכל אחד מהם שואל את הורביץ שאלות במתכונת של מכתבים למערכת. על השאלה "ממה מתפרנס יאיר הורביץ?" עונה ק' בשוט שבו מצולם הורביץ עובד כמגיה במעריב.

כשסיימתי לראות את הסרט שאלתי את הספרנית אם אני יכול לקבל עותק לצפייה בבית, היא אמרה שבשמחה אבל זה יעלה לי 600 ₪ בלבד. " אנחנו לא ספריית וידאו, אין לנו שום אינטרס שתיקח מפה סרט, אנחנו נותנים לך לצפות כבמאי כדי שתרכוש את החומרים לשימוש בסרטים שלך לפי התעריפים שלנו". לא התאפקתי, השגתי את הטלפון של לב-טוב והתקשרתי אליו לספר לו כמה אהבתי את הסרט ולשאול אותו איך הוא הצליח לעשות כזה סרט כל-כך מזמן ואולי אולי הוא יכול להגיד לי איפה אפשר להשיג עותק של הסרט בפחות מ-600 ש"ח. הוא אמר שאכן הסרט התקבל בסערת רגשות והיה מאוד לא אופייני לתקופה. הביקורות לא פירגנו ולא הצליחו להבין שחלק מהעניין בלעשות סרטים הוא לחדש ולא להיצמד לאופן בו נעשים סרטים. הוא סיפר שבאותה תקופה הוא עבד כ"פרילאנס" ברשות השידור ומי שהיה אז אחראי על תחום הסרטים הדוקומנטרים נתן לו חופש פעולה."תראה, זה סרט שאז לא ידעו להעריך, אבל עם הזמן אפשר להעריך אותו יותר".

ואני שואל, מי יוכל להעריך אותו? ואיך בכלל מישהו אמור לדעת שיש כזה סרט? ונגיד שהוא יודע, איך אפשר להשיג אותו? ומיכאל עונה שאין מה לעשות- " הם מימנו את הסרט וכל הזכויות נמצאות אצל ערוץ 1, אפשר להשיג עותק של הסרט רק דרכם". בבדיקה באתר של האוזן השלישית מצאתי שהסרטים היחידים בבימויו של לב-טוב שאני יכול לראות מחוץ לעמדות הצפייה של ארכיון ערוץ 1 הם פרקים מתוך "תקומה".כנראה, שככה זה כשהזכויות נשארות אצל גוף אחד שהוא זכיין. צריך להבין, שכשיוחנן צנגן מנכ"ל רשת, רוצה לשנות את החוק כך שכל הזכויות יהיו אצל גופי השידור ולא אצל המפיקים והיוצרים הוא בעצם מתכוון לייצר את אותו המונופול שיש לערוץ 1, לקבור גם את הסרטים של ההווה בתוך הארכיונים של העתיד, ולהשאיר אותנו עם מה שבוחרים להקרין לנו חברי המערכת של "כך היה".

* קריאה נוספת -יעלי אופיר על תעריפי השימוש בחומרי ארכיון בערוץ 1 ובערוצים אחרים.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דרורית   ביום 13 בפברואר 2007 בשעה 14:44

    וכן, דווקא לערוץ 1 שאנחנו רגילים איכשהו ללעוג לו בצורה קולקטיבית (כמדגם – החיקוי המלעיג של טל פרידמן את חיים יבין כמשהו חנוט כזה) יש פנינים כאלה מפעם.
    וסתם ככה, מקומנטרי ישראלי מעולה לטעמי, טיפה יותר עדכני הוא "יונה סידס מורה דרך". יצירת מופת קטנה.

  • אורי בר-און   ביום 13 בפברואר 2007 בשעה 15:14

    אני גם מאוד אוהב את "יונה סידס" בקרוב יהיה פוסט על סרטים מוקומנטרים ועל הקושי לממן אותם ובינתיים התחיל לרוץ בסינמטק הסרט של אבידע לבני- "הימנית האחרונה של מקס בר" – ראיתי אתמול ואני ממליץ בחום.

  • דרורית   ביום 13 בפברואר 2007 בשעה 17:10

    מעניין פה מאוד.
    (אין אייקונים. איפה החיוך שצריך אותו(

  • בין רקה לרקה   ביום 13 בפברואר 2007 בשעה 18:33

    התכנית משודרת בשעות בלתי שגרתיות (04:30, למשל) בערוץ 33. מומלץ למנודנדי השינה.

    ולגבי זלדה, האם הסיבה להסוואתה לא הייתה צניעות מטעמי דת?

  • בין רקה לרקה   ביום 13 בפברואר 2007 בשעה 18:34

    התכנית משודרת בשעות בלתי שגרתיות (04:30, למשל) בערוץ 33. מומלץ למנודנדי השינה.

    ולגבי זלדה, האם הסיבה להסוואתה לא הייתה צניעות מטעמי דת?

  • ערס פואטי   ביום 13 בפברואר 2007 בשעה 20:16

    נכחו מנהלת הארכיון של רשות השידור, והמנכל שקלאר. עד כמה שהבנתי, צריך 15 מיליון שקלים (שלדעתי צריכים להיות בתקציב שלהם, הגדול כמו של כל הערוצים המסחריים יחד) רק כדי להתחיל את העבודה ההכרחית של העברת הארכיון לפורמט דיגיטלי, והנגשתו לציבור (כמובן שחלק בתשלום).
    מעבר לזה, הלובי שצנגן מפעיל הוא אכן חרפה תרבותית.

  • בועז כהן   ביום 13 בפברואר 2007 בשעה 21:13

    רוח הפיוט שרתה אז על יוצרי הסרטים הדוקומנטרים והדרמות האנושיות של "הטלוויזיה הישראלית" – ערוץ 1 בלשוננו, כיום – משוחררים מאימת הרייטינג (היה להם 100% רייטינג, כל לילה, ולכן היתה חירות מלאה לשדר קונצרט קלאסי בעשר בלילה, או את "מי ורדים מפורט סעיד" של רם לוי) – עשו שם אמנות.

    חבל שאף אחד לא טורח לשדר ולשדר ולשדר את האוצרות הללו, משנות השבעים. חבל מאוד

  • אורי בר-און   ביום 14 בפברואר 2007 בשעה 9:46

    אורי לתרה: יכול להיות שאת צודקת לגבי זלדה.
    אורי לבועז: אתמול ב"כך היה" סיפר רם לוי איך עובדי רשות השידור החליטו להחשיך את המסך ל-50 דקות כשהוחלט לא לשדר את חירבעת חיזעה. כנראה שבאמת הסתובבה שם חבורת אמנים.

  • דרורית   ביום 14 בפברואר 2007 בשעה 10:56

    בסרט "הצ'פלינים" על לינה וסלאבה צ'פלין יש קטע שהוא מספר בו על התקופה שביים סרטים/כתבות עבור ערוץ 1, ואיך החומר שייך להם. יתכן שאני מבלבלת יתכן שלא.
    ולגבי החשכת המסך, אני זוכרת אחת כזאת אבל רק בגלל שביתה של הטכנאים
    (היה שם אחד מיתולוגי בשם חזי קוקה(
    אירוע משמעותי בילדותי.

  • איתי()   ביום 14 בפברואר 2007 בשעה 12:32

    קיבלתי את המייל. תודה.
    תודה גם על הלינק – שכחתי שאפשר לראות את התוכנית באינטרנט (גם אני מכור לחומרים כאלה, אבל אין לי טלויזיה). אגב, יש חומרים נוסטלגיים מערוץ 1, באיכות גרועה מאד , גם ביוטיוב.
    גם אני זכיתי לראות את "המילים כדרכן", אחד הסרטים הכי מענגים ומיוחדים שיצא לי לראות. מיכאל לב טוב הוא מורה בסם שפיגל (או שהיה אז), והוא סיפר לנו על הביקורת הקטלנית שסרטו הנפלא זכה לה, ונדמה לי שאפילו ציטט איזו כתבה של עיתונאי נחשב, שכותרת היתה "ליקוי מאורות ברוממה" – ליקוי המאורות הוא הסרט שלו וההחלטה לשדרו.
    זה כל כך עצוב, האופן שבו עיתונאים שתפקידם לעודד את אהבת הקולנוע הלא מסחרי והאינטילגנטי שופכים את חמתם וטימטומם – ובשנות השבעים הם הרסו הרבה במאים שיכלו לעשות נפלאות, כמו אילן מושינזון ("רובה חוליות").
    ואחר כך – הירידה האינסופית של המדיה על ערוץ 1, שכמו שבועז כהן ציין היו בו פנינים ורוח יצירה אמיתית. הפיכת ערוץ 1 לשק החבטות של המדיה (ומה יותר קל מאשר להתעלל בילד החלש) רק תרמה לתרבות הרייטינג.
    נושא שערוריתי נוסף הוא הארכיון של ערוץ 1. מיכאל סיפר לנו שהוא ניסה במשך שנים להשיג את הסרט מהארכיון, כשבסם שפיגל רצו להקרין אותו, והפקידים בארכיון לא נתנו לו – יוצר הסרט – עותק, דחו אותו והכניסו אותו למסלול ייסורים בירוקרטי, ונדמה לי שאפילו טענו שהסרט אבד. כלומר, פקידי הארכיון, במקום שיעודדו את הצפיה בסרטים עליהם הם מופקדים, שומרים אותם אצלם כבמבצר מבוצר, או מאבדים אותם.
    הקטע המצמרר בסרט הוא ההיפוכונדריה של הורוביץ, שהופכת בשיתוף פעולה של המשורר לבדיחה. ובסוף, 13 שנה אחרי צילום הסרט, הסתבר למרבה הצער שהוא כל כך צדק.

  • אסנת   ביום 15 בפברואר 2007 בשעה 7:44

    יחד עם כל שאר הקטעים שהזכרת. אני שמחה שהטלביזיה הישראלית יכולה להזכיר לנו לא רק שכ'כך היה ' אלא שגם 'כך היינו' ומה שהיינו היה ראוי להערכה.

  • אהרון, חיפה   ביום 30 ביוני 2007 בשעה 20:06

    בתחתית העמוד שלך: כל הזכויות שמורות לאורי בר און. למה טרחת לציין זאת? לא שאתה חושש שמישהו יעתיק איזה הגיג נפלא לאתר אחר, אלא שאתה מאמין בסתר ליבך, כמו כותבי בלוגים אחרים, שיום אחד מישהו "ידלק" על האתר שלך ויציע לך לקנות חומרים או לשלם לך על כתיבתך האם אינך סבור שמוסד ציבורי שהשקיע במשך ארבעים שנה מאות מליוני שקלים מכספי משלם המיסים, זכאי להגן על היצירות שלו וגם לדרוש תשלום עבור השימוש בהן כדי לממן את המשך אחזקת מאות אלפי הסרטים הנמצאים בו כדי שגם הדורות הבאים יוכלו ליהנות מהם? מדוע לתקוף בלא לחשוב? רשות השידור איננה גוף למטרות רווח אך גם אינה גמ"ח ומה שהיא מחויבת על פי החוק הוא לשדר ולשמור על החומרים המשודרים. זהו, לא להשאיל, ולא למכור, ולא לסחור כלום. אבל, מכיוון שנוצרה במשך השנים דרישה לחומרים, ומכיוון שאת השירות הזה עושים אנשים שעולים כסף, וקלטות, ומכונות הקלטה שיש להן בלאי וחלפים, הרי שמישהו צריך לממן את השירות הזה, ואלה הם הצרכנים. אז כדאי לחשוב תחילה, ואפילו לעשות סיור קטן בארכיון הטלוויזיה הישראלית, ואחר כך אני בטוח תכתוב ברוח אחרת

  • אורי   ביום 30 ביוני 2007 בשעה 21:30

    אם היית קורא את הטקסט היית מבין שהוא נכתב מיד לאחר סיור בארכיון הטלוויזיה הישראלית. הבעיה שלי היא לא עם זה שרשות השידור גובה כספים על שימוש בחומרי הארכיון שלה, אלא עם המחיר שהיא גובה (שהוא לא ריאלי באופן יחסי לשוק ואינו משרת את הציבור אלא להפך מונע מהציבור להחשף לחומרים האלה) ועם חוסר היכולת של יוצר לעשות שימוש בחומרים שהוא עצמו יצר. לשם הדוגמא- למי בדיוק יפריע אם עותק של הסרט המדובר של לב-טוב יהיה קיים גם בספריית האוזן השלישית ולא רק בארכיון ערוץ 1?,

  • sivan   ביום 18 ביולי 2007 בשעה 15:33

    יש סרט נפלא נוסף של מיכאל לב טוב העונה לשם:
    "חבלים וקשרים"

  • איתמר יפת   ביום 29 במרץ 2008 בשעה 19:53

    שלום רב . אני מעוניין למצא תוכנית ששודרה בשנת 1971 לערך שנקראת "לקראת שבת" או לפני שבת" אשתי הופיעה שם עם הכיתה[כיתה ח'] שלה בבית ספר "בר אילן" בכפר סבא.מאחר ואני מעוניין לעשות לה תוכנית "חיים שכאלה" אשמח אם תעזרו לי לאתר את התוכנית.תודה איתמר בפאלפון 0506279133

  • אורי   ביום 30 במרץ 2008 בשעה 0:09

    אתה יודע לכתוב ולכן יש סבירות שאתה גם יודע לקרוא. אני מציע שתקרא את מה שכתוב ואז תחליט אם הגעת לארכיון ערוץ 1 או לא.

  • נתן   ביום 14 בינואר 2009 בשעה 9:31

    הסרט בשם מניו יורק למחולה נעשה לפני 30 שנה ומתאר את עליתם לארץ בסדרת מורשת ערכו מוטי אדלס ויהודב יניב אשמח לעזרה במציאת הסדרה תודה

  • כרמי דפנה   ביום 23 בספטמבר 2009 בשעה 23:53

    בשנת 1981 ,אפריל צנחנו בפעם הראשונה קבוצת בנות עם חיילי צנחנים סדיר.
    אל ההרקולס הצטרפו אלינו כתבת נאה עם שיער קצר וצלם והכינו כתבה מצולמת שעד עצם היום לא זכיתי לראות.
    אשמח מאודדדד למצוא את הכבה או תמונות כלשהן
    מי יכול לעזור או לכוון אותי ??.

    תודה

  • כרמי דפנה   ביום 24 בספטמבר 2009 בשעה 0:14

    057-7716387טלפון של ארכיון רשות השידור מ"מ לנסות למצוא את הכתבה על הצנחניות

  • דוד שליט   ביום 24 בספטמבר 2009 בשעה 10:27

    כנראה שהחמצתי את הפוסט הזה בזמנו. אני זוכר מצוין את הסרט של לבטוב על יאיר הורביץ. סרט אחר בתוך מה ששידר אז הערוץ היחיד. והיו מספיק אנשים שאהבו את הסרט והיה דיבור סביבו, ונכון שכמה מבקרים פשוט לא ידעו מה לעשות אתו, משום שביקורת טלוויזיה אז הייתה בחיתוליה, ובעיקר שימשה דרך לנגח את השלטון (מפא"י).
    לבטוב, יחד עם רם לוי, היו שני הבודדים בערוץ ששמרו על סוג של עצמאות ומקוריות. יצא לי כשחקן לעבוד בסרט שלו על הרמח"ל, אחת הדוקו-דרמות הראשונות ששודרו, וכעיתונאי ראיינתי אותו למוסף הארץ באמצע שנות ה-90', הוא הביא אז לפסטיבל ירושלים סרט מעקב אחרי חולה סרטן, ואם אני זוכר טוב, הוא גם עשה בשנות השבעים סדרה על ישראלים יורדים, כפי שקראו להם אז, והקשר שלהם לארץ. גם כן היה עשוי בדינמיות ובלי ההאשמות וההתבכיינות, האופייניים לשנים ההן.
    בעניין התעריפים שגובה הערוץ, גם את הכתבה הזאת עשיתי, וזה פשוט לבכות. לדעתי הם כמו אצילים שירדו מנכסיהם ושבויים בעברם, וצריך מישהו מלמעלה שיחתוך את הקשר הגורדי הזה. כמו שלשכת העתונות מוכרת תמונות לציבור במחירים ידידותיים, כך הם צריכים. ראבאק, אנחנו משלמים להם אגרה.
    ולמגיבים שנזכרים בערגה ביצירות הערוץ הראשון. רוב הדרמות שעשו אז היו די גרועות. היה מעניין לראות אותן היום, אבל בעיקר לצורכי מחקר, או נוסטלגיה. וגם כאן אפשר להאשים את הערוץ שהקליט תוכניות חדשות על הסרטים הישנים, ורובם אבדו לנצח.

  • אורי   ביום 27 בספטמבר 2009 בשעה 1:18

    בדיוק היום בדלקתי טלוויזיה בצהריים ונפלתי על שידור של הסרט הזה! זה היה מאוד נחמד לראות אותו שוב.
    מסכים איתך בעניין הדרמות, למעט "לחם", שהוא אחד הסרטים האהובים עלי, לא זכורה לי דרמה שהתמוגגתי ממנה, אפילו חדווה ושלומיק המקסים לפרקים,מרגיש כל-כך מיושן.

  • מאור   ביום 28 באוקטובר 2010 בשעה 21:23

    "לחם" הוא בהחלט יצירה מעניינת….

  • אורנה   ביום 23 בדצמבר 2021 בשעה 16:26

    מצאנו בארכיון הקיבוץ חלק מהסרט שצולם
    https://www.youtube.com/watch?v=9bv7Zh1Ab6c

טרקבאקים

  • מאת footage ביום 15 בפברואר 2007 בשעה 3:50

    אורי בר-און מספר בבלוג שלו על המחיר היקר שגובה ארכיון ערוץ 1על עותקים מחומרים.

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*

Current day month [email protected] *